שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בחג היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג בחג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 353 ימים שבהם 50 שבתות.
שנת בחג נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה פשוטה חל בין יום השבת 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל) ליום ראשון 9 שעות ו-204 חלקים[1] (3:11:20 בשעון המקומי בירושלים, 2:50:23 בשעון חורף ישראל). לכן בערך 5.7% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בחג[2]. בין השנים ה'ת"ש–ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשכ"ו, ה'תשנ"ג, ה'תשע"ג, ה'תשע"ז, ה'תשצ"ז, ה'תת"ד, ה'תתכ"ד.
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנה מסוג בחג חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש שבט חל בשבת וראש חודש תמוז חל בימים שבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום ראשון, תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, תענית בכורות חלה ביום שני, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום שלישי.
- חנוכה חל בימים ראשון עד ראשון, הדלקת נר ראשון במוצאי שבת.
- ט"ו בשבט חל בשבת.
- פורים חל ביום ראשון ובירושלים ביום שני.
- עד שנת תשנ"ז, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות התקיימו בימים ראשון ושני. אולם בעקבות טענה לגבי חילול שבת בהכנות לטקס יום הזיכרון במוצאי שבת, הוחלט לדחות את יום הזיכרון ויום העצמאות לימי שני ושלישי, ה' ו-ו' אייר וכך הוחל החל משנת תשס"ד.
- שבועות חל ביום רביעי.
קריאה בתורה והפטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת בחג 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי, פרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג בחג.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ – שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת וארא – שבת ראש חודש שבט קוראים הפטרת "השמים כסאי"
- פרשת משפטים – שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תצוה – קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת כי תשא – קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת ויקהל – פקודי – קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו – ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת קרח – קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
אין קוראים הפטרת "מחר חודש" בכלל בשנה זו.
| חומש בראשית | חומש שמות | חומש ויקרא | חומש במדבר | חומש דברים | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פרשה | תאריך | פרשה | תאריך | פרשה | תאריך | פרשה | תאריך | פרשה | תאריך |
| בראשית | כ"ז בתשרי | שמות | כ"ג בטבת | ויקרא | ה' בניסן | במדבר | ב' בסיוון | דברים | ו' באב |
| נח | ד' בחשוון | וארא | א' בשבט | צו | י"ב בניסן | נשא | ט' בסיוון | ואתחנן | י"ג באב |
| לך לך | י"א בחשוון | בא | ח' בשבט | שמיני | כ"ו בניסן | בהעלתך | ט"ז בסיוון | עקב | כ' באב |
| וירא | י"ח בחשוון | בשלח | ט"ו בשבט | תזריע | ג' באייר | שלח | כ"ג בסיוון | ראה | כ"ז באב |
| חיי שרה | כ"ה בחשוון | יתרו | כ"ב בשבט | מצרע | מחוברת | קרח | ל' בסיוון | שפטים | ד' באלול |
| תולדת | ג' בכסלו | משפטים | כ"ט בשבט | אחרי מות | י' באייר | חקת | ז' בתמוז | כי תצא | י"א באלול |
| ויצא | י' בכסלו | תרומה | ו' באדר | קדשים | מחוברת | בלק | י"ד בתמוז | כי תבא | י"ח באלול |
| וישלח | י"ז בכסלו | תצוה | י"ג באדר | אמר | י"ז באייר | פינחס | כ"א בתמוז | נצבים | כ"ה באלול |
| וישב | כ"ד בכסלו | כי תשא | כ' באדר | בהר | כ"ד באייר | מטות | כ"ח בתמוז | וילך | מחוברת / ו' בתשרי |
| מקץ | ב' בטבת | ויקהל | כ"ז באדר | בחקתי | מחוברת | מסעי | מחוברת | האזינו | י"ג בתשרי |
| ויגש | ט' בטבת | פקדי | מחוברת | וזאת הברכה | שמחת תורה | ||||
| ויחי | ט"ז בטבת | ||||||||
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ s:טור אורח חיים תכח
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|