פרשת בהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "בהר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בהר (פירושונים).
Arrow r.svg בהר Arrow l.svg
פסוקים ויקרא, כ"ה, א' - כ"ו, ב'
מספר פסוקים 57
מספר תיבות 737
תוכן שמיטה ויובל, רשימה של דינים והלכות כלכליים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (7)  לא תעשה (17)
ספירת שנות היובל, תקיעה בשופר לשחרור עבדים בשנת היובל, קידוש שנת היובל, דיני מקח וממכר, השבת קרקע לבעליה ביובל, גאולת בתי ערי חומה בשנה הראשונה בלבד, העבדת עבד כנעני לעולם עבודת קרקע בשמיטה, עבודת אילנות בשמיטה, קצירת ספיחים בשמיטה, איסוף פירות בשמיטה, עבודת קרקע ואילנות ביובל, קצירת ספיחים ביובל, איסוף פירות ביובל, אונאת ממון, אונאת דברים, מכירת שדה בארץ ישראל לצמיתות, שינוי ייעוד קרקעות ערי הלויים, הלוואה ליהודי בריבית, העבדת עבד עברי בעבודה בזויה, מכירת עבד עברי בשוק עבדים, העבדת עבד עברי בעבודת סרק, להניח לגוי לרדות בפרך בעבד עברי, השתחוויה על אבן
הפטרה
ספרדים ורוב אשכנזים ירמיהו, ל"ב, ו'כ"ז
חב"ד וקהילת פוזנן ירמיהו, ל"ב, ו'כ"ב
תימנים ואיטלקים ירמיהו, ט"ז, י"ט - י"ז, י"ד
שלט בבית פרטי בירושלים המצהיר שכל תוצרת הגינה הפקר בשל שנת שמיטה

פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב'.

בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בהר ביחד עם פרשת בחוקותי.[1]

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם:

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת בהר יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת בחוקותי:

בנפרד:

בארץ ישראל נפרדת ובחוץ לארץ מחוברת:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשכנזים והספרדים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוקים ו'כ"ז (בק"ק פוזנא סיימו פסוק כ"ב). בהפטרה מתוארת עסקת מכירת שדה שנערכה בין ירמיהו לבין דודו חנמאל בן שלום, שסמלה את התקווה לשוב לארץ ישראל אחרי הגלות בבל. מה שהתרחש בשיבת ציון אחר 70 שנאות.

התימנים והאיטלקים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ט"ז, פסוק י"ט - פרק י"ז, פסוק י"ד (לאשכנזים ולספרדים זו הפטרת פרשת בחוקותי).

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק כ"ד, פסוק ב' עד פסוק כ"ג.

מה עניין שמיטה אצל הר סיני?[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מה עניין שמיטה אצל הר סיני

תורת כהנים בפתיחת הפרשה שואל ”מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני!? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני.“ דברים אלה של המדרש הובאו בידי רש"י בפירושו לפרשה, והפכו לביטוי עברי ידוע, המביע תמיהה על עניינים שאין ביניהם קשר. במשמעותו המקורית, ברש"י ובמדרש, הוא מוסב על פסוקיה הראשונים של הפרשה, אשר עוסקים במצוות השמיטה, אך מקפידים לציין שהדברים נאמרו בהר סיני: ”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'.“ המדרש שואל מדוע דווקא במצווה זו בחרה התורה לציין את העובדה שהיא נאמרה בהר סיני, ומשיב שזו דוגמה לכל מצוות התורה, שגם אלו מהן שניתן להבין ממקום כתיבתן שלא כל פרטיהן נאמרו למשה רבנו בהר סיני - נאמרו לאמיתו של דבר כבר קודם לכן. דברי מדרש זה נתפרשו בדרכים שונות, בין השאר בפירוש רש"י ובפירושו של הרמב"ן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרשיות בהר ובחוקותי מחוברות בחוץ לארץ בכל השנים הפשוטות, בארץ ישראל הן נפרדות בשנת הכז.