פרשת בהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg בהר Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, כ"ה, א' - כ"ו, ב'
מס' פסוקים: 57
תוכן: שמיטה ויובל, רשימה של דינים והלכות כלכליים
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה   לא תעשה
ספירת שבע שבתות שנים, תקיעה בשופר ושחרור עבדים ביום הכיפורים בשנת היובל, קידוש שנת היובל על ידי שביתה מעבודת קרקע, דיני מקח וממכר, שחרור קרקעות בשנת היובל, גאולת בתי ערי חומה תוך שנה בלבד, עבודת עבד כנעני לעולם עבודת קרקע בשמיטה, עבודת אילנות בשמיטה, קצירת ספיחים בשמיטה, איסוף פירות בשמיטה, עבודת קרקע ואילנות ביובל, קצירת ספיחים ביובל, איסוף פירות ביובל, אונאת ממון, אונאת דברים, מכירת שדה בארץ ישראל לצמיתות, שינוי ייעוד קרקעות ערי הלויים, הלוואה ליהודי בריבית, העבדת עבד עברי בעבודה בזויה, מכירת עבד עברי בשוק עבדים, העבדת עבד עברי בעבודת סרק, נתינה לגוי לרדות בעבד עברי, השתחוויה על אבן
הפטרה
ספרדים ורוב אשכנזים ירמיהו, ל"ב, ו'-כ"ז
חב"ד ירמיהו, ל"ב, ו'-כ"ב
תימנים ואיטלקים ירמיהו, ט"ז, י"ט - י"ז, י"ד
שלט בבית פרטי בירושלים המצהיר שכל תוצרת הגינה הפקר בשל שנת שמיטה

פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב'.

בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בהר ביחד עם פרשת בחוקותי.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשכנזים והספרדים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוקים ו'-כ"ז. בהפטרה מתוארת עסקת מכירת שדה שנערכה בין ירמיהו לבין דודו חנמאל בן שלום, שסמלה את התקווה לשוב לארץ ישראל אחרי הגלות.

התימנים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ט"ז, פסוק י"ט - פרק י"ז, פסוק י"ד (לאשכנזים ולספרדים זו הפטרת פרשת בחוקותי).

מה עניין שמיטה אצל הר סיני?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י מעלה בפירושו לפרשה את אחת מאמרותיו הידועות: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים." שאלתו זו של רש"י מוסבת על פסוקיה הראשונים של הפרשה, אשר עוסקים במצוות השמיטה:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַ-ה'.

מדוע דווקא במצווה זו בחרה התורה לציין את העובדה שהיא נאמרה בהר סיני? על כך משיב רש"י, שזוהי דוגמה לכל מצוות התורה, שגם אלו מהן הכתובות בספר ויקרא במדבר ודברים, ומסדר התורה ניתן להבין שלא נאמרו למשה רבנו בהר סיני - נאמרו לאמיתו של דבר כבר קודם לכן. דברי רש"י נסמכים על מדרש התורת כהנים, ויש שפירשו אותו בדרכים שונות, כדוגמת הרמב"ן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים ב-בהר[עריכת קוד מקור | עריכה]