פרשת כי תבוא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg כי תבוא Arrow l.svg
פסוקים: דברים, כ"ו, א' - כ"ט, ח'
מס' פסוקים: 122
תוכן: סיום נאום המצוות, ציווי על הטקס בכניסה לארץ, תיאור הברכה שתבוא על ישראל אם יקיימו את המצוות, סקירה היסטורית קצרה של יציאת מצרים והנדודים במדבר
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (3)
מקרא ביכורים, וידוי מעשר, הליכה בדרכי ה' אכילת מעשר שני באנינות, אכילת מעשר שני בטומאה, הוצאת דמי מעשר שני אלא באכילה ושתייה
הפטרה
אשכנזים ספרדים ותימנים ישעיהו, ס', א'-כ"ב
איטלקים יהושע, ח', ל' - ט', כ"ז
נקודת תצפית אל הר עיבל

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ט, פסוק ח'.

פרשת כי תבוא תמיד נקראת שתי שבתות לפני ראש השנה, כיוון שמופיעה בה פרשת הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע[1]. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויות בה ברכות וקללות.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. בפרשה מפורטות מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות וכן סיכום קצר של הנאום.

לאחר מכן, מתואר הטקס שנצטוו בני ישראל לקיים עם כניסתם לארץ ישראל, ועיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח בהר עיבל ועליו להקריב קרבנות. ולאחר מכן לקיים את מעמד הר גריזים והר עיבל, בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על המצוות המנויות בספר (מפרשת ראה עד פרשת כי תבוא), שהתווספו על המצוות המופיעות בספרים הקודמים שעליהן כבר נכרתה ברית עם ה' בפרשת בחוקותי.

בעת כריתת הברית מחצית משבטי ישראל יעמדו על הר גריזים ומחציתם על הר עיבל, ושבט לוי, עם ארון הברית, יעמדו בין ההרים, ושם ימנו אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים. לאחר מכן ייקראו בפני עם ישראל רשימה קצרה של הברכות שתבאנה על העם אם יקיימו את הברית וישמרו את מצוות הארץ, ורשימה ארוכה ומפורטת של הקללות שתחולנה על העם באם יפרו את הברית.

בסיום הפרשה מופיעה סקירה היסטורית קצרה על קורות יציאת מצרים, ההליכה במדבר סיני וכיבוש עבר הירדן המזרחי.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה של פרשת כי תבוא היא השישית מבין הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס', פסוקים א'-כ"ב: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ, בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה..." (פסוקים א'-ד')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם תפילה י"ג,י ובספר הגהות מימוניות שם