שנת זשג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זשג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זשג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת זשג היא מהשנים השכיחות בלוח העברי[1] והיא מתרחשת בערך ב 13.7% מהשנים[2]. לאחרונה הייתה שנת זשג בה'תש"ן, בה'תשס"ד, בה'תשס"ז ובה'תש"ע ותחול שוב בה'תשפ"ח, בה'תשצ"א ובה'תשצ"ד.

לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה בתורה והפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת זשג 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זשג כל הפרשות נקראות בשבת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות כל שש הפרשות שנהוג לחבר בארץ ישראל: ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי, פרשות מטות ומסעי וניצבים ווילך.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ט בתשרי שמות כ"ג בטבת ויקרא ה' בניסן במדבר ב' בסיוון דברים ו' באב
נח ו' בחשוון וארא א' בשבט צו י"ב בניסן נשא ט' בסיוון ואתחנן י"ג באב
לך לך י"ג בחשוון בא ח' בשבט שמיני כ"ו בניסן בהעלתך ט"ז בסיוון עקב כ' באב
וירא כ' בחשוון בשלח ט"ו בשבט תזריע ג' באייר שלח כ"ג בסיוון ראה כ"ז באב
חיי שרה כ"ז בחשוון יתרו כ"ב בשבט מצרע מחוברת קרח ל' בסיוון שפטים ד' באלול
תולדת ד' בכסלו משפטים כ"ט בשבט אחרי מות י' באייר חקת ז' בתמוז כי תצא י"א באלול
ויצא י"א בכסלו תרומה ו' באדר קדשים מחוברת בלק י"ד בתמוז כי תבא י"ח באלול
וישלח י"ח בכסלו תצוה י"ג באדר אמר י"ז באייר פינחס כ"א בתמוז נצבים כ"ה באלול
וישב כ"ה בכסלו כי תשא כ' באדר בהר כ"ד באייר מטות כ"ח בתמוז וילך מחוברת
מקץ ב' בטבת ויקהל כ"ז באדר בחקתי מחוברת מסעי מחוברת האזינו ח' בתשרי
ויגש ט' בטבת פקדי מחוברת וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי ט"ז בטבת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רק שנת הכז יותר שכיחה ממנה
  2. ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.