שנת הכז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג הכז היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשוון יש 29 ימים ובכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בשבת (ז). שנה מסוג הכז היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת הכז היא סוג השנה הנפוץ ביותר, והיא מתרחשת ב-18% מהשנים[1]. שנה מסוג הכז הייתה לאחרונה בה'תשמ"ח בה'תשנ"א, בה'תשנ"ח, בה'תשע"ב, בה'תשע"ה, ובה'תשע"ח. שנת הכז צפויה שוב בה'תשפ"ט.

לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה בתורה והפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הכז יש הבדל בקריאות בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, כי היום השמיני של פסח, הנחוג רק בחוץ לארץ, חל בשבת. אי לכך, החל מכ"ב ניסן ועד סוף חודש אייר, יש הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בפרשות הנקראות. הפער נסגר כאשר בארץ ישראל קוראים את פרשת בהר ופרשת בחוקותי בנפרד, בעוד שבחוץ לארץ מחברים אותן. בשנת הכז לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

בשנת הכז 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה בארץ ישראל: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של היום הראשון של פסח. בחוץ לארץ לא קוראים פרשה גם בשבת שבה חל היום השמיני של פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (52, פרשת וילך לא נקראת ופרשת וזאת הברכה נקראת בשמיני עצרת שחל ביום חמישי) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48, בארץ ישראל), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים ומטות מסעי[2]. בחוץ לארץ מחברים גם את הפרשות בהר ובחוקותי.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יסודות הלוח העברי על קצה המזלג, אהוד בר סיני, אתר כרם ביבנה
  2. ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה