צה"ל במלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמתו השלישית של צבא הגנה לישראל מאז הקמתו. במלחמה זו נלחם צה"ל בשלוש חזיתות: ירדן, סוריה ומצרים. מדינות ערב נוספות (עיראק, לבנון, ערב הסעודית, מרוקו, אלג'יריה, לוב, תוניסיה וסודאן) שלחו גם הן כוחות צבא כנגד ישראל. במלחמה זו כבש צה"ל שטחים רבים, ובהם רמת הגולן, יהודה ושומרון וסיני.
עם פרוץ המלחמה, היו לכוחות צה"ל היו כ-50,000 חיילים בסדיר ועוד למעלה מ-200,000 חיילי מילואים. בנוסף על כך, לצה"ל היו כ-197 מטוסים וכ-800 טנקים. מן הצד השני לצבאות ערב היו למעלה מ-545,000 חיילים, 957 מטוסי קרב וכ-2,500 טנקים.
במהלך המלחמה נהרגו כ-779 חיילי צה"ל, ונפצעו כ-2,593. כ-15 חיילים נפלו בשבי, והופלו כ-46 מטוסים.
לאחר המלחמה הוענק אות מלחמת ששת הימים למשתתפים במלחמה. בנוסף על האות הוענקו (החל מ-1973) כ-11 עיטורי גבורה, 39 עיטורי עוז ו-204 עיטורי מופת.
כוחות צה"ל בפרוץ המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיקוד הבכיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפקד | תפקיד |
|---|---|
| רא"ל יצחק רבין | ראש המטה הכללי |
| אלוף חיים בר-לב | סגן ראש המטה הכללי |
| אלוף עזר ויצמן | ראש אג"ם |
| אלוף אהרן יריב | ראש אמ"ן |
| אלוף מתי פלד | ראש אגף אפסנאות |
| אלוף דוד אלעזר | אלוף פיקוד הצפון |
| אלוף עוזי נרקיס | אלוף פיקוד המרכז |
| אלוף ישעיהו גביש | אלוף פיקוד הדרום |
כוחות צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל האוויר במלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב המלחמה הפעיל חיל האוויר 9 טייסות קרב. בנוסף הוקמה טייסת 147 על בסיס מטוסי פוגה-מגיסטר של בית הספר לטיסה.
| טייסת | מטוס | בסיס | מטוסים | |
|---|---|---|---|---|
| 4.6 | 10.6 | |||
| 101 | מיראז' 3 | חצור | 65 | 56 |
| 117 | מיראז' 3 | |||
| 119 | מיראז' 3 | תל נוף | ||
| 105 | דאסו סופר מיסטר | חצור | 35 | 29 |
| 107 | דאסו אוראגן | רמת דוד | 51 | 40 |
| 113 | דאסו אוראגן | חצור | ||
| 109 | דאסו מיסטר | חצור | 33 | 26 |
| 116 | דאסו מיסטר | חצור | ||
| 110 | ווטור | רמת דוד | 19 | 15 |
| 147 | פוגה-מגיסטר | חצרים | 44 | 39 |
| סה"כ | 247 | 205 | ||
בבוקר 5 ביוני 1967, ערב מבצע מוקד, מנה החייל 203 מטוסי קרב, בהם 197 מטוסים שמישים.[1] במבצע מוקד אבדו לחיל 19 מטוסים, ובהמשך המלחמה בסיוע לכוחות הקרקעיים אבדו מטוסים נוספים, בעיקר בכיבוש הגולן. במלחמה נהרגו 25 טייסים ו־7 נפלו בשבי. טייסים נוספים נפצעו ויצאו מכשירות. עם תום המלחמה ב־10 ביוני בעבר היו בידי החיל 166 מטוסים, בהם 139 שמישים.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקירה על המלחמה, באתר צה"ל
- ארכיון המלחמה, באתר משרד הביטחון