ירוחם בן משולם
| לידה |
1290  |
|---|---|
| פטירה |
1350 (בגיל 60 בערך) |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
?–1350 |
| חיבוריו | ספר מישרים ותולדות אדם וחוה |
  | |
רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו[1], ה'נ' 1290 - ה'ק''י 1350 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים. מחבר ספר מישרים ותולדות אדם וחוה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבינו ירוחם נולד בפרובאנס ולאחר גירוש צרפת בשנת ה'ס''ו - 1306, עבר לטולדו. שם למד תורה במשך זמן קצר אצל הרא"ש, ואחר פטירתו המשיך את לימודיו אצל רבי אברהם בן אסמעאל תלמיד הרשב"א. רבינו ירוחם ראה ברבי אברהם את רבו המובהק. בשנת ה'צ' - 1330 החל לכתוב את ספרו מישרים וסיימו כעבור ארבע שנים, בהמשך ולקראת סוף חייו כתב את ספרו תולדות אדם וחוה.
פרטים שונים בחייו שנויים במחלוקת. חוקרים שונים (כגון ה' גראס) טוענים שמקום הולדתו היה בלנגדוק ולא בפרובנס, ואחרים טוענים שהוא גורש רק בשנת ה'פ' - 1320.
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר עיסוקו של רי"ו היה בתחום ההלכה, ותרומתו התבטאה אף בדורות מאוחרים. פסקיו מוזכרים פעמים רבות בספר בית יוסף, והשפיעו על פסיקתו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, ומתוך כך על הלכות רבות הנהוגות גם בימינו.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רי"ו חיבר שני ספרים. האחד הוא ספר מישרים שדן בדיני ממונות, והשני הוא ספר תולדות אדם וחוה על דינים מעשיים הנוהגים בזמננו. מגמה זו לעסוק רק בהלכות הנוהגות בגלות היה נפוץ ומקובל, ומתבטא בייחוד אצל הרי"ף. הספר מחולק לתולדות אדם העוסק בדינים שונים של האדם משעת לידתו עד שנושא אשה, ודיני ברכות, תפילות ומנהגים, ומחולק לעשרים ואחד נתיבים, ולחוה דינים משעת נשיאתו אשה עד ליום פטירתו (נתיב כב-כח).[2]
אף שספריו נפוצים, שמותיהם לא נקלטו, ומכונים בשם כולל בשם מחברם רבנו ירוחם.
מתוך כתביו[3] אנו יודעים שכתב אף "רמזים של ההגדות", ושעסק באיסוף אגדות התלמוד ובפרשנותן.
הספר יצא בכמה מהדורות (קושטנטינא רעו; קפוסט תקסח) אולם המהדורה הנפוצה היא מוויניציאה שנת שי"ג, שיצאה בדפוסי צילום נוספים. על הספר יצא אף ביאור בשם שנות חיים (למברג, תרל"א) מהרב ראובן חיים קליין. ספר זה יצא בדפוס צילום על ידי מכון ירושלים בשנת תשמ"ה.
כמו כן מיוחסים לספריו שיבושים והשמטות לרוב, דברים אלו הובילו למיעוט הלומדים בספריו. כיום ידוע על ניסיון מחודש להוציא את ספריו לאור בליווי ביאור ועל-פי כתבי יד שונים. בשנת תשנ"ז התפרסם בכתב-העת התורני מוריה[4] חלק מספר מישרים, ותוכנית עבודה להוצאה מחודשת ומפורשת שלו, וכנראה שלא יצא עבודתם לפועל. אמנם בשנת 2007 הוציא לאור מכון 'יאיר נתיב' כרך ראשון ממהדורה חדשה לספר, הנקרא 'רבינו ירוחם השלם', ונשלמה עם כרך חמישי בשנת 2016. והם כוללים את כל הספר מישרים[5] וספר אדם וחוה, בליווי הארות והערות ועל-פי כתבי יד שונים. חלקים ממהדורה זו התפרסם בכתב-העת התורני מוריה.[6]
במשך השנים נהוג היה לייחס לרי"ו את כתיבת "ספר איסור והיתר"[7], אף שיש טוענים שספר זה נכתב על ידי תלמיד רבינו פרץ.[8]
פירושים לספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיד"א[9] טוען כי ספר העיטור וספרי רבינו ירוחם הם בבחינות סוד עלמא דאתכסיא שאין לחבר עליהם פירוש, וכי כל הפירושים שחוברו עליהם אבדו ומחבריהם ניזוקו או נפטרו בדמי ימיהם. כתוצאה מאגדות אלו נפוצו אך ורק דפוסי צילום ממהדורת ונציה שי"ג של הספר. במהלך השנים הודפסו מהדורות אחרות ומבוארות של ספרי רבינו ירוחם, מבלי שיאונה למהדיריהן כל נזק. גם גישתו של החיד"א, ביחס לבעייתיות בכתיבת פרושים, זכתה להתנגדות, בטענה שלימוד תורה צריך להעשות בצורה הטובה יותר ולכן קשה להניח שיוטלו עיכובים בידי כוחות עליונים על אינטרס זה. כהוכחה לכך ציינו את הפרוש שנות חיים, ואת שרידות החיבור והמחבר.
יש הרואים הד קדום לאגדה בדבר איסור ההדרת וביאור הספר בדברי המגיד מישרים לרבי יוסף קארו. לפי ספר זה כינה המגיד את רבינו ירוחם בכינוי הארמי "טמירי",[10] כלומר שיושב בגן עדן בהסתר ולא בפרסום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זה ספר תולדות אדם וחוה, קושנטינא רע"ו 1515, באתר היברובוקס
- תולדות אדם וחוה, קושטא רע"ו, באתר היברובוקס
- רבנו ירוחם א, ויניצאה שי"ג 1553, באתר היברובוקס
- רבנו ירוחם ב, ויניצאה שי"ג 1553, באתר היברובוקס
- רבנו ירוחם ג, ויניצאה שי"ג 1553, באתר היברובוקס
- תולדות אדם וחוה, קאפוסט תקצ"ז 1837, באתר היברובוקס
- תולדות אדם וחוה, לבוב תרל"א 1871, באתר היברובוקס
- רבינו ירוחם באתר ויקיטקסט
- הרב מאיר אויש, ספרי רבינו ירוחם בן משולם, מוריה, שנה כ"א, חוברת ג-ד, תשנ"ז, עמודים ח-יג
- הרב יאיר חזן, קטעים חדשים מספר רבינו ירוחם השלם, מוריה, שנה ל"א, חוברת יא-יב, תשע"ב, עמודים ט-יד
- Judah D. Galinsky and James T. Robinson, "Rabbi Jeruham b. Meshullam, Michael Scot, and the Development of Jewish Law in Fourteenth-Century Spain", The Harvard Theological Review 100 (4), 2007, pp. 489–504 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ייתכן שהסיבה לכך שלא כונה רי"ר היא בעובדה שרבנו ירוחם חי בתקופתו של רבי ישעיה די טראני, שנקרא בקיצור רי"ר (רבי ישעיה הראשון, שבימינו מוכר יותר בשם הקיצור רי"ד), ומאחר ולא ניתן היה לכנות את רבי ירוחם בשם בעל שתי אותיות (שהרי ר"י יכול להיות גם קיצור של ר"י בעל התוספות, או רבינו יונה ועוד), נכתב הקיצור בר"ת - רי"ו - קובץ אור תורה (בהוצאת ישיבת כיסא רחמים), התשנ"ז חוברת יז סימן קלט.
- ^ על פי ספר "סדר הדורות" עמ' 382
- ^ תולדות אדם וחוה נתיב יט חלק ג
- ^ הרב מאיר אויש, ספרי רבינו ירוחם בן משולם, מוריה, שנה כ"א, חוברת ג-ד, תשנ"ז, עמודים ח-יג
- ^ חידוש חשוב הראוי לציון במהדורה זאת של ספר מישרים הוא הידיעה כי הספר נכתב בשתי מהדורות כאשר מהדורת הדפוס המצויה התבססה על המהדורה הראשונה הקצרה ואילו המהדורה החדשה מבוססת על כתבי יד של המהדורה השנייה הכוללת תוספות משמעותיות.
- ^ הרב יאיר חזן, קטעים חדשים מספר רבינו ירוחם השלם, מוריה, שנה ל"א, חוברת יא-יב, תשע"ב, עמודים ט-יד
- ^ לפי מה שהציע הרב א. גלינסקי במקורות הרמ"א לספר תורת חטאת הוצ' מוה"ק כלל כד דין ג, וכלל כז דין ה, כבר הרמ"א ייחס ספר זה לרבינו ירוחם.
- ^ ישראל תא שמע, "על ספר איסור והיתר של רבינו ירוחם ועל רבי יצחק מדורא", סיני ס"ד.
- ^ שם הגדולים, מערכת גדולים מערכה י, וכן בשם הגדולים, חלק ועד לחכמים מערכה ע, וראה פירוט מחברי הביאורים אצל יונתן בנימין בוכינגער, ספרים מעלמא דאתתכסיא: רבנו ירוחם, ספר העיטור ועוד
, בקובץ "עץ חיים" (באבוב) יב, אלול תש"ע, עמ' כ"ה ואילך. וראה עוד באריכות במאמרו של יוסף ויכלדר "רבינו ירוחם טמירי" ב"המבשר תורני" כ"ב אב תשע"ב
- ^ מגיד מישרים, פרשת ויקהל מהדורא בתרא, ד"ה עוד אמר לי בנוטפים
| תקופת חייו של הרב ירוחם בן משולם על ציר הזמן |
|---|
 |
| בקרת זהויות |
|
|---|