ר"י הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ר"י)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "יצחק בן שמואל" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יצחק בן שמואל (פירושונים).
Disambig RTL.svg המונח "ר"י" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ר"י (1449–1450), ראו ה'ר"י.
ר"י הזקן
Isaac ben Samuel de Dampierre
לידה 1100 בערך
ד'תת"ס בערך
פטירה 1174 או 1177
כ"ז בתשרי ד'תתקמ"ח או כ"ז בתשרי ד'תתק"נ
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו רבנו תם.
תלמידיו בנו, רבי אלחנן, נכדו, רבי שמואל בן אלחנן, רבי יצחק בן אברהם משאנץ - הריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ, רבי שמשון בן אברהם משאנץ (ר"ש משנץ), רבי ברוך בן יצחק מוורמייזא, רבי שמשון מקוצי - השר מקוצי, רבי יהודה שירליאון מפריז.
בני דורו ר' אליעזר בן נתן, ר' יצחק בן יעקב (ר"י הלבן).

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדמפייר (Dampierre-Sur-Aube (צר')), ידוע גם כר"י הזקן או כרבי יצחק בעל התוספות, היה אחד מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12 ופרשן מקרא. כינויו "ר"י הזקן" ניתן לו ככל הנראה כדי להבחין בינו לבין חכם אחר מבעלי התוספות, ר' יצחק בן אברהם - שכונה לפיכך "ר"י הבחור".

תאריכי לידתו ופטירתו של ר"י הזקן אינם ידועים בוודאות. שנת לידתו מתוארכת סביב שנת ד'תתע"ה (1115).[1] תאריך פטירתו בלוח העברי הוא כ"ז בתשרי. לגבי שנת הפטירה, היו שרצו לומר כי היה זה ב-ד'תתקל"ה (1175)[2], אך הוכח שהיא בין השנים ד'תתקמ"ה (1185) – ד'תתקנ"ט (1199), כשההשערה הקרובה יותר היא לכיוון ד'תתקמ"ח (1188) – ד'תתק"נ (1190).[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד אביו, היה נכדו של רבי שמחה בן שמואל מוויטרי (עורכו של מחזור ויטרי) ומצד אמו היה נינו של רש"י (נכד חתנו, מאיר בן שמואל), ואחיינם של רבי יעקב בן מאיר המכונה "רבנו תם", רבי שמואל בן מאיר "הרשב"ם" ור' יצחק בן מאיר ("ריב"ם").

היה נשוי לבִּתו של רבי יהודה בן יום טוב, מבעלי התוספות.

עוד ּבחייו של רבנו תם הקים רבי יצחק ישיבה בדמפייר, שלאחר מכן הפכה להיות בית יוצר לתוספות. כך הפך להיות מחשובי בעלי התוספות (הוא ורבנו תם נחשבים לגדולי בעלי התוספות).

השיג במקומות רבים על אבי זקנו רש"י. התוספות שחיבר שימשו נר לרגלי תלמידיו, ובהם רבי שמשון משאנץ. הזכיר בתשובותיו את סבתו מרים בתו של רש"י, ואת אלווינא בתו של רבי יהודה בן נתן (ריב"ן). בשנת ד'תתקמ"ד (1184) נהרג בנו רבי אלחנן על קידוש השם. היה מורם של רבים מחכמי אשכנז וצרפת, ובהם רבי אברהם בן עזריאל מחבר הספר "ערוגת הבשם".

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגלית חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 נתגלה כתב יד המכיל מדברי בעלי התוספות ובעיקר ר"י הזקן. עיקרו של הקובץ על מסכת שבת (החל בדף יג.), וההשערה הנבדקת היא שהכותב היה מתלמידיו של ר"י הזקן, משום שעל חלק מהדברים נחתם מ"ר = מפי רבי. חלקם של הדברים בקובץ מצויים בתוספות הנדפסים למסכת שבת. כמו כן, מכיל הקובץ מתוספות שחוברו על ידי רבינו תם, ריב"א, רשב"ם, ראב"ן, רבי אליעזר ממיץ, ר"י פורת, ואחרים. כתב היד פורסם בצירוף מבוא והערות על ידי הרב אברהם שושנה בשנת תשס"ז.

משפחת רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדשמחהמרים
 
ריב"ןרחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
 
 
רבי שמואל מעכואליהו מפריז
 
 
מאיר

מקרא[עריכת קוד מקור]

      - גיס


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שושנה, תוספות ר"י הזקן ותלמידו (יוצא לאור לראשונה על פי כתב יד גינצבורג בצירוף מראי מקומות וציונים הערות וביאורים, מבוא ומפתחות, פרקים א-ו), ירושלים תשס"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מבוא לראבי"ה (אביגדור אפטוביצר, בית המדרש לרבנים בווינה, ווינה תרצז), פרק ח – תולדות החכמים, עמ' 380
  2. ^ דעה זו הובאה גם בספר יוחסין השלם (לרבי אברהם זכות, לונדון תריז), עמ' 218 טור ב. ובעל ספר היוחסין הטיל בה ספק על אתר.
  3. ^ ראו מבוא לראבי"ה (אביגדור אפטוביצר, בית המדרש לרבנים בווינה, ווינה תרצז), פרק ח – תולדות החכמים, עמ' 380; אוצר הגדולים (לרבי נפתלי יעקב הכהן, חיפה תשכט), כרך ה, סוף אות תתתרסט, עמ' רפז; שמות חכמים (וייס, בני ברק תשס"ט), אות מט, ובהערה 8, עמ' קסח