בארט M82
רובה בארט M82A1 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | רובה צלפים כבד / רובה נגד ציוד |
נגזרות | M82A1, M82A1M, M82A3, M107, M107A1, M107CQ |
תכנון | רוני בארט, 1982 |
מדינה מייצרת | ארצות הברית |
יצרן | חברת הנשק בארט |
מעצב | רוני בארט |
תקופת השימוש | 1989–הווה (כ־35 שנים) |
מלחמות | עימותים רבים |
מדינות המשתמשות |
ראו #תפוצה, שירות ושימוש מבצעי, בפרט ארצות הברית וישראל |
מחיר ליחידה | כ-8,900 דולר |
מידע טכני | |
קליבר | 0.5 BMG = 12.7x99 מ"מ נאט"ו |
פעולה | רתע קצר, חצי אוטומטי |
הזנה | מחסנית נתיקה בת 10 כדורים |
כוונות | כוונת טלסקופית |
אורך כולל | 1,448 מילימטרים (57.0 אינץ') |
אורך קנה | 737 מילימטרים (29.0 אינץ') |
משקל ריק | 14 קילוגרם (31 ליברות) |
מהירות לוע | 854 מטר לשנייה |
טווח אפקטיבי |
1000 מטר (מטרת דמות), 1500 מטר (מטרה מקובצת), עד 1,830 מטרים (2,000 יארד) |
טווח מקסימלי | 4–6 קילומטר |
דיוק |
3–1.5 דקות קשת[1] עם תחמושת 0.5 BMG רגילה, למטה מ-1 דקת קשת עם תחמושת Match Grade. |
בארט M82 (באנגלית: Barrett) הוא רובה צלפים כבד ורובה נגד ציוד אמריקני תוצרת חברת הנשק בארט המיועד לפגיעה במטרות משוריינות ובציוד צבאי, לסילוק פצצות וכן לפגיעה באויב המסתתר מאחורי מחסה או לובש אפוד מגן. הדגם המשופר בארט M82A1 הוא הרובה הנפוץ בעולם מסוג זה. הקליבר שלו הוא 0.5 אינץ' (קליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו) ותחמושת עוצמתית זו, בשילוב היותו רובה חצי-אוטומטי, מקנים לו כוח אש רב. הבארט נמצא בשירות צבאות ויחידות משטרה רבים בעולם, בהם צה"ל (בו הוא נקרא "בארט 0.5" או פשוט "בארט"), חיל הנחתים האמריקני וצבא ארצות הברית (בהם הוא נקרא M-107). עם זאת, צלפים רבים וכן יחידות צבאיות (בהן צה"ל) לא מחשיבים את ה-M82 ונגזרותיו לרובה צלפים אמיתי עקב מגרעותיו, בהן חוסר דיוק מספק ביחס לרובה צלפים וארגונומיה גרועה שמקשה על היורה.
הדגם המקורי של הבארט הוא M82, אחריו נכנס לשימוש דגם משופר M82A1 שהיה נפוץ בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 וזכה להצלחה רבה. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הצטייד צבא ארצות הברית ב-M82A3, דגם משופר של ה-M82A1, תחת השם M107 SASR. כיום נמצאים בשירות ברחבי העולם הן רובי בארט M82A1 והן רובי בארט M82A3.
היסטוריית פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת הנשק בארט נוסדה בידי רוני בארט במטרה לבנות רובים חצי-אוטומטיים בקליבר 0.5 אינץ' (12.7x99 מ"מ נאט"ו), קליבר זהה לזה של מקלע כבד M2 בראונינג. בארט התחיל לעבוד בתחילת 1980 ואב-טיפוס עובד הושלם כבר ב-1982, ומכאן המספר 82 בשם הדגם. בארט המשיך לשפר את הרובה שלו וב-1986 השלים את הגרסה המשופרת: ה-M82A1.
מאמצי הפיתוח נשאו פרי רק בשנת 1989, כאשר הצבא השוודי הזמין 100 רובים. לחברה נרשמה הצלחה נוספת כאשר הכוחות המזוינים של ארצות הברית הזמינו כמות נכבדה של רובים לקראת מלחמת המפרץ. חיל הנחתים האמריקני רכש בהתחלה כ-125 רובים ובעקבותיו נתקבלו הזמנות גם מצבא ארצות הברית וחיל האוויר האמריקני.
ב-1987 נולד הבארט M82A2 bullpup, דגם בולפפ שבו המחסנית מותקנת מאחורי ההדק, על מנת לקצר את אורך הרובה. דגם זה גם תוכנן עם רתע מופחת, על מנת שאפשר יהיה לירות בו בעמידה או ברכינה, תוך השענת הקת על הכתף, ללא צורך בחצובה. המטרה בייצור רובה זה הייתה לנצלו כרובה כבד ונייד, שיכול לפגוע במסוקים המרחפים נמוך, במחיר זול. דגם זה לא זכה להצלחה וייצורו הופסק.
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נכנס לשירות רובה ה-M82A1M, שיפור של ה-M82A1. דגם זה נרכש על ידי חיל הנחתים האמריקני בכמויות גדולות, תחת הציון M82A3 SASR ו-M107 SASR. השיפור המשמעותי ברובה זה הוא הוספת מסילת פיקטיני, המאפשרת התקנת אמצעי עזר שונים כמו כוונות טלסקופיות שונות, אמצעי ראיית לילה, צייני לייזר, ידיות, פנסים וכו'. שיפורים נוספים בוצעו בארגונומיה ובהפיכתו של הרובה למודולרי יותר.
בעשור השני של המאה ה-21 פיתחה בארט את ה-M107A1, שיפור ושדרוג ל-M107, שהוא בעצמו שדרוג צבאי ל-M82A1. בשדרוג נעשו שינויים ארגונומיים רבים בהתבסס על שירות הרובה במלחמת אפגניסטן (2001-2014) ומלחמת עיראק והניסיון שנרכש, כאשר העיקרי שבהם הוא הפחתת משקל הרובה בכ-2.5 ק"ג וזאת על ידי שימוש בסגסוגות קלות יותר. כמו כן פיתחה הבארט את ה-M107CQ, שהוא גרסה קלה וקומפקטית יותר של ה-M107 שנועד לשימוש במתחמים סגורים, כגון בתוך מבנים.
סקירה טכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקליבר של הבארט M82 ונגזרותיו הוא 0.5 אינץ' (קליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו של מקלע M2 בראונינג). מדובר בתחמושת רבת עוצמה שלה טווח ירי של 1500–1830 מטר ויכולת לחדור קירות ושריון קל. בזכות עוצמת התחמושת הבארט משמש גם כרובה נגד ציוד. ירי תחמושת עוצמתית כל כך חייב תכנון מתאים של הרובה על מנת לספוג את הרתע החזק.
ביצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוק של הבארט הוא בין 3 דקות קשת (MOA)[1] ל-1.5 דקת קשת עם תחמושת 12.7x99 מ"מ נאט"ו רגילה (תחמושת זו נועדה במקור למקלעים כבדים). דיוק זה נחשב ללא מספיק טוב עבור רובה צלפים. לעומת זאת, עם תחמושת צליפה ברמת איכות Match Grade הדיוק משתפר לקצת פחות מדקת קשת אחת (דיוק < 1 MOA)[1]. דיוק של 1 דקת קשת נחשב לסביר ומספק עבור רובי צלפים צבאיים, אך מספר מתחרים של הבארט, כגון המקמילן TAC-50, מתחייבים לדיוק של 0.5 דקת קשת.
בשל מגבלות הדיוק, ומחסור בתחמושת Match Grade בקוטר 0.5 אינץ', טווח הירי האפקטיבי של הבארט נגד מטרת דמות (כלומר: אדם) קטן מהטווח שבו תחמושת ה-0.5 עדיין קטלנית, ועומד על כ-1000 מטר. נגד מטרות מקובצות ומטרות ציוד הטווח היעיל עומד על כ-1500 מטר, אך הקליעים קטלניים גם בטווח של 1830 מטר ומסוכנים גם בטווחים של למעלה מ-2 ק"מ.
מבנה והנדסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבארט M82 ונגזרותיו הם רובים חצי-אוטומטיים המופעלים באמצעות הרתע עם מכת קנה קצרה. כאשר מתבצע ירי ברובה, הקנה נרתע אחורנית מרחק קצר (כ-25 מ"מ) ואז ננעל בידי הבריח המסתובב. אחרי הרתיעה, זיז בבריח המחובר גם לבית הבליעה משחרר את הבריח. כאשר הבריח משתחרר, זרוע ההאצה מכה בו ודוחפת אותו אחורנית, מעבירה חלק מאנרגיית הרתע של הקנה לבריח על מנת לאפשר מחזור ירי אמין ויעיל. אז הקנה שוב נעצר ואילו הבריח ממשיך לנוע אחורה על מנת לפלוט את התרמיל הריק. כאשר הבריח חוזר קדימה בחזרה הוא גורף כדור מהמחסנית ומזין אותו בבית הבליעה ושוב נועל את עצמו לקנה. בנוסף, הפטיש נדרך בעת חזרת הבריח. הרובה עצמו מוזן באמצעות מחסנית חיצונית נתיקה המכילה 10 כדורים. בית הבליעה מורכב משני חלקים (עליון ותחתון) היצוקים מפלדה ומחוברים באמצעות פינים צולבים. הקנה הכבד יצוק באופן מיוחד על מנת לשפר את פיזור החום ולהקטין את משקלו. בנוסף, הקנה מצויד בבלם לוע גדול ואפקטיבי, בצורת שני חתכים מלבניים. מטרתו לפזר את הגזים והרשף הגדולים אחרי הירי ולהסיטם הצדה כדי לא לפגוע בשדה הראייה של היורה.
רובי הבארט M82A1 מצוידים בתושבת לכוונות טלסקופיות וכן בכוונות ברזל מתקפלות לצורכי גיבוי. בדרך כלל, הבארט מצויד בכוונות טלסקופיות מסדרת M של ליאופולד (Leupold M series 10X) המספקים הגדלה של עד פי 10. רובי ה-M82A1M\A3 מצוידים גם במסילת פיקטיני לאורך כל הקנה, המאפשרת התקנת אביזרים טקטיים שונים ומגוונים. כל הרובים בסדרה מצוידים בידית נשיאה מתקפלת ובחצובה דו-רגלית קדמית (בדגמים המשופרים היא נתיקה). ה-M82A3 גם מצויד בחצובה חד-רגלית נתיקה על הקת. הקת עצמה כוללת כרית רכה לספיגת הרתע.
את הבארט ניתן להתקין על חצובות חי"ר M3 או M122 רגילות של צבא ארצות הברית וכן על רכבים עם תושבת רכה לבארט. ניתן גם לחבר לבארט רצועה לנשיאה, אבל בגלל משקלו ואורכו הרב לא נוח לשאת אותו כך. כאשר הוא אינו בשימוש, הבארט נישא במארז מיוחד (מעין קופסה עם ידית נשיאה המגינה עליו מפגעי הסביבה).
ה-M82A2 שונה מה-M82A1 בעיקר בקונפיגורציה שלו: ידית האחיזה ושמורת ההדק ממוקמות לאחר המחסנית ולא לפניה, כאשר מנגנון הירי נמצא כולו קרוב יותר לאזור הקת, ומאחורי ההדק. ידית אחיזה נוספת הותקנה מתחת לרובה ותושבת הטלסקופ הוזזה קדימה. דגם זה - בארט בתצורת בולפאפ - לא זכה להצלחה גדולה וייצורו הופסק.
בטיחות בירי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבארט יורה תחמושת חזקה במיוחד ולכן מייצר רתע חזק, רשף רב, ענן גזים ואבק גדול ורעש פיצוץ בעוצמת 180 דציבלים. על כן, בעת ירי בבארט יש לנקוט בצעדי הבטיחות הבאים:
- על היורה להחזיק את עינו במרחק מה מהעינית של הטלסקופ, כדי למנוע חבלה בעין בעת רתיעת הרובה.
- על היורה לאחוז בקת בחוזקה כך שתתאים בדיוק לשקע הכתף. אחרת, אם יש רווח בגלל הרתע החזק הקת תרתע אחורה ותיתן מכה חזקה לכתף.
- על המאתר/צופה לעמוד במרחק מה מאחורי היורה ולא לצידו, כדי לא להיפגע מהרשף וגזי הפליטה.
- על היורה ועל המאתר להרכיב מגיני אוזניים, ורצוי אפילו כפולים (מגן אוזן פנימי ו"אוזניות"). אחרת עלול להיגרם נזק לשמיעה.
כמו כן יש להקפיד על תחזוקה נכונה וניקוי תדיר של הרובה לפי הוראות היצרן כדי להבטיח תפקוד תקין של הנשק ולמנוע תקלות ומעצורים.
תפוצה, שירות ושימוש מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבארט נמצא בשרות צבאות ויחידות משטרה רבות בעולם, בהן צה"ל והזרועות השונות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. בסך הכל, יחידות צבאיות ומשטרתיות מלמעלה מ-30 מדינות קנו את הבארט, בהן: ארצות הברית, ישראל, בריטניה, אוסטרליה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, יוון, איטליה, מקסיקו, נורווגיה, פורטוגל, ערב הסעודית, ספרד, שוודיה וטורקיה.
בנוסף ליחידות צבא ומשטרה, הבארט משווק בשוק האזרחי כרובה 0.5 אינץ' מדויק לתחרויות ירי בטווחים של 900 מטר ומעלה. כמו כן, ה-M82A1 בארט שימש ב-2002 כפלטפורמת בסיס לפרויקט OSW (נשק צלפים ייעודי). ה-M82A1 צויד בקנה קצר יותר בקליבר 12.5 מ"מ והותאם לירות קליעים נפיצים במהירות נמוכה שפותחו עבור מטול הרימונים של פרויקט OCSW (רובה העתיד של צבא ארצות הברית). בניסויים נמצא שפגיעת הפצצות יעילה, אך הרתע של הרובה גדול ממה שאדם יכול לעמוד בו. נשק זה צוין כ-XM-109 וכנראה שלא יעבור את שלב הניסויים בגלגולו הנוכחי.
בכוחות המזוינים של ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבארט M82A1 אומץ בצבא ארצות הברית ובחיל הנחתים האמריקני כ-XM-107, כאשר X מסמן שמדובר ברובה ניסיוני. בהתחלה הוחלט לרכוש גרסה בריחית שלו, הבארט M95, אבל החלטה זו בוטלה. אחרי שהצלחת הבארט M82A1 ביססה אותו כנשק המוצלח ביותר בתחומו (רובי צלפים כבדים) הוחלט על רכישות נוספות של M82A1M/A3 (שיפור של הדגם המוצלח) תחת הציון M-107. הסיבה לציון זה הייתה ביורוקרטית, על מנת לאפשר העברת תקציבים לרכישתו מתקציב ה-M95 שבוטל.
בצבא ארצות הברית, הבארט ידוע כ-SASR - Special Applications Scoped Rifle, רובה טלסקופי לשימושים מיוחדים. שימושיו העיקרים הם רובה נגד ציוד ורובה לפירוק פצצות. הטווח האפקטיבי הגדול של הבארט - מעל 1,500 מטרים (1,600 יארד), ועם שיא של 2500 מטר - בשילוב עם אנרגיית ירי גבוהה ותחמושת חזקה כגון API ו-Raufoss M213 הפכו את הבארט לנשק יעיל לפגיעה במטרות כגון צלחות ואנטנות מכ"ם, כלי רכב ומשאיות, מטוסים חונים וכן הלאה. עוצמת הירי התבררה כחזקה עד כדי יכולת לחדור קירות: קליעים שנורו מ-M82A1 בארט הצליחו לחדור בלוק בטון בעובי של מטר. ביצועים אלו הובילו להכרה כי הבארט מסוגל לפגוע גם במטרות אדם הניצבות מאחורי מחסה בטווחים קצרים ובינוניים. חרף יכולת זו, לא נעשה בבארט שימוש רב באופן דומה.
בצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבארט נכנס לשירות בצה"ל בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר נרכש על ידי חיל ההנדסה הקרבית. בחיל ההנדסה הקרבית הבארט M82A1 שימש במקור ועדיין משמש לפירוק פצצות ומטעני חבלה מרחוק. לעיתים משתמשים בו כדי לפרק את המטען מבלי לפוצצו ולעיתים המטרה היא לפוצצו פיצוץ מבוקר כאשר הוא מצוי באזור מבודד ומאובטח. במקרה זה, הצלף/חבלן יורה במטען כאשר הוא נמצא בטווח רחוק מספיק, מאחורי מחסה. יחידת יהל"ם הייתה הראשונה לרכוש רובה זה בצה"ל. הבארט נחל בתפקיד זה הצלחה רבה והתגלה גם כשימושי ליישומי צליפה ארוכת טווח ופגיעה בציוד צבאי של האויב. בעקבות ההצלחה בחיל ההנדסה נרכש הרובה גם עבור יחידות אחרות וכן אומץ במערך הצליפה וכלל חיל הרגלים הישראלי.
הבארט M82A1 אומץ ב-1997 על ידי מערך הצליפה בחיל הרגלים, ובכל פלוגה מסייעת הוקמה מחלקה של צלפי בארט, שעסקה גם בצליפה נגד מטרות אדם בטווח ארוך. הבארט שימש את צה"ל ללוחמה בטרור בתקופת האינתיפאדה השנייה לצד הרמינגטון M24 (רובה בריחי מדויק מאוד בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו, שאומץ אף הוא ב-1997). בעקבות הניסיון המצטבר עמו של צלפי החי"ר והיחידות המיוחדות הוכרו המגבלות של הבארט כרובה צלפים, בעיקר עקב דיוק גבולי (1 דקת קשת עם תחמושת Match Grade) וארגונומיה לא נוחה שמקשה על ביצוע ירי מדויק. עם זאת, למרות מגרעותיו, הבארט נחל הצלחה מסוימת גם כרובה צלפים והצליח בהריגת מחבלים מאחורי מחסה ומטווח רחוק. בתחילת המאה ה-21 הוחלט לרכוש גם את הדגם המשופר M82A1M. בנוסף הבארט משמש בצה"ל כרובה נגד ציוד ומוגדר כ-Hard Target Interdiction ("חודר מטרות קשות" או HTI), כלומר הבארט M82A1 משמש בעיקר לפגיעה במטרות משוריינות או קשוחות כגון כלי רכב, נגמ"שים קלים, מבנים, (דרך) קירות ועוד.
הייעוד המקורי של הבארט בחיל הרגלים היה צליפה בטווח רחוק במיוחד, אך הבארט התגלה כלא מתאים לכך עקב משקלו הרב, הנדסת אנוש גרועה, דיוק לא מספק ומחסור בתחמושת מדויקת. לכן, הוחלט להסב אותו לרובה HTI ואת תפקיד הצליפה לטווח ארוך להפקיד בידי הרמינגטון M24, רובה צלפים בריחי בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו היעיל לטווח של עד 800 מטרים, ובידי הברק (HTR 2000) בקליבר 0.338 לפואה מגנום - רובה צלפים בעל דיוק של 0.5 דקת קשת וטווח ירי של 1,200 מטרים (1,300 יארד). ל"ברק" יש גם יכולת מוגבלת נגד מטרות חומר וכלי רכב. ב-2008 בעקבות עבודת מטה של זרוע היבשה והאחראים על תחום הצליפה בצה"ל, החליט קצין חי"ר וצנחנים ראשי על הוצאת הבארט ממערך הצליפה של החי"ר והעברת הרובים לחיל ההנדסה הקרבית.[2]
במשך תקופה ארוכה הבארט היה בשירות יחידות מיוחדות בצה"ל אך הוחלף לטובת המקמילן TAC-50 המדויק ממנו (דיוק של 0.5 דקת קשת לטווח של 1,800–2,000+ מטר). בתקופה מסוימת הבארט M82A1 שירת גם בימ"מ והוחלף לטובת ה-PGM Hécate II.
- ישראל
- צה"ל
- חיל ההנדסה הקרבית (1990–היום)
- חיל הרגלים הישראלי (1997–2008)
- יחידות מובחרות בצה"ל
- משטרת ישראל
- ימ"מ (שנות ה-90 של המאה ה-20)
- מערך החבלה של משטרת ישראל
- צה"ל
הישגים מבצעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובה הבארט M82A1 החזיק בשיא הצליפה הארוכה יותר בשנים 2012–2017, כאשר שני צלפים מרגימנט הקומנדו השני של צבא אוסטרליה הרגו מפקד בטאליבאן כאשר פגעו בו מטווח 2,815 מטר.[3]
בינואר 2016 חיסל צלף של יחידת SAS (יחידת הקומנדו הבריטית), 3 מחבלי דאעש מטווח 1,000 מטר דרך קיר באמצעות הבארט. הצלף ירה כדורי 0.5 חודרי שריון ואלה חדרו דרך הקיר שמעברו הסתתרו המחבלים והרגו אותם תוך גרימת נזק רב לגופם.[4]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בארט M82A1
-
בארט M82A1 (צלף ס"פ)
-
בארט M82A3
-
בארט M82A1 של צבא פינלנד
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חברת הנשק בארט
- קליבר 0.50 BMG = 12.7x99 מ"מ נאט"ו
- רובי 0.5 מתחרים:
- McMillan TAC-50 (המתחרה העיקרי של ה-M82A1, נחשב למדויק ביותר)
- AW50 מסדרת Arctic Warfare של אקורסי אינטרנשיונל
- PGM Hécate II (רובה נגד ציוד תוצרת צרפת)
- שטייר HS .50 (רובה צלפים כבד בשירות אוסטריה, איראן, חזבאללה וחמאס)
- בארט M99
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האתר הרשמי של חברת בארט
- ה-M82A1 בארט, באתר הרשמי
- ה-M107A1 בארט, באתר הרשמי
- הבארט M82A1 באתר הצלפים של מל
- עוד סקירה על הבארט
- סקירה על הבארט XM-107 בצבא ארצות הברית (שימו לב שעדיין מוזכר שם ה-M95, למרות שהזמנתו בוטלה).
- צלף בארט בפעולה, יוטיוב
- מפרט קטלוגי של רובה צלפים בארט 0.5 משופר באתר צה"ל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
- ^ The Engineering Corps Prepares for 2011, אתר דובר צה"ל, 2011, דרך ארכיון האינטרנט.
- ^ Masters, Chris (29 באוקטובר 2012). "Taliban remain in fear of lethal strikes". dailytelegraph.com.au. Australian Daily Telegraph. נבדק ב-1 בנובמבר 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ שי לוי, צלף חיסל שלושה מחבלים ממרחק קילומטר – דרך קיר, באתר מאקו, 4 בינואר 2016.
רובי צלפים בישראל | ||
---|---|---|
רובי הצלפים של חיל הרגלים בצה"ל | M24 SWS • בארט REC10 • SR-25 Mk 11 • ברק (HTR 2000) • רוגר SR-22 • בארט M82A1 (חה"ן) | |
רובי הצלפים של יחידות מובחרות בצה"ל | M24 SWS • SR-25 Mk 11 • PSG1 • מאוזר 86SR • SVD דרגונוב • מקמילן TAC-338 • מקמילן TAC-50 • בארט MRAD • בארט REC10 | |
רובי הצלפים של הימ"מ (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל) | בארט MRAD • SR-25 Mk 11 • מקמילן ALIAS CS5 | |
רובי הצלפים של הימ"ס (המסתערבים של משמר הגבול) | מאוזר 86SR • רמינגטון מודל 700 משופר • SR-25 Mk 11 • בארט REC10 • רוגר SR-22 | |
רובי צלפים תוצרת ישראל | גליל צלפים • M89SR • IWI DAN • רובה צלפים ACE • ערד 7 קלעים-צלפים | |
צליפה בישראל • צליפה • רובה צלפים • צבא הגנה לישראל: צליפה בצה"ל • ימ"מ: צליפה בימ"מ |
נשק קל עכשווי של צה"ל | ||
---|---|---|
נשק אישי/רובה סער | רובה M16 • רובה M16A1 מקוצר • CAR-15 • רובה M4A1 • מיקרו-תבור X-95 ו-X-95L • תבור X-95 פלאט-טופ • IWI ערד | |
מקלעים | נגב 5.56 מ"מ • נגב קומנדו • נגב NG7 • מאג 7.62 מ"מ • בראונינג 0.3 • M2 בראונינג (מק"כ 0.5) | |
רובי צלפים | חיל הרגלים: רמינגטון M24 • SR-25 Mk 11 • ברק (H-S Precision HTR 2000) • בארט M82A1 יחידות מיוחדות: רמינגטון M24 • מאוזר 86SR • בארט MRAD • בארט REC10 • SR-25 Mk 11 • רובה צלפים דרגונוב • מקמילן TAC-338 • מקמילן TAC-50 | |
רימונים | רימון יד מדגם רימון רסס 26 • מטול רימונים M203 • מטול רימונים M320 | |
רקטות כתף | M72 לאו "זרזיר מתכלה" • RPG-7 • מטאדור "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל" | |
כלי נשק נוספים | תת-מקלע מיקרו-עוזי • קלשניקוב AK-47 • רוגר SR-22 • אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 • אקדח זיג זאואר SIG P228 | |
ראו גם | נשק קל של צה"ל • אמצעי הלחימה של צה"ל • נשק קל • חיל הרגלים • צבא הגנה לישראל |