יחסי טורקמניסטן–ישראל
יחסי טורקמניסטן–ישראל | |
---|---|
טורקמניסטן | ישראל |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
488,100 | 22,072 |
אוכלוסייה | |
7,536,174 | 10,009,800 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
59,887 | 509,901 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
7,947 | 50,940 |
משטר | |
רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי טורקמניסטן–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין רפובליקת טורקמניסטן. היחסים בין שתי המדינות כוננו בשנת 1992 עם קבלת עצמאותה של טורקמניסטן מברית המועצות.
שגרירות ישראל בטורקמניסטן פועלת באשגבאט החל מאפריל 2023.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים הפוליטיים שבין ישראל לטורקמניסטן הם יחסים סבירים עקב לחץ שנובע מאיראן השכנה. ישראל מכבדת את הנייטרליות של טורקמניסטן בארגונים בינלאומיים ומכירה ביחסיה עם טורקמניסטן כיחסים חשובים. שיתופי הפעולה בין שתי המדינות מתבטאים בנושאים מגוונים בהם בריאות, מים וחקלאות שמוגדרים כמשמעותיים לטורקמניסטן.[2] עם זאת, הטורקמנים דחו פעמיים קבלת שגרירים ישראלים לארצם לאורך השנים על רקע הסוגיה האיראנית.
בשנת 2012 ביקרה משלחת ישראלית בבירת טורקמניסטן, אשגבאט, וקיימה פגישות עם ראשי חברות הנפט, הדלק והאנרגיה של המדינה. באוקטובר אותה שנה שלח נשיא מדינת ישראל שמעון פרס מכתב ברכה לעמיתו הטורקמני גורבנגולי ברדימוחמדוב לרגל יום השנה ה-21 לעצמאות טורקמניסטן, בו ציין כי הוא מקווה לחזק את הקשרים בין שתי המדינות. לאורך השנים, ישראל הייתה אחת המדינות שהשקיעו סך של 1.6 מיליארד דולר בשיקום בית זיקוק בעיר טורקמנבאשי, פרויקט בו השתתפו גם יפן, טורקיה, צרפת, גרמניה, איראן ומדינות נוספות.[3]
ב-29 בספטמבר 2013 ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נפגש עם שר החוץ הטורקמני ראשיד מרדוב בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.[4] פגישה זו התקיימה שלושה חודשים לאחר מינויו של השגריר הישראלי הראשון בטורקמניסטן. בעקבות הפגישה, הוכרז על "העמקה והרחבה" של היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות.[5]
ביוני 2017 נערכה בירושלים פגישת התייעצויות ברמת סגני שרי החוץ בין שתי המדינות. במהלכה נדונו מספר נושאים לחיזוק היחסים בין טורקמניסטן-ישראל במישור המדיני, המסחרי, הכלכלי, התרבותי וההומניטרי, כמו גם פיתוח שיתוף פעולה בנושאי תעשייה, היי-טק, משאבי מים, בריאות ותיירות.[6]
ב-8 באוגוסט 2018 התקיים באשגבאט הליך משא ומתן בין נציגי משרדי החוץ של שתי המדינות על רקע שיתוף פעולה בנושאי אנרגיה, חקלאות, חינוך ותיירות. על פי דיווחים שנחשפו באותה שנה, חברות ישראליות מסייעות באופן פעיל לטורקמניסטן בפיתוח ענף החקלאות שלה ובשחזור בית הזיקוק הגדול ביותר בשטח המדינה.[7]
באפריל 2023 נחנכה שגרירות ישראלית קבועה במדינה.[1]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באפריל 2023 נפתחה באשגבאט, בירת טורקמניסטן, שגרירות קבע של ישראל.
- טורקמניסטן מיוצגת בישראל על ידי "שגריר שאינו תושב" שמקום מושבו ברומא. כיום משמש בתפקיד קומקוב טוילי באביביץ (מנובמבר 2020).[8]
תקרית דינאל-קורן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 הוחלט לפתוח שגרירות ישראלית בטורקמניסטן ומונה לה השגריר ראובן דינאל. דינאל נדחה, לאחר שבשנת 1996 גורש מרוסיה לאחר שנתפס על ידי גורמי ביטחון במוסקבה, כשקיבל תצלומי לוויין מסווגים מקצינים רוסים, אז שימש כראש שלוחת המוסד הראשון במוסקבה. לאחר דחיית מועמדותו של דינל על ידי משרד החוץ הטורקמני, שר החוץ אביגדור ליברמן מינה אותו לשגריר בקייב, בירת אוקראינה.
באוגוסט 2010 הוחלט על מינוי הדיפלומט המקצועי חיים קורן לתפקיד השגריר הישראלי הראשון באשגבאט. עם זאת, במשך עשרה חודשים לא נתנו השלטונות הטורקמנים את הסכמתם למינויו של קורן. תקופה ארוכה לא הצליחו במשרד החוץ בירושלים להבין את הרקע להחלטת משרד החוץ של טורקמניסטן. אולם, ביוני 2011 התבררו הדברים לאחר שבכירים במשרד החוץ של טורקמניסטן נפגשו עם דיפלומטים ישראלים בכירים והבהירו להם כי הם מתנגדים למינויו של קורן כיוון שבקורות החיים שלו, שהועברו שנה לפני כן, צוין שהוא שימש במשך שלוש שנים מדריך במכללה לביטחון לאומי בגלילות. לדברי מקור במשרד החוץ בירושלים, הבכירים הטורקמנים טענו כי זו ראיה לכך שקורן הוא איש המוסד ולא דיפלומט. משרד החוץ הישראלי ניסה להסביר למשרד החוץ הטורקמני שהמכללה לביטחון לאומי היא מוסד לימודי ולא גוף מודיעיני, אך הטורקמנים לא קיבלו את הסברו של משרד החוץ הישראלי וסירבו למינויו של קורן. "אנחנו רוצים שתשלחו שגריר שיחזק את היחסים הבילטרליים, ולא מרגל שיאסוף מודיעין על איראן", הדגישו הבכירים הטורקמנים.
הפרשה גרמה למבוכה רבה במשרד החוץ, במיוחד בשל העובדה שמעולם לא קרה שמדינה זרה דחתה פעמיים את המועמד שאותו רצתה ישראל למנות. בנוסף, דחיית מינויו של קורן הייתה לא מובנת בעיני רבים מכיוון שלא דובר במינוי פוליטי, אלא בדיפלומט מקצועי.[9] בסופו של דבר, הוחלט על מינויו של שמי צור לתפקיד השגריר הראשון בטורקמניסטן לאחר שנדחו שני שגרירים. ביוני 2013 הוא הגיש את כתב האמנתו לנשיא טורקמניסטן ברדימוחמדוב והתקבל במדינה.[10] צור הוחלף בהמשך על ידי יצחק קגן. ביוני 2020 נבחרה בת-עדן קייט לשגרירת ישראל לטורקמניסטן.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אריאל כהנא, 13 ק"מ מאיראן: השגרירות שיחנוך מחר שר החוץ הישראלי , באתר ישראל היום, 19 באפריל 2023
- ^ התייעצויות פוליטיות בין טורקמניסטן למדינת ישראל
- ^ ישראל תפתח יחסים עם טורקמניסטן - הנשיא, באתר Trend.Az, 30 באוקטובר 2012 (ברוסית)
- ^ Murat Sadykov, טורקמניסטן: ראש הממשלה הישראלי מבקש לחזק את היחסים בגבול איראן, באתר eurasianet.org, 1 באוקטובר 2013 (באנגלית)
- ^ שר החוץ של טורקמניסטן כאן בפעם הראשונה מזה 20 שנה, באתר The Jerusalem Post, 1 ביוני 2016 (באנגלית)
- ^ התייעצויות מדיניות דו-צדדיות בין טורקמניסטן למדינת ישראל התקיימו בירושלים, באתר משרד החוץ של טורקמניסטן, 6 ביוני 2017
- ^ ישראל וטורקמניסטן מסכימות להרחיב את שיתוף הפעולה האנרגטי, באתר NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020.
- ^ ברק רביד, טורקמניסטן סירבה לקבל שגריר: לא רוצים מרגל מהמוסד, באתר הארץ, 7 ביולי 2011
- ^ אלי ברדנשטיין, שגריר ראשון לישראל בטורקמניסטן, באתר nrg, 20 ביוני 2013
- ^ טל שניידר, הממשלה אישרה מינוי שגרירות במצרים ובטורקמניסטן, באתר גלובס, 7 ביוני 2020