הבשורה על-פי לוקאס – הבדלי גרסאות
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←תוכן הבשורה: תיקון קישור |
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הבשורה על פי [[לוקאס]] מספרת את סיפור [[לידת ישו|לידתו הפלאית של ישו]], ריפוי החולים שלו, ה[[משל]]ים שלו, [[הפסיון של ישו]] (מסע הייסורים והצליבה), תחייתו ועלייתו השמימה. סיפור הולדת ישו מופיע רק בבשורה על פי לוקאס וב{{ה|בשורה על פי מתי}}, אולם בגרסאות שונות. כמו כן רק בשתי בשורות אלו מופיע אילן היוחסין של ישו, המתייחס לדוד המלך, אולם אין שני האילנות זהים זה לזה. |
הבשורה על פי [[לוקאס]] מספרת את סיפור [[לידת ישו|לידתו הפלאית של ישו]], ריפוי החולים שלו, ה[[משל]]ים שלו, [[הפסיון של ישו]] (מסע הייסורים והצליבה), תחייתו ועלייתו השמימה. סיפור הולדת ישו מופיע רק בבשורה על פי לוקאס וב{{ה|בשורה על פי מתי}}, אולם בגרסאות שונות. כמו כן רק בשתי בשורות אלו מופיע אילן היוחסין של ישו, המתייחס לדוד המלך, אולם אין שני האילנות זהים זה לזה. |
||
לוקאס הוא היחיד מבין הבשורות עם הקדמה רשמית שבה מסביר העורך את ה[[מתודולוגיה]] והמטרה שלו. הוא מוסר שרבים לפניו כבר סידרו את המאורעות בדיוק כפי שנמסרו בתחילה מפי עדי ראייה, ומוסיף שאחר שחקר את הדברים משורשם החליט גם הוא לסדר את הדברים בשביל |
לוקאס הוא היחיד מבין הבשורות עם הקדמה רשמית שבה מסביר העורך את ה[[מתודולוגיה]] והמטרה שלו. הוא מוסר שרבים לפניו כבר סידרו את המאורעות בדיוק כפי שנמסרו בתחילה מפי עדי ראייה, ומוסיף שאחר שחקר את הדברים משורשם החליט גם הוא לסדר את הדברים בשביל תאופילוס, כדי שיידע את אמיתות הדברים שהוא לימד (לוקאס 1:1-4). |
||
הטקסט כולל גם [[משל]]ים נוצריים דוגמת [[האיש העשיר ואלעזר]]. |
הטקסט כולל גם [[משל]]ים נוצריים דוגמת [[האיש העשיר ואלעזר]]. |
||
== עריכה == |
== עריכה == |
||
כמו [[מעשי השליחים]], גם הבשורה על פי לוקאס מוקדשת ל"תאופילוס".{{הערה|'''הבשורה על-פי לוקאס''', פרק א, פסוק 3; '''מעשי השליחים''', פרק א, פסוק 1.}} ייתכן ומדובר ב{{ה|כהן הגדול}} [[תיאופילוס בן חנן]] ממשפחת הכהנים הגדולים מ[[בית חנן (כהונה גדולה)|בית חנן]]. |
כמו [[מעשי השליחים]], גם הבשורה על פי לוקאס מוקדשת ל"[[תאופילוס (הברית החדשה)|תאופילוס]]" {{אנ|Theophilus (biblical)}}.{{הערה|'''הבשורה על-פי לוקאס''', פרק א, פסוק 3; '''מעשי השליחים''', פרק א, פסוק 1.}} ייתכן ומדובר ב{{ה|כהן הגדול}} [[תיאופילוס בן חנן]] ממשפחת הכהנים הגדולים מ[[בית חנן (כהונה גדולה)|בית חנן]]. |
||
קיימת הסכמה רחבה בין החוקרים שהעורך של לוקאס הוא שכתב את [[מעשי השליחים]].{{הערה|1=Udo Schnelle, ''The History and Theology of the New Testament Writings'', p. 259.}} |
קיימת הסכמה רחבה בין החוקרים שהעורך של לוקאס הוא שכתב את [[מעשי השליחים]].{{הערה|1=Udo Schnelle, ''The History and Theology of the New Testament Writings'', p. 259.}} |
||
גרסה מ־17:16, 13 בפברואר 2016
הבשורה על פי לוקאס (ביוונית: Κατά Λουκάν) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה. בשורה זו מופיעה שלישית בבשורות, והיא הארוכה מביניהן. כמו שאר הברית החדשה, הבשורה נכתבה ביוונית. קהל היעד שלו בדומה למרקוס הוא לא-יהודים (שלא כמו מתי), והוא מבטיח שהנצרות היא דת בינלאומית ולא כת יהודית.
תוכן הבשורה
הבשורה על פי לוקאס מספרת את סיפור לידתו הפלאית של ישו, ריפוי החולים שלו, המשלים שלו, הפסיון של ישו (מסע הייסורים והצליבה), תחייתו ועלייתו השמימה. סיפור הולדת ישו מופיע רק בבשורה על פי לוקאס ובבשורה על פי מתי, אולם בגרסאות שונות. כמו כן רק בשתי בשורות אלו מופיע אילן היוחסין של ישו, המתייחס לדוד המלך, אולם אין שני האילנות זהים זה לזה.
לוקאס הוא היחיד מבין הבשורות עם הקדמה רשמית שבה מסביר העורך את המתודולוגיה והמטרה שלו. הוא מוסר שרבים לפניו כבר סידרו את המאורעות בדיוק כפי שנמסרו בתחילה מפי עדי ראייה, ומוסיף שאחר שחקר את הדברים משורשם החליט גם הוא לסדר את הדברים בשביל תאופילוס, כדי שיידע את אמיתות הדברים שהוא לימד (לוקאס 1:1-4).
הטקסט כולל גם משלים נוצריים דוגמת האיש העשיר ואלעזר.
עריכה
כמו מעשי השליחים, גם הבשורה על פי לוקאס מוקדשת ל"תאופילוס" (אנ').[1] ייתכן ומדובר בכהן הגדול תיאופילוס בן חנן ממשפחת הכהנים הגדולים מבית חנן.
קיימת הסכמה רחבה בין החוקרים שהעורך של לוקאס הוא שכתב את מעשי השליחים.[2]
העורך התכוון לתת תיאור היסטורי[3] ולהסביר את המשמעות התאולוגית של ההיסטוריה.[4] מטרת העורך הייתה לצייר את הנצרות כקדושה, ראויה להערכה, שומרת חוק ובינלאומית. [5]
ישנם חוקרים המחזיקים בתפיסה המסורתית שלוקאס מבוסס על מתי. אולם רוב החוקרים מקבלים את "תאוריית שני המקורות", הטוענת שהעורך, שייתכן שהיה נוצרי נוכרי, התבסס חלקית על הבשורה על-פי מרקוס ועל מסמך נוסף שאבד (המכונה "מסמך ה-Q"), ומתארכים אותו בין שנת 80 לשנת 90 לספירה. מעט חוקרים מתארכים אותו לזמן מוקדם יותר. מרקיון השתמש בבשורה זו (בשנת 144 בערך), אולם הוא כינה אותה "הבשורה של האדון".[6]
קישורים חיצוניים
- הבשורה על פי לוקאס, טקסט מלא בעברית
הערות שוליים
- ^ הבשורה על-פי לוקאס, פרק א, פסוק 3; מעשי השליחים, פרק א, פסוק 1.
- ^ Udo Schnelle, The History and Theology of the New Testament Writings, p. 259.
- ^ N. B. Stonehouse, The Witness of Luke to Christ (1951), pp. 24-45; H. J. Cadbury, The Beginnings of Christianity II, 1922, pp. 489-510; R. Bauckham, Jesus and the Eyewitnesses (Eerdmans, 2006).
- ^ Donald Guthrie, New Testament Introduction (Leicester, England: Apollos, 1990), p. 107.
- ^ Harris, Stephen L., Understanding the Bible. Palo Alto: Mayfield. 1985.
- ^ 1911 Encyclopedia Britannica: Marcion: "The distinctive teaching of Marcion originated in a comparison of the Old Testament with the gospel of Christ and the theology of the apostle Paul. ... This he did by setting aside the spurious gospels, purging the real gospel (the Gospel of Luke) from supposed judaizing interpolations, and restoring the true text ...
