אבות ישורון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Yoavd (שיחה | תרומות)
מנטרים
105,333 עריכות
מ החלפות (הספרייה)
שורה 93: שורה 93:
* {{לקסיקון הספרות|00633}}
* {{לקסיקון הספרות|00633}}
* {{ynet|יוחאי אופנהיימר|עברית שפה שבורה|1202308|15 באוקטובר 2001}}
* {{ynet|יוחאי אופנהיימר|עברית שפה שבורה|1202308|15 באוקטובר 2001}}
* [[מנחם פרי]], [http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/page_422.aspx?c0=15259&bss53=13176 אבות בכיסוי שלונסקי: על אבות ישורון וסימן קריאה], באתר [[הספריה החדשה]]
* [[מנחם פרי]], [http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/page_422.aspx?c0=15259&bss53=13176 אבות בכיסוי שלונסקי: על אבות ישורון וסימן קריאה], באתר [[הספרייה החדשה]]
* {{הארץ|רוחמה אלבג|עוד אלף שנים אומר שמך|1.1282492|27 בספטמבר 2009}}
* {{הארץ|רוחמה אלבג|עוד אלף שנים אומר שמך|1.1282492|27 בספטמבר 2009}}
* {{הארץ|יוסף שרון|אומרים בעברית "לבעור בחימה", אבל אצל אבות ישורון העברית ממש בוערת עד אחרית הימים|1.1282469|27 בספטמבר 2009}}
* {{הארץ|יוסף שרון|אומרים בעברית "לבעור בחימה", אבל אצל אבות ישורון העברית ממש בוערת עד אחרית הימים|1.1282469|27 בספטמבר 2009}}
שורה 111: שורה 111:
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=512}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=512}}
* [http://www.snunit.k12.il/shireshet/tel_avot.htm אבות ישורון], באתר "שירשת"
* [http://www.snunit.k12.il/shireshet/tel_avot.htm אבות ישורון], באתר "שירשת"
* [http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/page_406.aspx?c0=15230&bsp=13412 ארבעה שירים מתוך 'מלבדאתה'], באתר [[הספריה החדשה]]
* [http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/page_406.aspx?c0=15230&bsp=13412 ארבעה שירים מתוך 'מלבדאתה'], באתר [[הספרייה החדשה]]
* [http://blog.nli.org.il/_avot_yeshurun_esther_raab/ השיר הגנוז שכתב אבות ישורון] לזכרה של [[אסתר ראב]], באתר [[הספרייה הלאומית]], אפריל 2017
* [http://blog.nli.org.il/_avot_yeshurun_esther_raab/ השיר הגנוז שכתב אבות ישורון] לזכרה של [[אסתר ראב]], באתר [[הספרייה הלאומית]], אפריל 2017


גרסה מ־18:58, 30 במרץ 2020

אבות ישורון
אבות ישורון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 בספטמבר 1904
נסכיז', ווהלין, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1992 (בגיל 87)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הלית ישורון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אבות ישורון בבית קפה בתל אביב בסוף שנות החמישים. צילום: מקסים סלומון

אָבוֹת יְשֻׁרוּן (נולד בשם: יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר; 19 בספטמבר 1904, יום הכיפורים ה'תרס"ה – 22 בפברואר 1992, ה'תשנ"ב) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).

ביוגרפיה

יחיאל פרלמוטר נולד בשנת 1904 בעיירה נסכיז' שבמחוז קובל בגוברניית ווהלין בתחום המושב של האימפריה הרוסית (בתחומי אוקראינה של ימינו) וגדל בעיר קרסניסטב (כיום בפולין). בעת מלחמת העולם הראשונה יצא עם הוריו כפליט ושב לקרסניסטב בתום המלחמה. בשנת 1925, בתקופת העלייה הרביעית, עלה לארץ ישראל המנדטורית, ועבד כפועל חקלאי. בני משפחתו נרצחו בשואה. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת כרמלי בצפון הארץ.

החל לפרסם שירים עבריים בכתב העת "טורים" בשנת 1934, ומאז פרסם כל השנים במוספים הספרותיים ובכתבי עת. ספרו הראשון, "על חכמת דרכים", נדפס בשנת תש"ב (1942). על ספרו זה חתם עדיין בשמו הראשון. ספריו הבאים: "רעם" (1961), "שלושים עמ' של אבות ישורון" (1965) ו"זה שם הספר" (1970), כבר נדפסו בשמו העברי החדש, אבות ישורון.

אבות ישורון נפטר בתל אביב ב-1992, בן 88, שישה שבועות לאחר פטירתה של אשתו, פֶּסְיָה. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

בתו היא העורכת והמתרגמת הלית ישורון, אשר נולדה בשנה שבה נרצחה אמו.

יצירתו וקבלתה

ביתו של אבות ישורון ברחוב ברדיצ'בסקי 8 בתל אביב

עד לשנות השבעים היה אבות ישורון משורר בעל השפעה מעטה יחסית. שינויים תרבותיים בחברה הישראלית ובספרות הישראלית הביאו לכך שברבות השנים הלכה וגברה השפעתו. מנחם פרי ומשוררים צעירים מחבורת סימן קריאה ראו באבות ישורון משורר גדול ועשו רבות לפרסומו ברבים.

הביטוי השירי החם והקרוב, לשונו המרוסקת, חיבתו הבסיסית לערביי הארץ, הזדהותו עם גורל הפליטים הפלסטינים ושיבוצי היידיש המרובים בשיריו משכו את לבו של דור משוררים צעיר. שירתו המאוחרת שונה לחלוטין משירתו המוקדמת והביאה לו פרסום רב, פרסים ספרותיים וראיונות רבים בתקשורת.

הפולמוס על שירו "פסח על כוכים"

בין המבקרים וחוקרי הספרות יש התולים את מיקומו השולי יחסית של ישורון בבמה השירית בתקופת ראשית המדינה בכעס שעורר שיר שפרסם בעניין גורל הפליטים הערבים־פלסטינים במלחמת העצמאות. בשנת 1952 פרסם ישורון במוסף הספרות של עיתון "הארץ" שיר ארוך בשם "פסח על כוכים", ובו השוואה בוטה, אשר הרגיזה רבים, בין הפליטים היהודים לפליטים הערבים. אחד מבתי השיר כורך גם את גורל פליטי המלחמה וגורל יהודי פולין והוריו:" וְאַבָּא-אִמָּא, מִן מִלְקוֹחַ אֵשׁ-אֵל-רַבְרַבָּא מִלְקָח - צִוּוּנוּ יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ, וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְׁכַּח." השיר מסתיים בשורות הבאות: "מְלֵאָה לָהּ אֶרֶץ אֲדָמָה וְלֹא נוֹעֶדֶת."

השיר עורר פולמוס ארוך, והביא אצל רבים למעין נידוי של ישורון. ההדים שעורר השיר מכונים גם "הפולמוס על 'פסח על כוכים'". בין חוקרי הספרות והמבקרים, שהתייחסו לפולמוס הזה ופרסמו בעניינו מאמרים ומסות, בדרך כלל ברוח ביקורתית המצדיקה את עמדתו של ישורון, ניתן למצוא את אהרן אמיר, שחרף ההבדלים הפוליטיים ביניהם תמך בעמדתו; את דן מירון במאמר החריף "במבחן מבטם של האבות: על פרקים בשירתו של אבות ישורון" (נדפס ב"זמנים"); את יוחאי אופנהיימר במאמרו על כל שירי ישורון; את חיה שחם במאמרה, "בצומת המשולש – הפולמוס סביב שירו של ישורון 'פסח על כוכים', שנדפס בדפים למחקר בספרות, אוניברסיטת חיפה, תשנ"ו-1996; את מיכאל גלוזמן, שפרסם מאמר על הפרשה בחיבורו, "מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל", בהוצאת מכון ון ליר בירושלים; את חגי רוגני, שהתייחס לפולמוס בספרו, "מול הכפר שחרב – עמדות פוליטיות כלפי הסכסוך היהודי-ערבי בשירה העברית, 1929–1967", בהוצאת פרדס; את יצחק לאור במאמרו, "ועל פוילין לא לשכוח", במוסף הספרותי של עיתון "הארץ"; ואת המשוררת והחוקרת לילך לחמן בכָתבה על שירתו.

אבות ישורון בקולנוע

במוזיקה הישראלית

אחדים משיריו של ישורון הולחנו והוקלטו. עם שירים אלה נמנים: "בבית קפה מצד הרחוב" בלחנו וביצועו של אלון אולארצ'יק, "שתים עשרה בלירה" בלחנו של אילן וירצברג וביצועה של גלי עטרי, "אלוהיך" בלחנו של וירצברג וביצועה של נורית גלרון, "האיש מול מת" בלחנו של שלמה גרוניך וביצועו של אלי גורנשטיין ו"כמה זה שקל" בלחנה וביצועה של קורין אלאל. המוזיקאי ישראל ברייט הלחין קטע מראיון שערך ישורון עם הפזמונאי והעיתונאי עלי מוהר. קטע זה קיבל את הכינוי "פתיחה לראיון" והוא סוגר את אלבום השירה המולחנת של ישראל ברייט "אוצר סמוי".

ב-2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול – משירי אבות ישורון" בהפקת כרמי זיסאפל, ערן ויץ ושי צברי (על ידי נענע דיסק) ובביצועם של אמנים שונים, בהם: ברי סחרוף, רונה קינן, אלי מגן ותמר קפלנסקי.

פרסים שהוענקו לו

ספריו

  • על חכמת דרכים: שירים, יחיאל פרלמוטר (אבות ישורון), תל אביב: הוצאת דביר, תש"ב-1942.
  • רְעֵם: שירים, תל אביב: אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ"א-1961.
  • שלושים עמ’ של אבות ישורון, ירושלים – תל אביב: הוצאת שוקן, 1964.
  • זה שם הספר, תל אביב וירושלים: הוצאת שוקן, תש"ל-1970.
  • השבר הסורי אפריקני, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, 1974.
  • קַפֶלָה קולות: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, תשל"ז-1977.
  • שער כניסה שער יציאה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א-1981.
  • הומוגרף: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה-1985.
  • אדון מנוחה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1990.
  • אין לי עכשו: תל אביב: שירים, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1992.
  • אבות ישורון כל שיריו (הערות: בנימין הרשב, הלית ישורון), בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • מִלְּבַדְאַתָּה: מבחר, (עורכות: הלית ישורון, לילך לחמן), בני ברק: הספריה החדשה לשירה, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 2009.
  • פָּנֶיךָ אֶל פָּנַי (מבחר בסדרת "זוטא", עורכת: הלית ישורון), הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים, 2018.

לקריאה נוספת

מבחר מאמרים על יצירתו

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אבות ישורון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבות ישורון

מכּתביו:

ניתוח יצירותיו:

הערות שוליים

  1. ^ שני ליטמן, דוקאביב 2018: אהבות ישורון בשישה פרקים אלגנטיים, הארץ, 22 במאי 2018


הקודם:
אבא קובנר 		פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אהרן אפלפלד
1979 		הבא:
דב סדן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אבות_ישורון&oldid=27641096"