שמחה ברבירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמחה ברבירו
לידה 27 באפריל 1967 (בן 56)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיבוב
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמחה ברבירו (נולד ב-27 באפריל 1967) הוא שחקן ומדבב ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר מחזור כ"ט שנת 1991 של בית הספר למשחק "בית צבי".

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסטיבל עכו: ב-1991 שיחק בהצגה "הנה בא אליהו" מאת יואב כץ שביימה רויטל מרום.

בתיאטרון הספרייה: ב-1992 שיחק בהצגה "בשפל" מאת מקסים גורקי שביימה אופירה הניג, ובהצגה "פאל ג'ואי" מאת ג'והן אוהרה, לורנץ הארט וריצ'רד רודג'רס שביים יואב מיכאלי. ב-2007 גילם את הסטינגס בהצגה "ריצ'רד השלישי" מאת שיקספיר שביים ארתור קוגן.

בתיאטרון באר שבע: ב-1996 שיחק בהצגה "המלאך הכחול" מאת פם ג'יימס שביים פיטר ג'יימס. ב-2001 גילם את פנטלון בהצגה "אדונן של שתי משרתות" מאת אפרים סידון שביים חנוך רוזן.

בתיאטרון החאן: ב-1996 גילם את צ'יקו בהצגה "צוואתו של כלב" מאת אריאנו סואסונה שביים עירן בניאל. ב-1997 גילם את אדוארד בהצגה "הנסיכה איבון" מאת ויטולד גומברוביץ' שביימה אופירה הניג.

בתיאטרון תמונע: בשנת 2000 שיחק בהצגה "כינים" שכתבו וביימו עדו בורנשטיין ושלמה פלסנר.

בתיאטרון העברי: ב-2005 גילם את וייסקופ בהצה "גטו" מאת יהושע סובול שביים גדי צדקה.

בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא: ב-2006 שיחק בהצגה "קופסת התכשיטים של לי הו" מאת גילי א. דנון שביים אייל נחמיאס.

בתיאטרון בית ליסין: ב-2006 גילם את בני דאונטאון במחזמר "ברנשים וחתיכות" מאת ג'ו סוורלינג ואייב בורוז שביים קן אולדפילד.

בתיאטרון המדיטק: ב-2008 שיחק בהצגה "מכתבים לצופיה" שעיבד קובי דורון (על פי הספר מכתבים לצופיה של אסתר שטרייט-וורצל) וביימה איה שבא.

בתיאטרון המסחרי: ב-2011 שיחק בהצגת הילדים "קריוס ובקטוס" בתפקיד בקטוס, לצידו של דובי גל, ובבימויו של אבי דור.

בתיאטרון הקאמרי: ב-2012 שיחק בהצגה "ריצ'רד השני" מאת שייקספיר שביים ארתור קוגן ובמחזה "ריצ'רד השלישי" מאת שייקספיר שביים ארתור קוגן. ב-2013 שיחק בהצגה "סיראנו דה ברז'ראק" מאת אדמון רוסטאן שביים גלעד קמחי וגילם את לנוקס בהצגה "מקבת'" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. באותה שנה שיחק גם בהצגה "איש קטן מה עכשיו?" מאת הנס פאלאדה שביים איתי טיראן. ב-2015 שיחק במחזה "אופרה בגרוש" מאת ברטולט ברכט שביים גלעד קמחי. ב-2016 החל לשחק במחזה "מפיסטו" מאת הלל מיטלפונקט (על פי קלאוס מאן) שביים עמרי ניצן. מ-2017 משחק במחזה "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" מאת א' ב' יהושע שביים איציק ויינגרטן. באפריל 2018 החל לשחק בקומדיה "רומיאו ואמא" מאת גור קורן וגלעד קמחי בבימויו של האחרון. ב-2020 החל לשחק במחזה "תחושת בטן" מאת עמית גור שביים ניר ארז. החל משנת 2021 משחק בהצגה "עוץ לי גוץ לי" מאת אברהם שלונסקי שביים ארז שפריר בתפקיד הטוחן. החל מ-2023 משחק בהצגה "הבן של מושיקו הגדול" מאת גיל ארי כהן שביים עירד רובינשטיין.

בתיאטרון הבימה: ב-1991 גילם את מר הבקוס הספר בהצגה "פצפונת ואנטון" שעיבד אפרים סידון על פי אריך קסטנר וביימה אופירה הניג. ב-1992 שיחק בהצגה "מלך היהודים" מאת דבורה עומר שביים אורי פסטר; בהצגה "חגיגת חורף" מאת יוסף בר-יוסף שביים מיכאל גורביץ' וגילם את טטרי בהצגה "בשפל" מאת מקסים גורקי שביימה אופירה הניג. ב-1994 גילם את רודה ולדימיר קרלוביץ' בהצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב שביים שחר סגל; גילם את ברטון במחזמר "זעקי ארץ אהובה" שכתב מקסוול אנדרסון וביים אורי פסטר, וגילם את ליפשיץ בהצגה "מלינקי" מאת רוביק רוזנטל שביימה עדנה שביט. ב-1995 שיחק בהצגה "החייל האמיץ שוויק" בהצגה "החייל האמיץ שוויק" מאת ירוסלב האשק שביים אילן רונן ושיחק בהצגה "הקוקוריקו" מאת ז'ורז' פדו שביים רוג'ר סמית. ב-1998 החל לגלם את הרב אהרון ויסטוזו ואת מרקו מוכר הבורקס בהצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון שביים צדי צרפתי בתיאטרון הבימה. באותה שנה השתתף בהצגה "לא בגלל הזכרונות" - הצגה ליום השואה שכתבה וביימה נויה לנצט. ב-2000 גילם את ג'עפר בהצגה "נאסר א-דין" מאת דן אלמגור שביים צדי צרפתי. ב-2008 גילם את וויני בהצגה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון שביים משה נאור.

מוזיקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמוזיקאי היה חבר ב-1985 בלהקת דורלקס סדלקס, כמתופף שניגן על ברזלים. הוא השתתף במופע "לא קיבלו חנינה" (1986) שתועד על גבי קלטת וידאו ובקלטת האודיו "משפילים עיניים וממשיכים ליראות - משפילים עיניים וממשיכים לירות" (שהופצה ב-100 עותקים שלהם הוצמד קליע, כדי להדגיש הכוונה בשם האלבום רצינית). ב-1989 פרש ברבירו מההרכב.

ברבירו גם הפיק והשתתף במופע דואטים קלסיים ושירי מחזמר עם הזמרת בת-שבע צייזלר והפסנתרן ברט ברמן.

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים ברבירו דיבב סדרות טלוויזיה וסרטים, ביניהם את סילבסטר החתול ואלמר פאד (לאחר מותו של יוני חן) ב"לוני טונס", הארווי בולוק בסדרה "באטמן", ורנון פנוויק (כמחליפו של יוסי מאיר) ב"צבי הנינג'ה", תומס הקטר בסרט "תומס ומסילת הקסמים", קרירין, פריז ומר פופו בסדרות האנימה "דרגון בול Z", "דרגון בול GT", ו"דרגון בול סופר", סקינר ב"רטטוי", מר הרימן ב"בית פוסטר לחברים דמיוניים" ומינימוס בעונה השלישית של "אטומיק בטי", כמחליפו הזמני של גיורא קנת, בין 2007 לבין 2008.

ברבירו השתתף גם ב"איפה אפי?", "אנטול", "בילבי", "נסיך הרעם", "וואן פיס", "בובספוג: הסרט", "הפיל שרצה להיות הכי", "קובי קובי",''טלטאביז'', "פנו דרך לנאדי", "טוטלי ספייס", "החמישייה הסודית", "המחליפים", "טוני הוק: בום בום סאבוטז'", "תומס הקטר" (קריינות בעונות הראשונות), "קפטן קררו", "לה לה לנד", "צ'יקן ליטל", "זאפ לראשון", "שמש", "מנדלבאום בלש פרטי", "הסקטיניני דיונות הזהב", "הפינגווינים ממדגסקר", "שרק", "מפלצות נגד חייזרים", "פקפק ביל", "חיים בזרם", "סיפורי כתם שמש", "עיר הארנבים", "מועדון החברים של מיקי מאוס", "החלילן מהמלין", "טינקרבל", "טינקרבל והאוצר האבוד", "ג'ימי קול", "המשימה המיוחדת של דוג", "טינקרבל והסוד הקסום", "טינקרבל וסוד הכנפיים", "טינקרבל: תחרות אפייה", "רולבוטס", "מרטין על הבוקר", "בי הגדולה מכולם!", "הרפתקאות מקס", "סרט לגו 2: החלק השני", "אנגרי בירדס - הסרט 2", "אקשן של הורים", "מכוניות", "אגדות אלף לילה ולילה", "הניצוצות של מאור", "אמפיביה", "הרוח ומולי מגי", "לירוי וסטיץ'" ועוד.

חבריו יורם יוספסברג, גלעד קלטר, ואמנון וולף התאחדו איתו למדבבים ראשיים באולפני אלרום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמחה ברבירו בוויקישיתוף