נייפידאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נייפידאו
နေပြည်တော်
Uppatasanti Pagoda-02.jpg
מקדש בעיר
מדינה / טריטוריה Flag of Myanmar.svg  מיאנמר
מחוז מאנדאליי
מושל קולונל Thein Nyunt
שטח 4,600 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

930,000‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 19°45′N 96°06′E / 19.75°N 96.1°E / 19.75; 96.1קואורדינטות: 19°45′N 96°06′E / 19.75°N 96.1°E / 19.75; 96.1
(למפת מיאנמר רגילה)
מיקום נייפידאו במפת מיאנמר
 
מנדליי
מנדליי
מוולמיין
מוולמיין
באגו
באגו
פאטיין
פאטיין
מוניווה
מוניווה
מיקיטלה
מיקיטלה
סיטווה
סיטווה
נייפידאו
נייפידאו

נייפידאו (Naypyidaw, בבורמזית: Naypyidaw.svg) היא עיר הבירה של מדינת מיאנמר. העיר ממוקמת בכפר קיאטפיא, באזור המוניציפלי של העיר פיינמנה (Pyinmana, בורמזית: Bscript pyinmanamyo.png), במחוז מאנדאליי. משמעות שמו של הכפר קיאטפיא בבורמזית היא "להימלט תוך כדי מאבק".

הבירה המינהלית של מיאנמר הועברה באופן רשמי לאזור צבאי סגור כשלושה ק"מ ממערב לפיינמנה ב-6 בנובמבר 2005. נייפידאו שוכנת כ-320 ק"מ מצפון ליאנגון, העיר הגדולה במדינה ובירתה הקודמת.

שמה הרשמי של עיר הבירה הוכרז ביום הכוחות המזוינים במרץ 2006.

העיר משתרעת על מרחב עצום של 4600 קמ"ר (כגודלו של הגליל העליון).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיינמנה הייתה בסיס של צבא העצמאות הבורמזי (מאוחר יותר שונה שמו על ידי היפנים לצבא הלאומי של בורמה). בפיינמנה שכן מחנה אימונים של הצבא. במהלך מלחמת העולם השנייה שינה הצבא את נאמנותו וסייע למלחמת הגרילה, עד לשחרורה של בורמה. פיינמנה הפכה לסמל לצבא הבורמזי, כמקום שבו הובסו פולשים בעלי כוח עדיף. רבים טוענים כי הסיבה להעתקת עיר הבירה למיקום זה היא כדי להתכונן לפלישה אפשרית של כוחות מן החוץ (ארצות הברית למשל).

החונטה הצבאית השלטת כיום במיאנמר החלה להעביר את משרדי הממשלה מיאנגון לנייפידאו בשעה 06:37 בדיוק, ב-6 בנובמבר 2005. חמישה ימים אחר כך, בשעה 11:00 בבוקר, שיירה שנייה של 1,100 משאיות צבאיות הנושאות 11 חטיבות ו-11 משרדי ממשלה, עזבה את יאנגון. ‏[1] התוכנית הייתה כי משרדי הממשלה יחלו לפעול במיקומם החדש עד סוף חודש פברואר 2006, אולם עקב מחסור בבתי ספר, הופרדו המשפחות של עובדי הממשלה וחלו עיכובים בתחילת פעולות המנהל בבירה החדשה. על פי התוכנית, פועלים במקום שני מתחמים נפרדים, האחד מתחם משרדי הממשלה והשני מטה הצבא. הכניסה לאזרחים אסורה לשני המתחמים. לרוכלים קיימת גישה אך ורק לאזור מסחרי מוגדר, סמוך למשרדי הממשלה. השימוש בטלפונים סלולריים ובצלחות לקליטת שידורי לווין אסורים אף הם בבירה החדשה.

הסיבות להעברת בירת מיאנמר לנייפידאו אינן ברורות, אולם קיימות השערות מספר בעניין זה. האחת היא מיקומה האסטרטגי העדיף של נייפידאו על פני יאנגון, בכך שהיא מרוחקת יותר מקו החוף. לעובדה זו יתרון במידה ומיאנמר תבוא תחת התקפה של כוחות עוינים. סיבה זו הוכחשה על ידי הגנרל טהאן שהוו, העומד בראש המדינה. נייפידאו אף משמשת כמרכז תחבורתי, זאת עקב מיקומה המרכזי ליד המחוזות המדיניים שאן, צ'ין וקארן ויש להניח כי נוכחות צבאית קבועה במקום תעזור לייצב את המשטר באזורים מרוחקים אלה. יש המשערים כי ההחלטה להעביר את עיר הבירה נבעה מתוך תחושת פרנויה של ראשי המשטר, שמא ההמונים העניים המרודים מבין תושבי יאנגון עלולים למרוד כנגד המשטר. בגלל אופיו החשאי של המשטר במיאנמר ייתכן שראשי המשטר רצו להרחיק את מוסדות השלטון למקום שבו לא נמצאים אמצעי תקשורת זרים ואין סכנה של ריגול. לבסוף, היו ששיערו כי המעבר נעשה בעצתו של האסטרולוג האישי של השליט טהאן שהוו. על פי השערה זו ניבא האסטרולוג כי הממשל הנוכחי יודח עד לסוף חודש פברואר 2006, אלא אם כן תועבר בירת המדינה. התומכים בהשערה זו מוצאים לה תימוכין בחזרה החידתית על המספר 11 בכל הקשור לעבודות העתקת הבירה. הירחון איראוואדי המופיע בתאילנד כתב: "אנשים בראנגון לועגים להחלטה והסבו את תשומת הלב לאימרה הבורמזית: נמר משנה את משכנו אך ורק כדי לפגוש את מותו."

ב-27 במרץ 2006 צעדו יותר מ-12,000 חיילים במפגן הצבאי הפומבי הראשון בבירה החדשה, זאת כדי לציין את יום הכוחות המזוינים – יום בו מציינים את התקוממות בורמה כנגד הכובשים היפניים בשנת 1945. המצלמות שתעדו את המצעד הוגבלו לצילום מגרש המסדרים בלבד, מעליו ניצבו שלושה פסלים ענקיים של שלושה ממלכיה ההיסטוריים של בורמה. שמה הרשמי של העיר נייפידאו נקבע בטקסים אלה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להגיע לנייפידאו בנסיעה של תשע שעות ברכבת מיאנגון. הרכבת יוצאת מיאנגון בשעה תשע בערב ומגיעה לבירה בשש בבוקר. בחודש מרץ 2006 החלו טיסות של חברת אייר מנדאליי בין יאנגון לנייפידאו. החל מ-5 ביוני 2006 החלה חברה זו לטוס מנייפידאו לערים נוספות בבורמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיווח שהופיע ב- Bangkok Post, ביום 2005-12-04
בירות מדינות אסיה

אוזבקיסטן: טשקנטאזרבייג'ן: באקואיחוד האמירויות הערביות: אבו דאביאינדונזיה: ג'קרטה 3איראן: טהראןאפגניסטן: קאבולארמניה: ירוואןבהוטן: טהימפהובחריין: מנאמהבנגלדש: דאקהברוניי: בנדר סרי בגוואןגאורגיה: טביליסי 1הודו: ניו דלהיהמלדיביים: מאלההפיליפינים: מנילההרפובליקה הסינית: טאיפיי2הרפובליקה העממית של סין: בייג'ינגוייטנאם: האנויטג'יקיסטן: דושנבהטורקיה: אנקרה 1טורקמניסטן: אשגאבטיפן: טוקיוירדן: עמאןישראל: ירושליםכווית: כווית סיטילאוס: ויינטיאןלבנון: ביירותמונגוליה: אולן בטורמזרח טימור: דילי 3מיאנמר: נייפידאומלזיה: קואלה לומפורנפאל: קטמנדוסוריה: דמשקסינגפור: סינגפורסרי לנקה: קולומבועומאן: מאסקטעיראק: בגדאדערב הסעודית: ריאדפקיסטן: אסלאמאבאדקוריאה הדרומית: סיאולקוריאה הצפונית: פיונגיאנגקזחסטן: אסטנה 1קטאר: דוחהקירגיזסטן: בישקקקמבודיה: פנום פןרוסיה: מוסקבה 1תאילנד: בנגקוקתימן: צנעא


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה