הטפת דם ברית
הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר. ישנן דעות שאף במקרים בהם נעשתה הברית מילה באופן פסול, כגון על ידי מי שאינו כשר למול או בזמן שאינו כשר למילה, יש חיוב להטיף דם ברית.
מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הובאה מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם במקרה שלא ניתן למול ישנו חיוב להטיף דם ברית או לא. בסמוך לכך הובאה מחלוקת תנאים באיזה מקרה נחלקו בית שמאי ובית הלל:
ערלתו ודאי דוחה את השבת, ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת, שבית שמאי אומרים: צריך להטיף ממנו דם, ובית הלל אומרים: אינו צריך.
אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית, מפני שערלה כבושה הוא. על מה נחלקו? על גר שנתגייר כשהוא מהול. שבית שמאי אומרים: צריך להטיף ממנו דם ברית, ובית הלל אומרים: אין צריך להטיף ממנו דם ברית"
בתלמוד אף הובאה דעה שלישית בעניין מחלוקת בית שמאי ובית הלל:
רבי אלעזר הקפר אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על נולד כשהוא מהול - שצריך להטיף ממנו דם ברית. על מה נחלקו? לחלל עליו את השבת: בית שמאי אומרים: מחללין עליו את השבת; ובית הלל אומרים: אין מחללין עליו את השבת
אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפעולת הטפת דם ברית מבצעים שריטה קלה במקום המילה, הפעולה נעשית באמצעות מחט או חוד סכין מעוקרים.
בפסקים נחלקו באופן עשיית הטפת דם, האם יש חיוב או צורך שיצא דם בפועל כתוצאה מהפעולה, או שדי בכך שנעשתה שריטה קלה באיבר המילה. יש שכתבו לדייק מלשון רש"י במסכת שבת[1] שיש מצווה בעצם הטפת הדם, ושעיקר מהות הברית בין ישראל להקב"ה נעשית בעצם דם המילה[2].
המקרים הנידונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם כמה מקרים בהם דנו בראשונים ואחרונים האם ישנו חיוב להטיף דם ברית:
- גוי שבא להתגייר אך מל קודם לכן בהיותו גוי.
- קטן שנולד נימול
- קטן שמלו אותו קודם היום השמיני
- קטן שמלו אותו לאחר היום השמיני אבל בלילה שאינו זמן שכשר למילה
- קטן שמלו אותו בזמנו אבל על ידי אדם שפסול למול כגון על ידי גוי
קטן שנולד נימול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד נחלקו בקטן שנולד נימול האם חוששים שמא יש לו ערלה כבושה שאינה נראית ולכך חייב בהטפת דם ברית או לא.
להלכה נחלקו בראשונים האיך הדין: לדעתם של בעלי התוספות ההלכה היא שלא צורך להטיף דם כלל. הרי"ף פוסק שחובה להטיף ממנו דם ברית על מנת לקיים את חובת מצוות ברית מילה, וכן פסק גם הרמב"ם ורבינו האי. הטור לאחר שהביא את כלל הדעות, כתב שיש להטיף דם ברית רק שיעשה כן בנחת. אך לא יברך על מצות מילה מאחר שחובת ההטפה במקרה כזה היא רק מספק.
גוי נימול[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוי נימול שבא להתגייר נחלקו הראשונים מה דינו: בדעת רבנו חננאל יש שכתבו[3] שמאחר ואינו יכול למול אין לו תקנה, אך הוסיף שבניו אינם צריכים גיור נוסף ודי להם במילה ללא טבילה. עם זאת, יש שכתבו שלדעת רבינו חננאל גוי נימול אינו צריך כלל הטפת דם ברית וגיורו כשר[4].
לדעת בעל הלכות גדולות גוי שנתגייר יש להטיף ממנו דם ברית לצורך גיורו.
בעל ספר העיטור כתב לחלק, במקרה שהגוי נולד נימול אין צריך הטפת דם, אך אם מל לאחר שנולד במקרה כזה יש צורך בהטפת דם.
הרמב"ן[5] סובר שבהטפת דם ברית של גר שנולד נימול יש לברך עליה ברכת המצוות, וטעמו: ”שאין הטפת דם זו מפני ספק, אלא ודאי חייבין אנו להטיף מהם דם זו של ברית, ובה נכנסין תחת כנפי השכינה; אבל בישראל שנולד כשהוא מהול כיון שאינו צריך להטיף אלא מפני ספק ערלה כבושה הורו הגאונים שאין מברכין, שאין זו מילה...” המאירי[6] התקשה בדברי הרמב"ן מהו הטעם שרק גוי נימול מברך על הטפת דם ברית ולא קטן שנולד נימול: ”והדברים מתמיהים, והרי הקטן אף הוא נכנס תחת כנפי השכינה בברית”. לכן לדעתו לעולם יש לברך על עצם הכניסה לכנסת ישראל בהטפת דם ברית כאשר אין מילה.
מל בלילה או קודם זמנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת הרמ"א[7] במקרה ועבר ומל בלילה - צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית. אך מנגד הוסיף שהמל תוך שמונה ימים - אינו צריך הטפה.
הש"ך התקשה בדברי הרמ"א מדוע יש לחלק בין שני המקרים, ולכך חולק וסובר שבשני מקרים אלו יש חיוב להטיף דם ברית מחמת שהמילה נעשתה בפסול, ביישוב דברי הרמ"א נאמרו הסברים שונים.
להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "הטפת דם ברית", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- חיים שקדי, הטפת דם ברית? הבהרה מרגיעה מבית הגרי"ש אלישיב, באתר כיכר השבת, 1 ביוני 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ד, עמוד א'.
- ^ שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סימן קיט, וכן יו"ד ח"א סימן רכג.
- ^ כך כתב הר"ן בשמו במסכת שבת, דף נד מדפי הרי"ף.
- ^ תוספות, מסכת יבמות, דף מ"ו, עמוד ב', ד"ה דרבי יוסי.
- ^ שבת קלה ע"א ד"ה ונראה לי
- ^ מגן אבות, יד
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ב, סעיף א'.
