היסטוריית חקר האבולוציה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אי דיוקים, שגיאות וחוסרים משמעותיים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

שלדי פרימאטים, המדגימים את הדמיון ואת השוני בין המינים השונים

בביולוגיה, אבולוציה (מלטינית: Evolutio "התפתחות") היא תהליך של הצטברות שינויים תורשתיים במין טקסונומי קיים, או שינויים תורשתיים היוצרים מין טקסונומי חדש ממין קיים. שינויים אלה מתרחשים בהדרגה במרוצת הדורות ומתבטאים במורפולוגיה, פיזיולוגיה והתנהגות.

רעיונות מרכזיים בתורת האבולוציה המודרנית

ערך מורחב – אבולוציה

החומר התורשתי מועבר מדור לדור ברבייה. לעתים נוצרים שינויים בחומר התורשתי המועברים גם הם ברבייה. שינויים כאלה יכולים להיווצר במוטציה או בשחלוף. מוטציה יכולה להיות חסרת השפעה, בעלת השפעה קטלנית, או בעלת השפעה המשפרת או גורעת את התפקוד של האורגניזם בסביבתו. הברירה הטבעית היא מצב בו תנאי הטבע בסביבה מסוימת נותנים לפרטים המבטאים ומורישים תכונה מסוימת סיכוי טוב יותר להתרבות מאשר לפרטים אחרים באותה הסביבה. יש נטייה להגדיר ברירה טבעית בהגדרות מעגליות טאוטולוגיות כגון: מצב בו יש נטייה להתרבות למי שתנאי הסביבה נתנו לו יותר סיכוי להתרבות בהתאם לתורשה שלו. הגדרות כאלה קוממו פילוסופים על תורת האבולוציה.

דוגמה לברירה טבעית: בסביבה מוכת מלריה יש ברירה טבעית לטובת אנשים שכדוריות הדם האדומות שלהם חיות למשך זמן קצר יותר מהמקובל. בעקבות תהליך הברירה הטבעית הופכות אוכלוסיות שונות של אותו מין טקסונומי לשונות זו מזו. תהליך זה יכול גם לגרום לאוכלוסייה ממין מסוים להתפתח למין חדש. מינים טקסונומים הם קבוצות של אוכלוסיות טבעיות המקיימות ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות.

תדירות הופעת והצטברות ההבדלים התורשתיים הללו משתנה בשל גורמים מגוונים. שוני בתדירות הופעת השינויים אפשרי למשל בגלל תנאי סביבה, כמו קרינה גרעינית, המעודדים מוטציות. ישנם יצורים בהם יש יותר מוטציות ושיחלופים מאשר באחרים . ישנם קטעי גנום בהם יש יותר מוטציות מאשר בקטעי גנום אחרים. שוני בהצטברות השינויים אפשרי למשל בגלל סביבה קשה למחיה או סביבה המשתנה באופן תדיר מעודדות הצטברות שינויים (ברירה טבעית) ותהליכי אקראי בגנטיקה של אוכלוסיות קטנות (כגון סחף גנטי). חשיפת האוכלוסייה להגירה תדירה מדכאה את ההצטברות. חוקרי האבולוציה שואפים לתאר את ההתפתחות המגוון הביולוגי על-פני כדור הארץ. החוקרים סוברים שכל האורגניזמים החיים עלי-אדמות יש האב הקדמון המשותף, אשר חי על לפני כ-3.5-3.8 מיליארדי שנים.

התפתחות מחקר האבולוציה

הסברים חלופיים מפורסמים לאבולוציה:

• קדמות העולם/נצחיות המינים – הסבר לפיו העולם, כולל מיני האורגניזמים שבו היה תמיד כפי שהוא כיום. אחד מתומכי הסבר זה היה הפילוסוף היווני אריסטו שלרעיונותיו היו תומכים רבים בראשית העת החדשה.
• בריאת העולם – הסבר לפיו מיני האורגניזמים בעולם נוצרו בצורתם הסופית. הסבר זה מקובל על מיסטיקנים מדתות רבות וזה גם ההסבר הבולט בקרב האנשים הדוחים את תורת האבולוציה בעשור הראשון של שנות האלפיים.

ערך מורחב – ההתנגדות לתורת האבולוציה

• יצירה ספונטנית – הסבר לפיו אורגניזמים רבים נוצרים בחיי היום יום מן הדומם, למשל, הלכלוך יוצר זבובים ועכברים וטל הבוקר יוצר גחליליות.

רעיונות בסיסיים שונים של תורת האבולוציה (כגון אב קדמון משותף והשתנות המינים במשך הדורות) ורעיונות דומים להם בוטאו על ידי מלומדים רבים בתקופות שונות. הפילוסוף היווני אנכסימנדרוס ביטא רעיונות כאלה כבר במאה ה-6 לפנה"ס. מאוחר יותר ביטאו רעיונות כאלה גם הפילוסוף היווני אמפדוקלס, הפילוסוף הרומאי לוקרטיוס, הביולוג הערבי אל-חזיז, הפילוסוף הפרסי איבן-מיסקווית', אחוות הטוהרה, הפילוסוף מהמזרח הרחוק זואנגזי ומלומדים נוספים. עם התרחבות הידע בביולוגיה במאה ה-18, הופיע מגוון רחב של רעיונות דומים. הבולטים בהם היו רעיונותיו של לאמארק שגרס כי ניסיון החיים של ההורה גורם לשוני בתכונות הוולד (למרקיזם) ושל קארולוס ליניאוס שיסד את תורת המיון - הסיסטמתיקה. הסיסטמתיקה מחלקת את האורגניזמים למינים, סוגים, משפחות ולסדרות, ממלכות וממלכות-על. ליניאוס הגדיר את החלוקה למינים וסוגים לפי הפנוטיפים צורניים.

בשנת 1858, הציעו צ'ארלס דרווין ואלפרד ראסל וולאס את תורת האבולוציה המונעת מהברירה הטבעית לחברה הלינאית של לונדון. זמן קצר לאחר מכן, פרסומו של "מוצא המינים" מאת דרווין סיפק ביסוס מפורט לתאוריה והוביל לקבלה נרחבת של תאוריית האבולוציה על ידי מדענים בני-זמנו. דרווין נולד לאב שעסק בהשבחת מיני יונים בברירה מלאכותית, הוציא תואר ראשון בתאולוגיה, החל ללמוד ביולוגיה, אך עד מהרה מצא עצמו מצטרף לסיורי הלימוד של חוקרי הגאולוגיה ונטש את לימודיו למען משרה בצי הסוחר. בשירותו בצי הוא ניהל תצפיות על החי במקומות שונים בהם ביקר והגיע למסקנותיו על אודות האבולוציה אותן פרסם לראשונה ב-1859 בספר על מוצא המינים.

בהתחלה, רעיונותיו של דרווין, כגון הדרגתיות הברירה הטבעית, עמדו תחת ביקורת נוקבת. הלמרקסיסטים טענו כי השינוי באורגניזמים נגרם בעצם העברת התכונות ההסתגלותיות של הורים, שנרכשו במהלך חייהם, לצאצאיהם. בסופו של דבר, הם לא צלחו את המישור הניסויי והלאמארקיזם ננטש. בהתחלה דרווין לא ידע להסביר איך מועברות התכונות התורשתיות מדור לדור, אך ההסבר ניתן בשנת 1865, על ידי גרגור מנדל. כאשר נתגלו-מחדש עבודותיו של מנדל בשנת 1900, צמחו חילוקי דעות בין חוקרי התורשה וביומטריסטים, באשר לקצב ההתפתחות האבולוציונית והתפיסות המנדליות והדרוויניות היוו מודלים שונים לאבולוציה.

התפיסות התאחו רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי ביולוגים כמו רונלד פישר. התוצאה הייתה שילוב של אבולוציה המונעת מהברירה הטבעית של דרווין ותהליכי ההורשה של מנדל, הסינתזה האבולוציונית המודרנית. בשנות ה-40, זיהוי הדנ"א כחומר התורשתי על ידי אוסוולד ארווי ועמיתיו, והפרסום לאחר-מכן של מבנה הדנ"א מאת ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק בשנת 1953, המחיש את הביסוס הפיזיקלי של התורשה.

הביולוגיה האבולוציונית משכה בראשונה מדענים ממגמות מסורתיות של תורת המיון, שהתמחותם באורגניזמים ספציפיים ענתה על צרכיה הכלליים של בעיות האבולוציה. עם התפתחות הביולוגיה האבולוציונית כענף אקדמי נפרד, החלו להתעניין בה מדענים מתחומים נרחבים יותר של הביולוגיה, כגון הביוכימיה, אקולוגיה וגנטיקה. מסקנות אבולוציוניות לא יכולות לשמש כטעונים חזקים בענפי ביולוגיה אחרים משום שכמעט כל שאר ענפי הביולוגיה נחשבים למדע טבע בסיסי ממנה. אולם הרבה טעונים מתחומי ביולוגיה אחרים משמשים טעון משכנע באבולוציה וקטע הדיון של הרבה מחקרים מתייחס להיגיון האבולוציוני של הממצאים. לכן, הביולוג הנודע תיאודוסיוס דובז'נסקי אמר כי "בביולוגיה שום דבר אינו מתקבל על הדעת, אלא באור האבולוציה". בנוסף תחומים מחקר רבים, כגון פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, רפואה (צידוק לניסויים בבעלי חיים), פילוסופיה, מדעי המחשב, גאולוגיה (הערכות גיל קרקע על פי מאובנים) ומדעי החברה (צידוק לניסויים בבעלי חיים בפסיכולוגיה, תורת הפסיכואנליזה המאמינה שהאדם מונע מדחפים דומים לאלה של החיות, מודלים בפסיכולוגיה חברתית וכלכלה) משתמשים במושגים אבולוציוניים.