חאניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חאניה
Χανιά
Chania Kastelli.jpg
המראה הנשקף מהמצודה בחאניה
מדינה / טריטוריה Flag of Greece.svg  יוון
חבל ארץ כרתים
מחוז חאניה
ראש העיר קיריאקוס וירבידאקיס
שטח 12.56 קמ"ר
גובה 0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

55,838‏  (נכון ל-2001)
4,444 נפש לקמ"ר (נכון ל-2001)
קואורדינטות 35°31′N 24°1′E
אזור זמן UTC +2
http://www.chania.gr
הנמל הוונציאני בחאניה
רחוב טיפוסי בעיר העתיקה
מגורי הבישופ בעיר חאניה
השוק המקורה המכונה אגורה
מסגד היניצ'רים אשר בנמל הישן
פנים הקתדרלה היוונית אורתודוקסית שבעיר
בית הכנסת העתיק "עץ החיים"
פנים בית הכנסת
הכניסה לבית הכנסת עץ החיים
שלט הנצחה המוצב בבית הכנסת בחאניה, לרב אברהם דוד איבלאגון שהיה החכם באשי האחרון של יהודי כרתים וכיהן עד לשנת 1933

חאניה (יוונית: Χανιά) היא עיר בצפון מערב האי כרתים ובירת מחוז חאניה. חאניה היא העיר השנייה בגודלה בכרתים מבחינת כמות אוכלוסין, הצפופה ביותר וממוקמת 145 קילומטרים מערבית להרקליון ו-70 קילומטרים מערבית לרת'ימנו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חאניה נבנתה על חורבותיה של עיר מינואית בשם סידוניה, נבנתה מחדש על ידי הדורים והפכה עיר מדינה בתקופת יוון הקלאסית. יושבי העיר הקדומה מוזכרים באודיסיאה שכתב הומרוס. ב-69 לפנה"ס נכבשה העיר על ידי צבא הרפובליקה הרומית ובמאה ה-4 עברה לחזקת האימפריה הביזנטית לאחר חלוקת האימפריה הרומית. ב-825 נכבש האי על ידי צבא המורים מאנדלוסיה, ובתקופה זו שובש שמה המקורי של העיר לשמה המודרני חאניה. ב-961 כבשו הביזנטים מחדש את האי ופעלו לביצורו כהגנה מפני פלישה ערבית נוספת. ב-1204, עידן האימפריה הלטינית, נמסר האי כרתים לחזקת רפובליקת ונציה אשר המושלים מטעמה התקשו להתמודד עם המרידות התכופות מצד האוכלוסייה המקומית ורק בסוף המאה ה-13 הושלט סדר באי. לאחר נפילת קונסטנטינופול בידי העות'מאנים, הגיעו פליטים רבים לכרתים ובכללם בני אצולה וכמורה ביזנטיים.

ב-2 באוגוסט 1645 לאחר מצור ממושך הצליח צבאו של הסולטאן איברהים הראשון לכבוש את העיר חאניה והיא עברה לחזקת האימפריה העות'מאנית. בשנת 1832 זכתה יוון בעצמאות מהאימפריה עות'מאנית וכתוצאה מכך החלה התעוררות לאומית גם באי כרתים. ב-1866 פרץ מרד אשר במהלכו השתלטו המורדים על האי להוציא 5 הערים הגדולות ובכלל זה חאניה בהן התבצרו המוסלמים. ב-1869 עלה בידי העות'מאנים לדכא את המרד, אך אי השקט באי ומלחמת האזרחים בין הנוצרים למוסלמים נמשכו תוך התערבות יוונית בדרבון המהומות, נושא שהביא מאוחר יותר למלחמה כוללת עם יוון ואובדן השליטה העות'מאנית באי[1]. ב-1878 הסכים עבדול חמיד השני לתת אוטונומיה לכרתים. לאחר המלחמה העות'מאנית-יוונית (1897) הכריזו המעצמות[2] על כרתים כיישות עצמאית. ההכרזה לוותה במהומות דמים בכלל זה בעיר חאניה וטרנספר של האוכלוסייה המוסלמית לאנטוליה. ב-1908 התאחדה כרתים עם ממלכת יוון וחאניה הפכה לבירת האי.

ב-20 במאי 1941 פלש צבא גרמניה הנאצית לאי כרתים. ב-1 ביוני, לאחר קרב קשה ועיקש כשעל הכוחות היווניים פיקד אישית גאורגיוס השני, מלך יוון, מעמדת פיקוד הסמוכה לעיר חאניה, הצליחו הגרמנים לכבוש את העיר. חאניה שוחררה באוקטובר 1944. לאחר המלחמה הפך האזור בהדרגה למוקד תיירות. חשיבותה הפוליטית של העיר חאניה ירדה עם ההכרזה על הרקליון כבירת כרתים ב-1971.

מבנה העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר שני חלקים: העיר העתיקה והעיר החדשה ששטחה גדול יותר. העיר העתיקה סמוכה לנמל הישן אשר היה לב פעילותה וסביבו היא התפתחה. העיר העתיקה הוקפה בביצורים שבנייתם החלה ב-1538 עת שלטו באזור הוונציאנים ובימינו נותרו מספר קטעים שלהם בשלמותם.

העיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההפצצות הכבדות על העיר במהלך מלחמת העולם השנייה נותרו עומדים על תילם חלקים נרחבים מהעיר העתיקה ובכלל זה הנמל. העיר העתיקה תוחמה בשרידי החומה הוונציאנית שהקיפה אותה. מרכז בעיר העתיקה מכונה קסטלי והוא מיושב עוד מתקופת האבן החדשה. הכיכר המרכזית מכונה "כיכר אלפתריוס וניזלוס" והיא מבווה מוקד משיכה לתיירים. הרובע הנוצרי טופאנאס ממוקם בחלקה המערבי של העיר וצפונית אליו ממוקם הרובע היהודי שכונה אוברייקי[3]. הבנייה ברבעים אילו מבוססת על אדריכלות ימי הביניים המאופיינת ברחובות צרים וארוכים ללא מדרכות ובתים בעלי מספר קטן של קומות, אשר צמודים האחד לשני ומאוכלסים בצפיפות.

העיר החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית העיר החדשה החלה בראשית המאה ה-19, עת נבנה הרובע המכונה נאה הורה אשר אכלס בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 את מרבית השגרירויות הזרות וכן מספר כנסיות. מרכזה של העיר החדשה מורכב משכונות מגורים המבוססות על בתי רכבת שנבנו בסגנון בינלאומי ואפיינו את תהליך העיור שעבר האי בין שנות ה-50 לשנות ה-70. בחלק המזרחי של העיר החדשה קיימים מבנים שנבנו בסגנון נאו-קלאסי וביניהם בנין בית המשפט ומגורי הבישוף. בצמוד לעיר הישנה ממוקם השוק המקורה המכונה אָגוֹרַה אשר הוקם ב-1913 והתבסס על מבנה השוק במרסי שבצרפת.

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר התוצר המקומי הגולמי מגיע מענף התיירות וחלקו מחקלאות. בתחומי העיר עצמה קיימת חקלאות זעירה, בעיקר בוסתני הדרים ועצי זית. באזורים החקלאיים המצוים בשטח הרשות המקומית קיימים מטעי אבוקדו וכרמים בהם מגדלים ענבי יין. כמו כן מגדלים צאן לתעשיית הבשר והחלב. החל מאמצע שנות ה-70 הפך ענף התיירות לענף המרכזי תוך שילוב תיירות נופש כפרית ותיירות אקולוגית. בסמוך לעיר חאניה קיים נמל תעופה בינלאומי המקיים טיסות סדירות פנים יווניות וכן טיסות ליעדים שונים ברחבי אירופה. בעיירה סודה המרוחקת 7 קילומטרים מחאניה ממוקם הנמל החדש המשרת את חאניה ודרכו מופעל קו מעבורות לפיראוס. כמו כן קיים במקום בסיס של נאט"ו.

תרבות ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היותה של חאניה עיר עתיקת יומין בשילוב מיקומו של האי כרתים במרכז מזרחו של הים התיכון, על אם הדרך בין אפריקה ואסיה לאירופה, הפך את העיר לקוסמופוליטית גם מבחינת האמנות. בעיר פועלות מספר קבוצות תיאטרון וכן קונסרבטוריון למוזיקה שנוסד ב-1931. במהלך עונת הקיץ נערכים בעיר ירידי מוזיקה, תיאטרון ופולקלור. בעיר העתיקה ממוקמים מוזיאון הפולקלור, המוזיאון להיסטוריה ימית, ותערוכת מוצגים מן התקופה הביזאנטית. בעיר החדשה מצוי המוזיאון הארכאולוגי הממוקם במנזר פרנצסקוס הקדוש ומציג ממצאים מתקופת האבן החדשה ועד התקופה הרומית. עוד מצוי בעיר מוזיאון המלחמה של כרתים, המציג ממצאים מההיסטוריה הצבאית של האי מעידן התחייה הלאומית היוונית ועד מלחמת העולם השנייה וכן ארכיון מסמכים היסטוריים, השני בגודלו ביוון לאחר הארכיון באתונה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שורר אקלים ים תיכוני והטמפרטורה השנתית הממוצעת הינה 19oc, כאשר ערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-12.5oc בחודש ינואר ועד 25.5oc בחודשים יולי ואוגוסט. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 623 מילימטרים והחודש הגשום בשנה הינו ינואר ובו יורדים בממוצע 123 מילימטרים של גשם.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות יוון

תולדות קהילת חאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית התיישבותם של יהודים בעיר מתוארכת לשלהי המאה ה-3 לפנה"ס, תקופת ממלכות הדיאדוכים אשר קמו לאחר מותו של אלכסנדר הגדול. נוכחות יהודים באזור העיר מאוזכרת בספר מקבים ב', מניחים ששפתם הייתה היווניטיקה והם הגיעו לאי ממצרים או מרודוס. כתבים עתיקים שנמצאו באי דלוס מציינים נוכחות שומרונית בכרתים במהלך המאה ה-1 לפנה"ס ומניחים שגם יהודים התגוררו במקום. בשנת 67 לפנה"ס נכבשה העיר בידי הרומאים, סופחה לפרובינציית קירנאיקה וגם בעת הזו קיימות עדויות שניוניות לקהילה יהודית מאורגנת שהתגוררה בעיר‏[4]. לדוגמה, יוסף בן מתיתיהו נישא ברומא בפעם הרביעית ליהודיה ממשפחה מיוחסת באי כרתים, עניין המלמד על המצאות קהילה יהודית מאורגנת באי ועל חשיבותה‏[5].

עדויות שניוניות לקהילה היהודית מצויות גם בתעודות ביזאנטיות מתקופת תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית בהקשר רדיפות היהודים ובכלל זה איסור בניית בתי כנסת באי כרתים. כאמור, ב-825 נכבש האי על ידי המורים מאנדלוסיה, היהודים התרכזו בערים חאניה והרקליון וכפי הנראה זכו לחופש פולחן מסוים. יחד עם זאת עולה, כי המורים המירו בכפייה את דתם של בני האוכלוסייה הנוצרית וב-961, משכבשו הביזאנטים מחדש את האי הם פעלו באגרסיביות להחלת הנצרות האורתודוקסית מחדש על תושביו, הגבילו את חופש הפולחן של בני הקהילה היהודית ולא אפשרו בניית בתי כנסת חדשים‏[4].

בראשית המאה ה-13, משעברה העיר לשליטת הרפובליקה של ונציה הפכו רבים מבני הקהילה סוחרים, תוך ניצול שיעור האוריינות הגבוה בקרבם ושליטתם במספר שפות והקהילה שגשגה כלכלית. החופש היחסי ממנו נהנו היהודים הביא לסכסוכים עם בני הקהילה הנוצרית בחאניה ובמהלך ההתקוממיות הרבות שפרצו באי, היוו היהודים מטרה להתקפות מצד המקומיים‏[4]. הרובע היהודי העתיק בעיר, מצוי בעיר העתיקה ליד הנמל, עד למאה ה-16 היה מחוץ לחומות ועדיין מכונה בימינו "רובע העברים". לאחר הכיבוש העות'מאני הורשו היהודים להתיישב בכל רחבי האי כרתים ואף להגר ממנו וכך הלכה אוכלוסיית היהודים והתמעטה בהדרגה. העות'מאנים התייחסו ליהודים בכל רחבי האימפריה כמיעוט הנאמן לסולטאן ומועיל לאימפריה ותחתם נהנו יהודי חאניה מחופש פולחן ועיסוקים שלא ידעו בעבר. כשהחלה ההתעוררות הלאומית באי במהלך המאה ה-19 האשימה האוכלוסייה המקומית את היהודים בשיתוף פעולה עם הכובש העות'מאני ותועדו התקפות ועלילות דם כנגד הקהילה. במקביל, תהליך נסיגתה של האימפריה העות'מאנית לווה במשבר כלכלי חריף אשר הביא להגירת המונית של יהודי כרתים בכלל וחאניה בפרט. ב-1881 נותרו באי 647 יהודים, מרביתם בחאניה.

ב-1867 מינה הסולטאן אבדילאזיז את הרב אברהם דוד איבלאגון לרב הראשי, (חכם באשי), של קהילת כרתים. איבלאגון שהתגורר בחאניה היה הרב הראשי האחרון של הקהילה וכיהן במשרתו עד לפטירתו ב-1933. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, מנתה קהילת יהודי העיר 364 יהודים ולמעשה הייתה הקהילה היחידה באי‏[6].

בראשית שנת 1944 מנתה קהילת יהודי העיר 276 נפשות. בסוף חודש מאי נעצרו היהודים והועלו על הספינה טאנאיס מתוך כוונה להביאם למחנה הריכוז חיידרי ומשם לגרשם לאושוויץ. בנוסף הועלו לספינה כ-600 שבויי מלחמה יוונים ואסירים איטלקים. משחתת בריטית אשר מפקדיה סברו בטעות שמדובר בספינת קרב גרמנית, טיבעה את הספינה בירי טילי טורפדו וכל נוסעיה טבעו עימה‏[4], [7]. בראשית המאה ה-21 התגוררו בעיר חאניה 10 יהודים.

בית הכנסת "עץ החיים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר חאניה היו שני בתי כנסת האחד ספרדי והשני רומניוטי והעתיק משניהם, "עץ החיים" הרומניוטי שרד. מבנה בית הכנסת "עץ החיים" נבנה בשנת 1487 וכנראה במקורו שימש ככנסייה. בסוף המאה ה-17 בעת הכיבוש העות'מאני המבנה נמסר לחזקת הקהילה היהודית ושוקם. במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע בית הכנסת מהפצצות הגרמנים וננטש. בשנת 1995 פקדה רעידת אדמה את העיר, מבנה בית הכנסת ניזוק קשות ועמד בפני הריסה. לאחר רעידת האדמה החלו פעולות לשיקום המבנה מתוך ראיית חשיבותו ההיסטורית ובסוף שנות ה-90 הוא נפתח מחדש לקהל. ב-1996 נבחר בית הכנסת כאחד ממאה אתרים בעולם הראויים לשימור על ידי ה-WWF, הקרן העולמית לשימור אתרים. בבית הכנסת קיים מקווה וכן ספריה ובה 1,700 ספרים בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה[8].

בינואר 2010 הוצת בית הכנסת בעיר וכ-2,500 ספרים, מרביתם עתיקים ונדירים נשרפו[9].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bowman, Steven, The Agony of Greek Jews 1940-1945, Stanford University Press, California, U.S.A, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר חאניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Historical Journal, Vol. 3, No. 1 (1960), pp. 38–55
  2. ^ האימפריה הבריטית, צרפת, איטליה והאימפריה הרוסית.
  3. ^ מיוונית:עברים
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 קהילת יהודי כרתים, "סקירה היסטורית", באתר "עץ החיים-יהדות כרתים" (באנגלית).
  5. ^ אולמן, ליזה, הקדמה, בתוך:יוסף בן מתיתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הוצאת כרמל, ירושלים, 2009, עמוד 4.
  6. ^ בהרקליון חיו 7 יהודים וברת'ימנו יהודי אחד.
  7. ^ דרזי, אריה "יהדות יוון", באתר מסעות יוון-בעקבות הקהילות היהודיות.
  8. ^ יהדות יוון, "סקירה היסטורית", באתר "הספרייה היהודית המקוונת" (באנגלית).
  9. ^ זילברשטיין, ירון, "יוון: בית הכנסת הוצת, היהודים חוששים לחייהם", באתר וואלה!.