אברהם בייגה שוחט
| אברהם (בייגה) שוחט | |
|---|---|
| תאריך לידה | 14 ביוני 1936 |
| ממשלות | 25, 26, 28 |
| כנסות | 11 - 16 |
| סיעה | המערך, מפלגת העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד |
| תפקידים בולטים |
|
אברהם בייגה שוחט (נולד ב-14 ביוני 1936) הוא איש ציבור ישראלי. היה בין מקימי העיר ערד ושימש כחבר כנסת ושר בממשלות ישראל.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
שוחט נולד בישראל ב-1936. את כינויו "בייגה" קיבל כשאמו הייתה קוראת לו "פייגלה" (ציפור ביידיש) בגלל גופו הרזה דאז. בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית מטעם הטכניון בחיפה.
היה בין מקימי היישוב ערד בתחילת שנות ה-60 והשתתף כמהנדס בצוות ההקמה שלה בראשות האדריכל יונה פיטלסון. מאוחר יותר שימש כראש המועצה המקומית הראשון שלה.
מתגורר בשנים האחרונות בתל אביב. נשוי לתמה שוחט, בתו של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול ואב לשלושה. הוא מכהן כיושב ראש מועצת המנהלים של חברת סיטיפס.
קריירה פוליטית [עריכה]
לאחר שמילא מספר תפקידים ציבוריים הוא נכנס לכנסת בשלהי כהונת הכנסת האחת עשרה (ביום 10 במאי 1988) מטעם סיעת המערך (מאוחר יותר מפלגת העבודה). כחבר כנסת עסק שוחט בעיקר בנושאים כלכליים. שוחט עמד בראש ועדת הכספים ואף שימש בתפקיד באופן נדיר, גם כאשר היה באופוזיציה.
עם הקמת ממשלתו השנייה של יצחק רבין בשנת 1992, נקרא שוחט למלא את תפקיד שר האוצר. הוא שימש בתפקיד ארבע שנים, עד עלייתו של בנימין נתניהו. שלוש שנים לאחר מכן הוא מילא תפקיד זה גם בממשלתו של אהוד ברק עד נפילתה בשנת 2001.
מבחינה מדינית ממוקם קרוב למרכז הקשת הפוליטית. הצביע בעד קבלת מתווה קלינטון בשלהי ממשלת ברק, אך דרש שבתמורה יוותרו הפלסטינים במפורש על מימוש זכות השיבה לתוך ישראל.
בתקופת כהונתו הראשונה כשר אוצר העניקה המדינה תוספות שכר נדיבות לעובדים במגזר הציבורי ונוצר גרעון גדול בתקציב המדינה. בשל כך זכה לפופולריות רבה בקדנציה הראשונה שלו. מתנגדיו האשימו אותו בתקופות המיתון שבאו לאחר פרקי הגאות ובכך שמיהר להיכנע לתביעות ועדי העובדים להעלאות שכר. בקדנציה השנייה כבר קיבל את הכינוי "בייגה אין לי". התאמץ להחיל את המיסוי בישראל לא רק על העבודה אלא גם על ההון. במיוחד זכורה הצעתו להטיל מס על הבורסה, הצעה שבוטלה מאוחר יותר על ידי רבין. כהונתו כשר אוצר התאפיינה ביחסים צוננים עם נגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל על רקע נושא שיעור הריבית במשק. שוחט התנגד למדיניות השמרנית של פרנקל ולשימוש שעשה בהעלאות הריבית.
ב-9 באוקטובר 2005 הודיע אברהם שוחט על פרישתו מהחיים הפוליטיים. לבסוף החליט לדחות את פרישתו במספר חודשים זאת על מנת לשמר רוב בוועדה לבחירת שופטים נגד מינויה של רות גביזון לבית המשפט העליון. שוחט התפטר לבסוף מהכנסת ב-11 בינואר 2006.
בנובמבר 2006 מונה שוחט לעמוד בראש ועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-116 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.
שוחט קיבל אות יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 2009[1].
שוחט חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל.[2]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אברהם בייגה שוחט, באתר הכנסת
- דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל - דוח ועדת שוחט באתר האקדמיה הלאומית למדע.
- דיאנה בחור ניר, "אבי לקח אותי לים גם במזג אוויר קר, ואמר: "אתה צריך להיות מחוסן לקור כדי לא להיות מפונק", באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2012
הערות שוליים [עריכה]
| שרי האוצר בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי האנרגיה, המים והתשתיות הלאומיות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי האנרגיה והתשתית: |
יצחק מודעי · יצחק ברמן · יצחק מודעי · משה שחל · יובל נאמן · אמנון רובינשטיין · משה שחל · גונן שגב · יצחק לוי |
|
| שרי התשתיות הלאומיות: |
אריאל שרון · אליהו סויסה · אברהם בייגה שוחט · אביגדור ליברמן · אפי איתם · יוסף פריצקי · אליעזר זנדברג · בנימין בן אליעזר · רוני בר-און · בנימין בן אליעזר |
|
| שרי האנרגיה והמים: | ||
| יושבי ראש ועדת הכספים בכנסות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי האוצר בממשלות ישראל
- שרי האנרגיה והתשתיות הלאומיות בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- חברי כנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי כנסת מטעם העבודה
- חברי כנסת מטעם ישראל אחת
- חברי כנסת מטעם עבודה-מימד
- ראשי מועצות מקומיות בישראל
- ערד
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- יקירי תל אביב-יפו
- משפחת אשכול
- זוכי פרס יגאל אלון
- מייסדי עיירות וערי פיתוח בישראל
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה