אברהם בייגה שוחט
| אברהם (בייגה) שוחט | |
|---|---|
| תאריך לידה | 14 ביוני 1936 |
| ממשלות | 25, 26, 28 |
| כנסות | 11 - 16 |
| סיעות | המערך, מפלגת העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד |
| תפקידים בולטים |
|
אברהם בייגה שוחט (נולד ב-14 ביוני 1936) הוא איש ציבור ישראלי. היה בין מקימי העיר ערד ושימש כחבר כנסת ושר בממשלות ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
שוחט נולד בישראל ב-1936. את כינויו "בייגה" קיבל כשאמו הייתה קוראת לו "פייגלה" (ציפור ביידיש) בגלל גופו הרזה דאז. בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית מטעם הטכניון בחיפה.
היה בין מקימי היישוב ערד בתחילת שנות ה-60 והשתתף כמהנדס בצוות ההקמה שלה בראשות האדריכל יונה פיטלסון. מאוחר יותר שימש כראש המועצה המקומית הראשון שלה.
מתגורר בשנים האחרונות בתל אביב. נשוי לתמה שוחט, בתו של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול ואב לשלושה. הוא מכהן כיושב ראש מועצת המנהלים של חברת סיטי פס.
[עריכה] קריירה פוליטית
לאחר שמילא מספר תפקידים ציבוריים הוא נכנס לכנסת בשנת 1984 מטעם סיעת המערך (מאוחר יותר מפלגת העבודה). כחבר כנסת התבלט שוחט בעיקר בנושאים כלכליים. שוחט עמד בראש ועדת הכספים ואף שימש בתפקיד באופן נדיר, גם כאשר היה באופוזיציה.
עם הקמת ממשלתו השנייה של יצחק רבין בשנת 1992, נקרא שוחט למלא את תפקיד שר האוצר. הוא שימש בתפקיד ארבע שנים, עד עלייתו של בנימין נתניהו. שלוש שנים לאחר מכן הוא מילא תפקיד זה גם בממשלתו של אהוד ברק עד נפילתה בשנת 2001.
מבחינה מדינית ממוקם קרוב למרכז הקשת הפוליטית. הצביע בעד קבלת מתווה קלינטון בשלהי ממשלת ברק, אך דרש שבתמורה יוותרו הפלסטינים במפורש על מימוש זכות השיבה לתוך ישראל.
כשר אוצר הוא הנהיג את המשק בחלק מתקופות הגאות והפריחה שלו (תחילת שנות ה-90 ושנת 2000). מתנגדיו האשימו אותו בתקופות המיתון שבאו לאחר פרקי הגאות ובכך שמיהר להיכנע לתביעות ועדי העובדים להעלאות שכר. בשל כך זכה לפופולריות רבה בקדנציה הראשונה שלו, אך בקדנציה השנייה כבר קיבל את הכינוי "בייגה אין לי". התאמץ להחיל את המיסוי בישראל לא רק על העבודה אלא גם על ההון. במיוחד זכורה הצעתו להטיל מס על הבורסה, הצעה שבוטלה מאוחר יותר על ידי רבין. כהונתו כשר אוצר התאפיינה ביחסים צוננים עם נגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל על רקע נושא שיעור הריבית במשק. שוחט התנגד למדיניות השמרנית של פרנקל ולשימוש שעשה בהעלאות הריבית.
ב-9 באוקטובר 2005 הודיע אברהם שוחט על פרישתו מהחיים הפוליטיים. לבסוף החליט לדחות את פרישתו במספר חודשים זאת על מנת לשמר רוב בוועדה לבחירת שופטים נגד מינויה של רות גביזון לבית המשפט העליון. שוחט התפטר לבסוף מהכנסת ב-11 בינואר 2006.
בנובמבר 2006 מונה שוחט לעמוד בראש ועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-116 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.
שוחט קיבל אות יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 2009[1].
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אברהם בייגה שוחט, באתר הכנסת
- דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל - דוח ועדת שוחט באתר האקדמיה הלאומית למדע.
[עריכה] הערות שוליים
| שרי האוצר בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי האנרגיה, המים והתשתיות הלאומיות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת הכספים בכנסות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי האוצר בממשלות ישראל
- שרי האנרגיה והתשתיות הלאומיות בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- חברי כנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי כנסת מטעם העבודה
- חברי כנסת מטעם ישראל אחת
- חברי כנסת מטעם עבודה-מימד
- ראשי מועצות מקומיות בישראל
- ערד
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- יקירי תל אביב-יפו
- משפחת אשכול
- זוכי פרס יגאל אלון
- מייסדי ערים בארץ ישראל