תל בית צידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל בית צידה
Ruins of Bethsaida village in summer 2011 (7).JPG
בימת פולחן ליד שער הכניסה לעיר
מחוז מחוז הצפון
נפה נפת גולן
שנת הקמה המאה ה-10 לפנה"ס
מיקום תל בית צידה
תל בית צידה
תל בית צידה

תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת. בשטח התל, שהיו ידוע פשוט כ"א-תל", התגלו שרידים של עיר עתיקה המזוהה כ"בית צידה" ההלניסטית.

תוכן עניינים

שרידי העיר[עריכה]

שרידי שער העיר

משרידי העיר נותר כיום תל (הנקרא בערבית: א-תל, תל משפע, תל עמריה ותל תלויה), שאורכו כ-400 מטרים, רוחבו כ- 200 מטרים וגובהו כ-25 מטרים מעל פני הכנרת (166 מטרים מתחת לפני הים).

בתל בית צידה התגלו בחפירות שרידים של יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה (יישוב שהתקיים מסוף המאה ה-30 לפני הספירה ועד סוף המאה ה-23 לפני הספירה), יישוב מתקופת הברזל (ככל הנראה שרידי ממלכת גשור) - מתקופה זו התגלה מבנה גדול וחרסים רבים, וכן שרידים מהתקופה ההלניסטית - עירו של פיליפוס. שרידים אלה כוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים רבים.

על פי הממצאים בתקופת המקרא בית צידא הייתה עיר מבוצרת שכללה חלקלקה, חומה ושער גדול לידו שני מגדלים. בשער נמצאו ארבעה תאים. ליד השער מצידו החיצוני נמצאה במת פולחן הכוללת מצבה עשויה בזלת עם עיטור אל בעל ראש פר. השער נשרף בעת הכיבוש של אשור בשנת 734 לפנה"ס.

בעיר התגלו כלי דיג שכללו משקולות עופרת ששימשו להשקיע את רשות הדיג וכן מחט לתיקון רשתות דיג - המלמדים שעיקר כלכלת העיר התבססה על דייג בכנרת. באתר התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס וכן מטבעות ברונזה סלוקיים ומטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחת של פיליפוס.

באזור בית הבק - תל המצוי בשפך הירדן אל הכנרת התגלו שרידי בניין ציבורי גדול ומספר רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית - אתר שככל הנראה שימש את הצליינים הנוצריים שהגיעו לאזור.

החפירות[עריכה]

החפירה הראשונה באזור בוצעה על ידי המכון לחקר הגולן בשנת 1987. החפירות נמשכו בשנים 1988 ו-1989.

גם בשנת 2009 נערכו חפירות באתר, בראשותו של פרופסור רמי ערב, ועונת חפירות בת שישה שבועות נסתיימה ב- 20/4/2009. ערב חופר במקום מידי שנה, עם קבוצת סטודנטים מכ-10 אוניברסיטאות וקולג'ים בנברסקה ארצות הברית.

בעונה הנוכחית התמקדו החופרים בשני שרידים חשובים, שער העיר מתקופת המקרא שהוא השער הגדול והשלם ביותר במזרח התיכון. המתוארך למאה עשירית עד שמינית לפני הספירה, תקופתם של דוד ושלמה ועד תקופת היישוב בגולן, עד מסע תגלת פלאסר השלישי, בתקופת 732 לפסה"נ. כן בחשיפת רובע המגורים מהתקופה ההלניסטית-רומית.

בית צידה ההלניסטית[עריכה]

במאה הראשונה לפני הספירה התפתחה העיר בית צידה והפכה לעיר העיקרית באזור. קודם לכן הייתה העיר כפר דייגים קטן. כמה משליחיו של ישו נולדו בעיר, ובהם פטרוס, אנדראס, ופיליפוס. כן מוזכר בית ציידה כמקום בו ישו חי ופעל. בברית החדשה כתוב שנס הלחם והדגים אירע בבית ציידה וכן שישו קילל את העיר בגלל שתושביו סירבו לשמוע בקולו.

בשנת 30 לספירה החליט פיליפוס בנו של הורדוס (אשר הפך לשליט האזור בשנת 4 לפנה"ס, עם מותו של הורדוס) להקים באזור עיר גדולה, בנוסף על העיר קיסיריה פניאס שהקים צפונית יותר.

פיליפוס העניק לעיר זכויות של פוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה אשת אוגוסטוס אשר נפטרה בשנת 29 לספירה -זמן קצר קודם לכן (ולא, כפי שסבר יוסף בן מתתיהו בסיפרו שמדובר ביוליה בתו של אוגוסטוס).

לאחר בנייתה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה.

בשנת 65 (או שנת 66) לספירה נערך במקום קרב בין המורדים היהודים לחיילים הרומיים. החיילים הרומיים שירתו את המלך אגריפס השני בעוד שהמורדים היו בפיקודו של יוסף בן מתתיהו. במהלך הקרב שקע סוסו של בן מתיתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות.

במהלך ימי הביניים השתמשו הכפריים שבסביבת העיר בשרידי העיר כבמחצבה של אבני בזלת ובנו מאבני העיר את בתיהם.

היישוב בנצרות[עריכה]

בשל הניסים המיוחסים למקום והיותו מקום לידתם של כמה משליחי ישו, היו שרידי העיר לאתר עלייה לרגל של צליינים נוצריים, ודיווחים על תוצאות החפירות זכו לתהודה רבה בתקשורת העולמית. במהלך ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל טס האפיפיור במסוק מעל האתר ונפגש עם צוות החופרים.

זיהוי מקראי[עריכה]

בית ציידא מזוהה על ידי החוקרים כעיר "צר" המופיעה במקרא בתחום ממלכת גשור. מעכה, בתו של תלמי מלך גשור נישאה לדוד וילדה לו את בנם אבשלום.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]