כנסיית בית פטרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°52′51″N 35°34′30″E / 32.88083°N 35.57500°E / 32.88083; 35.57500

השביל המוליך אל הכנסייה המודרנית
הכנסייה מכיוון אחר
חללה הפנימי של הכנסייה המודרנית, ובמרכזה החלון הגדול דרכו ניתן לראות את השרידים הארכאולוגיים
הכנסייה המתומנת מהמאה ה-5 לפני שהכנסייה המודרנית הוקמה מעליה
השרידים הארכאולוגים מתחת לכנסייה המודרנית
מראה דרך החלון במרכזה של הכנסייה
המזבח בכנסייה
פסל פטרוס בחזית הכנסייה

כנסיית בית פטרוס היא כנסייה נוצרית קתולית בגן הלאומי כפר נחום שבצפון-מערב הכנרת. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום התגלתה כנסייה מתומנת מהמאה ה-5, שנבנתה מסביב למבנה קדום יותר בעל חדר יחיד, ואשר התגלה ב-1968. מבנה זה נקבע במסורת הנוצרית כביתו של השליח פטרוס הקדוש, ככל הנראה כבר באמצע המאה ה-1, והוא נחשב ל"בית הכנסייה" הראשון בעולם (domus-ecclesia)‏‏‏‏[1]. מעל האתר נבנתה כנסייה חדשה בשנת 1990 המגוננת עליו. הכנסייה שוכנת בלב רובע מגורים עתיק שבו כמה מבנים מתקופות שונות, ואשר זכה לכינוי "אינסולה סאקרה" ("Insula Sacra" - "הרובע הקדוש"). הרובע שוכן בין שרידי בית הכנסת העתיק שנמצא כשלושים מטרים מצפון לכנסייה ובין חוף הכנרת מדרום.

בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של פטרוס נזכר בברית החדשה במספר הזדמנויות:

"וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ בֵּיתָה פֶטְרוֹס וַיַּרְא אֶת־חֲמוֹתוֹ נֹפֶלֶת לְמִשְׁכָּב וְחוֹלַת קַדָּחַת."

הבשורה על-פי מתי 8, 14

"וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי עִם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן...; וְכָל־הָעִיר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו פֶּתַח הַבַּיִת."

הבשורה על-פי מרקוס 1, 29

מצירוף שני המקורות ניתן ללמוד כי בבית פטרוס התגוררו גם חמותו ואחיו אנדראס הקדוש, דבר העשוי לרמוז לממדיו, וכי הוא ניצב ליד חצר גדולה בה יכלו כל תושבי כפר נחום להתכנס. הברית החדשה מאזכרת את בית הכנסת בכפר נחום בו התפלל ישו ומספר בתי מגורים נוספים כמו זה של מתי ושל הקנטוריון הרומי.

הבית עד המאה ה-5[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף התקופה ההלניסטית הוקמו במקום בתי בזלת שרוכזו סביב שתי חצרות גדולות שקושרו זו לזו במעבר. במרכזה של רחבה פתוחה בחלקו המזרחי של האתר ניצב תנור לבנים, ובסמוך לו חדר רבוע וגדול באופן יוצא דופן. אורך צלעו של החדר עמד על 8.5 מטר וניכרים בו מאפיינים ייחודיים בהשוואה ליתר הבתים. רצפת הבית וקירותיו כוסו בשכבת טיח, ועל הקירות נתגלו כתובות בעלות מאפיינים נוצרים, וציורים של דגמים גאומטריים ופרחים צבעוניים. רוב הכתובות נכתבו ביוונית וקיומן של כתובות בלטינית, ארמית ועוד, עשויה לרמוז לכך שהמקום היה לאתר עלייה לרגל. במקום לא התגלו כלי בית ונראה כי החל בסוף המאה ה-1 שימש החדר כמקום התכנסות לקהילה הנוצרית המוקדמת בכפר נחום. עם זאת לקביעה זו קמו גם מתנגדים, אשר טענו כי לא נמצאו ראיות לכך שהרחבה הייתה מקורה, ויחד עם קיומו של התנור הסמוך, הסיקו שהמקום היה למעשה חצר שלישית.

במאה ה-4 הוקמה חומה עבה באורך של 112.50 מטר סביב מתחם המבנה הייחודי, אשר בודדה אותו מיתר בתי היישוב. החומה העניקה לו צורה של טרפז שאורכו 27 מטר בצד המערבי ו-30 מטר בצד המזרחי. גובה החומה הגיע בצידה הצפוני ל-2.3 מטר, ונקבעו בה שני פתחים - האחד בצידה הדרום-מערבי והאחר בצד הצפון-מזרחי. החדר הייחודי הפך למוקד המתחם - קשת שהוקמה בו בכיוון צפון-דרום חילקה אותו לשני חללים נפרדים, והיא מעידה כי היה מקורה. קירו הצפוני של החדר נבנה מחדש ובצידו הצפון-מזרחי נבנתה מבואה. אורכו של החדר המערבי (המקוחק מהמבואה) עמד על 6.45 מטר ורוחבו הגיע ל-5.8 מטר. רצפתו חודשה וכוסתה בטיח צבעוני, וקירותיו כוסו בטיח לבן. נטען כי מראהו החדש של המבנה ועיטוריו של החדר הפנימי, הבדלת המתחם מיתר בתי הכפר באמצעות חומה ומיקום המבואה בצידו מזרחי, נועדו לחקות את צורתו של בית המקדש בירושלים‏‏‏[2]. האתר שמר על מראהו עד אמצע המאה ה-5, מועד בו נהרס, ותחתיו הוקמה כנסייה חדשה.

הכנסייה המתומנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום הוקמה כנסייה הביזנטית במאה ה-5, והיא נזכרה בשנת 570 בדברי אנטונינוס מפיאצ'נצה:

"Item venimus in Capharnaum in domo beati Petri, quae est modo basilica."‏‏‏[3]

"באנו אל כפר נחום בבית פטרוס המבורך, שכיום הוא בזיליקה."

היא בצורת מתומן וגגה נתמך בשמונה עמודים. סביבה הוקם מתומן נוסף, מבנה חצי מתומן שלישי ומבואה שהוליכה אל המבנה ואל מספר מבנים סמוכים שנבנו בצידה המזרחי. יסודות המבנה נבנו מבזלת ומלט, וקירותיו מאבן גיר. מאוחר יותר הוקם אפסיס ובו בריכה לטבילה בקיר המזרחי של הכנסייה, וזה חסם את המעבר אל המבנים הסמוכים, ושימש תחת זאת לפינוי המים המיותרים מאגן הטבילה. מקימי הכנסייה מיקמו את המתומן המרכזי בדיוק מעל הבית הייחודי מהמאה ה-1, וניכר שניסו לשמר את המיקום. עם זאת, כל חלקיו המקוריים של המבנה המקורי נהרסו יחד עם מספר בתים בצידו המערבי, ורצפת הטיח כוסתה בפסיפסים. במבואה הונחו פסיפסים המתארים צורות גאומטריות של עיגולים ושל צלבים, במתומן החיצוני מתארים הפסיפסים צמחים ובעלי חיים המזכירים את הפסיפסים שבכנסיית הלחם והדגים שבעין שבע, ובמתומן המרכזי נראים פרחים, דגים ועיגול גדול שבמרכזו טווס.

הכנסייה הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה הנוכחית נבנתה עבור הפרנציסקנים על ידי חברת סולל בונה בפיקוחם של מומחים מהטכניון, והוקדשה לפטרוס הקדוש ב-29 ביוני 1990. צורתה כשל מתומן המשמר את צורת הכנסייה הביזנטית, והיא נצבת על עמודי בטון מעל לשרידים הארכאולוגים. היא תוכננה על ידי האדריכל האיטלקי אילדו אווטה (Ildo Avetta) שביקש להעניק לה מראה של סירת דייגים, ועל קירות המבנה דוגמאות של דגים, גלים ורשתות דייגים. במרכזה של הכנסייה קבוע חלון גדול דרכו ניתן לראות את השרידים הארכאולוגיים שמתחתיה. על חזית המזבח שצורתו כשל חצי עיגול קבוע פסיפס הנחלק לשלושה חלקים - במרכז נראה ישו בגווני אדום וורוד, ומשני צדדיו בירוק ההמונים האוכלים את המן במדבר משמאל, ואת הלחם בנס הלחם והדגים מימין. על שמונת העמודים התומכים את המבנה קבועים לוחות עץ שבהם מתוארים אירועים שרובם נוגעים לשהותו של ישו בכפר נחום. הסצינות הן: צליבת ישו, ישו בחברת השליחים בבית פטרוס, ישו מרפא את הנכה, ישו מקים לתחייה את בת יאיר ואשה זבת דם נוגעת בכנף בגדו, מרים מגיעה לבית פטרוס, פטרוס ניצב על סירה ואוחז במפתחות השמיים, ישו מרפא את חמותו של פטרוס וישו אוכל בחברת המוכסים וקורא למתי להצטרף אליו. משני צדדי הכניסה למבנה חקוקה ברכתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני לרגל חנוכת הכנסייה. יוחנן פאולוס השני אף ביקר בכנסייה בעת ביקורו בישראל בשנת 2000. ליד האתר שוכן מנזר פרנציסקני, שנזיריו מפעילים ומתחזקים את המקום.

פסל פטרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה לאתר ניצב פסלו של פטרוס הקדוש האוחז בימינו במפתח מלכות השמים ובשמאלו במקל הרועים שהעניק לו ישו. ליד רגלו של פטרוס נראה דג אמנון (St. Peter Fish), שנקשר אליו בסיפור מס מחצית השקל:

"וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגְּשׁוּ אֶל־פֶּטְרוֹס גַּבָּאֵי מַחֲצִית הַשָׁקֶל וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא יִתֵּן רַבְּכֶם אֶת־מַחֲצִית הַשָׁקֶל׃ וַיֹּאמֶר יִתֵּן וּבְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה קִדֵּם אֹתוֹ יֵשׁוּעַ לִשְׁאֹל וַיֹּאמַר מַה־דַּעְתְּךָ שִׁמְעוֹן מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי יִקְחוּ מֶכֶס וּמַס מֵאֵת בְּנֵיהֶם אוֹ מֵאֵת הַזָּרִים׃ וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלָיו מֵאֵת הַזָּרִים וַיֹּאמֶר לוֹ יֵשׁוּעַ אִם־כֵּן אֵפוֹא הַבָּנִים פְּטוּרִים הֵמָּה׃ וְאוּלָם לְמַעַן אֲשֶׁר־לֹא־נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל לֵךְ אֶל־הַיָּם וְהִשְׁלַכְתָּ חַכָּה אֶל־תּוֹכוֹ וְאֶת־הַדָּג הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַעֲלֶה שָׂאֵהוּ וְכַאֲשֶׁר תִּפְתַּח אֶת־פִּיו תִּמְצָא בוֹ מַטְבֵּעַ אוֹתוֹ קַח וְשָׁקַלְתָּ עַל יָדִי וְעַל יָדֶךָ." (מתי 17, 24-27)

לפי המסורת הדג שהעלה פטרוס בחכתו היה דג אמנון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


האתרים הנוצריים בצפון הכנרת
הר נחום: כנסיית הר האושר ודומוס גלילאה · עין שבע: כנסיית הלחם והדגים והמנזר הבנדיקטיני וכנסיית הבכורה של פטרוס
כפר נחום: כנסיית בית פטרוס וכנסיית שנים-עשר השליחים · הסירה מגינוסר · כורסי
הכיכר