כורסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כורסי
מיקום כורסי
כורסי
כורסי
מראה כללי
שרידי המנזר והכנסייה בגן לאומי כורסי
הבפטיסטריום
שרידי הקפלה שעל הגבעה

גן לאומי כורסי הוא אתר ארכאולוגי לחופה המזרחי של הכנרת, ובו שרידיו של מנזר נוצרי, המתוארך למחצית המאה ה-5 לספירה. על פי המסורת הנוצרית מזוהה האתר עם מקום התרחשותו של "נס החזירים" שביצע ישו. המקום התגלה תוך כדי הכנות לסלילת כביש עוקף כנרת, בדרך למעלה גמלא. ב-1980 נפתח המקום כגן לאומי.

המקום במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי השערת החוקרים זוהה מקום זה כ"קורשי" הקדומה, מקום הנזכר ב התלמוד ארבע פעמים, תמיד כמקום של עבודה זרה. המסורת הנוצרית רואה בכורסי (הנקראת גם "גרגרסה" או "גרסה"), את המקום שבו ביצע ישו את "נס החזירים" בו ריפא שני אחוזי שד משגעונם. הנס מתואר בברית החדשה בספרי הבשורה על-פי מתי והבשורה על-פי לוקאס (8, 26-39):

"וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם וַיִּפְגְּשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים יֹצְאִים מִבָּתֵּי הַקְּבָרוֹת וְהֵמָּה רַגְזָנִים מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ הַהוּא׃ וְהִנֵּה הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר מָה לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן הָאֱלֹהִים הֲבָאתָ הֲלֹם לְעַנּוֹתֵנוּ בְּלֹא עֵת׃ וְשָׁם עֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים רֹעִים הָרְחֵק מֵהֶם׃ וַיִּתְחַנֲנוּ אֵלָיו הַשֵׁדִים לֵאמֹר אִם תְּגָרֲשֵׁנוּ תְּנָה לָּנוּ לָבוֹא בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵכוּ וַיֵּצְאוּ וַיָּבֹאוּ בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים וְהִנֵּה הִשְׂתָּעֵר כָּל־עֵדֶר הַחֲזִירִים מִן־הַמּוֹרָד אֶל־הַיָּם וַיָּמוּתוּ בַּמָּיִם׃ וַיָּנוּסוּ הָרֹעִים וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיַּגִּידוּ אֶת־הַכֹּל וְאֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַאֲחוּזֵי הַשֵׁדִים׃ וְהִנֵּה כָּל־הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ וְכִרְאוֹתָם אֹתוֹ וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר מִגְּבוּלָם."

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת ששת הימים שכנו במקום כפר ומוצב סורים, ומהמוצב נפתחה מדי פעם אש על דייגים ישראלים ועל ספינות חיל הים בכנרת. המוצב היה יעד למספר פעולות של צה"ל, בין היתר במבצע כנרת ב-1955 ובמבצע סנונית ב-1962, עת כוח של שייטת 13 היה אמור לפעול נגדו. אש שנורתה על הכוח סיכלה את המשימה והכוח נסוג ללא נפגעים.

בשנת 1970 התגלו במקום שרידי ישוב ובמרכזו מנזר נוצרי גדול, באורך של 145 מטר וברוחב של 123 מטר. המנזר מהתקופה הביזנטית הוא הגדול במנזרי ארץ ישראל. היישוב מוקף בחומה ובו, מלבד המנזר, גם בית בד וחדרי עזר שונים. על פי הערכת החוקרים הוא נבנה במחצית המאה ה-5 לספירה. מחוץ לשטח המנזר התגלו שרידיו של בית מרחץ גדול. בנוסף התגלו שרידי מעגן בחוף הכנרת הסמוך לאתר.

כנסיית המנזר נבנתה במתכונת של בזיליקה. שתי שורות של עמודי שיש לבנים מחלקים את אולם הכנסייה לשלוש ספינות. העמודים, בעלי כותרות בסגנון הסדר הקורינתי נשאו קשתות אבן, ושרידים של קשתות אלה משוחזרים במקום. האפסיס של הכנסייה הכיל במה גדולה. במקום נמצאו גם עמודי שיש קטנים ששימשו כחלק מסורג שהקיף, כנראה, את הבמה. בכנסייה, ובחדרים הצמודים אליה, השתמרו פסיפסים בדגמים גאומטרים המשלבים דימויים כגון פרחים, פירות ומעט בעלי חיים. בצמוד לאפסיס נבנה בפטיסטריום המעוטר בפסיפסים. בכניסה לחדר נמצאת כתובת הקדשה המתארכת את בנייתו לסוף המאה ה-6 לספירה:

"נכתב בתקופת אהוב האלוהים, סטפנוס הכומר וראש הכנסייה, הפסיפס נעשה באגן הטבילה (פוטיסטריון) בחודש דצמבר, בתקופת מס הנכסים ה-4, בזמן צדיק וירא שמים, ואהוב ישו, מלכנו מאוריציוס, קונסול ראשון."

מדרום, בצמוד אל הכנסייה נמצאת קריפטה ובה נמצאו שרידיהם של כשלושים שלדי גברים. ניתן לשער כי היו אלו נזירים שנקברו במקום.

על גבעה הקרובה אל המנזר התגלו שרידי מערה ובה קפלה קטנה. הקפלה, רוצפה בשלוש שכבות של פסיפסים, דבר המעיד על חשיבותה. בנוסף נמצאו בה שרידי אפסיס ועמודים שונים. על פי השערת החוקרים הקפלה מציינת את מיקום הסלע שלידו התרחש הנס.

בשנת 614, בעת פלישת הסאסאנים לארץ ישראל, ניזוקו מבנים רבים כולל הכנסייה, והיישוב הצטמצם מאוד. כעבור זמן מה שופצה הכנסייה, אך במאה ה-8 היא חרבה לחלוטין בשריפה. הערבים שהתיישבו באזור במאה ה-9 שינו את יעוד המבנים והם, וככל הנראה השחיתו את דמויות ברצפת הפסיפס.

בשנת 1970, עם סלילתו של כביש באזור התגלו שרידי המנזר והיישוב. המקום נחפר בין השנים 1974-1970 על ידי דן אורמן ווסיליוס צפיריס מטעם אגף העתיקות. בספטמבר 1982, לאחר סיום החפירות ושחזור הכנסייה, החומות ובית הבד, נפתח האתר לקהל, והוא משמש כיום כגן לאומי המושך ומעורר עניין רב בקרב הצליינים המבקרים בארץ הקודש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כורסי בוויקישיתוף

פסיפסים בכורסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתרים הנוצריים בצפון הכנרת
הר נחום: כנסיית הר האושר ודומוס גלילאה · עין שבע: כנסיית הלחם והדגים והמנזר הבנדיקטיני וכנסיית הבכורה של פטרוס
כפר נחום: כנסיית בית פטרוס וכנסיית שנים-עשר השליחים · הסירה מגינוסר · כורסי
הכיכר