מבשרת אדומים (E-1)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אזור E1. במרכז התמונה מטה מחוז ש"י של משטרת ישראל. תצלום אוויר, פברואר 2014

E1 (בשמו המלא: East-1, כלומר "מזרח-1") הוא השם שנתנה מדינת ישראל לשטח בן 12 קילומטר רבועים בין ירושלים למעלה אדומים שסופח לגבולות המוניציפליים של האחרונה. בתוכניות הפיתוח שלו הוא מכונה מבשרת אדומים.

בשטח מתקיימות מספר קהילות של בדואים וכן שוכן בו מטה מחוז ש"י של משטרת ישראל. שאר השטח איננו מיושב. לפי דו"ח בצלם, 6.5% מהשטח הוא מובלעות בבעלות פלסטינית פרטית ואלו אינן חלק מתוכניות הפיתוח.‏[1]

בשנות ה-90 ישראל ייעדה את השטח לבניית שכונת מגורים ופרויקטים נוספים שייצרו רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים, אולם במשך שנים הפרויקטים הוקפאו בלחץ בינלאומי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח East-1 הוא שטח הררי ביהודה ושומרון המתפרש על פני 12 קילומטרים רבועים (12,000 דונם) בגבעות המפרידות בין מעלה אדומים והתחום המוניציפלי של ירושלים. גבולותיו הם: במזרח - מעלה אדומים; בדרום - נחל אוג וכביש 1, מתחמי שבט הג'האלין והשכונות אלעיזריה ואבו דיס; במערב - עיסאוויה, המורדות המזרחיים של הר הצופים והשכונות ענאתא וא-זעיים; בצפון - כביש 437.

השטח כלול כולו בשטח C בתוואי עוטף ירושלים ומנוהל מוניציפלית על ידי עיריית מעלה אדומים.

חשיבות אסטרטגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

E1 הוא השטח המפריד בין ירושלים ממערב למעלה אדומים וגוש אדומים ממזרח, ומאידך בין אזורי התיישבות פלסטינית מצפון ומדרום. לפיכך סיפוח השטח לרשות הפלסטינית עשוי להפוך את מעלה אדומים למובלעת ישראלית. יש המציעים להתגבר על כך באמצעות מערכת מנהרות תת-קרקעיות וגשרים שיקשרו בין ירושלים וגוש אדומים. מאידך סיפוחה למדינת ישראל בתרחיש של גבולות סגורים וירושלים ישראלית מאוחדת יתקעו טריז ישראלי בין השומרון מצד אחד ובין יהודה מהצד השני, ויאריכו מאוד את זמן נסיעת הפלסטינים בין אזור רמאללה לאזור בית לחם.יש המציעים להתגבר על כך באמצעות מערכת מנהרות תת-קרקעיות וגשרים שיקשרו בין אזור בית לחם לבין אזור רמאללה.

מבחינת ישראל, שטח E1 נחשב גם כרצועת ביטחון לירושלים.

לאור חשיבותו האסטרטגית של השטח לשני הצדדים, תוכניות ישראליות לבנייה בו נחשבות לקביעה חד-צדדית של עובדות בשטח, ומעוררות התנגדות בינלאומית מעבר להתנגדות הרגילה לכל בנייה ישראלית מעבר לקו הירוק. גם בישראל תוכניות הבנייה שנויות במחלוקת, הנגזרת מהמתווה המיועד להסדר הקבע.

תוכניות בנייה ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991, בתקופת ממשלתו של יצחק שמיר, הוציא שר הביטחון משה ארנס צו המספח חלק משטח E1 למועצה המקומית מעלה אדומים.‏[2] יתרת השטח סופחה לעיר בשנת 1994 בידי ממשלת רבין, לטובת הקמת שכונת מגורים במקום. בחודש ינואר 1994, מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי בנתה תוכנית שהרחיבה את התכנון העירוני של מעלה אדומים, ולמעשה היוותה את הבסיס לבנייה עתידית בשטח E1. ראש הממשלה יצחק רבין אישר את התוכנית, והורה לשר השיכון בנימין בן אליעזר להתחיל בעבודות לשכונת מגורים במקום. עיריית מעלה אדומים תכננה בנייה מסיבית בשטח - שכונה גדולה בת כ-4,000 יחידות דיור, ששמה יהיה "מבשרת אדומים". באזור תוכננה גם בנייה של אזור תעסוקה משותף למעלה אדומים ולירושלים, פארק גדול, אתרי תיירות, שטחי מסחר, מזבלה ובית קברות. תוכנית הבנייה אמורה ליצור רצף עירוני בין ירושלים למעלה אדומים.

בשנת 2004 החלו עבודות תשתית לשכונה, ביוזמת משרד השיכון, שכללו עבודות עפר וסלילת כביש גישה. אך הליכי התכנון והבנייה הופסקו לאחר זמן קצר בגלל לחץ בינלאומי. עם זאת, מטה מחוז ש"י של משטרת ישראל הוקם במקום, ונחנך במאי 2008.[3]

על רקע המתיחות הפוליטית שגרמו תוכניות הבניין מחד ואי השלמתן מאידך, החל משנת 2007 הוקמו מעת לעת מאחזים בשטח E1 על ידי פעילי שמאל וימין ישראלים ופלסטינים, שפונו כולם על ידי כוחות הביטחון תוך זמן קצר.‏[4][5][6]

בשנת 2009 הוציא מפקד פיקוד מרכז גדי שמני צווי תפיסה לקראת סלילת כביש חדש באזור התנחלות קדר, שנתפסה גם היא כניסיון להקל על פיתוח מגורים בשטח E1.‏[7][8]

בספטמבר 2009 התקיים טקס סמלי של הנחת אבן פינה לשכונת "מבשרת אדומים" בנוכחות ראש העירייה בני כשריאל ובמעמד השרים עוזי לנדאו ודניאל הרשקוביץ[9].

בינואר 2011 נטען ברשת אל-ג'זירה כי גורמים אמריקניים בכירים דיווחו לרשות הפלסטינית כי בנימין נתניהו התחייב בפני ברק אובמה והילרי קלינטון, באופן חשאי, כי לא יבנה באזור זה.‏[10] לפי "שלום עכשיו", ב-2011 ממשלת ישראל קידמה את מימוש התוכנית לבניית השכונה על ידי הכנת פינוי הבדואים מהאזור והשלמת מערכת כבישים.‏[11] בנובמבר 2012 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית הבנייה של השכונה, כתגובה להחלטת עצרת האומות המאוחדות על שדרוג הנציגות הפלסטינית למעמד של מדינה משקיפה[12][13][14]. בריטניה, צרפת, שבדיה, גרמניה ורוסיה גינו את ההחלטה וחלקן אף זימנו לשיחות נזיפה את שגרירי ישראל במדינה.‏[15]

בפברואר 2014 התקיימה צעדת ענק ממעלה אדומים ל-E1 בקריאה לקיום הצהרת ראש הממשלה בינימין נתניהו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז השטח נמצאת דרך עתיקה חצובה בסלע מתקופת בית שני. לאורכה בורות מים מהתקופה הישראלית, שרידי מבנים ומערות מגורים.

התיישבות בדואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80 מרבית שטחי E1 הוכרזו כאדמות מדינה. להכרזה קדם תהליך של הגשת עררים על ידי תושבי הכפרים בסביבה שטענו לבעלות על הקרקע, וקרקעות שהוכח שעובדו בעבר, הוחרגו מההכרזה לפי חוק הקרקעות העות'מאני. מספר קהילות בדואים השייכות ברובן לשבט הג'הלין מתגוררות בשטח שהוכרז עם העדרים שלהם, לטענתם משנות ה-50 ובהסכמת בעלי הקרקעות מאבו דיס ואלעיזריה.‏[16] לטענת הרשויות הישראליות, רק סמוך לשנת 1988 קבוצות של שבט הג'הלין החלו להתיישב בשטח E1 ועל אדמות סמוכות.‏[16] כך או כך, הבדואים לא התנגדו להכרזה. בשנת 1989 חתמו נציגי השבט על הצהרה שהם שוהים על אדמת מדינה באופן זמני ובסמכות המנהל האזרחי לפנותם בכל עת. בעקבות ייעוד הקרקע לבנייה בשנות ה-90, סוכם עם נציגי השבט על מעברם לאתר חלופי וסלילת דרך גישה אליו. חלק מבני השבט עתרו נגד הסיכום, ועתירותיהם נדחתה על ידי ועדת העררים ובג"ץ.‏[16] למרות זאת, על רקע לחצים דיפלומטיים והקפאת תהליכי התכנון של מבשרת אדומים, תוכניות הפינוי לא יצאו לפועל. עם זאת, במספר מקרים המנהל האזרחי הרס מבנים בשטח. הוא אף ביצע עבודת מטה ליישוב מחדש של הפזורה הבדואית בשטח C - לרבות ב-E1, ביישובי קבע. בדצמבר 2011 שגריר האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנדלי, הגיש למשרד החוץ מחאה רשמית על פינוי תושבים בדואים בשטח E1, והביע דאגה מכך שמדובר בהכנות לבנייה בשטח זה.‏[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "תוכנית E1 והשלכותיה על זכויות האדם בגדה המערבית", פורסם בדצמבר 2012 באתר בצלם
  2. ^ על פי מאמר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מאת נדב שרגאי, המצטט מהספר "מלחמות המקומות הקדושים", מאת שמואל ברקוביץ, הוצאת הד ארצי ,2000. המאמר (באנגלית) נמצא כאן: http://jcpa.org/article/protecting-the-contiguity-of-israel-the-e-1-area-and-the-link-between-jerusalem-and-maale-adumim/
  3. ^ עמוס הראלישראל השקיעה 200 מיליון שקלים בהרחבת מעלה אדומים, באתר הארץ, 01.02.09
  4. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, פעילי שמאל הקימו "מאחז" - ופונו מייד, באתר ynet‏, 8 בדצמבר 2007
  5. ^ אפרת וייס, אלפי פעילי ימין הקימו מאחזים באיו"ש, באתר ynet‏, 9 בדצמבר 2007
  6. ^ אליאור לוי ואיתמר פליישמן, תוך שעה: פונה המאחז הפלסטיני בשטח E1, באתר ynet‏, 13 בינואר 2013
  7. ^ עמוס הראללמרות מחאת ארה"ב, התוכנית להרחבת מעלה אדומים וביתור הגדה מתקדמת, באתר הארץ, 14 במאי 2009
  8. ^ עמותת "במקום": "זהו ניסיון בוטה להשפיע על תוואי מכשול ההפרדה לפני הכרעת בג"ץ", באתר העמותה: http://www.bimkom.org/pressView.asp?publicationId=144
  9. ^ גיא ורון, ‏שטח E1: שרים הגיעו להנחת "אבן פינה", באתר גלי צה"ל, 7 בספטמבר 2009
  10. ^ ברק רביד, עריקאת: נתניהו הבטיח לא לבנות בין מעלה אדומים לירושלים, באתר הארץ, 26 בינואר 2011
  11. ^ סיכום שנת 2011 בהתנחלויות, באתר "שלום עכשיו"
  12. ^ אלי ברדנשטיין, תגובת ישראל להכרה ברשות: אלפי דירות מעבר לקו הירוק, באתר nrg מעריב, 30 בנובמבר 2012
  13. ^ אוהד חמו, אודי סגל, יוסי זילברמן, ישראל אישרה בנייתן של 3,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון, חדשות 2, 30 בנובמבר 2012
  14. ^ איתמר פליישמן, המִנהל האזרחי אישר קידום תוכנית הבנייה ב-E1, באתר ynet‏, 5 בדצמבר 2012
  15. ^ ברק רביד בכיר במשרד החוץ הבריטי: "יש תיאבון רב לנקוט בפעולות נגד ישראל" הארץ
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 על פי פסק דין בג"ץ 2966/95, ניתן לקרוא את ההקדמה לפסק הדין כאן.
  17. ^ ניר חסון, ברק רביד, אירופה מזהירה את ישראל שלא ליצור רצף בין ירושלים למעלה אדומים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2011