מעבר קרני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שנות ה-90 של המאה ה-20
BDaniel (שיחה | תרומות)
אחידות במיקום הערות שוליים, ניקוי קוד
שורה 2: שורה 2:
|שם=מעבר קרני
|שם=מעבר קרני
|תמונה={{אין תמונה|בניין|יישור=ללא}}
|תמונה={{אין תמונה|בניין|יישור=ללא}}
|כיתוב=
|שם רשמי=מעבר קרני, معبر كارني
|שם רשמי=מעבר קרני, معبر كارني
|מיקום=1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ [[נחל עוז]]
|מיקום=1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ [[נחל עוז]]
|מנוהל על ידי={{דגל|הרשות הפלסטינית||+}} <br> {{דגל|ישראל}} [[רשות שדות התעופה]]
|מנוהל על ידי={{דגל|הרשות הפלסטינית||+}} <br> {{דגל|ישראל}} [[רשות שדות התעופה]]
|התחלת הבנייה=
|סיום הבנייה=
|פתיחת המעבר=1994
|פתיחת המעבר=1994
|סגירת המעבר=2011
|סגירת המעבר=2011
שורה 19: שורה 16:
בעקבות חתימת [[הסכם קהיר (1994)|הסכם קהיר]] (הידוע גם כ"הסכם עזה ויריחו תחילה") ב-[[4 במאי]] [[1994]], הוקם מעבר קרני בצידו הפלסטיני של הגבול עם רצועת עזה, ליד גדר הגבול, במקום שבו נותר מסלול נחיתה מתקופת [[המנדט הבריטי]], ששימש בשנים [[1957]]–[[1967]] מטוסים של כוח האו"ם ברצועת עזה. ב[[מלחמת ששת הימים]] נכנסו [[נגמ"ש]]ים של צה"ל לשדה התעופה בדרכם לכיבוש [[עלי מונטר]] ונקלעו למלכודת אש קשה.
בעקבות חתימת [[הסכם קהיר (1994)|הסכם קהיר]] (הידוע גם כ"הסכם עזה ויריחו תחילה") ב-[[4 במאי]] [[1994]], הוקם מעבר קרני בצידו הפלסטיני של הגבול עם רצועת עזה, ליד גדר הגבול, במקום שבו נותר מסלול נחיתה מתקופת [[המנדט הבריטי]], ששימש בשנים [[1957]]–[[1967]] מטוסים של כוח האו"ם ברצועת עזה. ב[[מלחמת ששת הימים]] נכנסו [[נגמ"ש]]ים של צה"ל לשדה התעופה בדרכם לכיבוש [[עלי מונטר]] ונקלעו למלכודת אש קשה.


המעבר נוהל על ידי [[צה"ל]] בצד הישראלי, ועל ידי ארגון [[הביטחון המסכל]] מטעם [[הרשות הפלסטינית]], ופעל במתכונת זו עד חודש מרץ [[1996]]. בנוסף שימש המעבר את תושבי ההתנחלות [[נצרים]], שכן הכביש המוביל אליו נחשב לציר הבטוח היחיד למעבר רכבים ישראליים ליישוב החל מאמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. המקום נקרא על שם בית אריזה שהוקם במקום ב-[[1967]] על ידי היזם והפרדסן [[יוסף קרני]]{{הערה|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Borders/Karni/AbouttheTerminal/GeneralInfo/ האתר הרשמי - מידע כללי]}}. בית האריזה פעל עד פרוץ [[האינתיפדה הראשונה]] בשנת [[1987]], עת נסגר לאחר רצח מנהל המקום וסגנו על ידי [[פועלים פלסטינים בישראל|פועלים פלסטינים]] שעבדו במקום. מצפון למעבר פעל בעבר [[מעבר נחל עוז]] ששימש כמעבר העיקרי לפועלים פלסטינים אל ישראל, ומאז ש[[מעבר ארז]] תפס את מקומו, שוב אינו פעיל.
המעבר נוהל על ידי [[צה"ל]] בצד הישראלי, ועל ידי ארגון [[הביטחון המסכל]] מטעם [[הרשות הפלסטינית]], ופעל במתכונת זו עד חודש מרץ [[1996]]. בנוסף שימש המעבר את תושבי ההתנחלות [[נצרים]], שכן הכביש המוביל אליו נחשב לציר הבטוח היחיד למעבר כלי רכב ישראליים ליישוב החל מאמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. המקום נקרא על שם בית אריזה שהוקם במקום ב-[[1967]] על ידי היזם והפרדסן [[יוסף קרני]]{{הערה|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Borders/Karni/AbouttheTerminal/GeneralInfo/ האתר הרשמי - מידע כללי]}}. בית האריזה פעל עד פרוץ [[האינתיפדה הראשונה]] בשנת [[1987]], עת נסגר לאחר רצח מנהל המקום וסגנו על ידי [[פועלים פלסטינים בישראל|פועלים פלסטינים]] שעבדו במקום. מצפון למעבר פעל בעבר [[מעבר נחל עוז]] ששימש כמעבר העיקרי לפועלים פלסטינים אל ישראל, ומאז ש[[מעבר ארז]] תפס את מקומו, שוב אינו פעיל.


במרץ 1996 נסגר המעבר לתנועה לאחר שהוברח דרכו [[פיגוע התאבדות|המחבל המתאבד]] שביצע את [[הפיגוע בדיזנגוף סנטר]] ב-[[4 במרץ]] [[1996]]. בעקבות האירוע ובשל מחלוקת עם הרשות הפלסטינית בעניין אמצעי הביטחון במקום, הוחלט על איזרוח המעבר ועל העברתו לשטח ישראל, והוא נפתח מחדש.
במרץ 1996 נסגר המעבר לתנועה לאחר שהוברח דרכו [[פיגוע התאבדות|המחבל המתאבד]] שביצע את [[הפיגוע בדיזנגוף סנטר]] ב-[[4 במרץ]] [[1996]]. בעקבות האירוע ובשל מחלוקת עם הרשות הפלסטינית בעניין אמצעי הביטחון במקום, הוחלט על איזרוח המעבר ועל העברתו לשטח ישראל, והוא נפתח מחדש.
שורה 26: שורה 23:
דרך מסוף הגבול שבמעבר קרני עברו סחורות מרצועת עזה ל[[ישראל]] ומישראל לרצועת עזה בהיקף של מאות משאיות ביום. תוצרת החקלאית ותעשייתית המיוצרת ברצועה יוצאה דרך מעבר קרני לישראל, לגדה המערבית ולעולם. עוד שימש המקום למעבר אספקה הומניטרית אל רצועת עזה. [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור]] הפכו את מעבר קרני ואזור התעשייה הסמוך אליו ליעד [[טרור]] מועדף, ותנועת המשאיות דרכו הלכה והצטמצמה מאז שנת [[2003]], שבה עברו דרכו 144,364 משאיות ועד שנת [[2007]] שבה עברו דרכו 52,211 משאיות בלבד{{הערה|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Borders/Karni/AbouttheTerminal/Statistics האתר הרשמי - סטטיסטיקה]}}.
דרך מסוף הגבול שבמעבר קרני עברו סחורות מרצועת עזה ל[[ישראל]] ומישראל לרצועת עזה בהיקף של מאות משאיות ביום. תוצרת החקלאית ותעשייתית המיוצרת ברצועה יוצאה דרך מעבר קרני לישראל, לגדה המערבית ולעולם. עוד שימש המקום למעבר אספקה הומניטרית אל רצועת עזה. [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור]] הפכו את מעבר קרני ואזור התעשייה הסמוך אליו ליעד [[טרור]] מועדף, ותנועת המשאיות דרכו הלכה והצטמצמה מאז שנת [[2003]], שבה עברו דרכו 144,364 משאיות ועד שנת [[2007]] שבה עברו דרכו 52,211 משאיות בלבד{{הערה|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Borders/Karni/AbouttheTerminal/Statistics האתר הרשמי - סטטיסטיקה]}}.


במרץ 2011, בעקבות מתקפות טרור רבות וירי נרחב של רקטות ופצצות מרגמה באזור מעבר קרני, החליטה ישראל לסגור את המעבר, ולהעתיק את פעילותו ל[[מעבר כרם שלום]].{{הערה|1=[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/03/0901.htm בעקבות המציאות הביטחונית: מעבר קרני ייסגר], באתר [[דובר צה"ל]]}}
במרץ 2011, בעקבות מתקפות טרור רבות וירי נרחב של רקטות ופצצות מרגמה באזור מעבר קרני, החליטה ישראל לסגור את המעבר, ולהעתיק את פעילותו ל[[מעבר כרם שלום]]{{הערה|1=[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/03/0901.htm בעקבות המציאות הביטחונית: מעבר קרני ייסגר], באתר [[דובר צה"ל]]}}.


==אירועי טרור במעבר קרני==
==אירועי טרור במעבר קרני==
לצד מעבר הסחורות שימש מעבר קרני במשך השנים להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה ולהברחת מחבלים וחגורות נפץ מהרצועה לישראל.{{הערה|{{בשבע|[[חגי הוברמן]]|יש מעבר לטרור|2978|1 ביולי 2004}}}}{{הערה|1=[http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/html/final/sp/6_04/karni_b.htm מעבר קרני כמוקד לפעולות טרור], [[המרכז למורשת המודיעין]], יוני 2004}} בנוסף, היווה המעבר יעד מועדף לארגוני הטרור ובסביבתו אירעו התקפות טרור רבות.
לצד מעבר הסחורות שימש מעבר קרני במשך השנים להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה ולהברחת מחבלים וחגורות נפץ מהרצועה לישראל{{הערה|{{בשבע|[[חגי הוברמן]]|יש מעבר לטרור|2978|1 ביולי 2004}}}}{{הערה|1=[http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/html/final/sp/6_04/karni_b.htm מעבר קרני כמוקד לפעולות טרור], [[המרכז למורשת המודיעין]], יוני 2004}}. בנוסף, היווה המעבר יעד מועדף לארגוני הטרור ובסביבתו אירעו התקפות טרור רבות.


אירועים בולטים:
אירועים בולטים:
שורה 35: שורה 32:
*במרץ 2004 הוברחו שני המחבלים שביצעו את פיגוע ההתאבדות הכפול בנמל אשדוד בתוך דופן כפולה של [[מכולה]]{{הערה|{{וואלה!|ברוך קרא, זוהר בלומנקרץ ושירות "הארץ"|טכנאי במסוף קרני הושעה בשל הפיגוע באשדוד|525649|30 במרץ 2004|}}}}.
*במרץ 2004 הוברחו שני המחבלים שביצעו את פיגוע ההתאבדות הכפול בנמל אשדוד בתוך דופן כפולה של [[מכולה]]{{הערה|{{וואלה!|ברוך קרא, זוהר בלומנקרץ ושירות "הארץ"|טכנאי במסוף קרני הושעה בשל הפיגוע באשדוד|525649|30 במרץ 2004|}}}}.
*ב-[[15 באפריל]] [[2003]] רצח מחבל פלסטיני שני אזרחים ישראליים ופצע אחרים. המחבל הצליח להיכנס כשהוא מוטמן בארגז סחורה של סוחר פלסטיני שהיה ברשותו היתר כניסה{{הערה|{{ynet|פליקס פריש וחנן גרינברג|2 הרוגים בפיגוע במסוף קרני; קצין צה"ל נהרג בשכם|2567973|15 באפריל 2003}}.}}{{הערה|{{ערוץ7||אחד המחבלים: עובד מעבר קרני|133190|14 בדצמבר 2005}}.}}
*ב-[[15 באפריל]] [[2003]] רצח מחבל פלסטיני שני אזרחים ישראליים ופצע אחרים. המחבל הצליח להיכנס כשהוא מוטמן בארגז סחורה של סוחר פלסטיני שהיה ברשותו היתר כניסה{{הערה|{{ynet|פליקס פריש וחנן גרינברג|2 הרוגים בפיגוע במסוף קרני; קצין צה"ל נהרג בשכם|2567973|15 באפריל 2003}}.}}{{הערה|{{ערוץ7||אחד המחבלים: עובד מעבר קרני|133190|14 בדצמבר 2005}}.}}
*בינואר 2005 אירעה מתקפת טרור במעבר שבה נהרגו שישה אזרחים ישראליים. שניים מהמחבלים היו מתאבדים, שחדרו למתחם באמצעות מנהרה,{{הערה|1{{nrg|אמיר בוחבוט, מרואן עת'אמנה ודורון נחום|6 הרוגים בפיגוע במסוף קרני|853/807|14 בינואר 2005||1|}}.}} לא הרחק מהמקום שבו חדרו מחבלי חמאס לשטח ישראל דרך מנהרה במהלך [[מבצע צוק איתן]] (28 ביולי 2014) והרגו 5 חיילים.
*בינואר 2005 אירעה מתקפת טרור במעבר שבה נהרגו שישה אזרחים ישראליים. שניים מהמחבלים היו מתאבדים, שחדרו למתחם באמצעות מנהרה{{הערה|1{{nrg|אמיר בוחבוט, מרואן עת'אמנה ודורון נחום|6 הרוגים בפיגוע במסוף קרני|853/807|14 בינואר 2005||1|}}.}}, לא הרחק מהמקום שבו חדרו מחבלי חמאס לשטח ישראל דרך מנהרה במהלך [[מבצע צוק איתן]] (28 ביולי 2014) והרגו 5 חיילים.
*ב-[[9 באפריל]] [[2008]] נרצחו שני אזרחים ישראליים במסוף הדלקים של המעבר.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט וירון ששון|שני הרוגים בחדירת מחבלים למעבר קרני|720/173|9 באפריל 2008||1|1}}.}}
*ב-[[9 באפריל]] [[2008]] נרצחו שני אזרחים ישראליים במסוף הדלקים של המעבר{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט וירון ששון|שני הרוגים בחדירת מחבלים למעבר קרני|720/173|9 באפריל 2008||1|1}}.}}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־06:17, 4 במאי 2017

מעבר קרני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
שם רשמי מעבר קרני, معبر كارني
מיקום 1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז
מנוהל על ידי הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
ישראלישראל רשות שדות התעופה
פתיחת המעבר 1994
סגירת המעבר 2011
קואורדינטות 31°28′31″N 34°28′41″E / 31.47528°N 34.47806°E / 31.47528; 34.47806
הערות המקום נסגר ונפתח פעמים רבות עקב פיגועים וניסיונות לפיגועים

מעבר קַרנִיערבית: معبر كارني או معبر المنطار) הוא מעבר גבול לסחורה הנמצא בסמוך לעיר עזה, כ-1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז, שהיה פעיל בשנים 19942011.

היסטוריה

בעקבות חתימת הסכם קהיר (הידוע גם כ"הסכם עזה ויריחו תחילה") ב-4 במאי 1994, הוקם מעבר קרני בצידו הפלסטיני של הגבול עם רצועת עזה, ליד גדר הגבול, במקום שבו נותר מסלול נחיתה מתקופת המנדט הבריטי, ששימש בשנים 19571967 מטוסים של כוח האו"ם ברצועת עזה. במלחמת ששת הימים נכנסו נגמ"שים של צה"ל לשדה התעופה בדרכם לכיבוש עלי מונטר ונקלעו למלכודת אש קשה.

המעבר נוהל על ידי צה"ל בצד הישראלי, ועל ידי ארגון הביטחון המסכל מטעם הרשות הפלסטינית, ופעל במתכונת זו עד חודש מרץ 1996. בנוסף שימש המעבר את תושבי ההתנחלות נצרים, שכן הכביש המוביל אליו נחשב לציר הבטוח היחיד למעבר כלי רכב ישראליים ליישוב החל מאמצע שנות ה-90. המקום נקרא על שם בית אריזה שהוקם במקום ב-1967 על ידי היזם והפרדסן יוסף קרני[1]. בית האריזה פעל עד פרוץ האינתיפדה הראשונה בשנת 1987, עת נסגר לאחר רצח מנהל המקום וסגנו על ידי פועלים פלסטינים שעבדו במקום. מצפון למעבר פעל בעבר מעבר נחל עוז ששימש כמעבר העיקרי לפועלים פלסטינים אל ישראל, ומאז שמעבר ארז תפס את מקומו, שוב אינו פעיל.

במרץ 1996 נסגר המעבר לתנועה לאחר שהוברח דרכו המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בדיזנגוף סנטר ב-4 במרץ 1996. בעקבות האירוע ובשל מחלוקת עם הרשות הפלסטינית בעניין אמצעי הביטחון במקום, הוחלט על איזרוח המעבר ועל העברתו לשטח ישראל, והוא נפתח מחדש.

המעבר בשנות האלפיים

דרך מסוף הגבול שבמעבר קרני עברו סחורות מרצועת עזה לישראל ומישראל לרצועת עזה בהיקף של מאות משאיות ביום. תוצרת החקלאית ותעשייתית המיוצרת ברצועה יוצאה דרך מעבר קרני לישראל, לגדה המערבית ולעולם. עוד שימש המקום למעבר אספקה הומניטרית אל רצועת עזה. ארגוני הטרור הפכו את מעבר קרני ואזור התעשייה הסמוך אליו ליעד טרור מועדף, ותנועת המשאיות דרכו הלכה והצטמצמה מאז שנת 2003, שבה עברו דרכו 144,364 משאיות ועד שנת 2007 שבה עברו דרכו 52,211 משאיות בלבד[2].

במרץ 2011, בעקבות מתקפות טרור רבות וירי נרחב של רקטות ופצצות מרגמה באזור מעבר קרני, החליטה ישראל לסגור את המעבר, ולהעתיק את פעילותו למעבר כרם שלום[3].

אירועי טרור במעבר קרני

לצד מעבר הסחורות שימש מעבר קרני במשך השנים להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה ולהברחת מחבלים וחגורות נפץ מהרצועה לישראל[4][5]. בנוסף, היווה המעבר יעד מועדף לארגוני הטרור ובסביבתו אירעו התקפות טרור רבות.

אירועים בולטים:

  • במרץ 1996 הוברח המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בדיזנגוף סנטר בתוך משאית שהעבירה סחורות.
  • במרץ 2004 הוברחו שני המחבלים שביצעו את פיגוע ההתאבדות הכפול בנמל אשדוד בתוך דופן כפולה של מכולה[6].
  • ב-15 באפריל 2003 רצח מחבל פלסטיני שני אזרחים ישראליים ופצע אחרים. המחבל הצליח להיכנס כשהוא מוטמן בארגז סחורה של סוחר פלסטיני שהיה ברשותו היתר כניסה[7][8]
  • בינואר 2005 אירעה מתקפת טרור במעבר שבה נהרגו שישה אזרחים ישראליים. שניים מהמחבלים היו מתאבדים, שחדרו למתחם באמצעות מנהרה[9], לא הרחק מהמקום שבו חדרו מחבלי חמאס לשטח ישראל דרך מנהרה במהלך מבצע צוק איתן (28 ביולי 2014) והרגו 5 חיילים.
  • ב-9 באפריל 2008 נרצחו שני אזרחים ישראליים במסוף הדלקים של המעבר[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ האתר הרשמי - מידע כללי
  2. ^ האתר הרשמי - סטטיסטיקה
  3. ^ בעקבות המציאות הביטחונית: מעבר קרני ייסגר, באתר דובר צה"ל
  4. ^ תבנית:בשבע
  5. ^ מעבר קרני כמוקד לפעולות טרור, המרכז למורשת המודיעין, יוני 2004
  6. ^ ברוך קרא, זוהר בלומנקרץ ושירות "הארץ"‏, טכנאי במסוף קרני הושעה בשל הפיגוע באשדוד, באתר וואלה‏, 30 במרץ 2004
  7. ^ פליקס פריש וחנן גרינברג, 2 הרוגים בפיגוע במסוף קרני; קצין צה"ל נהרג בשכם, באתר ynet, 15 באפריל 2003.
  8. ^ אחד המחבלים: עובד מעבר קרני, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2005.
  9. ^ 1
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אמיר בוחבוט, מרואן עת'אמנה ודורון נחום, 6 הרוגים בפיגוע במסוף קרני, באתר nrg‏, 14 בינואר 2005.
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אמיר בוחבוט וירון ששון, שני הרוגים בחדירת מחבלים למעבר קרני, באתר nrg‏, 9 באפריל 2008.


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.