סופגנייה
.JPG)
סופגנייה היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.
תוכן עניינים |
אטימולוגיה[עריכה]
המילה סופגנייה נוצרה, כנראה, על ידי דוד ילין בשנת 1896, על ידי הוספת סיומת ההקטנה "-יה" אל המילה "סוּפְגָּן"[1][2]. סופגן נזכרת במשנה – במסכת כלים: "משיסיק את [התנור?] כדי לאופות בישן סיפגנים" ,[3] ובמסכת חלה:[4] "והסיפגנין והדיבשנים והאיסקריטים" ,[5] שרבי עובדיה מברטנורא מפרש: "הסופגנים – לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ"א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין".
שורש השם, ספ"ג, מותאם למהותה של הסופגנייה, הסופגת לתוכה את רובו של שמן הטיגון. מקור המילה "סופגן" במילה היוונית σπόγγος (סְפּוֹגוֹס), ומשמעותה "ספוג". ביידיש, בהשפעת השפות הסלאביות, מכונות הסופגניות "פּאָנטשקעס" (נהגה: "פּוֹנצ'קֶס").
הסבר לאכילתה בחנוכה[עריכה]
על פי חז"ל ההסבר לאכילת מאכלים מטוגנים בשמן, כמו סופגניות ולביבות, בחנוכה, הוא כזכר ל"נס פך השמן" שבו שרתה ברכה במעט השמן שהיה בפך והוא הספיק להדלקת מנורת המקדש במשך שמונה ימים.[6]
גם בפירוש המיוחס לרבי מיימון הדיין, אביו של הרמב"ם, נכתב ביחס למנהג אכילת "סופגנין" בחנוכה:[7]
|
"אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל, לפרסם הנס שעשה השם יתברך עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין, בערבי אלספינג, והם הצפחיות בדבש, ובתרגום: האיסקריטין, והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן, זכר לברכתו[8]". |
||
מאכלים דומים[עריכה]
בקרב עמי אירופה קיימים מספר מאפים דומים לסופגניה, בהם ה"בֶּרְלִינֶר" (Berliner) הגרמני (בדרום גרמניה: קראפפן, Krapfen), הנמכר לקראת סוף השנה, וה"פּוֹנְצֶ'ק" (Pączek) הסלאבי.
מרכיבים ואופן הכנה[עריכה]
את הסופגניות יוצרים מכדורי בצק שמרים קטנים המטוגנים בשמן עמוק לאחר תפיחתם. בדרך כלל הסופגנייה ממולאת בריבת תות שדה, אך ניתן למצוא סופגניות במילויים נוספים, כגון שוקולד וריבת חלב. לאחר טיגון ומילוי הסופגנייה, בוזקים מעליה אבקת סוכר. בשנים האחרונות, בהשפעת הדונאטס (סופגניות אמריקאיות), יש המצפים את הסופגניות בציפויים שונים.
ישנם מתכונים של סופגניות המכילים מוצרי חלב, כמו לבן, ככל הנראה כתוצאה מזיקת הסופגנייה לחג החנוכה והמנהג לאכול בו מאכלי חלב, זכר למעשה יהודית שהשקתה את הולופרנס בחלב.
הסופגנייה ידועה כמאכל משמין ביותר: סופגנייה בינונית מכילה לפחות כ-350 קלוריות.
ברכתה[עריכה]
 |
ערך מורחב – ברכת הסופגנין |
ברכתה של סופגניה אפויה היא המוציא לחם מן הארץ (אם לא עשו את הבצק מתוק מאד). נחלקו הפוסקים האם ברכתה של הסופגניה המטוגנת בורא מיני מזונות או המוציא לחם מן הארץ, מכיוון שלא נאפתה בתנור אלא נתבשלה בנוזל. להלכה נפסק שברכתה בורא מיני מזונות אולם בשלחן ערוך כתוב שירא שמים יקפיד לאכלה בתוך הסעודה.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מדריך להכנת סופגניות, מאתר "מטעמים"
- מתכוני חנוכה להכנת סופגניות ולביבות, בישולה
- מתאילנד עד אתיופיה - מסביב לעולם בארבע סופגניות, באתר ynet
- מדריך הסופגניות האהובות ביותר, מאתר "מלקטת המתכונים"
- מנחם הורוביץ, מנחם הולך לאכול סופגנייה, חדשות 2
- הסופגנייה, האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים[עריכה]
- ^ רוביק רוזנטל, שלא יצ'קלפו עליכם (הזירה הלשונית), באתר nrg מעריב, 18 בדצמבר 2008
- ^ נורית אלרואי, רגע של עברית: על הסופגנייה, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק ה', משנה א'.
- ^ שתי המובאות על פי כתב יד קאופמן.
- ^ משנה, מסכת חלה, פרק א', משנה ד'.
- ^ שמואל פנחס גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' שלט; סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?, הערה 1.
- ^ יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך: שריד ופליט, עמ' 8-7, באתר HebrewBooks; ראו גם: שרגא אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 328, באתר HebrewBooks.
- ^ כלומר, זכר לנס שאירע בפך השמן
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| מצוות |  |
|
| מסורות וסמלים |
חנוכייה • מעוז צור • הנרות הללו • לביבה • סופגנייה • סביבון • דמי חנוכה • זאת חנוכה |
|
| היסטוריה של חנוכה |
ספר מקבים א' • ספר מקבים ב' • כתובת הליודורוס • מגילת אנטיוכוס • גזירות אנטיוכוס • אלעזר הזקן • חנה ושבעת בניה • מרד החשמונאים • נס פך השמן • מתתיהו הכהן • יהודה המכבי • יוחנן הגדי • אלעזר החורני • יונתן הוופסי • שמעון התרסי |
|
