קניה וסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קניה ווסט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קניה וסט
Kanye West SWU Music & Arts Festival 2011 (crop).jpg
קניה וסט ב-2011
מידע כללי
שם לידה קניה אומארי וסט
תאריך לידה 8 ביוני 1977
מקום לידה אטלנטה שבג'ורג'יה, ארצות הברית
מקור שיקגו, אילינוי
שנות פעילות 1996 - הווה
סוגה היפ הופ
חברת תקליטים GOOD Music
Roc-A-Fella Records
Def Jam Records
שיתופי פעולה בולטים Child Rebel Soldier, ג'יי זי, ג'ון בריאון, ג'ון לג'נד, קיד קאדי, קומון, פושה טי, מוס דף, מיסטר האדסון, ביג שון
אתר אינטרנט kanyewest.com

פרנק אוקניה וסטאנגלית: Kanye West‏, נולד ב-8 ביוני 1977) הוא ראפר ומפיק מוזיקלי אמריקאי. וסט זכה בפעם הראשונה לתהילה כאשר היה המפיק הראשי בחברת התקליטים רוק-א-פלה רקורדס, שם הוא השיג הכרה על עבודתו באלבום האולפן של הראפר ג'יי זי, The Blueprint, כשהתפרסם גם בהפקת להיטים לאלישה קיז, ג'נט ג'קסון ולודאקריס. סגנון ההפקה של וסט שימש במקור בסמפולים של רצועות ושירי מוזיקת סול ורית'ם אנד בלוז, בשילוב קולות של תופים ומכשירים חדשים. עם זאת, לאחר שלושת אלבומיו הראשונים הרחיב וסט את הפלטה המוזיקלית שלו, כשהשתמש והושפע ממוזיקת רית'ם אנד בלוז משנות ה-70', בארוק פופ, טריפ הופ, ארינה רוק, פולק, מוזיקה אלקטרונית וסינת'פופ.

וסט הוציא לאור את אלבום האולפן הראשון שלו The College Dropout, בשנת 2004, אלבומו השני, Late Registration בשנת 2005, ואת אלבום האולפן השלישי שלו, Graduation, בשנת 2007, כששלושת האלבומים עסקו בנושא הקולג'. וסט הוציא לאור את אלבומו הרביעי, 808s & Heartbreak, בשנת 2008, את אלבום האולפן החמישי שלו, My Beautiful Dark Twisted Fantasy, בשנת 2010, ואת אלבום האולפן השישי שלו, Yeezus, בשנת 2013. ששת אלבומי הסולו של וסט, שכולם הגיעו למעמד אלבום פלטינה, זכו בפרסים רבים ושבחים ממבקרי מוזיקה רבים. נכון לשנת 2012, וסט הוא הראפר המכובד ביותר בהיסטוריית פרסי הגראמי, עם 18 פרסים בסה"כ. כל אלבומיו הצליחו מבחינה מסחרית, כש-Yeezusהפך לאלבום החמישי של וסט שמגיע למקום ה-1 במצעד הבילבורד 200 בארצות הברית. ב-8 באוגוסט 2011 הוציא וסט אלבום משותף עם הראפר ג'יי זי בשם Watch the Throne, שהגיע גם הוא למעמד אלבום פלטינה ב-16 בספטמבר 2011. עד כה, יש לקניה וסט 5 שירים שמכרו מעל 3,000,000 עותקים דיגיטליים בארצות הברית; "Gold Digger"‏ שמכר מעל 3,080,000, "Stronger"‏ שמכר מעל 4,400,000, "Heartless"‏ שמכר מעל 3,740,000, "E.T."‏ שמכר מעל 4,000,000, ו-"Love Lockdown"‏ שמכר מעל 3,000,000.‏[1] וסט מכר מעל 25 מיליון שירים דיגיטליים בארצות הברית, מה שהפך אותו לאמן הזכר השני בעל מספר ההורדות הדיגיטליות הגבוהות ביותר בכל הזמנים, והשישי בכלל.

בנוסף, וסט מנהל את חברת התקליטים שלו, GOOD Music, שבין האמנים בחתומים בה הם ג'ון לג'נד, קומון וקיד קאדי. הקמע והסימן המסחרי של וסט הוא ה-"Dropout Bear", דובון אשר הופיע על עטיפות שלושת אלבומיו הראשונים, וגם מופיע על מספר עטיפות סינגלים ובקליפים שלו. אתר About.com דירג את וסט במקום ה-8 במצעד "50 מפיקי ההיפ הופ הטובים ביותר".‏[2] ב-16 במאי 2008, וסט הוכתר במקום ה-1 במצעד Hottest MC in the Game של MTV. ב-17 בדצמבר 2010, נבחר וסט ל"איש השנה" על ידי MTV. בילבורד דירג את וסט במקום ה-3 במצעד "10 המפיקים הטובים ביותר של העשור".‏[3] וסט נכלל ברשימת טיים 100 בתור אחד מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם, וכמו כן נכלל גם במספר מצעדים שנתיים של פורבס.‏[4]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסט נולד באטלנטה, ג'ורג'יה, שם הוא גר עם הוריו. כשהיה בן 3, התגרשו הוריו, והוא עבר עם אימו לשיקגו, אילינוי. אביו, ריי וסט, היה פנתר שחור לשעבר ואחד מהעיתונאים השחורים הראשונים כשעבד בעיתון הג'ורנאל קונסטיטיושן. כיום אביו הוא יועץ נוצרי. אמו של וסט, ד"ר דונדה וסט, הייתה פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת "קלארק" שבאטלנטה, ויושבת ראש החוג לאנגלית באוניברסיטת שיקגו, לפני שפרשה כדי לשמש בתור המנהלת של וסט. הוא גדל על רקע המעמד הבינוני, כשהשתתף בתיכון "פולאריס" שבפרוורי האלונים, אילינוי, לאחר שעבר עם אמו להתגורר בשיקגו.

וסט לקח שיעורי אמנות באקדמיה האמריקאית לאמנות, והוא נרשם לאוניברסיטת שיקגו, אך לבסוף נשר כדי לפתח קריירה מוזיקלית. בזמן לימודיו בבית הספר, וסט הפיק שירים עבור אמנים מקומיים רבים. מאוחר יותר הוא זכה לתהילה על ידי הפקת להיטי R&B ולהיטי היפ הופ לאמנים רבים, ביניהם ג'יי זי, טאליב קוולי, פול וול, מוב דיפ, קומון, דה גיים, ג'רמיין דופרי, סקארפייס, אלישה קיז, ג'נט ג'קסון, ג'ון לג'נד ואחרים. במהלך אלבומו Graduation, נהג לרדת על מוריו, ושלח להם מסרים עוקצניים על הצלחתו המסחררת.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1996–2003: תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת ההפקה הראשונה של וסט הגיעה כשהוא הפיק את האלבום Down to Earth של הראפר משיקגו, Grav, בשנת 1996. וסט הפיק 8 רצועות מן האלבום. למרות שהאלבום לא זכה להצלחה ותשומת לב והפך לאלבומו היחידי של Grav, וסט מאוחר יותר החל להפיק אלבומים עבור אמנים מוכרים יותר. בין השנים 1998–1999 הוא הפיק שירים לאמנים ג'רמיין דופרי, פוקסי בראון, גודי מוב והרכב ההיפ הופ, הארלם וורלד.

וסט השיג את הפריצה הגדולה שלו בשנת 2000, כאשר החל להפיק רצועות עבור אמנים בחברת התקליטים רוק-א-פלה רקורדס. הוא הפיק את שירו של ג'יי זי, This Can't Be Life מתוך האלבום The Dynasty: Roc La Familia. וסט אמר כי כשיצר את קצב השיר הוא הגביר את קצב התופים של ד"ר דרה מהשיר Xxplosive.

לאחר שהמשיך להפיק עבור ג'יי-זי, קולו של וסט הופיע רבות באלבום The Blueprint שזכה להצלחה ביקורתית ויצא לאור ב-11 בספטמבר 2001. עבודתו הובלטה בהפקת השירים Izzo (H.O.V.A.), Heart of the City, ושיר ה"דיס" (העלבה) נגד נאס ומוב דיפ בשם Takeover. וסט נהג לעבוד עם נאס ומוב דיפ עד יציאת השיר.

לאחר שקיבל ביקורות חיוביות על עבודתו בהפקת The Blueprint, וסט הפך למפיק מבוקש בתעשיית ההיפ-הופ, עוד בטרם נודע ראפר ואמן סולו. בשנים 2002-2003 הוא הפיק עבור אמנים כגון סקארפייס, לודאקריס, טאליב קוולי, T.I., מוס דף, DMX ומוניקה. הוא המשיך להפיק עבור ג'יי זי, והפיק 4 רצועות באלבום הבא שלו, The Blueprint 2: The Gift & The Curse.

אחרי שהצליח רבות בתור מפיק, ניסה וסט לפתח קריירה בתור ראפר ואמן סולו, אך התקשה למצוא דרך להשיג חוזה הקלטות. תחילה ניסה וסט להשיג חוזה בחברת ההקלטות דף ג'אם, אך לא לקחו אותו כראפר ברצינות. ג'יי זי הודה כי בהתחלה רוק-א-פלה לא רצתה לתמוך בוסט, בטענה כי הוא ראה בו כמפיק בראש ובראשונה. מספר חברות תקליטים הרגישו שווסט לא מספיק "שיווקי" כמו ראפרים שמתארים "תמונת רחוב" בולטת בתרבות ההיפ הופ. לבסוף חתם וסט ב"רוק-א-פלה" בתור ראפר.

2004-2005: The College Dropout ו-Late Registration[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוקטובר 2002, היה מעורב וסט בתאונת דרכים תוך כדי נהיגה הביתה מאולפן הקלטות, שגרמה לסדקים בלסת שלו, בשלושה מקומות. כאשר פיו עדיין היה חבוש וסגור, שבועות ספורים לאחר מכן החל וסט להקליט את "Through the Wire", בעודו מחיה את התאונה שכמעט וגרמה למותו. השיר סומפל משירה הקלאסי של צ'אקה קאן Through the Fire והפך לסינגל הראשון מאלבום הבכורה שלו, The College Dropout שיצא בפברואר 2004, וכלל את סימן ההכר של וסט באלבום זה, השימוש ב-"High Pitched Samples" - סמפולים של רצועות מוזיקת סול ורית'ם אנד בלוז המתנגנים במהירות גבוהה בשיריו. אמונתו של וסט ניכרת בחלק משיריו, כשהעיקרי ביניהם הוא Jesus Walks שיצא לאור בתור הסינגל הרביעי מן האלבום והפך למרכיב עיקרי שהועיל בהופעותיו, כמו בקונצרט הלייב 8. אלבומו הראשון של וסט קיבל ביקורות ושבחים רבים, והגיע למעמד פלטינה משולשת. מהאלבום יצאו גם הסינגלים All Falls Down ו-The New Workout Plan, והסינגל השני מהאלבום, Slow Jamz, עם הראפר טוויסטה והזמר ג'יימי פוקס, שהגיע למקום ה-1 במצעד הבילבורד הוט 100 בארצות הברית והפך לשיר הראשון של שלושת הזמרים שהגיע לפסגת מצעד זה.

וסט מבצע עם ג'יימי פוקס את Gold Digger בדנוור.

וסט היה מעורב בסכסוך כספי עם רויס דה "9'5 בשירו Heartbeat, שהופק על ידי וסט והופיע באלבום Build & Destroy: The Lost Sessions. וסט טען כי רויס מעולם לא שילם לו על הפקת השיר, אך בכל זאת הוציא אותו; לאחר שמיעת הקצב של השיר, הלקוחות המקוריים החליטו שלא לקנותו מווסט. כעבור הוויכוח ואי ההסכמה, נשבע וסט כי מעולם לא יעבוד עם רויס שוב. בזמן שהוציא לאור את The College Dropout, הפיק קניה מספר סינגלים מצליחים, ביניהם I Changed My Mind של קישיה קול, Overnight Celebrity של טוויסטה, ו-Talk About Our Love של ברנדי נורווד.

ב־2005 היה וסט מועמד ל־10 פרסי גראמי. 2 מועמדויות היו בקטגוריית אלבום השנה, הראשון הוא על אלבומו "The College Dropout" והשני על עבודתו באלבומה של אלישיה קיז "The Diary of Alicia Keys". עבודתו עם אמנית הפופ ג'נט ג'קסון זיכתה אותו במועמדות ובזכייה בקטגורית "ביצוע הרית'ם אנד בלוז הנשי הטוב ביותר". בטקס הענקת פרסי הגראמי ה־47 שהתקיים ב־13 בפברואר 2005, קניה זכה בקטגוריית אלבום הראפ הטוב ביותר, וסינגל הראפ הטוב ביותר עבור "Jesus Walks". הוא לא זכה בפרס האמן החדש הטוב ביותר (בו זכתה הלהקה מארון 5). כפי שהפסיד בשנת 2004 לגרטשן וילסון בטקס הענקי פרסי המוזיקה האמריקאית.

כשלקח מסלול אקלקטי יותר, וסט שיתף פעולה עם המלחין האמריקאי ג'ון בריאון, במטרה לבנות את אלבום האולפן השני שלו, Late Registration, אשר יצא לאור ב-30 באוגוסט 2005. כמו קודמו, זכה האלבום לתהילה והכרה רבה ממבקרי המוזיקה האוניברסלית. Late Registration כבש אינסוף סקרים ביקורתיים ונערץ על ידי מבקרים שונים, כעיתונים ומגזינים רבים כינו את האלבום בתור "הטוב ביותר של השנה", ביניהם "USA Today", "טיים" ו-Spin. מגזין הרולינג סטון העניק לאלבום את המיקום הגבוה ביותר ברשימת האלבומים בסוף השנה, וקראו לו "נדיב באופן גורף, היפ הופ וירטואוזי קלאסי אבסורדי". האלבום הרוויח את המקום הראשון בסקר המבקרים קול הכפר בשנה השנייה ברציפות. Late Registration זכה גם להצלחה מסחרית, כשמכר כ-860,000 עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון לצאתו, והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200. עד סוף שנת 2005, האלבום מכר מעל 2.3 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית בלבד ונחשב על ידי משקיפים בתעשייה בתור האלבום היחידי שזכה להצלחה גדולה בסתיו 2005, כאשר מכירות האלבומים היו בירידה באותה תקופה. האלבום היה מועמד ל-8 פרסי גראמי, כולל "אלבום השנה", ו"הקלטת השנה" על השיר המצליח מן האלבום, Gold Digger. האלבום הגיע למעמד פלטינה משולשת.

ב-22 באוגוסט 2005, שודרה תוכנית מיוחדת ב-MTV בשם All Eyes On Kanye West, שבו וסט דיבר נגד הומופוביה בהיפ הופ. הוא טען כי היפ הופ תמיד היה על "להגיד דעתך על פירוק מחסומים, אך כולם בהיפ הופ מפלים לרעה הומואים". לאחר מכן זה בא לידי ביטוי מחוויה אישית של וסט. הוא אמר שיש לו "נקודת מפנה" כשהבין שאחד מבני דודיו היה הומו. בעניין זה אמר: "זה בן דוד שלי. אני אוהב אותו והייתי מפלה הומואים". הוא צייר השוואה בין המאבק האפריקאי-אמריקאי למען זכויות האזרח והתנועה של זכויות הומואים כיום. שנה לאחר מכן, בראיון לעיתון Entertainment Weekly, וסט הרחיב עוד יותר את חוויותיו ודיבר על הקשר בין הקהילה השחורה לקהילת ההומואים.

2007-2009: Graduation ו-808s & Heartbreak[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסט בהופעה בקואלה לומפור, מלזיה

ב-25 במרץ 2007, וסט ואביו ריי תמכו ביום המים הבינלאומי על ידי נוכחות בעצרת "Walk for Water". לאחר הפסקה של שנתיים, וסט חזר להיות עיתונאי אופנה במגזין סגנון החיים "Complex". ב-7 ביולי 2007, הופיע וסט יחד עם הפוליס וג'ון מאייר בקונצרט הלייב ארת' בניו-יורק. באותו זמן סיים וסט לעבוד על אלבום הסטודיו השלישי שלו, Graduation, שמסיים את נושא אלבומיו הקודמים.

ביולי 2007, שינה וסט את תאריך הוצאת אלבומו Graduation מה-18 בספטמבר 2007, לאותו תאריך שבו הראפר 50 סנט הוציא את אלבומו Curtis, ב-11 בספטמבר 2007. 50 סנט טען בראיון כי אם Graduation ימכור יותר עותקים מ-Curtis, הוא יפסיק להוציא אלבומי סולו. מאוחר יותר 50 סנט חזר בו מדבריו. האלבום Curtis יצא לאור שנתיים לאחר אלבומו המצליח של 50 סנט, The Massacre, שמכר בשבוע הראשון לצאתו מעל 1.14 מיליון עותקים רק בשבוע הראשון לצאתו והפך לאחד מאלבומי ההיפ הופ המצליחים ביותר בעשור, אך הפסיד ל-Late Registration בטקס הגראמי ה-48 בקטגוריית "אלבום הראפ של השנה", בשנת 2006.

Graduation מכר כ-957,000 עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון לצאתו, לעומת 691,000 של Curtis, ובסוף שנת 2007 הגיע למעמד פלטינה כפולה.

ב-26 באוגוסט 2007, וסט הופיע (בתור עצמו) בסדרת הטלוויזיה הפמליה של HBO, שבה הוא קידם את הסינגל החדש שלו באותה התקופה, Good Life. בספטמבר 2007 הופיע וסט בטקס פרסי ה-VMA, שם הוא הפסיד בכל 5 הפרסים שלהם היה מועמד, כולל פרס "האמן הטוב ביותר" ו"וידאו השנה". לאחר מכן הוא היה נסער לאחר שאיבד פרס VMA שנתיים ברציפות, וקבע כי לא לא יהיה מוכן לחזור ל-MTV לעולם. באותו ערב נשא וסט נאום כועס, כשאמר "אולי העור שלי לא בסדר" וטען כי MTV ניצלו את הזמרת בריטני ספירס למען הרייטינג, מאחר שלא היה ברשותה להיט במשך תקופה ארוכה. הוא הופיע במספר תחנות רדיו ואמר כי כאשר עבד על השיר Stronger, זה היה החלום שלו לפתוח איתו את טקס ה-VMA.

לאחר תקופת ה-VMA, וסט היה מועמד ל-8 פרסי גראמי בטקס הגראמי ה-50. הוא זכה ב-4 מהם, כולל קטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר" (עבור Graduation) ו"ביצוע סולו הראפ הטוב ביותר" (עבור Stronger). במהלך הטקס הופיע וסט עם השירים Stronger (עם דאפט פאנק) ו-Hey Mama (לכבוד אמו המנוחה).

ב-16 באפריל 2008, השיק וסט את סיבוב ההופעות שלו Glow in the Dark Tour שב-KeyArena. הסיור היה אמור להסתיים במקור ביוני בסינסינטי, אך הוארך עד אוגוסט. במהלך סיבוב ההופעות, וסט התארח במספר הופעות של אמנים שונים, ביניהם לופ פיאסקו, ריהאנה, N.E.R.D, נארלס בארקלי ועוד. ב-15 ביוני, וסט היה אמור להופיע בשעת לילה מאוחרת בפסטיבל המוזיקה בונארו, אך הופעתו החלה באיחור של שעתיים ורץ במשך חצי שעה בסה"כ, מה שגרם לכעס בקרב מעריצים רבים בקהל. מאוחר יותר וסט התייחס לתקרית בזעם בבלוג שלו, כשהאשים את מארגני הפסטיבל, וגם את הופעתה של הלהקה פרל ג'אם, שהופעתה נמשכה זמן ארוך יותר מהצפוי.

וסט מופיע ב-2008

ב-7 בספטמבר 2008, וסט השיק שיר חדש, Love Lockdown, בטקס ה-VMA 2008. בשיר אין ראפ, והוא מבוצע בשימוש בתכנת Auto-Tune. השיר יצא בתור הסינגל הראשון מתוך אלבום האולפן הרביעי של וסט, 808s & Heartbreak. האלבום היה צפוי לצאת לאור בדצמבר 2008, אך וסט הקדים אותו ל-24 בנובמבר. האלבום מכר בשבוע הראשון לצאתו מעל ל-450,000 עותקים בסה"כ, מפלה לעומת Graduation. למרות זאת האלבום מכר מעל ל-1,000,000 עותקים והגיע למעמד פלטינה בארצות הברית.

ב-23 בנובמבר 2008, הופיע וסט בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית, באותו לילה הוא זכה בשני פרסים. וסט גם הופיע באמנה הדמוקרטית הלאומית בדנוור באוגוסט 2008. ב-20 בינואר 2009, הופיע וסט ב"נשף השבעת הנוער" שבחסות MTV, לאות תמיכה בברק אובמה. ב-17 בפברואר 2009, וסט הופיע ברשימת "10 הגברים המסוגננים ביותר באמריקה" של מגזין ה-GQ. למחרת זכה וסט בפרס המוזיקה הבריטית בקטגוריית "האמן הבינלאומי". וסט לא נוכח באירוע, אך קיבל את הפרס עם נאום וידאו, שבו אמר "ברק (אובמה) הוא הזכר הגזעי הטוב ביותר, אבל אני גאה להיות הזכר הבינלאומי הטוב ביותר בעולם".‏[5]

2010-2012: My Beautiful Dark Twisted Fantasy ו-Watch the Throne[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010, וסט התארח בתור אנימציה בסדרת הטלוויזיה The Cleveland Show של פוקס (תוכנית נלווית לאיש משפחה), כשדיבב את קני וסט (Kenny West), היריב של בנו של קליבלנד בראון. מפיקי הסדרה אמרו שזו חוויה טובה מאוד מצידם, והסיבה שבחרו לעבוד עם וסט היא משום שידעו שהוא מעריץ נלהב של איש משפחה[6]. וסט הופיע במספר פרקים בעונה הראשונה ובפרק אחד בעונה השנייה.

במחצית הראשונה של 2010, וסט עבד על אלבום האולפן החמישי שלו בהונולולו, הוואי. תחילה שם האלבום תוכנן להיות Good Ass Job, אך מאוחר יותר נקרא My Beautiful Dark Twisted Fantasy, יצא לאור ב-22 בנובמבר 2010. וסט ציין את מאיה אנג'לו, גיל סקוט הרון ואת נינה סימון בתור ההשראה המוזיקלית שלו לאלבום זה. עלות עבודת האלבום הוערכה בכ-3 מיליון דולר, כשווסט עבד על האלבום עם מספר רחב של אמנים. וסט הטיס את סולן להקת בון איבר, ג'סטין ורנון, אל אולפן ההקלטות שלו שבאואהו, לאחר שהביע עניין בסמפול אחד משיריה של בון איבר. ורנון ביצע קולות רקע במספר רצועות מן אלבומו של וסט, כשקניה סימפל שיר של ורנון עצמו, Woods, ברצועה Lost In The World. לפני צאת האלבום, קניה הוציא לאור בכל שבוע מה-20 באוגוסט 2010 עד חג המולד בדצמבר 2010 שיר חדש. חלק מהשירים הם רמיקסים לגרסת האלבום של My Beautiful Dark Twisted Fantasy, וחלקם רצועות שלבסוף הוחלט לא להכניסן לאלבום.

ב-28 במאי 2010, הסינגל הראשון מן האלבום, בשם Power, הודלף לרשת. השיר, שבו משתתף זמר מוזיקת הנשמה דוולה, יצא רשמית ל-iTunes ב-30 ביוני. ב-12 בספטמבר 2010, וסט הוציא לאור סינגל נוסף (בהשתתפות פושה טי) מן האלבום בשם Runaway, שאותו ביצע לראשונה בטקס פרסי ה-VMA לשנת 2010. זמן קצר לאחר ההופעה, חשף קניה כי הוא עובד על סרט קצר בן 35 דקות, המבוסס על שם השיר. הסרט, שיצא לאור ב-5 באוקטובר 2010, מושפע מסרט אפל, ובו קניה (בתור השחקן הראשי) מתאהב בעוף חול.

ב-15 באוקטובר 2010, קניה וסט דורג במקום ה-3 במצעד "עשרת הראפרים של המאה ה-21" של BET (מגזין בידור).‏[7] בינואר 2011, My Beautiful Dark Twisted Fantasy הגיע למעמד אלבום פלטינה כשמכר מעל 1,000,000 עותקים, ובכך הפך לאלבום החמישי ברצף של וסט שמגיע למעמד פלטינה, ובכך כל חמשת אלבומיו עד כה הגיעו למעמד זה. האלבום זכה לשבחים רבים ועפ"י אתר Metacritic הוא האלבום בעל ממוצע הביקורות הטוב ביותר לשנת 2010, עם ממוצע ציון משוכלל של 94, המבוסס על 43 ביקורות מקצועיות.

Watch The Throne, אלבום שיתוף פעולה קרב של וסט עם הראפר ג'יי זי, יצא בחברת התקליטים Def Jam ב-8 באוגוסט 2011. העבודה עליו החלה כבר מאוגוסט 2010 בתחילת G.O.O.D. Fridays, ותאריך יציאתו הוא ב-2 באוגוסט 2011. וסט אמר בראיון ל-MTV כי האלבום "הולך להיות מאוד כהה וסקסי, כמו היפ הופ אפנתי".‏[8] תחילה נאמר כי Watch The Throne יהיה מיני אלבום שיכלול 5 שירים, אך ביוני 2010 הודלפו 10 רצועות שייתכן ויופיעו באלבום. הסינגל הראשון מן האלבום יצא בינואר 2011 ונקרא H•A•M. הסינגל Monster היה אמור להיכלל באלבום, אך וסט החליט להשתמש בו ב-My Beautiful Dark Twisted Fantasy.‏[9] ב-23 בינואר 2011, וסט הודיע בדף הטוויטר שלו כי יוציא לאור אלבום אולפן נוסף (שישי במספר) בקיץ 2011.‏[10] ב-17 באפריל 2011, וסט סגר את פסטיבל Coachella Valley Music & Artists שבאינדיו, קליפורניה. וסט קיבל שבחים נלהבים מן המעריצים והמבקרים כאחד. ב-8 באוגוסט, ערב יציאת האלבום Watch The Throne, הופיע וסט בפסטיבל הביג צ'יל שבאנגליה ושם יצא כנגד המארגנים שאתם רב וסט מספר שעות לפני שהופיע, ולכן הגיע צרוד להופעה ובאיחור של כחצי שעה. במהלך ההופעה גינה וסט גם את MTV כשכעס על הסיבה שבערוץ שללו את שידור הקליפ לסינגל Monster. באותו הזמן אמר וסט: "אנשים מתייחסים אליי כאילו אני משוגע, כאילו אני היטלר"‏[11]. חלק מן המעריצים בקהל בזו לאמירותיו וקניה קיבל תגובות כעוסות ממספר מבקרים. ב-28 באוגוסט 2011 בטקס ה-VMA ביצעו וסט וג'יי זי את השיר Otis, ובטקס זה מתוך 7 מועמדויות זכה וסט בשני פרסים על השיר E.T. ביחד עם קייטי פרי.

ב-12 בפברואר 2012, זכה וסט ב-4 פרסי גראמי מתוך 7 מועמדויות (מספר המועמדויות הגבוה ביותר לאמן באותו ערב) בקטגוריות "אלבום הראפ הטוב ביותר" על My Beautiful Dark Twisted Fantasy, "שיר הראפ הטוב ביותר" ו"ביצוע הראפ/שירה המשותף הטוב ביותר" על All of the Lights ו"ביצוע הראפ הטוב ביותר" על Otis.

2012- הווה: Cruel Summer ו-Yeezus[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוקטובר 2011, וסט הודיע דרך הטוויטר שלו כי הוא מתכנן להוציא באביב 2012 אלבום משותף יחד עם האמנים החתומים בחברת התקליטים שלו, GOOD Music.

ב-4 באפריל הוציא קניה וסט שיר בשם Theraflu בהשתתפות DJ Khaled, וב-17 באפריל יצא כסינגל רשמי תחת השם Way Too Cold. בהמשך שם השיר שונה ל-Cold.

במאי 2012 נחשף שם האלבום, שייקרא Cruel Summer. ב-6 באפריל 2012 יצא הסינגל הראשון של וסט מתוך האלבום, Mercy, יחד עם ביג שון ופושה טי בהשתתפות הראפר 2 Chainz, שבאותו זמן הצטרף ל-GOOD Music. בנוסף, ב-4 במאי הוציא וסט קליפ לשיר Lost in the World, מתוך האלבום My Beautiful Dark Twisted Fantasy. ב-29 במאי הוציאו וסט וג'יי זי קליפ לשיר No Church In The Wild וב-6 ביוני הוציא וסט קליפ רשמי לשיר Mercy.

ב-18 ביוני 2013 הוציא וסט את אלבומו השישי, Yeezus.‏[12]הסינגל הראשון מהאלבום "Black Skinhead" הגיע למקום 69 במצעד בילבורד הוט 100. ב-25 באוגוסט 2013 הוקלט הרימקס לסינגל יחד עם מיילי סיירוס.‏[13] ב-6 בספטמבר 2013 קניה הודיע על מסע הופעות לקידום האלבום Yeezus, שבו התארח גם הראפר קנדריק לאמאר.‏[14]

טקס ה-VMA, ספטמבר 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בספטמבר 2009, במהלך חלוקת פרסי ה-VMA, זכתה זמרת הקאנטרי האמריקאית טיילור סוויפט בפרס "הקליפ הטוב ביותר לזמרת" על השיר You Belong With Me. במהלך נאום הזכייה שלה עלה וסט לבמה, לקח את המיקרופון והכריז כי דעתו היא שהקליפ Single Ladies (Put a Ring on It)‎ של הזמרת ביונסה נואלס הוא "אחד הקליפים הטובים ביותר בכל הזמנים". טיילור סוויפט לא הצליחה לסיים את הנאום, ירדה מהבמה ולאחר מכן צולמה כשהיא בוכה מאחורי הקלעים. קניה וסט נדרש לעזוב את האולם מיידית. מאוחר יותר בטקס, ביונסה זכתה בפרס "קליפ השנה" על Single Ladies (Put a Ring on It)‎ וקראה לסוויפט לעלות לבמה כדי שתוכל לסיים את נאומה.

מבקרים וידוענים רבים בכל העולם מתחו ביקורת שלילית על התנהגותו של וסט ועל ההתפרצות, וברק אובמה, נשיא ארצות הברית, כינה אותו jackass‏ (אידיוט) בהערה על הנושא. אותו אירוע עורר גל גדול של תמונות, סטיקרים, בלוגים וציוצים שהתבדחו על קניה עם המשפט "Let you finish" ‏. מקורות טוענים כי במהלך הטקס וסט היה שיכור. לבסוף פרסם וסט בבלוג האישי שלו שתי התנצלויות על המאורעות בטקס; ההתנצלות הראשונה פורסמה לאחר שהופיע במופע של ג'יי לנו יום לאחר האירוע, ב-14 בספטמבר 2009. יומיים לאחר המקרה הופיעה סוויפט בתוכנית The View, בין היתר כדי לדון בנושא. וסט ביקש להתנצל בפניה אישית, סוויפט אמרה שקיבלה את התנצלותו.

בספטמבר 2010, פרסם קניה בטוויטר הרשמי שלו סדרת "ציוצים" שבהם הביע את התנצלותו לסוויפט. בין המשפטים הוא רשם "ביונסה לא הייתה צריכה את זה. MTV לא היו צריכים את זה וטיילור, משפחתה, חבריה ומעריציה בהחלט לא רצו ולא היו צריכים את זה". וסט סיכם את סדרת ההתנצלויות במשפטו האחרון "אני מצטער, טיילור".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניה וסט והמעצבת אלקסיס פיפר ניהלו מערכת יחסים ארוכה אך לא רצופה מאז 2002. הם התארסו באוגוסט 2006 אך נפרדו כעבור שנה וחצי. מ-2008 ועד קיץ 2010 היה וסט בקשר עם הדוגמנית אמבר רוז מבית האפנה של לואי ויטון. מאפריל 2012 וסט בקשר עם כוכבת הראליטי קים קרדשיאן. ב-15 ביוני 2013 נולדה ביתם, נורת' וסט (בתרגום מילולי לעברית - צפון מערב).

מות אמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בנובמבר 2007, אמו של קניה, דונדה וסט, נפטרה בגיל 58 מסיבוכים של ניתוח פלסטי עבור מתיחת הבטן והרמת חזה. היו לה בעיות בריאותיות קודם לכן והרופאים הזהירו אותה שהיא יכולה לקבל התקפת לב במהלך הניתוח. היא דחתה את אזהרותיהם והחליטה לבצע את הניתוח בכל מקרה, דבר אשר הוביל למותה. הלווייתה וקבורתה התקיימו באוקלהומה סיטי. קניה הושפע רבות ממותה, והיא היוותה חלק גדול מהשראתו באלבום האולפן הרביעי שלו, 808s & Heartbreak.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם סינגל שנת יציאה כסינגל אלבום בילבורד הוט 100
מצעד הסינגלים הבריטי
1 Through The Wire 2003 The College Dropout 15 9
2 Slow Jamz 2003 The College Dropout 1 3
3 All Falls Down 2004 The College Dropout 7 10
4 Jesus Walks 2004 The College Dropout 11 16
5 The New Workout Plan 2004 The College Dropout
6 Diamonds from Sierra Leone 2005 Late Registration 43 8
7 Gold Digger 2005 Late Registration 1 2
8 Heard 'Em Say 2005 Late Registration 26 22
9 Touch the Sky 2006 Late Registration 42 6
10 Drive Slow 2006 Late Registration
11 Can't Tell Me Nothing 2007 Graduation 41 107
12 Stronger 2007 Graduation 1 1
13 Good Life 2007 Graduation 7 23
14 Flashing Lights 2007 Graduation 29 29
15 Homecoming 2008 Graduation 69 9
16 Love Lockdown 2008 808s & Heartbreak 3 8
17 Heartless 2008 808s & Heartbreak 2 10
18 Amazing 2009 808s & Heartbreak 81
19 Paranoid 2009 808s & Heartbreak 118
20 Power 2010 My Beautiful Dark Twisted Fantasy 22 36
21 Runaway 2010 My Beautiful Dark Twisted Fantasy 12 56
22 Monster 2010 My Beautiful Dark Twisted Fantasy 18 146
23 H•A•M 2011 Watch the Throne 23 30
24 All of the Lights 2011 My Beautiful Dark Twisted Fantasy 18 15
25 Otis 2011 Watch the Throne 12 28
26 Niggas in Paris 2011 Watch the Throne 5 10
27 Why I Love You 2011 Watch the Throne 87
28 Gotta Have It 2011 Watch the Throne 69
29 No Church in the Wild 2011 Watch the Throne 72 32
30 Mercy 2012 Cruel Summer 15 82
31 Way Too Cold 2012 - 86

פרסים שבהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס המוזיקה האמריקאית - "אלבום הראפ/היפ הופ הטוב ביותר" על Graduation (שנת 2008).
  • פרס המוזיקה האמריקאית - "אמן הראפ/היפ הופ הזכר המועדף" (שנת 2008)
  • פרסי BET - "אמן ההיפ הופ הזכר הטוב ביותר" (שנת 2005)
  • פרסי BET - "אמן ההיפ הופ הזכר הטוב ביותר" (שנת 2008)
  • פרסי BET - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר" עבור השיר Good Life עם טי פיין
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "ההופעה החיה הטובה ביותר" (שנת 2007)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "קליפ ההיפ הופ הטוב ביותר" עבור Stronger (שנת 2007)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "מבצע הופעות חיות הטוב ביותר" (שנת 2008)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "קליפ ההיפ הופ הטוב ביותר" עבור Good Life (שנת 2008)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "מפיק השנה" (שנת 2009)
  • פרסי ה-אלבומי R&B/היפ הופ של בילבורד על Late Registration (שנת 2006)
  • פרסי ה-שירי R&B/היפ הופ של בילבורד עבור ‏Gold Digger (שנת 2006)
  • פרסי המוזיקה הבריטית - "הזמר הבינלאומי" (שנת 2006)
  • פרסי המוזיקה הבריטית - "הזמר הבינלאומי" (שנת 2008)
  • פרסי המוזיקה הבריטית - "הזמר הבינלאומי" (שנת 2009)
  • פרס גראמי - "אלבום הראפ הטוב ביותר" על The College Dropout (שנת 2005)
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Jesus Walks (שנת 2005)
  • פרס גראמי - "שיר ה-R&B הטוב ביותר" עבור You Don't Know My Name של אלישיה קיז (כמפיק) - שנת 2005
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Diamonds from Sierra Leone (שנת 2006)
  • פרס גראמי - "ביצוע הראפ הטוב ביותר" עבור Gold Digger (שנת 2006)
  • פרס גראמי - "אלבום הראפ הטוב ביותר" על Late Registration (שנת 2006)
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Good Life (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "אלבום הראפ הטוב ביותר" על Graduation (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "ביצוע הראפ הטוב ביותר על ידי צמד או הרכב" על השיר Southside עם קומון (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "ביצוע סולו הראפ הטוב ביותר" עבור Stronger (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר בשיר ראפ" עבור American Boy עם הזמרת אסטל (שנת 2009)
  • פרס גראמי - "ביצוע הראפ הטוב ביותר על ידי צמד או הרכב" עבור השיר Swagga Like Us עם T.I., ג'יי זי וליל ויין (שנת 2009)
  • פרס גראמי - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר בשיר ראפ" עבור השיר Run This Town עם ג'יי זי וריהאנה (שנת 2010)
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Run This Town עם ג'יי זי וריהאנה (שנת 2010)
  • פרס MOBO - "אמן ההיפ הופ הטוב ביותר" (שנת 2004)
  • פרס MOBO - "המפיק הטוב ביותר" (שנת 2004)
  • פרס MOBO - "האלבום הטוב ביותר" (שנת 2004)
  • פרס MOBO - "שחקן ההיפ הופ הטוב ביותר" (שנת 2007)
  • פרס MOBO - "הקליפ הטוב ביותר" עבור Stronger (שנת 2007)
  • פרסי המוזיקה של MTV אירופה - "שחקן ההיפ הופ הטוב ביותר" (שנת 2006)
  • פרס המוזיקה של MTV אירופה - "Ultimate Urban" (שנת 2008)
  • פרס VMA - "הקליפ הטוב ביותר של זכר" עבור Jesus Walks (שנת 2005)
  • פרס VMA - "האפקטים הטובים ביותר בקליפ" עבור Good Life (שנת 2008)
  • פרס VMA - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר" עבור E.T.
  • פרס VMA - "האפקטים המיוחדים הטובים ביותר בווידאו" עבור E.T.
  • פרס NAACP - "אמן מצטיין חדש" (שנת 2005)
  • פרס Teen Choice - "אמן ראפ נבחר" (שנת 2009)
  • פרס Vibe - "הראפר הטוב ביותר" (שנת 2005)
  • פרס Vibe - "המיקסטייפ של השנה" על Can't Tell Me Nothing (שנת 2007)
  • פרסי המוזיקה העולמיים - "האמן החדש הטוב ביותר בעולם" (שנת 2004)
  • פרסי המוזיקה העולמיים - "מספר המכירות הגבוה ביותר של אמן היפ הופ בעולם" (שנת 2006)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]