לדלג לתוכן

אמברוסיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמברוסיוס
Ambrosius Mediolanensis
אמברוסיוס הקדוש - מוזאיקה בבזילקת סנט'אמברוג'ו במילאנו
אמברוסיוס הקדוש - מוזאיקה בבזילקת סנט'אמברוג'ו במילאנו
לידה 340
טריר, האימפריה הרומית
פטירה 4 באפריל 397 (בגיל 57 בערך)
מילאנו, האימפריה הרומית המערבית
מקום קבורה סט. אמברוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פולחן עיקרי איטליהאיטליה בזיליקת סנט'אמברוג'ו, מילאנו, איטליה
חג 7 בדצמבר
פטרון של כוורנים, דבורים, יוצקי נרות, חיות בית, מילאנו ועוד

אמברוסיוסלטינית: Ambrosius; נולד 337340 לערך – מת ב-4 באפריל 397) היה ההגמון של מילאנו, פיתח הגות בדבר היחסים הנכונים בין ראשי הכנסייה לשלטון החילוני, זכה למעמד קדוש נוצרי.

אמברוסיוס נולד בטרייר (Trier), בגליה צפונית למץ, בשנת 340 לספירה בערך. אביו היה נציב גליה הדרומית, והוא נשלח לרומא ב-354 לאחר מות אביו, שם למד משפטים. ב-372 התמנה למושל הפרובינציה של צפון איטליה, והוא ישב במילאנו. ב-374, כאשר ביקש הקהל לבחור הגמון, במקום ההגמון האריאני שמת, התפתחו מריבות בין האורתודוקסים לאריאנים, כפשרה הציעו את אמברוסיוס, אף על פי שלא נטבל לנצרות ולא היה לו ניסיון בכמורה הוא נבחר, הוטבל לנצרות, ותוך ימים ספורים הוקפץ בהיררכיה לדיאקון, כומר ובישוף. אמברוסיוס שילב בחיי הכמורה את העשייה המדינית, אולם הוא עצמו חי בפשטות וחילק את כספו לעניים. מלבד היותו איש דת ומדינאי היה אמברוסיוס גם נואם מוכשר, משורר ושופט.

אמברוסיוס השתתף בחיי הדת והמדינה – הוא נלחם בעוז במתנגדי הדת הקתולית, בעיקר באריאנים. הוא השפיע על הקיסר המזרחי תאודוסיוס הראשון (379–395) מבחינה דתית. כאשר המון נוצרי מוסת עשה פרעות ביהודים והחריב בית כנסת בסוריה, תאודוסיוס ציווה לשקם את בית הכנסת ולהעניש את הפורעים, אך אמברוסיוס כתב לו שקיסר נוצרי שמקים בית כנסת יהודי פוגע בכבוד אלוהים, והקיסר ביטל את החלטתו. במקרה אחר, כשתאודוסיוס הרג 7,000 מתושבי סלוניקי, כתב לו אמברוסיוס כי הוא לא יוכל לחוג את המיסה עם בית המלוכה עד שהוא יכפר על מעשיו בפומבי. תאודוסיוס ניסה להיכנס בכוח לקתדרלה במילאנו, אך אמברוסיוס חסם בגופו את הכניסה. לבסוף נכנע תאודוסיוס וביקש מחילה על מעשיו.

גם על הקיסר המערבי גרטיאנוס (375–383) השפיע אמברוסיוס, והקיסר הכריז ב-380 כי החלטות ועידת ניקיאה שעל סעיפיה הגן אמברוסיוס, מחייבת את כל הנתונים תחת הממשל. ב-381 ניצחו הקתולים את האריאנים בוועידת קונסטנטינופול הראשונה בעקבות מאמציו הרבים של אמברוסיוס וראשי האריאנים הודחו מכהונותיהם. כאשר הקיסר המערבי ולנטיניאנוס השני (383–392) ביקש להחזיר את אנדרטת האלה ויקטוריה ב-391 לפי בקשת הסנט והקונסול סימכוס, אמברוסיוס איים כי יחרים אותו, וולנטיניאנוס ביטל את החלטת הסנט. חלק ממלחמתו של אמברוסיוס באריינים הייתה הזהות שנוצרה באותה תקופה בין אריאניזם לבין הגרמאנים או הגותים. אנשי הצפון היו אריאנים בעוד אנשי איטליה השתייכו לכנסייה הרומית הניקאנית.

יוסטינה, אמו של הקיסר ולנטיניאנוס, הייתה אריאנית והיא שאפה להשיג משרה לכומר אריאני בכנסייה במילאנו עבור האוכלוסייה האריאנית שבעיר. אמברוסיוס שבת בכנסייה עליה הייתה המחלוקת יחד עם קהילתו תוך שהם מזמרים מזמורי דת ללא הפסקה עד שניצח את אם הקיסר.

ב-387 הטביל אמברוסיוס את אוגוסטינוס לנצרות.

דעותיו בתחום התאולוגי השפיעו על התפתחותה של הנצרות, משום שהוא שילב בהם את הפילוסופיה של פילון וקידוש השם של החשמונאים. הוא שילב בדבריו ניסוחים של הוגי דעות יווניים ורומאים כמו סנקה וקיקרו. אמברוסיוס נחשב לאחד מאבות הכנסייה וזכה להיות אחד מארבעת הדוקטורים הראשונים של הכנסייה.

בנה במילאנו ארבע כנסיות המכונות ארבע הבזיליקות האמברוזיות. בזיליקת פרופטרום (הנביאים), בזיליקת אפוסטולרום (השליחים), בזיליקת וירג'ינום (הבתולות) ובזיליקת מרטירום (המרטירים),המוכרת כבזיליקת סנט'אמברוג'יו, על שמו.

מונחים על שמו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמברוסיוס בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אנשי דת נוצרים ובנושא קדושים נוצרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.