אגריג'נטו

**אגריג'נטו**
**Agrigento**
סמל אגריג'נטו סמל אגריג'נטו	דגל אגריג'נטו דגל אגריג'נטו
	כנסייה סאן לורנצו
	כנסייה סאן לורנצו
מדינה	איטליה
מחוז	סיציליה
שפה רשמית	איטלקית
תאריך ייסוד	580-582 לפנה"ס
שטח	244.6 קמ"ר
גובה	230 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	55,512 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	217 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	37°19′N 13°35′E / 37.317°N 13.583°E
אזור זמן	UTC +1
	www.comune.agrigento.it
אתר מורשת עולמית
	האזור הארכאולוגי באגריג'נטו
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
שטח האתר	9.34 קמ"ר
שטח אזור החיץ	18.69 קמ"ר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון אגריג'נטו ; שטח העיר בנפת אגריג'נטו

אגריג'נטו (באיטלקית: Agrigento; בסיציליאנית: Girgenti) היא עיר בדרום סיציליה שבאיטליה, ובירת נפת אגריג'נטו. העיר היוונית הייתה ידועה כאקרגס (ביוונית: Ακράγας), ולאחר מכן בשם הפיניקי־לטיני אגריגנטו (בפיניקית: 𐤀𐤂𐤓𐤂𐤍𐤕^[1] – אגרגנת (בכתיב חסר), בלטינית: Agrigentum). העיר העתיקה נשמרה כאתר ארכאולוגי, אשר זכה לכינוי "עמק המקדשים" (Valle dei Templi), ומוכרז כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1997. אגריג'נטו היא יעד תיירותי פופולרי בדרום סיציליה ומשמשת כמרכז לעורף החקלאי שמקיף אותה. למרות זאת העיר נחשבת לאחר העניות באיטליה וסובלת מבעיית פשיעה קשה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגריג'נטו המודרנית יושבת על מישור מוגבה בגובה של 225 מטר אשר צופה דרום־מערבה לכיוון הים התיכון המרוחק ממנה כ־3.5 ק"מ. אתר זה שימש בעת העתיקה כאקרופוליס של אקראגס. מקיפים אותה שני נחלים – סנטה אנה (Santa Anna או Santa Anna antica) ממערב וסן ביאג'ו (San Biagio) ממזרח, ויובליהם זורמים מצידה הצפוני. שני הנחלים נפגשים מדרום לעיר וממשיכים בזרימתם דרומה אל הים. אורכה של העיר המודרנית הוא כ־3.5 ק"מ ורוחבה אינו עולה על קילומטר אחד, אם כי מסביב לה פזורות מספר שכונות נוספות, בעיקר מצפון לגוש הבנוי של העיר. שטחה הבנוי של העיר הוא כ־4.5 קמ"ר, אם כי שטח השיפוט שלה משתרע על 244.6 קמ"ר.

כשני ק"מ מדרום לעיר ובסמוך למפגש הנחלים משתרע "עמק המקדשים" שגובהו כ־75 עד 90 מטר מעל פני הים. שמו של עמק המקדשים התקבע בטעות שכן אין המדובר בעמק אלא בשלוחה. האקלים בעיר הוא ים תיכוני אופייני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקראגאס היוונית נוסדה על הרמה הנמוכה מצפון למפגש הנהרות אקראגס ואיפסס אשר הקיפו אותה יחד עם יובליהם מכל כיווניה, וסיפקו לה הגנה טבעית. הקמת העיר מתוארכת לשנים 582 עד 580 לפנה"ס ומיוחסת למתיישבים שהגיעו מג'לה (Gela), עיר יוונית אחרת ששכנה על חופיה הדרומיים של סיציליה, כ־60 ק"מ דרומית־מזרחית לעיר. ג'לה נוסדה בתורה בשנת 688 לפנה"ס בידי מתיישבים דורים מרודוס וכרתים. משמעות שמה של אקראגס אינה ברורה, אך ייתכן שהיה זה אפונים למייסד אגדי. העיר צמחה במהירות והייתה לעשירה והמפורסמת בערי יוון הגדולה (Μεγάλη Ελλάδα, Magna Graecia).

העיר הגיעה לשיאה במאה ה־6 לפנה"ס ובמאה ה־5 לפנה"ס תחת שלטון הרודנים פלאריס (570 עד 554 לפנה"ס) ותרון (488 עד 471 לפנה"ס). בתקופה זו השתרעה העיר על שטח גדול בהרבה משטחה כיום, והתגוררו בה 300,000 איש. לאחר מותו של תרון בשנת 471 לפנה"ס הייתה אקראגס לדמוקרטיה ובתקופה זו חי ופעל בה הפילוסוף אמפדוקלס (Εμπεδοκλής). העיר נותרה נייטרלית בעת מלחמת סירקוזה באתונה בעת ההרפתקאה הסיצילית בשנים 415 עד 413 לפנה"ס. בשנת 406 לפנה"ס נכבשה אקראגס בידי קרתחדשת, כמוזכר בכתובת אגרגנת, ומאז לא שבה למעמדה הקודם, אם כי חוותה תקופת פריחה מחודשת בעת שלטונו של טימולאון במחצית השנייה של המאה ה־4 לפנה"ס.

ב־261 לפנה"ס התרחש בעיר הקרב הסדור הראשון במלחמה הפונית הראשונה – קרב אגריגנטום, שהסתיים בכיבוש רומאי של העיר. אגריגנטום חרבה שוב בידי הבשנת 262 לפנה"ס ובידי הקרתחדשתים בשנת 255 לפנה"ס, והמשיכה לסבול במהלך המלחמה הפונית השנייה החל בשנת 218 לפנה"ס, עת נלחמו שני הצדדים הניצים על השליטה בה. לבסוף כבשו הרומאים את העיר בשנת 210 לפנה"ס וקראו את שמה אגריגנטום, אם כי היא נותרה עיר דוברת יוונית משך מאות שנים לאחר מכן. העיר שבה וחוותה פריחה בתקופה הרומית, ותושביה זכו באזרחות רומית לאחר מותו של יוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס.

לאחר נפילת האימפריה הרומית עברה אגריג'נטו לשליטת האימפריה הביזנטית. תושבי העיר נטשו את האתר המקורי עליו ישבה ועברו להתגורר במעלה הגבעה, ככל הנראה בשל התקפות הסרצנים והברברים. בשנת 828 כבשו הסרצנים את העיר שנודעה בתקופתם בשם קרקנט. שם זה התגלגל לגריג'נטי בסיציליאנית, ונותר בעינו עד שבניטו מוסוליני הורה על השבת השם הרומי הוותיק בצורתו האיטלקית בשנת 1927.

בשנת 1087 כבשו הנורמנים את העיר, בהנהגת רוג'רו הראשון, והקימו בה בישופות לטינית. האוכלוסייה הלכה והצטמצמה במהלך ימי הביניים, אך החל במאה ה־18 שבה לגדול באיטיות. תושבי אגריג'נטו תמכו בג'וזפה גריבלדי במהלך איחוד איטליה. העיר ספגה מספר הפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1997 הייתה אגריג'נטו לאתר מורשת עולמית.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 התגוררו בעיר 59,082 איש, ובנפת אגריג'נטו התגוררו אותה עת 456,612 נפש. התפתחות האוכלוסייה בעיר מאמצע המאה ה־19^[2]:

אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת האתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מקרא למפת העיר:
–––	נחל	––– – –	רחובות (תוואי משוער)
––– – –	חומת העיר (תוואי משוער)	I–IX	שערים
1	מקדש וולקן	2	קולימבתרה
3	מקדש האלים הכתונים, מקדש הדיוסקורים ומקדש L	4	מקדש זאוס האולימפי
5	קבר תרון והנקרופוליס ההלניסטי־רומי	6	מקדש אסקלפיוס
7	מקדש הרקולס	8	מקדש קונקורדיה
9	מקדש הרה	10	בזיליקולה
11	מזבח דמטר	12	מקדש דמטר (כנסיית סן ביאג'יו)
13	הרובע ההלניסטי־רומי	14	כנסיית סן ניקולה והמוזיאון הארכאולוגי
15	אקלסיאסטריון ואורתוריום פלאריס	16	בולטריון
17	מקדש אתנה (כנסיית סנטה מריה דיי גרצ'י)	18	מקדש זאוס (קתדרלת סן ג'רלנדו)

רשימת האתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש ומס"ד מפה	מיקום	תיארוך	סגנון	שטח בסיס (מטרים)	עמודים	תמונה והערות
מקדש וולקן (מקדש G) 1	הפינה הדרום־מערבית של העיר העתיקה	430 לפנה"ס לערך	פריפטרוס דורי	17.06, 35.19	6 × 13	-
מקדש הדיוסקורים (מקדש I) 3	עמק המקדשים	אמצע המאה ה־5 לפנה"ס	פריפטרוס דורי	13.86, 31.70	6 × 13	הפינה הצפון־מערבית של המקדש. השריד היחיד שנותר על כנו
מקדש האלים הכתונים 3	עמק המקדשים	אמצע המאה ה־5 לפנה"ס	פריפטרוס דורי	17.20, 38.80	6 × 13
מקדש L 3	עמק המקדשים	אמצע המאה ה־5 לפנה"ס	-	20.20, 41.80	-	הרוס לחלוטין
מקדש זאוס האולימפי (מקדש B) 4	עמק המקדשים	480 לפנה"ס לערך	מקדש דורי עם פסאודופריסטון	56.30, 112.60	7 × 14
קבר תרון 5	עמק המקדשים	המאה ה־1 לפנה"ס	הרואון	-	-
הנקרופוליס ההלניסטי־רומי 5	עמק המקדשים	-	-	-	-
מקדש אסקלפיוס (מקדש H) 6	מדרום לעיר העתיקה	המחצית השנייה של המאה ה־5 לפנה"ס	פרוסטילון דורי עם פסאודו־אופיסטודום	10.70, 21.70	-	-
מקדש הרקולס (מקדש A) 7	עמק המקדשים	500 לפנה"ס לערך	פריפטרוס דורי	25.34, 67.00	6 × 15
מקדש קונקורדיה (מקדש F) 8	עמק המקדשים	440 לפנה"ס לערך	פריפטרוס דורי	16.92, 39.44	6 × 13	שחזור המבנה על גבי מסך בעת שהתבצעו עבודות במקום. ראו תמונה גם בתחילת הערך
מקדש הרה (מקדש D) 9	עמק המקדשים	460–450 לפנה"ס	פריפטרוס דורי	16.90, 38.15	6 × 13
מקדש דמטר (מקדש C) 12	אקרופוליס	480–470 לפנה"ס	פרוסטילון דורי	13.30, 30.20	-	שוכן מתחת לכנסיית סן ביאג'יו
כנסיית סן ניקולה 14	גבעת סן ניקולה	המאה ה־13	-	-	-
המוזיאון הארכאולוגי 14	גבעת סן ניקולה	נבנה ונפתח ב־1968 למעט חלק ישן שהיה מנזר	-	-	-	חצר המנזר ההיסטורי במוזיאון
אורתוריום פלאריס 15	גבעת סן ניקולה	המאה ה־2 לפנה"ס	פרוסטילון יוני	5.30, 8.50	4	האורתוריום ברקע. שרידי האקלסיאסטריון (מבנה האספה בצורת אמפיתיאטרון) בקדמת התמונה
בולטריון 16	גבעת סן ניקולה	המאה ה־4 והמאה ה־3 לפנה"ס	-	-	-
מקדש אתנה (מקדש E) 17	אקרופוליס	תחילת המאה ה־5 לפנה"ס	פריפטרוס דורי	15.10, 34.70	6 × 13	שוכן מתחת לכנסיית סנטה מריה דיי גרצ'י
מקדש זאוס 18	אקרופוליס	המאה ה־6 לפנה"ס הקתדרלה מהמאה ה־11	-	-	-	שוכן מתחת לקתדרלת סן ג'רלנדו