טיוטה:ריצ'רד רמירז

ריקרדו "ריצ'רד" לייבה מוניוז רמירז
Ricardo "Richard" Leyva Muñoz Ramirez

לידה	29 בפברואר 1960 אל פאסו, טקסס, ארצות הברית
פטירה	7 ביוני 2013 (בגיל 53) גרינבריי , מחוז מארין , קליפורניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	גופתו נשרפה
השכלה	בית הספר התיכוני ג'פרסון
השקפה דתית	שטניזם
בת זוג	דורין ליאוי (1996–2009) אישה אלמונית (?–2013)

רִיקַרְדּוֹ "רִיצַ'רְד" לֶייבַה מוּנְיוֹז רָמִירֶז (באנגלית: Ricardo "Richard" Leyva Muñoz Ramirez,‏ 29 בפברואר 1960 – 7 ביוני 2013) היה רוצח, אנס סדרתי, נקרופיל, גנב ופורץ אמריקאי, אשר הטיל את אימתו על מדינת קליפורניה שבארצות הברית בעקבות מסע קטל שערך באזור בין השנים 1984–1985, במהלכו רצח כשישה עשר קורבנות ותקף רבים נוספים. לאחר מעצרו נשפט ונידון למוות אולם נפטר בעקבות סיבוכים של מחלת הסרטן ב-2013 בבית הסוהר סן קוונטין טרם ביצוע גזר הדין. נודע לשמצה גם בכינויים הצייד הלילי, הרוצח הפולש, ומסיג הגבול מהעמק.

ביוגרפיה

ילדות

ריקרדו "ריצ'רד" לייבה מוניוז רמירז נולד ב-29 ביוני 1960, באל פאסו, טקסס, למשפחה נוצרית-קתולית בת חמש נפשות, הצעיר ביותר מבין ארבעה בנים ובת יחידה, ילדיהם של ג'וליאן טאפיה רמירז ומרצדס מוניוז רמירז. אביו נולד בקמרגו , מקסיקו, ואמו ברוקי פורד , קולורדו, ארצות הברית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היגרה משפחתה מרובת הילדים של אמו חזרה לעיר מולדתה, קמרגו, בניסיון להימנע מגיוס לצבא האמריקאי, שם הכירה את אביו. בשנים הבאות עברה משפחתה של אמו להתגורר בסיודאד חוארס בה העבודה הייתה מצויה ביתר שאת, ואילו אביו גויס לצבא המקסיקני, אך שוחרר לאחר שחלה בשנית. זמן-מה לאחר שובו, ב-9 באוגוסט 1948, נישאו השניים על אף התנגדותה של משפחתה של אמו לשידוך ביניהם, ובנם הבכור, רובן, נולד כעבור מספר חודשים.

לאחר לידתו עברו השלושה להתגורר באל פאסו בזמן שאביו המתין לקבלת כרטיס הגרין קראד שלו. בנם השני, ג'וזף, נולד אף הוא כעבור מספר שנים, אך ב-1952 נעצר אביו בידי רשויות ההגירה בשעה שעבד באתר בנייה, דבר שנאסר על פי חוק באותה העת עבור מהגרים, והמשפחה כולה גורשה חזרה למקסיקו. באותן שנים החל אביו להתפרנס כשוטר בכוח המשטרה המקומי, ובנוסף נולד בנם השלישי, רוברט.

רק כעבור שנתיים, ב-1954, אושרה אזרחותו האמריקאית של אביו ומשפחתם שבה חזרה לארצות הברית. אביו פנה לעסוק בעבודות כפיים שונות בשורותיה של חברת מסילות הרכבת של אטצ'יסון, טופקה וסנטה פה , ואמו במפעל לייצור מגפיים של טוני לאמה . בתם, רות, נולדה ב-1955, מספר שנים קודם לרמירז עצמו, ועם לידתו הפך הלה לאחריותה האישית של אחותו הצעירה, אשר שמרה עליו בשעה שהוריהם נעדרו מביתם בשל עבודתם, ולעיתים קרובות נהגה להתייחס אליו בתור הבובה האישית שלה.

מספר אירועים שהתרחשו באותן שנים נשקלו, בדיעבד, כגורמים אפשריים להתנהגותו הסוטה ולפשעיו העתידיים של רמירז. ראשית, בני המשפחה התגוררו לא הרחק מהמעבדה הלאומית לוס אלמוס בפיקודו של הפיזיקאי והפרויקטור רוברט אופנהיימר, אשר בהנחיית ממשלת ארצות הברית ביצעה ניסויים גרעיניים באותם אזורים בלי להתחשב באוכלוסייה שהתגוררה בסמוך אליהם. כמו כן, במסגרת עבודתה במפעל נחשפה אמו של רמירז במשך תקופה ארוכה לכימיקלים רעילים שונים, ביניהם בנזן, טולואן וקסילן, ללא כל אמצעי הגנה ובשעה שהייתה בהיריון. בנוסף, ספג רמירז לפחות שתי חבלות ראש רציניות, אשר דרשו מענה רפואי במהלך שנותיו המוקדמות, האחת התרחשה לאחר שארון שטיפס עליו התרסק ומחץ אותו תוך כדי הטחת ראשו כנגד הרצפה, והשנייה נגרמה בעקבות נדנדה שפגעה ישירות במצחו. ייתכן כי כל הגורמים הללו או חלקם הם שהובילו להתעוררותה של אפילפסיית נעורים ממנה סבל בתור ילד, שתסמיניה כללו התקפים קצרים, עוויתות ופרכוסים, והתפרצויות של ניתוק, על אף שבמרוצת השנים הם חלפו לבלי לשוב. במקרה אחד, עם זאת, סולק מקבוצת הפוטבול של בית ספרו לאחר שלקה בהתקף במהלך משחק.

כבר מגיל צעיר נחשף רמירז לאופיו האלים של אביו, אשר נהג להכות את ילדיו בכל פעם שקיבלו ציונים גרועים בבית הספר או הסתבכו עם החוק. לעיתים קרובות נהג הלה אף להכות את עצמו כדרך לפרוק את עצביו, כך שבעת אחת הטיח את ראשו בקיר עד זוב דם ובעת אחרת הכה בעצמו נמרצות עם פטיש, שני המקרים לעיני ילדיו, לאחר שלא הצליח לתקן דבר כזה או אחר וחש מתוסכל מכך. אחיו הגדולים של רמירז, עם זאת, לא חשו מאוימים מאביהם, והפכו לעצמם מנהג להריח אדי דבק, להיעדר משיעוריהם, ולגנוב את כל מה שעלה בידיהם להשיג.

רמירז תואר בתור ילד היפראקטיבי וחסר מנוחה, אשר נטה להתבודד והעדיף לבלות את זמנו בצפייה בסרטי אימה שראה בטלוויזיה ובאכילה מוגזמת של משקאות ודברי מתיקה. לעיתים קרובות סבל מהתקפים קצרים של ניתוק, כאמור, אשר הובילו אותו לבהות בארשת חסרת הבעה לעבר נקודות לא ממוקדות בחלל החדר, וכמו כן מסיוטים ומחזיונות שווא שגרמו לו לדמיין כי נרדף בידי מפלצות.

בחלוף השנים נתגלה כי אחד המורים שעבדו בבית הספר היסודי בו למדו רמירז ואחיו היה פדופיל מורשע אשר אנס רבים מהתלמידים שעברו תחת ידיו. כמה מאחיו של רמירז אכן הודו כי נהג לבצע בהם מין אוראלי בבית הספר ואף בביתם הפרטי, אף שרמירז עצמו טען מאוחר יותר כי לא היה לו כל זיכרון לגבי אירוע מהסוג הזה. מנגד, במקרה אחר נחשף לפדופיל נוסף אשר התגורר בקרבת מקום, בשעה שהלה תחב נר לפי הטבעת של ילד בן גילו, בטרם החל לבצע בו מין אנאלי לקול צרחותיו הבלתי פוסקות.

ריצ'רד רמירז ועורך דינו ג'וזף גאלגוס בבית המשפט ב-10 באוקטובר 1985.

מרכז הכובד המשפיע והבולט ביותר בחייו של רמירז הצעיר היה, ככל הנראה, בן דודו מיגל, אשר כונה גם בשם מייק. הוא גויס לצבא האמריקאי במהלך שיאה של מלחמת וייטנאם ושב כעבור מספר שנים בתור גיבור מלחמה שהחזיק בעשרות הריגות מאומתות ועוטר בארבע מדליות שונות. הוא נהג לתאר בפני רמירז את חוויות הקרב שלו, אשר כללו סיפורי התעללות, אונס ורצח של חיילי האויב ואף של אזרחים לא חמושים, זקנים, נשים, וילדים. בנוסף הראה לו תמונות פולארויד שהביא עמו ושבחלקן נראו נשים וייטנאמיות שהוכרחו לבצע בו מין אוראלי, כאשר בתמונות אחרות נראו ראשיהן הכרותים של אותן נשים עצמן. את התמונות שמר בתוך קופסת נעליים, בה החזיק גם מספר ראשים מכווצים , בהם, לדבריו, השתמש בתור כריות במהלך שהותו בג'ונגל. במקרה אחד שהתרחש ב-4 במאי 1973, כאשר היה רמירז בן שלוש עשרה בלבד בילה עם בן דודו בביתו, בו התגורר יחד עם אשתו, וניגש למקרר לחפש אחר דבר-מה לשתות, אך בפנים מצא את אקדחו של מייק נח על אחד המדפים. בן דודו הורה לו להתעלם מכך, אולם עם שובה של אשתו ממקום עבודתה כעבור זמן-מה היא פתחה בפרץ צעקות על כך שהוא בטלן ועצלן, לפני שנטל מייק את האקדח וירה בה למוות. הוא הורה לרמירז להסתלק מהמקום במהרה ולא לספר על מה שראה לאף נפש חיה כך שלא יסתבך. בעקבות עברו הצבאי הוגדר מייק כסובל מהפרעת דחק פוסט-טראומתית וזוכה מכל האישומים, על אף שנשלח לבית חולים פסיכיאטרי למשך מספר שנים.

בהשפעת סביבתו הקרובה החל רמירז להתנסות בסמים שונים וכבר מגיל עשר עישן קנאביס באופן יומיומי. אורח חייו החדש הוביל את אביו להכותו בכל פעם שעלה בידו לתפסו, והוא נהג להימלט לבית הקברות הסמוך לביתם בניסיון להסתתר מפניו. בחלוף הזמן הפך המקום לביתו השני, ולעיתים קרובות העדיף לישון לצד המצבות והקברים מאשר תחת אותה קורת גג שתחתיה התגוררה משפחתו.

ניצני הפשע

מספר חודשים לאחר תקרית הרצח לה היה עד ביקר רמירז לראשונה בלוס אנג'לס, שם התארח בביתו של אחיו, רובן. הלה ערך עבורו סיור באזור מרכז העסקים הראשי של העיר, ולימד אותו כיצד לפרוץ לבתים ולהתפרנס מגנבה. עם שובו לאל פאסו חדל רמירז להגיע לבית הספר, והעביר את זמנו בשימוש בסמים. לעיתים נהג לצוד בעלי חיים עם הרובה של אביו במדבריות של טקסס, פעילות שבתומה אהב לבתר את גופותיהם של החיות שלכד. כמו כן נרשם לחוג קראטה ואף השתתף במספר מפגשים של עדי יהוה, אולם פרש במהרה משניהם.

כאשר מלאו לו שלוש עשרה שנים עבר רמירז לגור יחד עם אחותו, רות, אשר התגוררה בקרבת מקום עם בעלה, רוברטו, שנודע בתור מציצן אשר נהג להסתובב ברחבי השכונה ולחפש אחר חלונות דרכם יכל להשקיף על זוגות שקיימו יחסי מין או על נשים שהחליפו את בגדיהן, מנהג אותו אימץ רמירז במהרה, בטרם יצאו השניים יחד מדי ערב לצורך סיבוביהם הליליים. זמן קצר לאחר מכן נפרדה רות מבעלה ואילצה אותו לעזוב, אולם רמירז המשיך להתגורר במקום ולחפש אחר נשים עירומות, ולעיתים אף פרץ לבתיהן כדי שיוכל להביט בהן ביתר שאת.

באותה העת החל להשתמש בסמים הלוצינוגניים, ביניהם פטריות פסילוסיבין, מסקלין, אל אס די, ופנציקלידין. הוא ניסה לחפש אחר עבודה ובמשך זמן קצר הועסק בשירותה של קצבייה בה עבד אחיו ג'וזף, אך עזב במהרה, ואף נשר מבית הספר התיכוני ג'פרסון והוא בכיתה ט'. לבסוף מצא עבודה נוספת בתור סבל ומנקה באכסניה מקומית, אך פוטר לאחר שניסה לאנוס את אחת האורחות. הוא נתקל בדמותה העירומה כשהציץ לתוך חדרה, וכשנכנסה לחדר המקלחת פרץ פנימה בעזרת רב-מפתח שגנב וזינק עליה. הוא סתם את פיה בעזרת תחתוניה וקשר את ידיה ורגליה, אולם לא הצליח להגיע לעוררות מינית, וכעבור מספר דקות בעלה שב לחדר והכה אותו עד אובדן הכרה. בני הזוג, עם זאת, ביקשו לעזוב את המקום ולא להגיש אישומים נגדו, כך שלאחר תקופת החלמה קצרה בבית החולים יצא רמירז לחופשי.

המעבר ללוס אנג'לס

בראשית 1978 רקם רמירז תוכנית חדשה שחשב כי תכניס כסף רב לכיסו, אשר כללה קנייה של קנאביס במחירים זולים בעיר מולדתו, אל פאסו, ומכירתו ביוקר בלוס אנג'לס. לאחר שקנה כמות מספקת עלה לאוטובוס שהגיע למרכז העסקים העירוני, והשתמש בכסף שהרוויח כדי ללון במלונות זולים ולספק את צרכיו הבסיסיים. מעת לעת שהה בביתו של אחיו, רובן, אך לאחר שהלה האשים אותו כי ניסה לפתות את אשתו, עזב רמירז את ביתו לאלתר.

בחודשים הבאים פיתח רמירז התמכרות חריפה לקוקאין, אשר צרכה את כל כספו והובילה אותו לפרוץ לבתי מגורים מדי ערב בחיפוש אחר כסף ודברי ערך שיוכל למכור. כאשר לא היה בידו די כסף כדי לממן את שהותו בבתי מלון עבר לישון בכלי רכב גנובים. אחותו, רות, הגיעה לבקרו בתחינה כי יחדל מאורח החיים ההדוניסטי שאימץ וישוב לאל פאסו, אולם רמירז סירב להיעתר לבקשותיה.

בתקרית שאירעה כעבור מספר חודשים נתקל רמירז באישה אשר ביקשה שישיג עבורה סם מסוג פנציקלידין, ולבסוף הגיעו השניים לדירתה שם יכלו לעשן אותו ללא הפרעה. בשלב מסוים ניסה רמירז לנשק אותה, אולם היא דחתה את חיזוריו באומרה כי היא לסבית. לאחר שעזב את המקום שב על עקבותיו ופרץ פנימה דרך החלון, לפני שקשר ואנס אותה במשך שעות.

באותה העת קרא רמירז לראשונה את התנ"ך השטני וכן את כנסיית השטן, שני ספריו המוכרים ביותר של מייסד כנסיית השטן, אנטון לה-ויי, ובהמשך אף פגש אותו באופן אישי ונכח בטקס שטני שהתקיים בהנחייתו האישית. הוא סירב להצטרף לארגון, עם זאת, מאחר שחשש כי המשטרה הצליחה להסתנן פנימה.

הרציחות

מיי ליונג

מקרה הרצח הידוע הראשון שביצע רמירז התרחש ב-10 באפריל 1984 במרתפו של בניין דירות בשכונת טנדרלוין , סן פרנסיסקו, קליפורניה, בו התגוררו בעיקר משפחות של בני מיעוטים אסייתים. מיי ליונג בת התשע ואחיה מייקל בן השמונה, שני ילדים סינים-אמריקאים אשר התגוררו באחת הקומות בבניין ושבו מביקור בביתו של אחד מחבריהם, עלו לאורך גרם המדרגות כאשר לפתע הבחינו שאיבדו שטר של דולר ושבו על עקבותיהם על מנת לחפשו. בשלב מסוים נפרדו דרכיהם כאשר פנה מייקל לשוטט בקומות העליונות ואילו מיי הגיעה לקומת הקרקע, אז פגשה ברמירז, אשר הציע כי יירדו למרתף על מנת לחפש אחרי השטר יחדיו.

ברדתם מטה החל רמירז להכות ולחנוק אותה בניסיון למנוע ממנה לזעוק לעזרה, בטרם החל לאנוס אותה. גופתה העירומה למחצה אותרה כעבור זמן קצר לאחר שהלה דקר אותה למוות ונמלט מהמקום, אולם שני הדיווחים העיקריים שהגיעו מזירת הפשע נותרו חלוקים בנוגע לאופן מציאתה. ככל הנראה נמצאה מיי בידי אחיה הקטן או בידי ילדיו של אחד הדיירים אשר התגוררו באותה קומה, כאשר היא תלויה מצינור תשתית שחובר לתקרה או לחלופין תקועה בתוך המכלול של אותם הצינורות, דבר שנעשה בניסיון להחביאה.

הפרשה לא קושרה לרמירז עד ל-2009, שנים רבות לאחר הרשעתו הראשונית, וזאת בעקבות התאמה שנעשתה בין ממצאים פורנזיים שנאספו כראיות מזירת הפשע לבין הדנ"א של רמירז עצמו, אשר הפלילה וקשרה אותו לרצח. יתר על כן הודיעו בכירים במשטרת קליפורניה ב-2016 כי בזירה נמצא גם דנ"א של חשוד נוסף, אשר ייתכן כי סייע לרמירז לרצוח את ליי ולכל הפחות צפה במתרחש, על אף שאותו אלמוני טרם נמצא.

ג'ני וינקו

מעט יותר מחודשיים לאחר מכן התרחש מקרה הרצח הבא אשר הפך לראשון בסדרת מעשי פשע אלימים בעלי דפוס זהה של שוד, התעללות, אונס ורצח, שביצע רמירז לאורך השנתיים הבאות, ובגינו זכה לכינוי "הצייד הלילי" מידי הציבור האמריקאי, שטרם למד אודות זהותו האמיתית.

באותה העת התגורר רמירז באכסניות ובמלונות זולים בסביבת מרכז העסקים הראשי של לוס אנג'לס, והעביר את מרבית זמנו בשימוש בסמים או בהתרועעות עם זונות. בליל ה-28 ביוני גמר אומר בדעתו לגנוב רכב לאחר שאזל כספו האחרון, ונהג תחת השפעת קוקאין ברחבי העיר בניסיון למצוא מקום מגורים אותו יוכל לשדוד. לאחר שנסע במשך זמן-מה על כביש 10 פנה לצאת לכיוון שכונת גלאסל פארק שבלוס אנג'לס, ובמהרה נעצר בסמוך לביתה של ג'ני וינקו בת השבעים ותשע.

כאשר פרץ פנימה מצא את וינקו ישנה במיטתה כשהיא שקועה בתרדמה כבדה, וניצל את המצב כדי לבזוז את ביתה בחיפוש אחר כסף וחפצי ערך אחרים ללא כל הפרעה. משלא עלה בידו למצוא דבר שב חזרה למיטתה ונעץ את סכינו בכוח רב בגופה. היא התעוררה בצרחות וניסתה להיאבק בו, אולם הוא סתם את פיה בעזרת ידו והמשיך לדקור אותה, עד שלבסוף שיסף את גרונה באלימות כה רבה כך שכמעט וכרת את ראשה. לאורך השעה הבאה אונן מעל גופתה ושטף את עצמו מדמה, לפני שגנב מקלט רדיו קטן ועזב את המקום.

מריה הרננדז, דיילי יושי אוקאזאקי, וצאי ליאן "ורוניקה" יו

לאורך השבועות הבאים דבק רמירז במודוס אופרנדי שאימץ לעצמו, קרי פריצה לבתי מגורים וגניבת כסף ופריטים יקרי ערך על מנת לממן את אורח חייו ההרסני שסבב את התמכרותו לסמים, אם כי לא רצח קורבנות נוספים במהלך כל אותה העת. לאחר שהבחין, עם זאת, כי התמכרותו הפכה אותו לפרנואיד והובילה אותו להתרשל בעבודתו הלילית, נגמל לחלוטין מהסם מחשש כי יוביל למעצרו, ועבר לצרוך משקאות חריפים וקנאביס.

תחילה נדמה היה כי פרשת מותה של וינקו הייתה מקרה רצח בודד, אולם בליל ה-17 במרץ 1985, יותר מתשעה חודשים לאחר מכן, רכש רמירז אקדח וגנב רכב נוסף בטרם עלה על הכביש המהיר בחיפוש אחר קורבן חדש. לאחר שנתקל במריה הרננדז בת העשרים ושתיים אשר נסעה גם היא על הכביש המהיר באותה שעה בדרכה לביתה, החל רמירז להתחקות אחר מכוניתה ויצא בעקבותיה לכיוון הפרוור רוזמיד בו התגוררה יחד עם שותפתה, דייל אוקאזאקי בת השלושים וארבע.

כאשר הגיעה הרננדז לפתח ביתה חנה רמירז מעט מאחוריה ונכנס בזריזות אחריה מבעד לתריס הגלילה של מוסך החנייה אשר נסגר באיטיות. היא הסתובבה לעברו בדיוק כאשר שלף את אקדחו כשהוא מכוון לפניה והחלה לצעוק, ”לא, אלוהים, בבקשה לא!”; האורות נכבו בפתאומיות, עם זאת, לאחר שהתריס החשמלי נסגר, מה שהבהיל את רמירז וגרם לו ללחוץ על ההדק. הרננדז הרימה את ידיה מעלה בניסיון להגן על עצמה, והקליע שנורה פגע בצרור המפתחות שהחזיקה וניתז הצידה מבלי לפגוע בה. היא נפלה ארצה והעמידה פני מתה, מהתלה לה האמין רמירז לפני שדחף אותה הצידה ופנה לעלות במדרגות לכיוון הקומה הראשונה, בה שהתה אוקאזאקי.

שוטרים מלווים את ריצ'רד רמירז לאחר מתן עדות באחד השימועים של משפטו ב-5 במרץ 1986.

למשמע רעש הירי קפצה אוקאזאקי על רגליה ופנתה להסתתר מאחורי שידה סמוכה, אולם רמירז הבחין בה עושה זאת והמתין בדממה בחושך לכך שתקום. לבסוף התרוממה באיטיות ומבטם נפגש למספר שניות בטרם ירה ישירות בראשה. כאשר פנה לעזוב את המקום מצא את הרננדז, אשר לקתה בהתקף חרדה, עומדת משותקת מפחד בצדי המדרכה. היא החלה להתחנן על חייה וניסתה להתחבא מאחורי רכב חונה, אולם רמירז התעלם מכך וחלף על פניה מבלי לפגוע בה בדרכו לרכבו, לפני שפנה לצאת חזרה לכביש המהיר בחיפוש אחר קורבן נוסף לאותו לילה.

לא חלף זמן רב עד שנתקל ברכבה של צאי ליאן "ורוניקה" יו בת השלושים, שנסעה באותה שעה לכיוון ביתה בשכונת מונטריי פארק . בפעם השנייה באותו הלילה חזר רמירז על דפוס פעולתו ויצא בעקבותיה, אולם כעבור זמן-מה היא הבחינה בו ונעצרה בצדי הכביש בניסיון לראות אותו ביתר שאת. רמירז עקף אותה והמשיך לנסוע, אולם היא שבה לכביש במהרה וכעת הייתה זו היא שעקבה אחריו.

לאחר מספר דקות בהן לא הצליח להתנער ממנה עצר רמירז בצדי הדרך אף הוא ויצא מרכבו לכיוונה של יו. השניים התעמתו זה עם זו כאשר יו פנתה לחקור אותו בכעס מדוע עקב אחריה, ורמירז פטר את העניין באמתלה שחשב כי הכיר אותה ושנפגשו בעבר. לבסוף תפס בחולצתה בחוזקה לקול צרחותיה וניסה למשוך אותה מתוך תא הנהג, אולם הדלת הייתה נעולה ובלית ברירה עקף את הרכב ונכנס פנימה מצדו השני בדיוק כאשר ניסתה יו לנעול את הדלת. הוא לא הגיב לתחינותיה ובמקום זאת שלף את אקדחו וירה בצדי גופה, וכאשר פתחה את הדלת בניסיון להימלט מהרכב ירה בשנית בגבה התחתון, לפני שקרסה על הכביש וחדלה לנוע. רמירז עזב את המקום ועלה על הכביש המהיר לפני שנטש את רכבו הגנוב באזור אקראי מחשש כי יקשר בינו לבין הרצח, ושב למרכז לוס אנג'לס באוטובוס.

הרצח הכפול של משפחת זאזארה

בחלוף הזמן החל רמירז לפתח התמכרות חדשה כלפי הריגוש הרב שחווה בעת מעשי הרצח, וכשמונה ימים בלבד לאחר מותן של יו ואוקאזאקי, בשעה 02:00 בליל ה-27 במרץ, גנב רכב נוסף ועלה על הכביש המהיר מתוך כוונה לשוטט בחוסר מעש עד שייפול לידיו קורבן חדש, בדומה לאופן בו מצא את קודמיו, אולם כעבור זמן-מה נזכר בבית מגורים בעיר וויטייר אותו שדד כשנה קודם לכן, והחליט לחזור לשם.

כאשר הגיע למקום חנה לצד הבית ונכנס לחצר המקיפה אותו בכדי לתור אחר חלון קל לפריצה דרכו יוכל להיכנס. תחילה הבחין מבעד לזגוגית בוינסנט צ'ארלס זאזארה בן השישים וארבע אשר נרדם על הספה מול הטלוויזיה, וכעבור מספר דקות מצא גם את אשתו, מקסין לבניה זאזארה בת הארבעים וארבע, אשר ישנה במיטתה. הוא פרץ לבית בסערה ולא התעכב בטרם שלף את אקדחו וירה ברקתו של זאזארה עוד לפני שהספיק הלה להתעורר. הוא זינק על רגליו וניסה להיאבק בו, אולם הקליע חדר למוחו ופגע ביכולותיו המוטוריות מה שגרם לו לקרוס ארצה כשהוא מדמם בכבדות.

מקסין זאזארה התעוררה למשמע קול הירי וקפצה מתוך מיטתה בדיוק כאשר פרץ רמירז לחדרה בצעקות רמות, ”תסתמי את הפה, זונה, ואל תסתכלי עליי! איפה הכסף? איפה התכשיטים?”; לאחר שדרשה ממנו לעזוב החל להכות אותה וכפה עליה להשתטח על בטנה בשעה שקשר את ידיה עם עניבה שחטף מתוך ארון בגדים קרוב. כעת, משהרגיש תחושת ביטחון בדבר חופש הפעולה שלו במקום, החל לנתק את כל קווי הטלפון ולחפש אחר כסף וחפצי ערך.

זאזארה ניצלה את חוסר תשומת לבו כדי להשתחרר מכבליה וחטפה את רובה השוטגאן שהיא ובעלה החביאו תחת מיטתם מאז שביתם נשדד לפני כשנה בידי רמירז עצמו. הוא שמע את רעשי התפתלותה על הרצפה וחדל מחיפושיו כדי להסתובב אחורה ולפגוש את מבטה בשעה שכיוונה את קנה הרובה ישירות לעברו. כעבור מספר שניות בהן עמדו משותקים והביטו זה בזו ניסה רמירז לזנק הצידה תוך כדי שליפת האקדח שהחזיק במכנסיו, אולם זאזארה כבר לחצה על ההדק ועשויה הייתה להורגו אלמלא בעלה לא פרק את כלי הנשק באותו סוף שבוע מחשש כי נכדיהם ימצאו אותו בעת ביקורם בבית.

רמירז שקע בהתקף זעם כתוצאה מכך שהרשה לעצמו להיתפס לא מוכן, וירה בה מיד כשלוש פעמים מטווח אפס. לאחר שנפלה ארצה החל להכות ולבעוט בה, לפני שפנה לרוץ לעבר המטבח, משם שב כעבור מספר שניות כשבידו סכין ארוכה. הוא הרים את זאזארה הגוססת חזרה למיטה והסיר את חולצתה לפני שהחל לחתוך את גופה בניסיון להוציא את לבה החוצה, אך משלא הצליח לחדור מבעד לכלוב הצלעות גמר אומר בדעתו לחרוט צורת צלב על בית החזה שלה. לאחר מכן חתך את עפעפיה ועקר את עיניה מתוך ארובותיהן, אותן החליט לשמור בתוך קופסת תכשיטים קטנה שמצא על שידה סמוכה. בהמשך דקר את צווארה, בטנה ומפשעתה, ואף ניסה לאנוס אותה, אולם עדיין חש נסער מכך שכמעט והצליחה לירות בו, מה שמנע ממנו לשמור על זקפה ולהגיע לפורקן מיני. לבסוף גנב מספר תכשיטים, מוצרים חשמליים וכלי נשק, לפני שעזב את המקום, נטש את הרכב הגנוב, ועלה על אוטובוס חזרה למרכז לוס אנג'לס, שם שכן מלון ססיל בו התגורר באותה העת.

משפחת דוי

כעבור מעט יותר משבועיים, בליל ה-14 באפריל, גנב רמירז רכב שחנה מול מלון אלכסנדריה כשבידיו מקלט רדיו משטרתי אותו רכש באמצעות הכסף שהרוויח משדידת ביתם של בני משפחת זאזארה. כהרגלו עלה על הכביש המהיר ונסע לאיטו בחוסר מעש, עד שהחליט לשוב לשכונת מונטריי פארק בה רצח את צאי ליאן "ורוניקה" יו מספר שבועות קודם לכן. לבסוף נעצר בחזית בית המגורים של משפחת דוי בו התגוררו ביל דוי בן השישים ושש, מנהל מכירות בדימוס, ואשתו ליליאן דוי בת החמישים ושש, אישה מוגבלת אשר הפכה מרותקת לכיסא גלגלים מאז שלקתה בשבץ מוחי כשנתיים קודם לכן.

לאחר שפרץ פנימה בדממה דרך אחד החלונות חלף רמירז על פני ליליאן, אשר ישנה במיטתה, והמשיך לחדר השינה הנוסף בו ישן ביל. הלה התעורר כאשר דרך רמירז את אקדחו, צליל אותו הכיר וזיהה, אולם לא הספיק לתפוס את כלי הנשק הפרטי שלו, אותו שמר בהישג יד, לפני שירה רמירז ישירות בפניו. הקליע חדר מבעד לשפתו העליונה, לשונו, בית הקול ומוחו, ונעצר בעורפו, כאשר כוח ההדף העיף אותו מעבר למיטה. רמירז ניסה לירות בו שוב אך נתקל במעצור, ונמלט מחוץ לחדר למשך מספר שניות כדי לטעון את אקדחו מחדש. כאשר שב פנימה מצא את ביל זוחל על הרצפה ומדמם בכבדות כשהוא מתחנן על חייו, אולם חלף על פניו ללא כל התייחסות בדרכו לחדרה של ליליאן.

בשעה שעמד מעל האישה המשותקת החל לסטור על פניה תוך כדי שהוא צועק, ”תסתמי את הפה או שארצח אותך, זונה”, על אף שבעקבות נכותה לא הייתה מסוגלת כלל לצעוק, ולדבר הצליחה רק בקושי. הוא קשר את ידיה מאחורי גבה והחל לחפש אחר חפצי ערך ברחבי החדר כאשר ביל שב לפתע להכרתו והחל לזחול לכיוונו. רמירז רץ לעברו במהרה והכה אותו בחוזקה עד שהתעלף שוב. לאחר מכן שב למיטה בה שכבה ליליאן והחל לאנוס אותה תוך כדי שהוא דורש ממנה שלא להסתכל עליו. כאשר סיים נישק את שפתיה ועזב את המקום עם השלל שגנב. ביל שב להכרתו והתעלף לסירוגין, אולם הצליח להרים את שפופרת הטלפון כדי להזעיק את כוחות המשטרה למקום, אשר הגיעו לזירה כעבור זמן-מה ונאלצו לקבוע את מותו בבית החולים.

האחיות מייבל "מא" בל ופלורנס "נטי" לאנג

בהמשך אותו החודש גנב רמירז רכב נוסף שמצא במגרש חנייה סמוך לסניף של מסעדת צב המשי , ובליל ה-29 במאי נסע לשכונת אלטה ויסטה שבפאתי העיר מונרוביה שבקליפורניה. הוא נעצר לצד ביתה של מייבל "מא" בל בת השמונים ושלוש, אלמנה וגמלאית אשר התגוררה במקום יחד עם אחותה המוגבלת, פלורנס "נטי" לאנג בת השמונים ואחת.

בל לא נהגה לנעול את דלתות הבית ולכן רמירז הצליח להיכנס פנימה ללא כל מאמץ. תחילה חלף על פניה של לאנג, אשר ישנה בחדרה, והסיק במהרה כי הייתה אישה מבוגרת ונכה אשר אינה מהווה איום. לאחר מכן מצא את בל, אשר הייתה שקועה בתנומה כבדה אף היא. נטול כל חשש מפני התנגדות פוטנציאלית, פנה רמירז לחפש אחר חפצי ערך ברחבי הבית.

משלא הצליח למצוא דבר שב למטבח כשהוא תר אחר סכין עמה יוכל לרצוח את שתי הנשים, אך לא עלה בידו להיתקל באחת חדה דיו כדי שתנוח עליו דעתו ולבסוף הסתפק בפטיש כבד, עמו שב לחדרה של לאנג ופיצח את גולגולותה במכות חוזרות ונשנות, בטרם קשר את ידיה מאחורי גבה בעזרת חוט חשמל שתלש משעון מעורר שנח על שידה סמוכה. לאחר מכן המשיך לחדרה של בל והכה גם אותה בראשה, אולם היא התעוררה כעבור מספר רגעים והחלה לצרוח. רמירז צרח עליה בחזרה בדרישה כי תמסור לידיו את כל הכסף והתכשיטים שברשותה, אך היא השיבה כי אין בידיה דבר ודרשה שיעזוב את ביתה מיד. הוא המשיך להכות בראשה עם הפטיש, מרסק את פניה, לפני שקשר את קרסוליה עם סרט דביק שמצא באחת המגירות. לאחר מכן תלש חוט חשמל נוסף, פתח את קצוותיו החשופים, והחל לחשמל אותה.

מאוכזב מהשלל הדל שעבודתו הניבה, פנה רמירז לעזוב את המקום כשבידיו מספר תכשיטים זולים ונגן קלטות. בדרכו החוצה נכנס לחדרה של לאנג, תלש את כתונת הלילה שלה, והחל לאנוס אותה. בצעד יוצא דופן, לאור אמונה שהחל לבסס באותה העת אשר גרסה כי השטן שומר עליו ומונע מרשויות החוק ללכדו, שב רמירז לחדרה של בל והשתמש בשפתון האדום שלה כדי לצייר צורת פנטגרם על ירכה השמאלית וכן על הקיר הצמוד למיטתה. לאחר מכן צייר צורה דומה גם על קיר חדר השינה של לאנג, אשר נפצעה קשה אך שרדה על אף שנותרה משותקת בכל גופה, זאת בניגוד לבל שנלקחה בהמשך לבית החולים כשהיא במצב אנוש ומתה מפצעיה ב-17 ביולי אותה שנה. רמירז אכל בננה ושתה פחית קוקה-קולה ופחית מאונטיין דיו, הטיל את מימיו על הרצפה, ועזב את המקום.

משפחת קייל

כעבור יממה בלבד, בליל ה-30 במאי, שב רמירז לשוטט בכביש המהיר בחיפוש אחר קורבנות, מבלי שטרח כלל להיפטר מהרכב בו השתמש בליל אמש, ואף העמיס את תא המטען שלו בארגזי ספרים שלקח מתוך מיסיון מקומי מחשש כי ייקלע למרדף משטרתי במהלכו יתפתח קרב יריות, כך שהכרכים העבים יוכלו לעצור את הקליעים ולמנוע מהם לפגוע בו. כעבור זמן-מה נכנס לעיר ברבנק ונעצר בסמוך לביתה של קרול קייל בת הארבעים ושתיים, אם יחידנית אשר התפרנסה למחייתה כאחות והתגוררה עם בנה מארק בן האחת עשרה ובתה הקטנה, מאז שבעלה נהרג באסון תעופה מספר שנים קודם לכן.

רמירז הצליח לפתוח את דלת הכניסה לאחר שהשחיל את ידו מבעד לצוהר קטן לחיות מחמד שהותקן בתחתיתה ושיחק עם המנעול בידיו. בתוך הבית מצא את דרכו במהרה לחדר השינה של קייל וכיוון את אור הפנס שלו לעיניה באיום, ”תתעוררי כבר, זונה, ואל תצרחי או שאני אהרוג אותך. אל תעשי רעש, הבנת?”; קייל הנהנה בחיוב בשעה שרמירז הצמיד את האקדח לרקתה, ובתשובה לשאלותיו ענתה כי לא נמצאו עוד אנשים בבית למעט בנה הקטן.

כאשר נכנסו לחדרו של בנה כיוון אליו רמירז את האקדח תוך כדי שהוא מאיים עליו שלא יסתכל עליו וגם לא יזוז, אולם קייל זינקה פנימה ונעמדה ביניהם כמגן בתחינה כי לא יפגע בו. בתגובה דחף רמירז את שניהם על המיטה וכפת אותם זה לזו, לפני שהכניסם לארון בגדים סמוך וסגר את הדלת. כעבור מספר שניות פתח אותה ושאל, ”אין לכם כלי נשק בבית, נכון?”; לאחר שהשיבה קייל בשלילה הוציא את שניהם החוצה והטיח אותם על המיטה, עוטף אותם בסדין כך שלא יוכלו להסתכל עליו, והחל לחפש אחר כסף ודברי ערך.

לאחר שלא עלה בידו למצוא דבר החזיר את השניים חזרה לארון, אולם כעבור רגע התחרט והפריד ביניהם, קושר את מארק הצעיר בתוך הארון ומוציא את קייל החוצה כשהוא אוחז בשיערה בחוזקה ומושך אותה אחריו לאורך המסדרון בצעקות רמות, ”איפה הכסף? איפה התכשיטים?”; היא החלה להבטיח לו כי תראה לו היכן הם מוחבאים, ”אני אתן לך את כל מה שיש לי, רק בבקשה אל תפגע בילדים שלי”; למשמע דבריה נבהל רמירז ושאל מדוע אמרה "ילדים" בצורת רבים, אולם קייל הצליחה להרגיעו באומרה כי בתה הקטנה ישנה בבית חברתה באותה העת ועתידה הייתה לשוב רק בשעות הבוקר המאוחרות. רמירז רק צחק בתגובה והשיב כי אולי יחכה עד שתחזור.

קייל הובילה אותו לשידה בחדר השינה שלה בה שמרה קופסת תכשיטים קטנה, ובנוסף הושיטה לו שרשרת יהלומים שענדה סביב צווארה. לאחר שערך חיפוש גם בחדרה הרגיעה רמירז באומרו כי לא יפגע בבנה כל עוד תעשה כדבריו, והחל לקרוע את כתונת הלילה שלה בטרם פתח את רוכסן מכנסיו וכפה עליה לבצע בו מין אוראלי. הוא פנה לקיים עמה יחסי מין אך היא הניאה אותו מלעשות כן באומרה כי הייתה במחזור וכן כי סבלה ממחלות מין, ובמקום זאת ביצע בה רמירז שורה של מעשי סדום אלימים ובעיקר יחסי מין אנאליים אשר נמשכו לאורך השעות הבאות.

מעט לפני עלות השחר החליט רמירז לעזוב וביקש מקייט שתספק לו הוראות כיצד להגיע מביתה לכביש המהיר. לדבריה, כלל לא ידע היכן שהה וטעה לחשוב שהם נמצאו בגלנדייל. בנוסף העיר כי יחסי המין שקיים עמה לא היו רעים יחסית לגילה, ואמר שעצם העובדה שהרשה לה לחיות הפכה אותה לברת מזל, ”כבר הרגתי מלא אנשים, את יודעת”; כאשר עמד להביא את בנה חזרה לחדר ביקשה ממנו שלא ייתן לו לראות אותה עירומה בצורה הזו, בקשה לה נעתר רמירז ופנה להלביש אותה בכתונת לילה חדשה לפני שקשר את שניהם יחדיו ונמלט מהמקום.

מארי לואיז קאנון

במהלך הימים הבאים נקלע רמירז לסדרת אירועים אשר כמעט והובילו לתפיסתו. דפוס הפשע לפיו פעל כבר התגלה בחלקו והוביל למסקנה כי מי שעמד מאחורי כל מקרי הרצח היה אדם אחד, ולפיכך המצוד אחריו החל לתפוס תאוצה על אף שזהותו המדויקת טרם נודעה לידי המשטרה. בראשית חודש יולי, לעת לילה, ניסה לפרוץ לביתו של השוטר ג'ון רודריגז בפיקו ריברה , ונאלץ להימלט לאחר שיושבי המקום שמעו אותו שובר את אחד החלונות. למחרת היום, מתוסכל מכישלונו, ניסה לחטוף נערה צעירה באיגל רוק לאור יום ולעיני כל, אולם נאלץ להימלט בשנית לאחר שהיא החלה לצרוח תוך כדי שניסתה להיאבק בו. כאשר ברח מאותו מקום במהירות מופרזת על גבי רכבו הגנוב חלף בשוגג על פני רמזור אדום ונעצר בידי שוטר רכוב על אופנוע, אולם הצליח לברוח ממנו בריצה על אף שהותיר את כל חפציו בתא הנהג.

מקרה הרצח הבא, אפוא, התרחש בליל ה-2 ביולי, לאחר שגנב רמירז רכב נוסף ונסע לארקדיה . הוא החנה את רכבו בקרבת היציאה לכביש המהיר והמשיך לשוטט בין רחובות העיר במשך זמן-מה עד שלבסוף הגיע לביתה של מארי לואיז קאנון בת השבעים וחמש, אלמנה מבוגרת שחיה בגפה. כאשר עלה לחדר השינה שלה מצא אותה שקועה בתנומה עמוקה, והרים מנורת לילה כבדה שנחה על השידה בטרם החל להטיח אותה בחוזקה בראשה. היא התעוררה בצרחות ורמירז החל להכותה בפניה עם אגרופיו החשופים עד שאיבדה את הכרתה, והמשיך לחנוק אותה גם לאחר מכן. הוא יצא מהחדר לכיוון המטבח ושב כעבור מספר דקות עם סכין קצבים שמצא, בה השתמש כדי לדקור את קאנון בצווארה פעמים רבות עד שהשתכנע כי מתה. לאחר שגנב מספר חפצי ערך ושטף את עצמו מדם צעד חזרה לכיוון רכבו ועזב.

משפחת בנט

על אף שמקרה הרצח הקודם אירע בארקדיה , שב רמירז למקום כעבור שלושה ימים בלבד, בליל ה-3 ביולי, עם רכב גנוב נוסף, ושוטט בין רחובות העיר במשך זמן-מה לפני שנדד לסיארה מדרה הסמוכה. הוא נעצר מול בית משפחת בנט, בו התגוררו הורי המשפחה יחד עם שני ילדיהם, ויטני בת השש עשרה וג'יימס בן השמונה עשרה.

לאחר שנכנס פנימה דרך דלת שנותרה פתוחה מצא את ויטני ישנה בחדרה, אך החליט כי ראשית כל יחפש אחר שאר יושבי הבית וינטרלם. בהמשך המסדרון הגיע לחדר השינה של הורי המשפחה, אך החליט שלא להשתמש באקדחו על מנת להרגם, ובמקום זאת יצא החוצה ושב לרכבו על מנת לקחת את מפתח הגלגלים, מתוך כוונה להכותם למוות.

כאשר חזר פנימה, עם זאת, פנה ישירות לחדרה של ויטני וסתם את פיה בחוזקה עם ידו תוך כדי שהכה אותה נמרצות בראשה בעזרת המפתח. לבסוף עצר ועזב את החדר לכיוון המטבח על מנת להביא סכין בה רצה להשתמש כדי להמיתה, אולם לאחר שלא הצליח למצוא אחת שב לחדר ותלש את קצהו של חוט הטלפון הסמוך, עמו תכנן לחנוק אותה למוות. הוא טיפס על המיטה והתיישב על גופה הדומם, כאשר גבה מופנה כלפי מעלה, והחל לכרוך את החוט סביב צווארה, אך מספר ניצוצות חשמליים נפלטו לפתע מקצהו החשוף, בה בעת בזמן שהיא פתחה את פיה ולקחה נשימה עמוקה.

רמירז המבוהל שחרר את אחיזתו ממנה ויצא מהבית בנחפזות דרך חלון חדר השינה כשהוא ממהר חזרה לרכבו. ויטני התעוררה עם עלות השחר בצרחות אימים ונמצאה בידי הוריה כשגולגולותה מנופצת לחלקים והיא מדממת בכבדות מראשה, אולם היא נלקחה לבית החולים בזמן וחייה ניצלו. מאוחר יותר העיד רמירז כי האמין שהניצוצות החשמליים ושאיפת האוויר הפתאומית של ויטני היו התהוותו של ישו, אשר התערב בעניין על מנת להציל את חייה, ולפיכך החליט לברוח מהמקום מבלי לרצוח אותה.

ג'ויס לוסיל נלסון וסופי דיקמן

לאחר כל מקרי הרצח הקודמים שכבר ביצע מבלי שנלכד החל רמירז להאמין כי הוא אינו מסוגל להיתפס, מה שהעצים את ביטחונו העצמי עד כדי כך שלאחר ארבעה לילות בלבד, ב-7 ביולי, יצא לשוטט כהרגלו לעת לילה על הכביש המהיר ברכב גנוב, כשהוא נוסע לאיטו בין קהילותיהם של היישובים גלנדייל, רוזמיד , ארקדיה , ולבסוף מונטריי פארק , כולם מקומות בהם רצח את קורבנותיו בחודשים החולפים.

עם כניסתו לעיר שוטט רמירז במשך זמן-מה בין הרחובות עד שנעצר בסמוך לביתה של ג'ויס לוסיל נלסון בת השישים ואחת, ופרץ פנימה דרך החלון. הוא מצא את נלסון ישנה על הספה בסלון לאחר שנרדמה מול הטלוויזיה, והצמיד את קנה אקדחו לראשה תוך כדי שהוא מנער אותה. היא התעוררה בבהלה והחלה לצעוק, ”מי אתה? מה אתה רוצה?”, אולם רמירז רק ציווה עליה בכעס שלא תסתכל עליו ושתעשה כדבריו, תוך כדי שתפס בשיערה בכוח והחל למשוך אותה לכיוון חדר השינה. כאשר ניסתה להתנגד ולהיאבק בו הטיח אותה כנגד הרצפה והחל להכות אותה בחוזקה בפניה עד שאיבדה את הכרתה. לאחר מכן שב למשוך אותה משיערה לכיוון חדר השינה שם בעט בראשה וגרם לה לחבלות כה חמורות עד שמתה. לאחר מכן גנב מספר תכשיטים ומכשירים חשמליים לפני שעזב את הבית.

רמירז המשיך לשוטט במשך זמן-מה בערים הסמוכות אלהמברה ורוזמיד , אך שב לבסוף חזרה למונטריי פארק בה רצח קודם לכן את נלסון, שגופתה טרם נמצאה. הוא עצר את רכבו בסמוך לביתה של סופי דיקמן בת השישים ושלוש ונכנס פנימה לאחר שפרץ את הדלת. כאשר הגיע לחדר השינה שלה מצא אותה ישנה במיטתה והסתער עליה תוך כדי שהוא מצמיד את ידו לפיה ומצווה עליה שלא תסתכל עליו או תנסה לקרוא לעזרה.

דיקמן הנהנה כי הבינה ורמירז פנה לאזוק אותה עם אזיקים שהביא עמו במיוחד לשם מטרה זו וכן כיסה את ראשה עם ציפית של כרית, בטרם החל לחפש אחר כסף ברחבי הבית. כאשר חזר בידיים ריקות שאל אותה היכן הסתירה את תכשיטיה, אך משענתה לו כי אין בידיה שום דברי ערך, הנחית אגרוף על פניה וחזר על שאלתו בשנית. רק אז הובילה אותו לחדר המקלחת בו נמצא ארון התרופות שבתוכו החביאה אותם. בזמן שפנה לחפש אחריהן תלשה דיקמן את הטבעת שענדה על ידה והשליכה אותה לעבר הרווח שבין הקיר לכיור, אולם כאשר הסתובב חזרה לכיוונה הבחין מיד רמירז בכך וחזר להכותה עד שגילתה לו היכן היא.

כאשר נחה דעתו מהשלל שהשיג גרר רמירז את דיקמן חזרה לחדר השינה שם תלש את תחתוניה וציווה עליה לפסק את רגליה. הוא ניסה לקיים עמה יחסי מין אנאליים אך לא הצליח לשמור על זקפה, וגרר אותה לעבר המיטה שם ניסה לאנוס אותה שוב ללא הצלחה. הוא הזהיר אותה שלא תנסה להזעיק עזרה לפני שעזב את המקום לכיוון הוליווד, שם נטש את רכבו וחזר למרכז העיר באוטובוס.

משפחת ניידינג ומשפחת קובנאנת'

עד לאותה העת כבר החל רמירז לגלות עניין אובססיבי בחדשות שעוררו פשעיו ואף נהג לקרוא כתבות עיתון המסקרות אותם. בעקבות המצוד הרחב שנפתח אחריו גמלה בלבו ההחלטה להפוך לזהיר יותר, אך בה בעת ביקש גם להעביר לידי הציבור מסר שאינו משתמע לשני פנים, אותו התכוון להשאיר בזירת הפשע הבאה שלו בדמות ראשיהם הערופים של קורבנותיו, ולשם כך רכש מצ'טה בחנות סכינים מקומית, לא הרחק מהמלון בו התגורר.

בהמשך אותו הלילה, ה-20 ביולי, גנב רכב נוסף ונסע לכיוון העיר גלנדייל, בה שוטט לאיטו במשך זמן-מה עד שנעצר בסמוך לביתם של מקסון ניידינג בן השישים ושמונה ואשתו לילה ניידינג בת השישים ושש. מבלי לבזבז זמן פרץ פנימה כשהוא שועט לכיוון חדר השינה של השניים, והתפרץ פנימה תוך כדי שהוא מדליק את האורות ובועט במיטתם בצעקות, ”אורו וקומו, בני זונות!”; לילה התעוררה בצרחות ומקס קפץ לתנוחה של ישיבה חלקית, אולם רמירז הרים את המצ'טה באוויר ושיסע את צווארו בחוזקה. ראשו לא נערף, אולם הלהב הותיר חתך עמוק בצווארו, והוא קרס על המיטה, מדמם בכבדות, והחל להתחנן על חייו. לאחר מכן ניסה רמירז לערוף גם את ראשה של לילה אך פספס את צווארה, ובמקום זאת שלף את אקדחו כשהוא מצמיד אותו לרקתו של מקס ולחץ על ההדק, אך נתקל במעצור. השניים המשיכו לבקש כי יחוס על חייהם בשעה שטען את האקדח מחדש, תחינות מהן התעלם בטרם ירה במקס למוות מטווח אפס. למראה בעלה המת החלה לילה לצרוח בהיסטריה, אולם רמירז ירה שלוש פעמים ישירות בפניה, הורג אותה באופן מידי.

הוא המשיך להשחית את גופותיהם עם המצ'טה ולגנוב חפצים שונים במשך זמן-מה, אולם ארז את חפציו ועזב את המקום במהרה לאחר שלפתע נשמע דיווח אודות קולות הירי במקלט הרדיו המשטרתי שנשא עמו. הוא עלה חזרה על הכביש המהיר בסביבות השעה 04:15 לפנות בוקר ונסע צפונה עד שהגיע לסאן ואלי , משם עשה את דרכו לכיוון בית משפחת קובנאנת'.

ריצ'רד רמירז ואשתו דורין ליאוי.

צ'יינארונג וסומקיד קובנאנת' בני השלושים ושתיים היו זוג מהגרים תאילנדים שהתגוררו במקום יחד עם שני ילדיהם, בנם בן השמונה ובתם בת השנתיים. לאחר שנכנס פנימה דרך דלת המרפסת הפתוחה מצא את סומקיד ישנה על הספה בסלון. הוא רץ לעברה והצמיד את ידו לפיה, מונע ממנה לצרוח, תוך כדי שהוא מצמיד את אקדחו לראשה ומאיים כי אם תעז לצרוח יהרוג אותה. לאחר מכן עזב אותה מבלי לפגוע בה והלך לחפש אחר שאר יושבי הבית. הוא חלף על פני שני ילדיהם, אשר ישנו בחדרים שונים, ולבסוף מצא את צ'יינרונג ישן בחדר השינה של הזוג. הוא ניגש לעברו בדממה והצמיד את האקדח לאוזנו השמאלית לפני שלחץ על ההדק וירה בו למוות.

כאשר שב לסומקיד המבוהלת אשר עדיין הייתה שרועה על הספה הבחין רמירז כי טבעת היהלום שענדה על ידה נעלמה. הוא הסיר את אחת הכפפות שלבש וסטר בחוזקה על פניה בצרחות, ”אל תשחקי איתי משחקים, זונה! איפה הטבעת?”, תוך כדי שהוא מתכונן להמשיך להכותה, אולם היא הוציאה אותה מתוך הכורסה בתוכה הייתה מוחבאת ללא כל התנגדות נוספת.

רמירז קרע את כתונת הלילה שלה מעליה והחל לגרור אותה ערומה ברחבי הבית כשהוא תופס אותה משיערה. עם הגעתם למטבח הפך את המגירות הרבות על תוכנן עד שעלה בידו למצוא סכין, בה השתמש כדי לחתוך את חוט החשמל של מייבש השיער של סומקיד, איתו קשר את ידיה מאחורי גבה. לאחר מכן לקח אותה לחדר השינה בו נחה גופתו של בעלה והחל לאנוס אותה מעליה. הוא נאלץ לעצור כעבור מספר דקות למשמע רעש של שעון מעורר אשר הגיע מכיוון חדר השינה של בנה הקטן, אליו שעט בריצה. לאחר שמצא את השעון וכיבה אותו פנה לקשור את ידיו ורגליו של הילד, תוך כדי שהוא סותם את פיו בעזרת גרב, וחזר במהרה לחדר השינה כדי להמשיך ולאנוס את סומקיד. בהמשך כפה עליה לשבת על אחד הכיסאות ולבצע בו מין אוראלי לפני שהכריח אותה לעמוד והמשיך לבצע בה מין אנאלי עד שהגיע לפורקן מיני. הוא החל לחקור אותה באגרסיביות לגבי מקום הימצאותם של דברי ערך נוספים ברחבי הבית, ביניהם שמונים דולרים שמצא בארנקה וכן מספר תכשיטים שהוחבאו במטבח. בתשובה לדרישותיו הבלתי פוסקות השיבה סומקיד כי אין בידה עוד כסף ונשבעה על כך באלוהים, אולם שבועתה רק החמירה את כעסו של רמירז עוד יותר, אשר ציווה עליה שלא להישבע בשמו של אלוהים אלא בשמו של השטן. רק לאחר שעשתה זאת חדל מצעקותיו ולקח אותה חזרה לחדר השינה, שם אנס אותה בפעם השלישית באותו הלילה.

קודם לעזיבתו דרש רמירז מסומקיד שתראה לו כיצד להיכנס למוסך, בו רצה לחפש אחר כסף ותכשיטים חבויים נוספים, אולם הדרך היחידה לפתוח את דלת הגלילה שלו הייתה באמצעות כפתור שעורר את חשדו כי הוא עשוי להזעיק את המשטרה. רק לאחר שהסכים לבסוף ללחוץ עליו הצליח רמירז להיכנס פנימה ולגנוב עוד כמה דולרים ספורים שמצא בתוך רכב המשפחה. הוא הכריח את סומקיד להישבע פעם נוספת בשמו של השטן כי לא החביאה בבית תכשיטים נוספים, ועזב את המקום לאחר שהותיר אותה כבולה על הרצפה וכשבידיו מזוודה מלאה בכל השלל שגנב.

משפחת פיטרסון

מפאת הלהט התקשורתי שהתפתח סביב הפשעים שביצע בחודשים הקודמים, דבר שעורר בהלה לאומית בכל רחבי קליפורניה, המתין רמירז מעט יותר משבועיים לפני שהתכונן למקרה הרצח הבא, ובליל ה-6 באוגוסט גנב רכב ממגרש חנייה בברבנק כאשר פניו מועדות למקום בו טרם ביקר, שכונת נורת'רידג' בלוס אנג'לס.

רמירז נעצר בסמוך לביתם של כריס פיטרסן בן השלושים ושמונה ואשתו וירג'יניה בת העשרים ושבע, אשר התגוררו במקום יחד עם בתם בת החמש. לאחר שנכנס פנימה דרך דלת המרפסת שנותרה פתוחה צעד במהרה לכיוון חדר השינה ועמד במסדרון במשך רגעים ספורים כדי לטעון את אקדחו, אולם וירג'יניה התעוררה למשמע הרעש המתכתי, וכאשר נכנס פנימה כבר שכבה במיטתה כאשר ראשה מורם והיא בוהה בו, ”מי אתה ומה אתה רוצה, לעזאזל? צא החוצה!”, צעקה עליו, אך רמירז רק השיב, ”תסתמי את הפה, זונה”, לפני שירה בה ישירות בפניה, מעט מתחת לעינה השמאלית. כריס התעורר אף הוא והביט בפניה המדממים של אשתו אשר אמרה לפתע, ”אני חושבת שהוא ירה בי עם טייזר”; כריס החל להישען קדימה ולהתרומם, ”זאת סוג של בדיחה חולנית או משהו? אלוהים אדירים, כל הפרצוף שלך דם!”, הוא צעק, אולם רמירז התקרב אליו וירה בראשו, מטיח אותו חזרה למיטה תוך כדי שהוא צוחק בהיסטריה, בטרם ניסה לירות פעם נוספת בווירג'יניה ללא הצלחה. כריס קם על רגליו והסתער על רמירז, אשר ניסה לירות בו פעמיים נוספות אך פספס, והשניים נאבקו במשך מספר רגעים עד שהעיף אותו רמירז אחורה ונמלט מהמקום.

מאוחר יותר התגלה כי אבק השרפה בכדורים בהם השתמש רמירז היה ישן מאוד ולכן איבד את כוחו, כך שהקליע שפגע בראשו של כריס לא הצליח לחדור את גולגולותו, ואילו הקליע שפגע בראשה של וירג'יניה חלף דרך פיה וגרונה ויצא מהעורף שלה מבלי לפגוע כלל במוחה.

משפחת אבוואת'

לקראת מקרה הרצח הבא החליט רמירז להתחמש ביתר שאת לאור הבהלה הציבורית הרבה שעוררו פשעיו, אשר הובילה לעלייה של עשרות אחוזים ברכישת כלי הנשק ואמצעי האבטחה בקליפורניה. לשם כך הצטייד בתת-מקלע מסוג עוזי שרכש באופן לא חוקי במרכז העיר לוס אנג'לס, זאת בנוסף לאקדחים השונים בהם כבר החזיק. בליל ה-8 באוגוסט גנב רכב נוסף ועלה לכביש המהיר בדרכו לדיימונד בר , עיר במחוז לוס אנג'לס בה טירם ביקר, והנקודה הרחוקה ביותר אליה הגיע עד כה.

כאשר נכנס העירה נעצר רמירז בסמוך לביתם של אליאס אבוואת' בן השלושים ואחת וסאקינה אבוואת' בת העשרים ושבע, אשר התגוררו במקום יחד עם שני ילדיהם, האחד בן כשלוש שנים והשני בן כעשרה שבועות. אליאס היה מהגר פקיסטני וסאקינה מהגרת בורמזית. הוא נכנס פנימה דרך הדלת האחורית שנותרה פתוחה וחלף על פני חדר השינה של בנם בן השלוש עד שהגיע לחדר השינה המרכזי, בו ישנו בני הזוג במיטתם יחד עם בנם התינוק אשר ישן בעריסתו. כעבור מספר רגעים, עם זאת, החליט לשוב על עקבותיו וצעד חזרה לעבר רכבו, אותו הניע והחנה מחדש ישירות בחנייה של בית המשפחה, כך שהן ימשוך פחות תשומת לב והן יימצא במיקום קרוב יותר מה שיאפשר לו להימלט מהזירה ביתר קלות.

לאחר שחזר לבית שב רמירז לחדר השינה וניגש במהרה למיטתם של בני הזוג תוך כדי שהוא מצמיד את קנה אקדחו לראשו של אליאס הישן, מעט מעל אוזנו השמאלית, ולחץ על ההדק, הורג אותו מידית. עוד לפני שהספיקה סאקינה להתעורר באופן מלא ולהבין את שהתרחש זינק עליה רמירז והחל להכות אותה נמרצות בפרצופה ובבטנה, בטרם הפך אותה כשפניה לחוצות נגד המיטה ואזק את ידיה מאחורי גבה בצעקות, ”אל תצרחי, זונה, או שאני אהרוג אותך ואת הילדים שלך כאן ועכשיו!”; הוא כיסה את עיניה עם חולצה שמצא ואף תחב חלק ממנה לתוך פיה כה עמוק עד שהחלה להיחנק. לבסוף הכה אותה בחוזקה בראשה ארבע פעמים עד שכמעט איבדה את הכרתה, ולבסוף נעמד על המיטה כשהוא מתנשא מעליה ובעט בה, מטיח אותה לעבר הרצפה.

כעת כשהרגיש בטוח שכל יושבי הבית מנוטרלים החל רמירז לנתק את חוטי הטלפון השונים שמצא ברחבי המקום וכן לחפש אחר כסף וחפצי ערך. משלא עלה בידו למצוא דבר שב לסאקינה והוציא את החולצה מפיה תוך כדי שהוא מכה אותה נמרצות ומתשאל אותה לגבי מקום הימצאותם של תכשיטיה. היא לא הצליחה לענות באופן חד וברור מאחר שפיה דימם בכבדות, ובדקות הבאות ניסתה לכוון אותו לעבר מקומות המסתור שנמצאו ברחבי הבית בהם היא ובעלה החביאו את דבריהם היקרים, זאת באמצעות תנועות ידיים ולחישות חנוקות, כל זאת בשעה שהוא ממשיך להכותה. בשלב מסוים נשבעה בפניו בשמו של אלוהים כי לא היו בידיה עוד חפצי ערך, דבר שהצית את חמתו עוד יותר והוביל אותו לצרוח עליה כי מעתה והלאה עליה להישבע רק בשמו של השטן.

לבסוף תפס אותה משיערה וגרר אותה לחדר השינה, שם קרע מעליה את הפיג'מה שלבשה וכפה עליה לבצע בו מין אוראלי. הוא החל לאנוס אותה ולבצע בה מין אנאלי, אולם בנה בן השלוש אשר ישן בחדר הסמוך התעורר והחל לבכות. לאחר שנשבעה בשמו של השטן בשנית כי לא תנסה להימלט הסכים רמירז לשחרר את רגליה הכבולות ולאפשר לה ללכת להרגיעו כשהיא עירומה ומדממת מכל גופה. על אף שלא הייתה מסוגלת להרימו משום שידיה נותרו כבולות מאחורי גבה, הצליחה סאקינה להצמיד את פניה לפניו במשך מספר דקות עד שנרדם, אז גרר אותה רמירז חזרה לחדר השינה והמשיך לבצע בה שורה של מעשי סדום תוך כדי שהוא יונק את חלב האם מתוך שדייה. הילד, עם זאת, התעורר שוב ונכנס לחדר השינה בדמעות, ורמירז קשר את ידיו ורגליו וכיסה את ראשו עם ציפית לפני שהשליך אותו על המיטה והמשיך לאנוס את סאקינה עד שהגיע לפורקן מיני.

כאשר סיים פנה רמירז לכיוון המטבח לחפש אחר אוכל, ושב לחדר השינה כשהוא לועס חצאי מלון ויורק את זרעי הפרי על הרצפה. לפתע זינק לעבר החלון לאחר שאורות משטרה הבזיקו בחשכת הלילה, והבחין בניידת המסיירת לאיטה ברחבי השכונה. הוא החל להתכונן לקרב יריות וטען את כלי הנשק השונים שהביא עמו, ביניהם רובה העוזי החדש שקנה, אולם כעבור מספר דקות עזב כוח הפטרול את המקום. הוא המשיך לחפש אחר דברים נוספים אותם יוכל לגנוב ברחבי הבית וכן בתוך המוסך, בטרם ארז את חפציו בציפית ונמלט מהמקום. לפני שעזב האזין לתחנוניה של סאקינה אשר ביקשה כי לא יהרוג את בעלה, ושיקר באומרו שרק עילף אותו.

משפחת פן

בחלוף הזמן החליט רמירז כי הגיעה השעה לעזוב את לוס אנג'לס וסביבתה הקרובה פן ייתפס בידי כוחות הביטחון אשר דלקו אחר עקבותיו במהירות הולכת וגוברת. הוא גנב רכב נוסף עמו נסע צפונה לכיוון סן פרנסיסקו בה ידע כי האוכלוסייה הייתה פחות דרוכה ומודאגת בשל מקרי הרצח שביצע בחודשים האחרונים.

בסביבות השעה 02:00 בליל ה-18 באוגוסט הגיע לביתם של פיטר פן בן השישים ושש ואשתו ברברה בת השישים ושתיים, זוג מהגרים מהונג קונג, ופרץ פנימה דרך אחד החלונות. לאחר שמצא את שניהם ישנים במיטתם ניגש בדממה לעבר פיטר וירה ישירות בראשו מטווח אפס. לאחר שווידא כי מת החל רמירז להכות את ברברה ואף ניסה לאנוס אותה, אולם ירה גם בה למוות כאשר ניסתה להיאבק בו. הוא לא התעכב במקום יתר על המידה, אלא רק גנב מספר תכשיטים ומכשירי חשמל, וכן השתמש בשפתון של ברברה כדי לכתוב על הקיר את הביטוי "ג'ק סכינאי" ולצייר צורת פנטגרם, לפני שעזב.

בני הזוג ביל קרנס ואינז אריקסון

בעקבות מקרה הרצח הקודם החל רמירז לפתח חשש ממשי כי הוא עומד להיתפס בידי רשויות החוק, והסתתר במשך זמן-מה ברובע הצ'יינהטאון של לוס אנג'לס בניסיון להיבלע בהמון. בליל ה-24 באוגוסט גנב רכב נוסף ונסע לנקודה הרחוקה ביותר אליה הגיע עד כה, מישן וייחו , במרחק של יותר מחמישים קילומטרים דרומה, שם הסתובב לאיטו בין שכונות העיר בטרם החנה את רכבו במקום אקראי וצעד עד שהגיע לביתם של ביל קרנס בן השלושים וארוסתו אינז אריקסון בת העשרים ותשע.

לאחר שפרץ פנימה דרך החלון נכנס רמירז לחדר השינה של הזוג שם מצא את שניהם ישנים ודרך את אקדחו כדי לירות בהם, אולם הרעש העיר את קרנס אשר התרומם באחת והביט בו. רמירז ירה ישירות בראשו, מטיח אותו אחורה, אז התקרב למיטה וירה בו פעמיים נוספות. הוא הרים את השמיכה, תחתיה מצא את אריקסון המפוחדת, והזדהה בתור הצייד הלילי. כאשר הלה החלה לבכות באומרה, ”אוי, אלוהים, לא”, צעק רמירז כי לא תזכיר את שמו של אלוהים יותר אלא רק את זה של השטן, והחל להכותה נמרצות תוך כדי שהוא מאלץ אותה להישבע בשמו של השטן פעם אחר פעם.

תמונתו של ריצ'רד רמירז מתוך בית הסוהר מה-15 ביוני 2007.

כאשר סיים להפוך את המגירות על תוכנן וגנב את כל הכסף והתכשיטים שעלה בידו למצוא גרר רמירז את אריקסון לחדר השינה סמוך, שם אנס אותה וכפה עליה מין אנאלי. לפני שעזב את המקום דרש כסף ותכשיטים נוספים מקרנס, אשר איבד את הכרתו ושכב כעת בשלולית של דם לאחר שנורה שלוש פעמים בראשו, וכן הורה לאריקסון לומר למשטרה כי הצייד הלילי הוא זה שביקר אותה. הוא שב לרכבו ונסע למרכז לוס אנג'לס, שם נטש את הרכב, ועלה לאוטובוס חזרה לצ'יינהטאון. שני בני הזוג שרדו את הטבח, על אף שקרנס נאלץ לעבור מספר ניתוחים כדי להסיר את הקליעים מראשו.

מעצר

עדותה של אריקסון, בסיוע שאר הראיות שנאספו מזירות הפשע הקודמות, עזרה לבנות קלסתרון מדויק למדי לזיהויו של רמירז, אשר שודר בכל תחנות הטלוויזיה והודפס על כל העיתונים בקליפורניה. רמירז, עם זאת, לא הבחין בכך, ועם עלות השחר ב-30 באוגוסט עלה לאוטובוס שנסע לטוסון, אריזונה, כדי לבקר את אחיו, מבלי לדעת כי רשויות החוק כבר חשפו את זהותו ויצרו קשר עם כל בני משפחתו למקרה שיופיע על סף ביתם.

כאשר הגיע לטוסון ניסה להתקשר לאחיו מספר פעמים, אך תחילה לא הצליח להשיגו ובהמשך נענה בידי אשתו, אשר הודיעה לו כי הלה טרם שב לביתם ממקום עבודתו. מאחר שהיחסים בין רמירז לבינה היו רעועים למדי הוא החליט שלא לנסוע ישירות לביתם, ובמקום זאת נותר בתחנה המרכזית. בחלוף הזמן, עם זאת, הבחין כי כמות השוטרים במקום החלה לגדול באופן משמעותי, מבלי לדעת כי כוח המשטרה המקומי קיבל התרעה אודות ביקורו האפשרי ולכן חיפש אחריו. הוא פנה לעזוב את המקום במהרה ועלה על אוטובוס שנסע חזרה ללוס אנג'לס, ומאחר והשוטרים שנכחו בזירה סרקו אחר אוטובוסים שהגיעו מאותו כיוון ולא יצאו אליו, הצליח לחמוק מידיהם בקלות.

בסביבות השעה 07:25 בבוקר ה-31 באוגוסט שב רמירז ללוס אנג'לס, ושוב חמק ללא כוונה מידי השוטרים שדלקו אחריו, מאחר שהם התמקדו באוטובוסים שיצאו מהעיר ולא באלו שנכנסו אליה. הוא רכש מעט קנאביס מסוחר סמים בו נתקל ונכנס למאפייה קרובה כדי לקנות קפה ודבר-מאפה, אולם בזמן שהמתין בתור החלו מספר עוברי אורח להצביע לכיוונו תוך כדי שהם לוחשים, ”זה הוא, הרוצח”; לא חלף זמן רב בטרם הבחין במספר עיתונים, שפניו התנוססו על עמודי השער של כולם. מבוהל, פתח רמירז בריצה תוך כדי שהוא מטפס על גדרות וחוצה כבישים סואנים ללא הבחנה. לבסוף עלה לאוטובוס אקראי, אולם גם יושביו החלו להצביע עליו באימה, והוא נאלץ לרדת ממנו לאחר עצירתו הראשונה. הוא ניסה לגנוב מספר רכבים, אולם בכל פעם נקלע למאבק אלים עם בעליהם ונאלץ להימלט על נפשו, עד שלבסוף כותר בידי המון זועם של מקומיים אשר הכו אותו נמרצות עד שהגיעו כוחות המשטרה למקום ועצרו אותו.

משפט

ארבעים ושלושה אישומים שונים הוגשו נגד רמירז, מתוכם שלושה עשר בגין רצח, חמישה בגין ניסיון רצח, אחד עשר בגין תקיפות מיניות, אונס ומעשי סדום, וארבעה עשר בגין פריצה ושוד. המשפט נמשך למעלה מארבע שנים ועלותו הוערכה בכ-1.8 מיליון דולרים, דבר שהפך אותו למשפט הרצח היקר ביותר בהיסטוריה של מדינת קליפורניה עד למשפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון ב-1994.

תהליך בחירת חבר המושבעים החל ב-22 ביולי 1988 ונמשך כשישה חודשים, במהלכם נבדקו קרוב ל-1,600 מועמדים, מתוכם נמצאו מתאימים כעשרים וארבעה אנשים, שנים עשר מושבעים ושנים עשר מחליפים, ב-10 בינואר 1989. כעבור מספר חודשים, ב-14 באוגוסט אותה שנה, נעצר המשפט לאחר שאחת המושבעות, פיליס סינגלטריי, לא התייצבה בבית הדין. מאוחר יותר באותו היום התגלתה גופתה בדירתה לאחר שנורתה למוות. התגובה הראשונית למקרה הייתה גל אימה המוני אשר פקד את שאר המושבעים, שהניחו כי רמירז הוא זה שעמד מאחורי הפשע. לבסוף, עם זאת, נמצאה גם גופתו של בן זוגה של סינגלטריי, אשר ירה בה למוות והתאבד.

במרוצת החודשים הראשונים למשפט בהם נערכו כל התהליכים המקדימים התקבלו מספר דיווחים שטענו כי רמירז רמז בפני סוהריו אודות כוונתו להבריח אקדח לתוך בית המשפט על מנת לירות למוות בתובע המחוזי, בקהל, ובעצמו. בעקבות זאת הוגברה האבטחה במתחם, הוקמו מספר גלאי מתכות, והעוברים ושבים נאלצו לעבור חיפוש גופני. תקרית נוספת התרחשה במהלך שימועו הראשון של רמירז, במהלכו הרים את ידו החשופה באוויר, עליה צייר פנטגרם, וצעק ”יחי השטן!”.

רמירז נמצא אשם בכל האישומים שהוגשו נגדו ב-20 בספטמבר 1989 לאחר שחבר המושבעים הצביע על כך פה אחד. קודם להישמע גזר הדין נשאל האם ברצונו להצהיר דבר-מה בפני בית המשפט, ודבריו היו כדלהלן:

אתם לא מבינים אותי. אני לא מצפה מכם להבין אותי, אינכם מסוגלים לכך. אני נמצא מעל הניסיון שלכם. אני נמצא מעל לטוב ולרע. מישהו ינקום את מותי. לוציפר נמצא בתוך כולנו. אני לא יודע למה אני אפילו טורח לבזבז אוויר בכדי לומר את זה, אבל מה לעזאזל. בנוגע לכל מה שנאמר בנוגע לחיי, היו שקרים בעבר ויהיו שקרים גם בעתיד. אני לא מאמין בדוגמה הצבועה והמוסרית של "החברה התרבותית" לכאורה הזו. אני לא צריך להביט מעבר לבית המשפט הזה כדי לראות את כל השקרנים, השונאים, הרוצחים, הרמאים, והפחדנים הפרנואידים. הטרמטודות של הארץ, באמת. אתם, תולעים, מחליאים אותי. צבועים כולם כאחד. ניתן לוותר על כולנו עבור מטרה כלשהי. אף אחד אינו יודע זאת טוב יותר מאשר אלו שהורגים בשביל מדיניות, באופן גלוי או חבוי, כמו ממשלות העולם אשר הורגות בשמו של אלוהים ובשמה של המדינה. אני לא צריך לשמוע את כל הצדקותיה של החברה. שמעתי את כולן לפני כן. לגיונות הלילה, הלילה מפרה, אל תחזרו בשנית על טעויותיו של הצייד הלילי ואל תגלו כל רחמים.

המקור באנגלית

You don’t understand me. You are not expected to. You are not capable. I am beyond your experience. I am beyond good and evil. I will be avenged. Lucifer dwells in all of us. I don’t know why I’m even wasting my breath, but what the hell. For what is said of my life, there have been lies in the past and there will be lies in the future. I don’t believe in the hypocritical, moralistic dogma of this so-called civilized society. I need not look beyond this courtroom to see all the liars, the haters, the killers, the crooks, the paranoid cowards. Truly the Trematodes of the earth. You maggots make me sick. Hypocrites one and all. We are all expendable for a cause. No one knows that better than those who kill for policy, clandestinely or openly, as do the governments of the world which kill in the name of God and country. I don’t need to hear all of society’s rationalizations. I’ve heard them all before. Legions of the night, night breed, repeat not the errors of the night prowler and show no mercy.

— ריצ'רד רמירז

מיד לאחר מכן גזר עליו השופט תשעה עשר גזרי דין מוות בנוסף למאה ותשעים ושמונה שנות מאסר. לפני שנלקח לבית הסוהר שוחח רמירז עם מספר עיתונאים ואמר, ”נתראה בדיסנילנד”. במרוצת השנים הגיש ערעורים רבים כנגד עונשו אשר נדחו בידי בית המשפט העליון של קליפורניה, ומספר ערעורים נוספים אף נותרו תלויים בהמתנה לשימוע משפטי בשעה שמת הלה מסיבות טבעיות ב-2013 קודם לביצוע גזר הדין שהוטל עליו.

במהלך משפטו פגש רמירז את השחקן ההוליוודי שון פן, אשר נעצר לחודש ימים בגין תקיפה שביצע כנגד אחד הניצבים בסרט צבעים . פן טען כי קיבל מרמירז מכתב, ובהמשך השיב לו כי לא חש הזדהות כלפי מצבו וקיווה שימות בתא הגזים. בנוסף צבר רמירז מעריצים רבים לאורך משפטו, בייחוד מקרב המין הנשי, והחל מ-1985 אף פתח בקשר רומנטי עם דורין ליאוי, בת שלושים באותה העת, והשניים נישאו ב-3 באוקטובר 1996. ליאוי טענה כי תתאבד כאשר רמירז יוצא להורג, אולם בעקבות חשיפת פרשת האונס והרצח של מיי ליונג ב-2006, אשר התרחשה ב-1984 ובה הורשע רמירז רק כעבור שנים רבות בעקבות ראיות דנ"א, התגרשה ממנו. רמירז נישא בשנית לאישה אלמונית.

מוות

רמירז מת ב-7 ביוני 2013 בבית החולים המרכזי של מארין , קליפורניה, בעקבות סיבוכים של מחלת הסרטן מסוג לימפומה, יותר מעשרים ושלוש שנים לאחר שנידון למוות ובשעה שערעורים אודות עונשו עדיין נידונו ונותרו תלויים. סיבות נוספות שתרמו להתדרדרות מצבו עשויות היו להיות ההשפעות הקשות של מנהגו ארוך השנים להשתמש בסמים, וכן זיהום ויראלי מסוג הפטיטיס סי ממנו סבל. גופתו נשרפה והאפר פוזר במקום לא ידוע לאחר שאף אחד מבין בני משפחתו או חבריו לא הגיע לבית הסוהר במשך זמן רב על מנת לערוך עבורו טקס קבורה.

בתרבות

קולנוע וטלוויזיה

• סרט הטלוויזיה האמריקאי מצוד: החיפוש אחר הצייד הלילי מ-1989 בבימויו של ברוס סת' גרין מבוסס על חייו ופשעיו של רמירז.
• סרט האימה הצייד הלילי מ-2002 בבימויו של כריס פישר מבוסס בצורה חלקית על חייו ופשעיו של רמירז.
• סרט האימה הצייד הלילי מ-2009 בבימויו של אולי לומל מבוסס בצורה חלקית על חייו ופשעיו של רמירז.
• סרט הטלוויזיה הצייד הלילי מ-2016 בבימויה של מייגן גריפית' מבוסס על חייו ופשעיו של רמירז.
• חברת נטפליקס פרסמה את סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית בחשכת הלילה: המצוד אחר רוצח סדרתי ב-2021, הכוללת צילומים אמיתיים מתוך תיק החקירה וכן ראיונות עם גורמי הביטחון שהובילו ללכידתו של רמירז.

ספרות

• ספר הפשע האמיתי הצייד הלילי: חייו ופשעיו המצמררים של ריצ'רד רמירז מ-1996 מאת פיליפ קרלו מסקר את חייו המוקדמים, פשעיו, מעצרו ומשפטו של רמירז, ונחשב למקור השופע והאמין ביותר אודות הנושא.

מוזיקה

• להקת הפולק רוק האמריקאית סון קיל מון פרסמה את השיר "ריצ'רד רמירז מת היום בנסיבות טבעיות" כחלק מאלבומה בנג'י מ-2014.

הסכתים

• הפודקאסט הישראלי בואי נדבר רצח מאת שלי שמורק וקרן סיאורדיה שידר את פרק מספר 158 ב-24 בנובמבר 2019 אשר עסק ברמירז.

לקריאה נוספת

מקורות עיקריים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עוגן
  פרמטרים [ dir ] לא מופיעים בהגדרת התבנית Carlo, Philip; The Night Stalker: The Disturbing Life And Chilling Crimes Of Richard Ramirez; Kensington Publishing, New York, 1996 (ISBN 1-57566-030-X, ISBN 978-0806538419, ISBN 978-1575660301)
• Gilks, James; Ultimate Richard Ramirez Collection; Lulu Publishing, 2016 (ISBN 1365570991, ISBN 978-1365570995)
• Smith, Jack; Serial Killer True Crime Books; Book XII: The Night Stalker Killer: Life Of Serial Killer Richard Ramirez; Maplewood Publishing, 2016.
• H. K. Marquis; Letters From The Night Stalker: A Decade Of Correspondence With Richard Ramirez; Self Publishing, 2020 (ISBN 979-8668486335)
• Richmond, James; Night Stalker Richard Ramirez: The Horrifying True Crime Story Of The Infamous Serial Killer; Self Publishing, 2021 (ISBN 979-8592868757)
• Claux, Nico; Legions Of The Night Stalker: Friends, Fans And Lovers Of Richard Ramirez; Self Publishing, 2022 (ISBN 979-8804622689)

כתבי עת ומגזינים

• Murder Casebook Magazine, Issue 101; The Night Stalker; Marshall Cavendish, 1991.
• Real Life Crimes And How They Were Solved, Issue 6; Richard Ramirez, The Night Stalker; Eaglemoss Publications, 1993.

פסקי דין ומסמכים משפטיים

• מדינת קליפורניה נגד רמירז S004698-24738, פורסם במקור ב-14 ביוני 1990, אורכב מהמקור ב-16 בדצמבר 2023. (באנגלית)
• ארצות הברית נגד רמירז 96-1469, פורסם במקור ב-4 במרץ 1998, אורכב מהמקור ב-16 בדצמבר 2023. (באנגלית)
• מדינת קליפורניה נגד רמירז S012944, פורסם במקור ב-7 באוגוסט 2006, אורכב מהמקור ב-16 בדצמבר 2023. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד רמירז בוויקישיתוף

• ריצ'רד רמירז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ריצ'רד רמירז באתר Murderpedia, אורכב מהמקור ב-15 ביולי 2012. (באנגלית)
• ריצ'רד רמירז באתר Crime Museum, אורכב מהמקור ב-23 בדצמבר 2023. (באנגלית)

הערות שוליים

קטגוריה:רוצחים סדרתיים אמריקאים קטגוריה:מורשעים ברצח בארצות הברית קטגוריה:מורשעים בעבירות מין אלימות בארצות הברית קטגוריה:מורשעים בעבירות רכוש בארצות הברית קטגוריה:אנשים עם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית קטגוריה:רוצחים בעלי כינויים קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1960 קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2013