טיוטה:תוכנית איראן להשמדת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תותחי נ"מ בסמוך למתקן הגרעיני בנתנז שאותו, לטענת ישראל, מפתחת איראן לשם השמדתה של ישראל

האיום האיראני על מדינת ישראל הוא איום צבאי המורכב ממארג של ארגוני טרור שמשמשים כשלוחיו של שלטון משמרות המהפכה באיראן במטרה לפגוע במדינת ישראל ובשאיפה להביא להשמדתה.

האיום האיראני על ישראל מבוסס על שלל ארגוני טרור שאיראן מפעילה על מנת להקיף את ישראל בטבעת רקטית באמצעות יכולות שיגור רקטות ואף טילים מדויקים בידי ארגוני הטרור חמאס והג'האד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ומליציות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק. לצד הטבעת הרקטית איראן מעודדת בשלל דרכים פעולות טרור נגד ישראל על ידי הכוונת ארגוני טרור פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, וכן פלישה קרקעית של כוח נוח'בה של חמאס וכוח רדואן של חזבאללה. נוסף לכל אלו איראן פועלת להשיג יכולת גרעינית צבאית במטרה להרתיע את ישראל מלפגוע בה. כל זאת, על פי הצהרתה של איראן, במטרה להביא להשמדתה של מדינת ישראל.

מתקפה משולבת של כלל הגורמים הללו, חלקה בעצימות נמוכה, אירעה במסגרת מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המהפכה האיראנית

בשנת 1979 התרחשה באיראן מהפכה שלטונית שהפכה את איראן ממדינה אוטוקרטית, פרו-מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני. שלטון משמרות המהפכה, השיעי, הוא משטר שעוין את המערב בכלל ואת ישראל בפרט, אותה הוא רואה כנציגת המערב במזרח התיכון.

איראן היא המדינה היחידה שלה נציגות באו"ם, שמצהירה על כוונתה להשמיד מדינה אחרת.

הצהרות הממשל האיראני להשמדת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל האייתולות קרא מספר רב של פעמים באופן פומבי להשמדת מדינת ישראל. איראן היא המדינה היחידה החברה באו"ם שקוראת במוצהר להשמדתה של מדינה אחרת.

בין הפעמים הבולטות ניתן למנות מספר מקרים:

  • נאום "עולם ללא ציונות" שנשא הנשיא מחמוד אחמדינג'ד באוקטובר 2005 ובו קרא "למחוק את ישראל מהמפה".[1][2]
  • בדצמבר 2008 הגיש שגריר ישראל באו"ם מכתב תלונה נגד איראן למזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ולשגריר קרואטיה, שכיהן באותה העת כנשיא התורן של מועצת הביטחון, בעקבות הצהרת סגן נשיא איראן כי "השמדת הציונות צריכה להפוך ליעד עולמי".[3]
  • ביום ירושלים האיראני (המכונה גם "יום אל-קודס") ביוני 2017, הציבו השלטונות באיראן "שעון לספירה לאחור להשמדתה של מדינת ישראל". השעון הוצב בכיכר פלסטין במרכז עיר הבירה טהרן. השעון סופר לאחור עד לשנת 2040, בה, לטענתם, תושמד מדינת ישראל.[4] בנוסף, מדי שנה ביום ירושלים האיראני מתקיימות צעדות רבות ברחבי איראן בקריאות "מוות לישראל".[5]
  • בנובמבר 2019 המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, נשא נאום בטהרן בו חזר על כוונת איראן להשמיד את מדינת ישראל, וטען כי "איראן אינה קוראת להשמדת העם היהודי, אלא רק להשמדת מדינת ישראל בקיומה הנוכחי".[6]

מרכיבי האיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הגרעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – תוכנית הגרעין האיראנית, ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית

כבר בראשית המאה העשרים ואחת החלו להגיע ידיעות על כך שאיראן שואפת לפתח יכולות גרעיניות לשימוש צבאי. באוגוסט 2002 חשפה קבוצת אופוזיציה איראנית מידע על כורים גרעיניים חשאיים בנתנז ובאראק שאיראן לא הכריזה עליהם. אף על פי שהיה מדובר בהפרת ההסכם בין איראן לסבא"א ליישום האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני שאיראן חתומה עליה, הסוגיה לא הופנתה למועצת הביטחון של האו"ם כמקובל, עקב התנגדותן של רוסיה וסין. בדצמבר 2006, במרץ 2007 במרץ 2008 התקבלו מספר החלטות במועצת הביטחון של האו"ם על "סנקציות מרוככות", וזאת לאור סירובה של איראן לחדול מהעשרת אורניום. במקביל גברה ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית שלבשה צורות שונות. בכירי המשטר האיראני טוענים כי מטרת תוכנית הגרעין היא הפקת אנרגיה בלבד, אך מנהיגי אירופה, ארצות הברית וישראל הביעו ביטחון כי איראן חותרת לפצצה גרעינית.

נפילת טיל גראד בבאר שבע, ששוגר על ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה, 2009

חמאס וגא"פ ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל
מאז שנת 2001 החלו ארגוני טרור פלסטינים לירות ארטילריה רקטית (ירי תלול מסלול) לעבר יישובים וערים בישראל, בעיקר אל מחוז הדרום וישובי עוטף עזה. איראן מעודדת ומלווה את ירי הרקטות הן במימון כספי והברחת רקטות, והן בהכוונה, אימון ותדרוך.[7][8]

חזבאללה בלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
מוצב חזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב.

איראן מחמשת, מאמנת ומפעילה את פעילי ארגון הטרור חזבאללה, ובראשם כוח רדואן, על מנת להכשירם ללחימה נגד ישראל. כולל אימון לקראת פלישה קרקעית לשטח מדינת ישראל וכיבוש יישובים בצפון ישראל.[9][10]

על מנת לבלום איום זה ביצעה ישראל סדרה של תקיפות אוויריות בדמשק נגד משלוחי נשק מאיראן שיועדו לחזבאללה, בליל 3 ו-5 במאי 2013. ב-18 בינואר 2015 יוחסו לישראל סיכול ממוקד ותקיפת כלי רכב בירי טילים מהאוויר בגבול ישראל-סוריה סמוך לרמת הגולן. התקיפה סיכלה בהצלחה את כוונת איראן וחזבאללה להקים תשתית טרור נגד ישראל בגבול סוריה.

תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה - האתר לפני ואחרי התקיפה

מליציות פרו-איראניות בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המערכה בין המלחמות

דרך נוספת של איראן להדק חגורה רקטית סביב ישראל היא חימוש מליציות פרו-איראניות בסוריה בטילים ורקטות שאותן הם מתכוונים לירות לעבר ישראל בעת לחימה. כנגד זאת ישראל פתחה במערכה בין המלחמות (מב"ם), בה היא מבצעת מכלול פעולות חשאיות בחתימה נמוכה, ובהן סיכולים ממוקדים, תקיפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי, לוחמת סייבר ופעולות של יחידות מיוחדות ולוחמי המוסד.

החות'ים בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חות'ים
לוגו חות'י ובו הכיתוב: "אללה הוא הגדול מכול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם"

איראן פועלת להכניס גם את החות'ים בתימן לתבנית האיומים על ישראל. בריאיון ששודר ב-2019 טען שר ההגנה החות'י מוחמד נאסר אל-עטאפי כי כוחותיו מחזיקים בבנק של מטרות צבאיות ישראליות, ואמר כי "אנו לא נהסס להכות (בישראל) כל אימת שההנהגה תחליט על כך".[11]

פלסטינים ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טרור פלסטיני

בין שלל דרכיה של איראן להדק את האיום הביטחוני על ישראל, היא מעודדת את ארגוני הטרור הפועלים בשטחי יהודה ושומרון, כמו חמאס וגא"פ, להוציא פיגועים בשטחי יו"ש ומחוצה להם,[12] וכן מנסה לגייס פלסטינים לשם איסוף מודיעין על צה"ל, לשם הברחת אמל"ח ולשם ביצועי פיגועי טרור.[13]

מימון זרועותיו של משטר האייתולות במזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מזכירות המדינה האמריקאית, בין השנים 2020–2012 איראן השקיעה כ־16 מיליארד דולר בהישרדות משטרו של בשאר אסד בסוריה, כולל מימון המיליציות שהיא מפעילה שם, בעיראק ובחות'ים בתימן. התמיכה השנתית בחזבאללה עומדת על כ־700 מיליון דולר, ובג'יהאד האסלאמי, בחמאס ובחזית העממית עומד על כ־100 מיליון דולר.[14]

בינואר 2019 חשף שגריר ישראל באו"ם דני דנון, בפני חברות מועצת הביטחון של האו"ם כי איראן מנסה לפעול נגד ישראל מתוך שטחי יהודה ושומרון. עוד חשף כי תקציבה השנתי המוקדש להפעלת רשת טרור במזרח התיכון עומד על שבעה מיליארד דולר.[15]

מתקפת הפתע על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[16] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[17] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[18] שוטרים ו־10[19] אנשי שירות הביטחון הכללי.

לחזית עזה הצטרף גם ארגון הטרור חזבאללה כבר מיומה השני של המלחמה, ובהמשך הצטרפו גם החות'ים וגם המיליציות הפרו איראניות בסוריה ובעיראק. ביהודה ושומרון יצאו לפועל פיגועים רבים במהלך המלחמה, כחלק ממאמצי ארגוני הטרור שם ליטול חלק במלחמה עם ישראל.

על פי פרסום של הוול סטריט ג'ורנל, בכירים בחמאס ובחזבאללה הצהירו כי מאחורי מתקפת הפתע עמדה איראן, שהמתקפה נעשתה בתיאום מלא עימה. על פי הפרסום, קצינים במשמרות המהפכה שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט כדי לתכנן את המתקפה. בשבועות שקדמו למתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות, שבהן נכחו מלבד אנשי חמאס גם אנשי חזבאללה וחברים בשתי מיליציות פרו-איראניות. בסופה של הפגישה האחרונה בין כל הגורמים בביירות נתנו נציגי איראן לחמאס אישור סופי לפתוח במתקפה. [20][21][22]

היערכות ישראל להתגוננות מפני איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שתוכנית איראן היא תוכנית שטרם הגיעה לסיומה, מקורות זרים טוענים שישראל כבר ערוכה למלחמת מנע באיראן, והשקיעה בכך מיליארדי שקלים.[23] ההיערכות כוללת:

  • ייצור ראשי קרב גרעיניים: על פי הערכה מנובמבר 2015, לישראל כ-115 ראשי קרב גרעיניים.[24]
  • טילים בליסטיים חמושים בראש נפץ גרעיני, המוכנים בבסיס שיגור קרקעי.
ישראל פיתחה תוכנית טילים שיוכלו לשאת את כלי הנשק הללו לכל מטרה אפשרית. סדרת טילי יריחו שפיתחה ישראל כוללת שלושה דגמים: יריחו 1, יריחו 2 ויריחו 3. כאשר 2 הראשונים הם בעלי טווח של 500 ו-1,500 ק"מ בהתאמה, ואילו יריחו 3 המבוסס על משגר הלוויינים הישראלי "שביט" הוא בעל טווח שבין 4,500 ל-7,000 ק"מ, לדעת הממעיטים, כאשר הוא נושא ראש קרבי במשקל של טון (או 6,000 - 6,500 ק"מ בנשיאת ראש גרעיני ישראלי סטנדרטי במשקל 350 ק"ג)[25] ועד 7,800 ק"מ לדעת המרבים.[26]
הצוללות מסדרת דולפין נושאות, על פי הערכות, טילי שיוט מתוצרת ישראל, בעלי טווח של 1,500 ק"מ, ומאפשרות לישראל להגיב במכה שנייה גם אם בסיסי הגרעין על אדמתה יוחרבו במכה הראשונה (ברירת שמשון).[27]
  • חיל האוויר הישראלי חמוש בפצצות גרעיניות, וחלק נכבד ממערך האימונים שלו במאה ה-21 הוא אימוני תקיפה באיראן.

בטקס שנערך בקריה למחקר גרעיני - נגב באוגוסט 2018 אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "אויבינו יודעים היטב מה ישראל מסוגלת לעשות, הם מכירים את המדיניות שלנו. מי שמנסה לפגוע בנו - אנו פוגעים בו. מי שמאיים עלינו בכליה, מעמיד עצמו בסכנה דומה, ובכל מקרה הוא לא ישיג את מטרתו". שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הגיב לדברים אלה בציוץ בטוויטר שבו אמר: "איראן, מדינה ללא נשק גרעיני, מאוימת בהשמדה אטומית בידי מחרחר מלחמה הניצב במפעל לנשק גרעיני".[28]

חתן פרס נובל לספרות, גינטר גראס, בשירו "מה שחייב להיאמר", מותח ביקורת חריפה על מדיניותה של ממשלת ישראל בנוגע לתקיפת מתקני הגרעין באיראן ולחוסר הפיקוח על יכולתה הגרעינית של ישראל. גראס טוען כי ישראל היא מעצמה גרעינית המסכנת את שלום העולם, והוא מזהיר מפני האפשרות שישראל, במסגרת של מלחמת מנע מתוכננת נגד איראן, עלולה לגרום למחיקת העם האיראני מעל פני האדמה. השיר קורא בהקשר זה לגרמניה שלא לספק עוד לחיל הים הישראלי צוללות מסדרת "דולפין", בעלות יכולת שיגור של טילים נושאי ראשי נפץ גרעיניים.[29]

על פי הערכתו של פרופ' אורי בר-יוסף, האיום הישראלי על איראן ועל שלום העולם גדל עם הקמתה של ממשלת ישראל ה-37, שלטענתו היא "ממשלת ימין משיחית, ללא איזון כלשהו של מפלגות מרכז".[30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי נחמיאס, נשיא איראן: "למחוק את ישראל מהמפה", באתר ynet, 26 באוקטובר 2005
  2. ^ "Iran leader's comments attacked" (באנגלית בריטית). 2005-10-27. נבדק ב-2023-08-15.
  3. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, ישראל התלוננה באו"ם: איראן מסיתה לחיסולנו, באתר ynet, 11 בדצמבר 2008
  4. ^ מערכת ישראל היום, איראן מציגה: ספירה לאחור להשמדת ישראל, באתר ישראל היום, 25 ביוני 2017
  5. ^ דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, מפגן שנאה באיראן: סופרים לאחור להשמדת ישראל, באתר ynet, 8 ביוני 2018
  6. ^ יענקי פרבר, איראן: "איננו קוראים להשמדת העם היהודי, אלא להשמדת ישראל", באתר בחדרי חרדים, 16 בנובמבר 2019
  7. ^ By YAAKOV KATZ, Iran smuggled hundreds of rockets to Gaza in 2010, The Jerusalem Post, ‏30 בדצמבר 2010
  8. ^ מדיניותה של איראן כלפי עזה, באתר inss
  9. ^ יובל אזולאי, דו"ח מצמרר חושף איך תיראה מלחמה עם חזבאללה, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2024
  10. ^ נועם אמיר, ‏מול גבול הצפון: חיזבאללה תרגל כיבוש מוצבים ויישובים, בעיתון מקור ראשון, 20 באפריל 2023
  11. ^ ארי הייסטין ואלישע  סטואין, "קרוב רחוק" - האיום החות'י על ישראל, פרסום מיוחד, 5 במאי 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  12. ^ סא"ל (מיל.) מיכאל סגל, ‏כך מעודדת איראן להסלים את המצב הביטחוני ביהודה ושומרון, באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2023
  13. ^ יואב זיתון, שב"כ: חשפנו ניסיונות של איראן וחיזבאללה לגייס פלסטינים לפעילות טרור, באתר ynet, 17 באפריל 2023
  14. ^ דין שמואל אלמס, ‏סמים, נשק וזהב: התלות של הג'יהאד האסלאמי באיראן מעולם לא הייתה גדולה יותר, באתר גלובס, 10 במאי 2023
  15. ^ מערכת ישראל היום, "זרועות התמנון": ישראל חשפה את מפת מימון הטרור של איראן, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2019
  16. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  17. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  18. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  19. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  20. ^ The Wall Street Journal, ‏איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
  21. ^ ynet, דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  22. ^ שירית אביטן כהן, טביעת האצבע האיראנית: הפגישות הסודיות שבהן תוכנן הטבח בעוטף, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
  23. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, נתניהו הורה לצה"ל להמשיך בהכנות לתקיפה באיראן למרות המו"מ עם המערב, באתר הארץ, 19 במרץ 2014
  24. ^ אמיר אורן, מכון מחקר אמריקאי: לישראל 115 ראשי קרב גרעיניים מתפוקת דימונה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2015
  25. ^ Israel: How Far Can Its Missiles Fly?, Wisconsin Project
  26. ^ Nuclear Stockpiles,NuclearFiles.org
  27. ^ Uzi Mahnaimi and Matthew Campbell, Israel Makes Nuclear Waves With Submarine Missile Test, London Sunday Times, June 18, 2000
  28. ^ נתניהו איים מהכור, באיראן תקפו: "מחרחר מלחמה", באתר ynet, 30 באוגוסט 2018
  29. ^ עופר אדרת, גינתר גראס בשיר חדש: הגרעין הישראלי הוא הסכנה האמיתית לעולם, באתר הארץ, 4 באפריל 2012
  30. ^ אתר למנויים בלבד אורי בר־יוסף, עוד נתגעגע למלחמת יום הכיפורים, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2023