יחסי הולנד–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחסי הולנד-ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–הולנד
ישראלישראל הולנדהולנד
Israel Netherlands Locator.png
ישראל הולנד
שטחקילומטר רבוע)
20,770 41,543
אוכלוסייה
8,424,904 17,151,228
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 924,400
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 53,897
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית

בין מדינת ישראל והולנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949, כאשר לישראל יש שגרירות רשמית בהאג, בעוד שלהולנד יש שגרירות רשמית ברמת גן, וכן משרד מידע בירושלים ו-2 קונסוליות כבוד בערים אילת וחיפה. בין שתי המדינות ישנם יחסי ידידות קרובים וחמים, ומתקיימים ביניהן יחסי תיירות ומסחר מפותחים, וכן שיתוף פעולה רחב בסוגיות פוליטיות שונות.

יחסים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הולנד נחשבת על ידי רבים בישראל ומחוצה לה כידידתה הקרובה ביותר של ישראל באיחוד האירופי, לצד גרמניה, ולתומכת עקבית בה במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וזאת חרף חילוקי דעות פנימיים במערכת הפוליטית בהולנד ביחס לכך[1]. כמו כן ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, ידוע בתור תומך נלהב של ישראל. במסגרת סקר שערכה שגרירות הולנד בישראל, דורגה הולנד על ידי ישראלים כמדינה השנייה הידידותית ביותר לישראל באירופה, לאחר גרמניה, בעיקר הודות לתמיכתה הפוליטית האיתנה במדינת ישראל ולרמת האנטישמיות הנמוכה יחסית בה[2]. היחסים החמים באו לידי ביטוי במהלך פגישתו של נשיא מדינת ישראל דאז שמעון פרס עם מלך ומלכת הולנד באוקטובר 2013, במהלכה הגדיר הנשיא את הידידות בין שתי המדינות כ"ידידות היסטורית" שראשיתה בפועלו של הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן, וקרא להמשך המעורבות ההולנדית בתהליך השלום במזרח התיכון[3]. היה זה קאן שהעמיד לראשונה לרשותו של הרצל והתנועה הציונית את המימון והקשרים הפוליטיים הדרושים לקיום הקונגרסים הציונים ולהגשמת הרעיון הציוני. קאן היה מעשירי אירופה, בעליו של הבנק הפרטי Bankierskantoor van Lissa & Kann, הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי ויזם ציוני נלהב שהקים ומימן בהמשך רבים מהמפעלים הציונים כבנק אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה, חברת אשלג ארץ-ישראלית (מפעלי ים-המלח), על שמו נרכשו אדמות אחוזת בית היא ראשיתה של תל אביב, והיה לקונסול הולנד הראשון בארץ ישראל (בין השנים 1924–1928).

יחסי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, הולנד הייתה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר במהלכן נחתמו מספר אמנות והסכמים כלכליים בין שתי המדינות, לרבות הסכם לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח, וכן אמנה למניעת כפל מס אשר נועדה לעודד את יחסי המסחר בין המדינות[4]. מאמצים אלו נשאו פרי, כאשר שנת 2012 היוותה שנת שיא בסחר ההדדי בין שתי המדינות, אשר היקפו באותה השנה נמדד על למעלה מ-5 מיליארד דולר. הדבר הופך את ישראל ליעד היצוא השלישי בהיקפו באירופה עבור הולנד, לאחר גרמניה ואיטליה, עם 2.84 מיליארד דולר, ואת הולנד ליעד היצוא השני בהיקפו באירופה עבור ישראל, לאחר בריטניה, עם 2.3 מיליארד דולר[5][6].

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בהאג, האחראית על ניהול וקידום יחסי הסחר עם הולנד. מטרת הנספחות היא לסייע לחברות ישראליות להשתלב בשווקים השונים במדינה. בנוסף, הנספחות מקדמת השקעה ושותפות אסטרטגית בין המדינות. הנספח הכלכלי בהאג הוא יורם גלעדי (אחראי גם על דנמרק ושוודיה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי הולנד–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגר מזרחי, ממשלת הולנד מפולגת: לשדרג יחסים עם ישראל?, באתר ynet, 12 ביוני 2009
  2. ^ מלך חדש בהולנד באתר "מגפון"
  3. ^ שושי חתוקה, ‏כשהנשיא פרס נפגש עם מלכת הולנד, באתר ‏mako‏‏, ‏2 באוקטובר 2013‏
  4. ^ יחסי סחר ישראל – הולנד באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
  5. ^ 2012 – שנת שיא בהיקף הסחר ההדדי בין הולנד וישראל באתר "מגפון"
  6. ^ שגרירות הולנד ולשכת המסחר ת"א והמרכז באירוע נטוורקינג משותף באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז"