יחסי ישראל-ליטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל-ליטא
ישראלישראל ליטאליטא
Israel-Lithuania locator.png
ישראל ליטא
שטחקילומטר רבוע)
20,770 65,300
אוכלוסייה
8,424,904 2,793,284
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 91,470
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 32,746
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל לרפובליקת ליטא קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. ישראל הכירה בעצמאותה של ליטא בשנת 1991, והיחסים הדיפלומטים בין השתיים החלו כשנה לאחר מכן, ב-1992. במהלך ינואר 2015 פתחה ישראל שגרירות בבירה וילנה, ואמיר מימון מונה כשגריר. לליטא יש שגרירות רשמית בתל אביב, ושתי קונסוליות של כבוד בהרצליה וברמת גן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 זומן יצחק ארד, לשעבר יושב ראש הנהלת יד ושם, אשר לחם במחתרת כנגד הנאצים, לחקירה בליטא על פעולותיו כפרטיזן והריגת ליטאים לא-יהודים, בזמן מלחמת העולם השנייה. ליטא חשדה בארד שהשתתף במעשי טבח כנגד ליטאים במלחמה. עם זאת, ישראל סירבה לבקשת ליטא.

במהלך חודש אפריל 2012, מינתה ליטא לראשונה נספח מסחרי רשמי במדינת ישראל, זאת במטרה לקדם את יחסי הסחר בין ליטא וישראל, ובנוסף, לקידום השקעות ישראליות בליטא[1].

בחודש יולי 2013, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, קיים ביקור רשמי בליטא, אשר במהלכו קיים פגישה עם נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה. במהלך הביקור, הדגישה הנשיאה כי "היחסים עם מדינת ישראל חשובים ביותר לליטא ולאיחוד האירופי", וכן אמרה כי "לישראל ולליטא יחסים בילטרליים חזקים מזה 20 שנה, אנו רואים בישראל מודל של חדשנות ונפעל לחיזוק היחסים בין המדינות"[2].

ב-23 באוגוסט 2018 נסע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור מדיני בליטא. הביקור נערך במטרה לאתגר את הקונצנזוס באיחוד האירופי בנוגע לסוגיה הפלסטינית והאיראנית, ובנוסף, לצבור תמיכה למהלכים שמקדמת ממשלתו באיחוד ובאומות המאוחדות, כמו עידוד העברת השגרירויות הזרות לירושלים[3]. במסגרת הביקור השתתף נתניהו בפסגת המדינות הבלטיות[4]. בוילנה נועד עם ראש ממשלת ליטא סאוליוס סקוורניאליס, נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה, ראש ממשלת לטביה מאריס קוצ'ינסקיס וראש ממשלת אסטוניה יורי רטס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]