יחסי ישראל–תוניסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראלתוניסיה
ישראלישראל תוניסיהתוניסיה
ישראל תוניסיה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 163,610
אוכלוסייה
9,855,000 12,529,093
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 46,665
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 3,725
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל והרפובליקה התוניסאית לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, נכון לשנת 2024.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי מקהלת הילדים של ירושלים במהלך ביקור בג'רבה

המגעים הראשונים בין ישראל ותוניסיה התקיימו במטה האומות המאוחדות בניו יורק במהלך השנים 19511952, כאשר נציגים תוניסאים יצרו קשרים לא רשמיים עם חברי המשלחת הישראלית. בחודש יוני 1952, באהי לאדגאם, מקורבו של נשיא תוניסיה חביב בורגיבה, נפגש עם נציג ישראל באו"ם גדעון רפאל, בבקשה לתמיכה ישראלית בעצמאות תוניסיה. במסגרת הפניה בורגיבה ציין כי לאחר השגת עצמאותה של תוניסיה, הוא לא יפעל לשם השמדתה של מדינת ישראל, בדומה לרבות ממדינות המזרח התיכון, ויפעל לקידום שלום באזור[1]. כמו כן בשנת 1956, לאחר שתוניסיה הכריזה על עצמאותה, בורגיבה נפגש בחשאי עם יעקב צור, שגריר ישראל בצרפת. מאוחר יותר באותה שנה, צור קיים פגישה נוספת עם שר האוצר התוניסאי, אשר ביקש את סיועה של ישראל בהקמת יישובים חקלאיים שיתופיים, בהשראת מודל הקיבוץ הישראלי[1].

בשנת 1985, במבצע רגל עץ, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את מפקדות אש"ף בתוניסיה. על פי דיווחי הטייסים הפגיעות היו מדויקות ולשכת ראש אש"ף ומשרדים שונים של אש"ף ושל ארגון פורשי א-סאעקה נהרסו או נפגעו קשה. על פי פרסומי צה"ל, נהרגו בתקיפה 60–75 אנשי ארגוני טרור ו-70 נוספים נפצעו[2]. לטענת ממשלת תוניסיה ואש"ף, נהרגו בהפצצה גם מספר אזרחים.

תוניסיה טוענת שהיא שיחקה תפקיד מרכזי במסגרת השיחות החשאיות בין אש"ף לבין ישראל, שהובילו לחתימה על הסכם אוסלו בשנת 1993. זמן קצר לאחר מכן, משלחת ישראלית ביקרה באופן רשמי בתוניסיה לשם שיחות הדדיות. סלאח מאסאוי, המנכ"ל של משרד החוץ התוניסאי, ציין בתקופה זו כי הוא לא רואה כל מניעה לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. בשנת 1993, יוסי ביילין, סגן שר החוץ של ישראל, קיים ביקור רשמי בתוניסיה, כאשר בעקבות זאת נוצר קשר טלפוני ישיר בין שתי המדינות, החל מיולי 1993. בעקבות החלטתה של תוניסיה לסגור את משרדי אש"ף במדינה, בחודש יוני 1994, התחממו עוד היחסים בין שתי המדינות, ותיירים ישראלים החלו להגיע למדינה[1]. באותה השנה נוסדו ערוצי תקשורת נוספים בין שתי המדינות, באמצעות השגרירויות הבלגיות בתל אביב ובתוניס.

בשנת 1995 נפגשו שר החוץ התוניסאי חביב בן יחיא (אנ'), ושר החוץ הישראלי אהוד ברק בברצלונה על מנת להרחיב את הקשרים בין המדינות ולייסד לראשונה יחסים רשמיים בין שתי המדינות, מאחר שעד אז היחסים היו מוגבלים ל"שני ערוצי תקשורת בשגרירויות הבלגיות, האחת בתוניס והשנייה בתל אביב". בתאריך 22 בינואר 1996, מסר מזכיר המדינה האמריקאי וורן כריסטופר כי בפעם הראשונה ישראל ותוניסיה יקימו משרדי אינטרסים רשמיים בשתי המדינות, אשר ישמשו כשגרירויות דה פקטו. בהתאם לתוכנית, עד ל-15 באפריל באותה שנה, כל מדינה תארח נציגים של רעותה, על מנת להקל על התייעצויות פוליטיות, הסדרי נסיעות, וסחר בין שתי המדינות. במסגרת היוזמה ישראל פתחה משרד אינטרסים בתוניסיה בחודש אפריל 1996, וכחודש וחצי לאחר מכן, במאי 1996, דיפלומט תוניסאי נשלח על מנת לפתוח משרד מקביל בישראל.

היחסים בין שתי המדינות נקלעו למשבר בתחילת שנות ה-2000, בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה. ב-22 באוקטובר 2000, הנשיא התוניסאי בן עלי הודיע שהוא מתכוון לנתק את כל הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות "האלימות בשטחים הפלסטינים". מדינת ישראל הביעה בתגובה את אכזבתה מההחלטה התוניסאית, אשר כללה את סגירתם של משרדי האינטרסים בתל אביב ובתוניס. דובר משרד החוץ הישראלי מסר כי: ”ישראל מקבלת בפליאה את ההחלטה התוניסאית, בה נראה שתוניסיה העדיפה לוותר על תפקידה כמדינת גשר להידברות בין ישראל לשכנותיה ובכך יש משום פגיעה במאמץ החיוני להשגת שלום אזורי”[3]. חרף יוזמות לחידוש היחסים בין שתי המדינות אשר הועלו במהלך השנים הבאות, הלחץ הציבורי התוניסאי, אשר מושפע מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, מונע נכון לשנת 2021 את חידוש היחסים הרשמיים בין שתי המדינות[4][5]. עם זאת, קיימים בתחומים מסוימים יחסים לא רשמיים בין שתי המדינות, לדוגמה בתחום התיירות והמסחר[6].

במהלך שנת 2012, ובעקבות הסחף האסלאמי אשר עוברת תוניסיה בעקבות אירועי האביב הערבי, הודיעה מדינת ישראל על חידוד אזהרת המסע לתוניסיה, וזאת במיוחד לקראת הילולת ל"ג בעומר, אשר מתקיימת מדי שנה באי ג'רבה[7][8].

האווירה האנטי ישראלית במדינה העמיקה עוד בעקבות הבחירות הכלליות לפרלמנט בתוניסיה, בהם זכתה המפלגה האסלאמיסטית "התחייה" במרב הקולות והמושבים בפרלמנט, כאשר חלק מחברי המפלגה הדגישו את התנגדותם לנורמליזציה עם "הישות הציונית", ואת תמיכתם בשחרור פלסטין[9], עם זאת ב-2019 הצטרף במפתיע התפרן היהודי-תוניסיאי, סימון סלמה למפלגה, טענות רבות נשמעו על מועמדתו של סלמה, החל מתגובות שטענו שהוא "עלה תאנה" של המפלגה, אחרים ראו בתמיכת המפלגה בהצטרפתו בניסיון חיזור שמטרתו השבת אמונה של ארצות הברית לתוניסיה ואף תגובות תומכות שאמרו שהוא מועמד שהוא דוגמה לאזרח המופת התוניסאי ארוך השנים" ולסובלנות במדינה כלפי האחר[10].

בפברואר 2020 הסכימה נבחרת תוניסיה לשחק מול נבחרת הפדרציה של ישראל במסגרת בית 2 האירופי-אפריקני בהלסינקי, חרף הכחשות שפורסמו על ידי עיתונאים במדינה שטענו כי הנבחרת שוקלת להחרים את המשחק[11].

ב-22 בדצמבר 2020 משרד החוץ התוניסאי הודיע כי היחסים בין המדינות לא ינורמלו, עקב הנורמליזציה של ישראל עם איחוד האמירויות הערביות, סודאן, בחריין ומרוקו[12].

בנובמבר 2023, הצעת חוק "נגד נורמליזציה עם ישראל" נמצאת בדיון באסיפה לפני הצבעה סופית בדצמבר 2023.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Michael M. Laskier, Page 1 Middle East Review of International Affairs, Vol. 4, No. 2 (June 2000) 96 ISRAEL AND THE MAGHREB AT THE HEIGHT OF THE ARAB-ISRAELICONFLICT: 1950s – 1970s
  2. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 94-96.
  3. ^ הודעת הדובר באתר משרד החוץ
  4. ^ סוכנות AFP, תוניס: מאות הפגינו נגד נרמול היחסים עם ישראל, באתר ynet, 11 ביולי 2011
  5. ^ שר החוץ האסלאמיסט של תוניס: מתנגד לאסור נורמליזציה עם ישראל בחוקה באתר "מגפון"
  6. ^ מיכל מרגלית, ‏תוניסיה: הזדמנות מתחת לאף, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2008
  7. ^ שלמה פיוטרקובסקיחודדה אזהרת המסע לתוניסיה - דרגה 3 מתוך 4, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2012
  8. ^ איתמר אייכנר ורועי קייס, אזהרת מסע חמורה: סכנת פיגועים בתוניסיה, באתר ynet, 2 במאי 2015
  9. ^ דלית הלוי, תוניסיה החדשה נגד נורמליזציה עם ישראל, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2012
  10. ^ מערכת ישראל היום, הקלף של המפלגה האסלאמית בבחירות בתוניסיה: מועמד יהודי, באתר ישראל היום, 29 באפריל 2018
  11. ^ דין שמואל אלמס, תוניסיה הודיעה: נעלה למפגש הפדרציה מול ישראל, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2020
  12. ^ רויטרס, תוניסיה: "לא ננרמל יחסים עם ישראל", באתר ynet, 22 בדצמבר 2020