כלי שמלאכתו לאיסור
בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת. בתנאים מסוימים התירו חכמים להשתמש בכלים אלו, ובלבד שרוצים לעשות בהם שימוש שמותר בשבת.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גזרת כלים
התקנה שהגבילה את טלטולם של "כלים שמלאכתן לאיסור", מיוחסת לנחמיה, כפי שמופיע בפסוק, ”בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלַים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד” (ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ו).
האיסור על כלים שמלאכתם לאיסור היה שלא לטלטל אותם כלל, אפילו לצורך גופם או לצורך מקומם, מכיוון שראה נחמיה שהאנשים מקלים בהלכות שבת ומטלטלים מרשות היחיד לרשות הרבים ועוברים בכך על מלאכת הוצאה שהיא אחת מל"ט אבות מלאכה, ולכן כדי לעשות סייג לדבר אסרו לחלוטין טלטול כל הכלים שבבית. לאחר שראה נחמיה ששמירת שבת התחזקה בקרב העם הם שבו והתירו טלטול כלי שמלאכתו להיתר, ולאחר תקופה התירו אף טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו.
היתרים לשימוש בכלי שמלאכתו לאיסור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לצורך גופו - לעשות שימוש שמותר בשבת על ידי גוף החפץ. לדוגמה: אמנם פטיש הוא כלי שמלאכתו לאיסור, משום שבונים בו, אבל כדי לפצח אגוזים מותר להשתמש בו בשבת.
- לצורך מקומו - לפנותו ממקום מסוים משום שצריך לאותו מקום. לדוגמה: אם ישאירו כלי שמלאכתו לאיסור על ספה. כאשר ירצו לשבת על אותה ספה ניתן להזיז את אותו חפץ.
כמו כן, גם אם רוצים להציל את הכלי עצמו או להשתמש בו בצורה שאינו מותר בשבת, אפשר גם להערים ולמצוא שימוש נוסף בכלי גם אם זו לא המטרה העיקרית. לדוגמה: אפשר להכניס טלפון מהחצר שיורד שם גשמים בתנאי שיעשה שימוש בגוף הטלפון.[1]
דרך נוספת לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כדי להציל את הכלי עצמו (כגון מחמה לצל) הנה על ידי הנחת חפץ שאיננו מוקצה עליו[2].
כאשר מזיזים כלי שמלאכתו לאיסור באחד משני האופנים האלה, ניתן להניחו היכן שרוצים ואין חובה לעזוב אותו מיד.[3]
כלי שמלאכתו לאיסור הוא רק כלי כזה שאין מקפידים על השתמשות בו לצורך אחר, כמו פטיש למשל. כל כלי שמלאכתו לאיסור ומקפידים שלא להשתמש בו לצורך אחר מלבד המלאכה שלו הוא מיועד, נחשב למוקצה מחמת חיסרון כיס, הדוגמאות המובאות בשולחן ערוך הן: סכין של שחיטה ושל מילה, כלי סת"ם ודומיהן. מסיבה זו, כל מכשיר יקר שאין מזיזים אותו ממקומו לשום צורך חוץ מהצורך שלו, כגון כלים חשמליים רגישים הן מוקצה מחמת חיסרון כיס.[4]
כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי שמשתמשים בו גם להיתר, אם עיקר מלאכתו היא לאיסור ורק באופן עראי משתמשים בו לצורך ההיתר הוא נחשב כלי שמלאכתו לאיסור, אבל אם הוא עשוי לצורך שימוש לאיסור ולהיתר מותר לטלטל אותו בשבת ודינו ככלי שמלאכתו להיתר, שמותר לטלטל אותו לכל צורך שהוא ואפילו לצורך שמירה על הכלי עצמו (אבל לא שלא לצורך כלל).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "כלי שמלאכתו לאיסור וכלי שמלאכתו להיתר", באתר ויקיסוגיה
- הרב אליעזר מלמד, כלים שמלאכתם לאיסור, באתר פניני הלכה
- הערך "כלי שמלאכתו לאיסור", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה