מוליד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן. בין המעשים הנמנים עם איסור זה הם: הדלקת אש חדשה[1], הספגת בגדים או כלים בריח בדרכים שונות, וכן המסת קרח.

טעם איסור מוליד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת ביצה[2], מבואר שאסור להדליק אש ביום טוב משום איסור 'מוליד', והכוונה שאסרו חכמים ליצור ביום טוב דבר חדש[3]. ושם[4] מבואר שאסור להספיג בגדים או כלים בריח משום איסור 'מוליד'.

לדעת רש"י[5], טעם איסור מוליד הוא משום שמעשה ההולדה יוצר דבר חדש שלא היה קיים קודם לכן, ובכך הוא דומה לעשיית מלאכה שנאסרה בשבת ויום טוב.[6]

לדעת הראב"ד וספר ה"מכתם" הטעם לאיסור הוא משום שהנולד הוא מוקצה. לדעת הרמב"ם[7] טעם איסור הדלקת האש ביום טוב הוא משום שאפשר היה לעשות את המלאכה בערב יום טוב. וכך כתב הרשב"א, ומשמע שלדעתו האיסור מדרבנן. ויש שפירשו ברמב"ם שהאיסור מהתורה, משום שדין יצירת אש ביום טוב כדין מכשירי אוכל נפש, שמלאכה עבורם אסורה מהתורה אם אפשר היה לעשותה בערב יום טוב[8].

יש אומרים[9] שהואיל והאיסור לדעת הרמב"ם הוא משום שהיה אפשר להכין את האש מערב יום טוב, אם מחמת אונס לא הצליח להכין אש מערב יום טוב, או שהכין וכבתה, מותר לו להדליק אש חדשה ביום טוב כדין מכשירי אוכל נפש. ויש אומרים[10] שגם במקרה של אונס אסור להוציא אש חדשה, מפני שדין יצירת אש כדין יצירת כלי שלם, שגם אם היה אנוס בערב יום טוב אסור לעשותו ביום טוב[11]. ועוד, שגם במכשירי אוכל נפש שלא יכל להכין בערב יו"ט אין מורים היתר לרבים. יש המפשרים בין הדעות, שבשעת הדחק כשאינו יכול להביא אש משכניו, אפשר לסמוך על המקילים, בהדלקה בשינוי, שבאופן זה גם המחמירים יכולים להקל[12].

עבר ויצר אש ביו"ט, מותר בדיעבד ליהנות מהאש[13]

מוליד ריח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רבה ורב יוסף אסור להוליד ריח בכל כלי שהוא, כמו על ידי הנחת עשבי בשמים על בגד או על כלי כדי שהכלי יספוג את הריח[14]. כך למשל, היה נהוג בעבר לשפוך חומר ריחני לתוך המים שיצקו על ידי הכוהנים לפני ברכת כוהנים, אך כמה פוסקים אסרו זאת, חלקם בטענה שאסור להוליד ריח במים[15] וחלקם בטענה שאסור להוליד ריח על ידיהם של הכוהנים[16].

הרמב"ם והרי"ף לא הביאו את האיסור של מוליד ריח, ולדעת רבי חיים בן עטר איסור זה לדעתם לא נפסק להלכה כי רבא חלק על כך[17].

לעומת זאת הרמ"א הביא איסור זה להלכה[18] וכן המגיד משנה הבין בדעת הרמב"ם שאיסור זה נוהג גם לדעתו[19].

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן דעות באחרונים כי אסור להפוך מים לקרח על ידי הנחת מים במקפיא מטעם מוליד, אך רוב הפוסקים התירו[20]. מסיבה זו אוסרים הפוסקים, לשפשף שלג ולהפכו למים לצורך נטילת ידיים.

לדעת הרב יצחק יהודה שמלקיש הדלקת חשמל בשבת נחשבת עבירה על איסור מוליד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אולם העברת אש קיימת למקור בערה אחר מותרת.
  2. ^ לג, ב
  3. ^ רש"י, ריא"ז, רא"ה, מאירי, רבי עובדיה מברטנורא
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'
  5. ^ כך באר ביחס להולדת ריח.
  6. ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'
  7. ^ ספר זמנים הלכות יום טוב א, ד
  8. ^ כן פסקו הט"ז תקב, א, ועוד.
  9. ^ ברכי יוסף תקב, א; הרב עובדיה הדאיה בספרו ישכיל עבדי ד, כז, ב; חזון עובדיה עמ' מט
  10. ^ מנחת יום טוב צח, קיג; מנחת יצחק ד, צט
  11. ^ כמבואר בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"ט, סעיף ב'; שער הציון יא
  12. ^ פניני הלכה מועדים פרק ה, הלכה א.
  13. ^ משנה ברורה, סימן תק"ב, סעיף קטן ד'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.
  15. ^ משנה ברורה, הלכות ברכת כוהנים.
  16. ^ שולחן ערוך הרב, הלכות יום טוב.
  17. ^ ראו ראשון לציון לתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ב, עמוד ב'.
  18. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי"א, סעיף ד'.
  19. ^ ראו מגיד משנה למשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק ד', הלכה ו'.
  20. ^ דיון באתר ישיבה, http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=84195.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.