ראמה (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראמה
שנת הקמה=1923
Rameh.jpg
שם בערבית الرامة
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שאוקי לטיף
גובה ממוצע ‎383‏ מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏-9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 7,309 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 1,195 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 6,118 דונם
מיקום ראמה
ראמה
ראמה

32°56′18″N 35°22′01″E / 32.9383293146586°N 35.3669759170141°E / 32.9383293146586; 35.3669759170141קואורדינטות: 32°56′18″N 35°22′01″E / 32.9383293146586°N 35.3669759170141°E / 32.9383293146586; 35.3669759170141

דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3930
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 18.2% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 50.5% דרוזים: 31.4% אחרים: -0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.8%
גילאי 5 - 9 7.6%
גילאי 10 - 14 9.4%
גילאי 15 - 19 9.8%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 19.0%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 3.7%
גילאי 65 ומעלה 9.5%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–       יסודיים 3
–       על-יסודיים 4
תלמידים 2,292
–       יסודיים 1,059
–       על-יסודיים 1,233
מספר כיתות 88
ממוצע תלמידים לכיתה 26
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013)
פרופיל ראמה נכון לשנת 2012 באתר הלמ"ס

ראמהערבית: الرامة) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. ראמה שוכנת כ-5 קילומטרים מכרמיאל וכאותו מרחק משגור. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר האמריקני אדוארד רובינסון שביקר בארץ ישראל ב-1838 זיהה את היישוב רמה בנחלת שבט אשר כמקור שמו של הכפר. נמצאה בו כתובת עברית מהמאה ה-3. בזיהוי היישוב הקדום הסתייע רובינסון בסרקופגים שמצא על גבעה הסמוכה לכפר.[דרוש מקור] באתר התקיימה עיר חשובה בעת השלטון הצלבני בארץ ישראל. היישוב הנוכחי הוקם, לפי המסורת המקומית, במאה ה-17 והיה בין הכפרים הגדולים ביותר בגליל בתקופה העות'מאנית. אולריך יאספר זטצן תיאר את הכפר כעיירה עם בתים הבנויים היטב. במחצית השנייה של המאה ה-19 תואר הכפר כמכיל 60 משפחות נוצריות ו-60 דרוזיות‏[1]. בשנת 1923 היה לכפר הראשון בפלסטינה-א"י, שזכה במנהל עצמי (על ידי מועצת הכפר) מידי שלטונות המנדט הבריטי. הכפר נכבש על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות וסופח לישראל בהסכמי שביתת הנשק ב-1949. בכפר השתכנו רובם של עקורי איקרית ובירעם[2].

שמן זית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראמה ידועה בתעשיית השמן זית שלה‏[3]. אולריך יאספר זטצן שביקר בכפר בשנת 1803 כתב שלכפר היה מטע זיתים גדול ממזרח לו שכלל 80,000 עצים‏[1]. לכפר היו שייכים כרמי הזיתים הגדולים ביותר באזור. בימי מדיניות הקיצוב התנגדו תושבי הכפר בכח להחרמת תוצרתם על ידי פקידי בית חרושת שמן. בעקבות זאת נעצרו עשרות מתושבי הכפר שהועמדו לדין בפני בית דין צבאי ונדונו למאסר‏[4][5]. בעל המשמר נטען שהמחיר שנקבע לשמן זית היה נמוך במיוחד בגלל שמגדליו היו ערבים‏[6].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פעלו בכפר שישה בתי בד גדולים‏[7].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר ראשון הוקם בכפר בשנת 1884 ובית ספר נוסף הוקם בשנת 1913. בית ספר תיכון הוקם ביישוב ב-1956‏[8]. בשנות ה-70 רשם התיכון אחוזי הצלחה גבוהים בבחינות הבגרות‏[9]. באמצע שנות ה-70 עבר התיכון למבנה חדש‏[10].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה של ראמה בנויה על מורדות ההר, כך שהכבישים בה תלולים יחסית. בדרום היישוב, סביב כביש 85 הישן, נמצא אזור מישורי יחסית, שהתפתח החל משנות ה-80 לאזור מעורב של מגורים ועסקים‏[11]. בתחילת שנות ה-80 הוקמה בראמה שכונה חדשה‏[12] במערב, המשמשת בעיקר למגורי מוסלמים. כן קיימת התפתחות מזרחה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בראמה 7,309 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2013, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 5,921 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).‏[13]

האוכלוסייה בכפר היא ערבית ברובה. נכון לסוף שנת 2008 מנתה האוכלוסייה 7,600 תושבים והורכבה מ:

  • נוצרים - 50.6%
  • דרוזים - 30.4%
  • מוסלמים - 19%

בראשית שנותיה של מדינת ישראל היוו הנוצרים רוב מוחלט באוכלוסייה (כ-85 אחוז). עם הזמן גדל שיעור המוסלמים ביישוב, בין השאר בעקבות הצטרפות בדווים מהר כמון‏[14].

הנוצרים מתגוררים ברובם בדרום היישוב, בעוד הדרוזים מרוכזים יותר באזור הצפוני, שהוא גם האזור הגבוה יותר. המוסלמים מתגוררים בעיקר במערב היישוב, על אדמות שהוקצו להם בידי מינהל מקרקעי ישראל‏[8].

במהלך שנות ה-80 הייתה מתיחות רבה בין הדרוזים לנוצרים ביישוב‏[15]. בשנים 2011-2015 אירעו ביישוב אירועי רצח רבים כתוצאה מסכסוך בין שתי משפחות דרוזיות‏[16].

בכפר מתגוררים המשורר סמיח אל קאסם והדוגמנית אנג'לינה פארס. בכפר נולדו העיתונאי לוטפי משעור, הזמרת מירה עווד, חבר הכנסת אליאס נח'לה וחבר הכנסת חנא מוויס שעל שמו קרוי בית הספר התיכון בכפר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יהושע בן אריה, עמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, ארצות הגליל, 1983, עמ' 334
  2. ^ מנחם רהט, דרוזים מביעים הזדהות, מעריב, 17 באוגוסט 1972
  3. ^ כחש הזית, דבר, 26 בספטמבר 1932
  4. ^ המשלחת מראמה חזרה מהכנסת במפח נפש, על המשמר, 28 במרץ 1952
  5. ^ 29 מנאשמי רמה למאסר, דבר, 20 באוגוסט 1952
  6. ^ איפה ואיפה, על המשמר, 9 בדצמבר 1952
  7. ^ אהרון דולב, הם יורים גם בדרוזים, מעריב, 17 בינואר 1986
  8. ^ 8.0 8.1 ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 50-51
  9. ^ נבחנו 50 - הצליחו 100 אחוז, מעריב, 26 בינואר 1972
  10. ^ מכרז, מעריב, 13 ביוני 1974
  11. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 70-71, 81-83
  12. ^ שכונה חדשה בכפר ראמה, דבר, 3 בדצמבר 1981
  13. ^ פרופיל ראמה באתר הלמ"ס
  14. ^ הרצח קירב לבבות בכפר ראמה, מעריב, 13 בינואר 1986
  15. ^ יהודה גורן, מת הילד מכפר ראמה, מעריב, 5 באוקטובר 1984
  16. ^ סמי עבד אל חמיד, הפסקת אש הושגה בראמה: "המלחמה שרפה אותנו, נלחמנו באחים שלנו", באתר nana10‏, 10 בינואר 2015‏