כסרא-סמיע
| כסרא-סמיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كسرا-سميع | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | נביה אסעד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע | 624 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000-9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 8,000 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.9% בשנה עד דצמבר 2014 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 562 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט | 14,240 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)
 כסרא-סמיע
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דירוג חברתי-כלכלי | 2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 0.3875 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כסרא-סמיע (בערבית: كسرا-سميع) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990.
הכפרים כסרא וסמיע הם כפרי דרוזים מבודדים במרכז הגליל העליון ממערב לפקיעין על כביש 854.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העצמאות הם היו באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס שהיה תחת השפעה ישראלית[1].
הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכיסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכיסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים[2]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים[3] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחדת המיעוטים[4]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת" ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון[5]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.[6]
במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים בגלל שלא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית[7]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כיסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית וכיסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.
בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כיסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעתים או שימשו למרעה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כיסרא טענו לבעלות עליו נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5005 הוגדרו אדמות טרשים, 4260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים ו-1209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.[8]
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים בכסרא-סמיע 8,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.9%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013-2014) היה 78.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 6,552 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[9]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, page 67
- ^ יעקב העליון, לא רק אלוהים שכח את כפר כיסרא, מעריב, 28 בינואר 1964
יעקב העליון, המצב עדיין מעורפל בכפרים שלקו בחצבת, מעריב, 29 בינואר 1964 - ^ כל הציוד הרפואי נגנב ממרפאת כפר כיסרא, מעריב, 11 בפברואר 1964
- ^ נילי פרידלנדר, חיילי מיעוטים סוללים כביש יחד עם תושבי כיסרא וסמיע, מעריב, 19 ביולי 1964
- ^ מנחם תלמי, הדרוזים קראו "יעיש" בחנוכת כביש החצבת, מעריב, 5 בספטמבר 1965
- ^ מנחם רהט, כבישים פנימיים לכפרי החצבת, מעריב, 4 בפברואר 1971
- ^ יואל דר, כיסרא וסמיע יצאו מבדידותם, דבר, 17 במאי 1965
- ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, pages 137-138, 221-222
- ^ פרופיל כסרא-סמיע באתר הלמ"ס
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כסרא-סמיע |
