כסרא-סמיע

כסרא-סֻמיע
	פסל ברונזה (1997) של סולטאן באשא אלאטרש سلطان باشا الأطرش במרכז כסרא. פסל ברונזה (1997) של סולטאן אל-אטרש במרכז כסרא
שם בערבית	كسرى-سميع
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	יאסר ג'דבאן
גובה ממוצע	‎624 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	9,379 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	9,375 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	182
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+1.4% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	661 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	181
תחום שיפוט	14,200 דונם
- דירוג ארצי	104
	(למפת הגליל המערבי רגילה) כסרא-סֻמיע32°58′12″N 35°18′16″E / 32.9698635576552°N 35.3043504482313°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	204
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3767
- דירוג ארצי	193
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 1.1%; ערבים-נוצרים: 3.3%; דרוזים: 95.6%; אחרים: 0%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 1.1%; ערבים-נוצרים: 3.3%; דרוזים: 95.6%; אחרים: 0%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.6%
גילאי 5 - 9	9.8%
גילאי 10 - 14	9.4%
גילאי 15 - 19	10.0%
גילאי 20 - 29	18.3%
גילאי 30 - 44	21.4%
גילאי 45 - 59	14.0%
גילאי 60 - 64	2.8%
גילאי 65 ומעלה	4.8%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	6
– יסודיים	4
– על-יסודיים	5
תלמידים	2,079
– יסודי	1,051
– על-יסודי	1,028
מספר כיתות	92
ממוצע תלמידים לכיתה	24.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל כסרא-סֻמיע נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

כִּסְרַא-סֻמֵיעְ (בערבית: كسرى-سميع) היא מועצה מקומית ערבית דרוזית במחוז הצפון בישראל. כ-95.6% מתושבי כסרא-סומיע (נכון לסוף 2022) הם דרוזים, כ-3.3% הם ערבים-נוצרים וכ-1.1% מתושבי הם ערבים-מוסלמים.

כסרא וסמיע נוסדו תחילה ככפרים מבודדים במרחק של כ-10 ק"מ מהעיר עכו שבגליל העליון, מערבית לכפר פקיעין, על כביש 854. ראש המועצה הנוכחי הוא יאסר ג'דבאן.

היסטוריה

כיסרא סומיע בנויים על גרעיני כפר עתיקים^[4], במרכזה של הגליל העליון, ושוכנים בגובה שבין 590–760 מטר מעל פני הים.^[4]

בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעיתים או שימשו למרעה.

במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכסרא 250 תושבים, כולם דרוזים. בכפר סמיע נמנו 4 מוסלמים, 24 נוצרים ו-143 דרוזים^[5].

במהלך מלחמת העצמאות היו הכפרים באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס, שהיה תחת השפעה ישראלית^[6].

הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים^[7]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים^[8] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחידת המיעוטים^[9]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת", ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון^[10]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים, והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.^[11]

במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים כי לא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית^[12]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית, וכסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כסרא טענו לבעלות עליהן נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5,005 הוגדרו אדמות טרשים, 4,260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים, ו-1,209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר, והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.^[13]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2025 (אומדן), מתגוררים בכסרא-סמיע 9,379 תושבים, מתוכם 9,375 תושבי ישראל (מקום 182 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.4% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 91.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,605 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[14]

תיירות

המועצה המקומית כסרא סמיע מקיימת מדי שנה "פסטיבל ענף הזית" בחודש נובמבר.^[4]

ראו גם

פארק הסלעים של כסרא

קישורים חיצוניים

אתר המועצה המקומית

פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

מידע על אתר כסרא-סמיע, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ ¹ ² ³ אודות הישוב ותיירות, באתר המועצה המקומית כסרא-סמיע
^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, page 67
^ יעקב העליון, לא רק אלוהים שכח את כפר כיסרא, מעריב, 28 בינואר 1964
יעקב העליון, המצב עדיין מעורפל בכפרים שלקו בחצבת, מעריב, 29 בינואר 1964
^ כל הציוד הרפואי נגנב ממרפאת כפר כיסרא, מעריב, 11 בפברואר 1964
^ נילי פרידלנדר, חיילי מיעוטים סוללים כביש יחד עם תושבי כיסרא וסמיע, מעריב, 19 ביולי 1964
^ מנחם תלמי, הדרוזים קראו "יעיש" בחנוכת כביש החצבת, מעריב, 5 בספטמבר 1965
^ מנחם רהט, כבישים פנימיים לכפרי החצבת, מעריב, 4 בפברואר 1971
^ יואל דר, כיסרא וסמיע יצאו מבדידותם, דבר, 17 במאי 1965
^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, pages 137-138, 221-222
^ פרופיל כסרא-סמיע באתר הלמ"ס

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[:0-4] ¹ ² ³ אודות הישוב ותיירות, באתר המועצה המקומית כסרא-סמיע

[5] מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37

[6] Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, page 67

[7] יעקב העליון, לא רק אלוהים שכח את כפר כיסרא, מעריב, 28 בינואר 1964
יעקב העליון, המצב עדיין מעורפל בכפרים שלקו בחצבת, מעריב, 29 בינואר 1964

[8] כל הציוד הרפואי נגנב ממרפאת כפר כיסרא, מעריב, 11 בפברואר 1964

[9] נילי פרידלנדר, חיילי מיעוטים סוללים כביש יחד עם תושבי כיסרא וסמיע, מעריב, 19 ביולי 1964

[10] מנחם תלמי, הדרוזים קראו "יעיש" בחנוכת כביש החצבת, מעריב, 5 בספטמבר 1965

[11] מנחם רהט, כבישים פנימיים לכפרי החצבת, מעריב, 4 בפברואר 1971

[12] יואל דר, כיסרא וסמיע יצאו מבדידותם, דבר, 17 במאי 1965

[13] Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, pages 137-138, 221-222

[14] פרופיל כסרא-סמיע באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק