דוריס לסינג – הבדלי גרסאות

דוריס לסינג
Doris Lessing
	לסינג, 2006
לידה	22 באוקטובר 1919; כרמאנשאה, איראן
פטירה	17 בנובמבר 2013 (בגיל 94); לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Doris May Tayler
מדינה	הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	Golders Green Crematorium
שם עט	Jane Somers
מקום לימודים	תיכון דומיניקן קונבנט
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
זרם ספרותי	ספרות ריאליסטית
יצירות בולטות	העשב פוזם, The Cleft, The Memoirs of a Survivor, הטרוריסטית הטובה, מחברת הזהב, A Ripple from the Storm
תקופת הפעילות	מ-1950
בן או בת זוג	קלנסי סיגל
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (2007); פרס קטלוניה הבינלאומי (1999); פרס מדיסיס זר (1976); מסדר הזהב של מפונגובווה (2008); Årets budeie (1994); פרס טרבי (1987); פרס נסיך אסטוריאס לספרות (2001); פרס לזכר ג'יימס טיט בלק (1995); פרס סומרסט מוהם (1954); פרס דייוויד כהן (2001); פרס WH סמית' לספרות (1986); פרס גרינצנה קאבור (1989); פרס אוסטריה לספרות אירופית (1981); עמית החברה המלכותית לספרות ;
	www.dorislessing.org
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:21, 29 באפריל 2017

דוריס לסינג (באנגלית: Doris Lessing; ‏22 באוקטובר 1919 - 17 בנובמבר 2013^[1]) הייתה סופרת בריטית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 2007.

ביוגרפיה

דוריס לסינג נולדה בשם דוריס מיי טיילור בעיר כרמאנשאה בפרס (כיום איראן), להורים בריטים. ב-1925 עברה עם משפחתה לגור בקולוניה הבריטית בדרום רודזיה (כיום זימבבואה). היא התחנכה במנזר קתולי בסולסבורי, כיום הרארה, בגיל 14 עזבה את בית הספר והתחילה לעבוד כמטפלת, כמרכזנית וכפקידה. על אף שילדותה הייתה קשה ואומללה, יחסה של לסינג בכתביה על אפריקה מלא רגשות חמלה גם על חיי הבריטים הקולוניאליסטים וגם על הילידים האפריקאים.

מגיל 18 עבדה לסינג בפרלמנט הרודזי ועזרה בהקמת מפלגת שמאל אנטי-גזענית. ב-1938 נישאה לפרנק ויסדום, וילדה שני ילדים. נישואיה באו לקיצם ב-1943, אז עזבה את משפחתה והצטרפה לקבוצה של קומוניסטים. זמן קצר אחרי כן התחתנה עם גוטפריד לסינג, משפטן בעל שורשים יהודיים, שהיה פעיל מרכזי בקבוצה, וילדה לו בן.

בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה חזרה בה לסינג מתמיכתה בתנועה הקומוניסטית. גם נישואיה השניים לא עלו יפה, ובשנת 1949 עברה יחד עם בנה הצעיר לגור באנגליה. שם החלה לכתוב רומנים וסיפורים, ב-1949 פורסם בלונדון הרומן הראשון שלה, "העשב פוזם" (The Grass Is Singing). בשנת 1964 התוודעה לסופיות דרך כתביו של אידריס שאה והיכרותה איתו. התורה הסופית המשיכה לעניין אותה בשנות ה-1960 ובשנות ה-1970 כפי שמצא ביטוי הדבר בכתיבתה.

נפטרה ב-17 בנובמבר 2013 בביתה בלונדון בגיל 94.

יצירתה

יצירתה של לסינג מתחלקת לשלושה שלבים נפרדים:

שלב המוטיב הקומוניסטי - בשנים 1944 עד 1956, שבהן כתבה על נושאים חברתיים.
שלב המוטיב הפסיכולוגי - מ-1956 עד 1969
שלב המוטיב הסופי, שאותו חקרה בסדרת הספרים "קאנופוס בארגוס" (Canopus in Argos).

אחרי נושא ה"סופיות" עבדה לסינג על שלושת הנושאים גם יחד.

הספרים מסדרת "ילדי האלימות" הם אוטוביוגרפיים למחצה, ומספרים על דמות בשם "מרתה קווסט" הגדלה בדרום אפריקה ואחר כך משתקעת באנגליה.

"מחברת הזהב", ספרה הידוע ביותר של לסינג, ראה אור בשנת 1962 ותורגם לשפות רבות. בשנת 1976 זכה בצרפת בפרס מדיסיס לסופר זר. זהו רומן מקיף ורב-רבדים המגולל פרק בחייה של סופרת המתמודדת עם שלל בעיות: בעיות בחייה הפרטיים, ביחסיה עם גברים ונשים, בגיבוש השקפת עולמה המוסרית והפוליטית. הוא מתרחש על רקע המאורעות המסעירים של שנות הארבעים והחמישים.

הרומן נחשב בעיני חוקרים רבים לספר פמיניסטי קלאסי, אבל לא בעיני הסופרת עצמה, שלא רצתה להיות מוגדרת כסופרת פמיניסטית. לאחר פרסום הספר הייתה לסינג מועמדת לפרס נובל לספרות אך ספרי מדע בדיוני שכתבה מאוחר יותר ערערו כנראה את מעמדה, ושמה הוסר מרשימת המועמדים. אף על פי כן, ב-2007 הוענק לה הפרס "על כתיבתה האפית אודות חוויה נשית, אשר בסקפטיות, להט וחזון העמידה חברה משוסעת לבחינה מדוקדקת"^[2].

כשנשאלה איזה מספריה היא מעריכה כחשובים ביותר, בחרה בסדרת "קנופוס מארגוס". ספרים שמבוססים בחלקם על רעיון ה"סופיות". מיצירותיה המוקדמת יותר, הספרים "תדריך ליורד שאול" ו"זיכרונותיו של ניצול" מבוססים אף הם על אותו נושא.

לסינג פרסמה שני רומנים בשם העט ג'יין סומרס: "The Diary of a Good Neighbour" ו-"If the Old Could". המבקרים הספרותיים התעלמו מהם עד שלסינג חשפה את זהות הכותבת. בנוסף כתבה גם מספר סיפורים קצרים על בעלי החיים החביבים עליה - חתולים.

מספריה

העשב פוזם (1949) הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1984, תרגמה נורית פלד
מחזור של חמישה רומנים ילדי האלימות (1951 - 1959)

מרתה קווסט הופיע בעברית בהוצאת זב"מ
נישואים כהלכה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1986, תרגמה ניצה בן-ארי
ארבעה שערים לעיר, הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1993, תרגם רפאל צ'צ'יק-אלגד
אדווה מן הסערה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1988, תרגם רפאל אלגד
מוקף יבשה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1994, תרגם רפאל צ'צ'יק-אלגד

קיץ בטרם חשכה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1980, תרגמה רונית לנטין
חמש (1953)
בעקבות האנגלים (1960) הופיע בעברית בהוצאת כנרת 1987, תרגמה כרמית גיא
גבר ושתי נשים (1963)
מחברת הזהב (1962) הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 1962, תרגמה ג. אריוך
הפיתוי של ג'ק אורקני
תדריך ליורד שאול (1971)
זיכרונותיו של ניצול (1974)
סדרת "קאנופוס בארגוס" (1979 - 1983)

שיקאסטה הופיע בעברית בהוצאת עם עובד (1984), תרגמה ג. אריוך

הטרוריסטית הטובה (1985) הופיע בעברית בהוצאת מעריב 1987, תרגמה נעמי כרמל
הילד החמישי (1988), הופיע בעברית בהוצאת 1994 תרגמה דורית לנדס
שוב, אהבה (1996)
בן, בעולם (2000), הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 2000, תרגמה דורית לנדס
האישה האחרת הופיע בעברית בהוצאת כנרת, 1984, תרגמה עמשי לוין
חשבון פשוט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוריס לסינג בוויקישיתוף

דף הבית של לסינג
דוריס לסינג, באתר פרס נובל (באנגלית)
הספרים של דוריס לסינג, באתר "סימניה"
צפי סער, 50 שנה לספר שנחשב לאבן יסוד בחשיבה הפמיניסטית, באתר הארץ, 16 באפריל 2012
שירי לב-ארי, קץ האוטופיה, באתר הארץ, 14/10/07
עלית קרפ, נשים רבות שינו בזכותה את חייהן, באתר הארץ, 19.10.07
איתי שטרן, דוריס לסינג זכתה בפרס נובל לספרות, באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2007
עגל הזהב עיתונות בע"מ, פרס נובל לספרות הוענק לדוריס לסינג, באתר News1 מחלקה ראשונה, מתאריך 11/10/2007
מירב קריסטל, הקשר האפריקאי, באתר ynet, 13 באוקטובר 2007
אריאנה מלמד, אל תסתכלו בעטיפה, באתר ynet, 27 באפריל 2008
עינת יקיר, על "מחברת הזהב", בלוג באתר "בננות", 22/06/2008
צפי סער, מתה הסופרת דוריס לסינג, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2013
אריאנה מלמד, דוריס לסינג: האישה הגדולה מהחלומות, באתר ynet, 18 בנובמבר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יואב שי‏, פרידה מדוריס לסינג שהלכה לעולמה אתמול, באתר וואלה‏, 18 בנובמבר 2013
מרגרט אטווד, הסופרת מרגרט אטווד מספידה את זוכת פרס נובל דוריס לסינג, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013
עופרה עופר אורן, מדוע עזבה שניים מילדיה וכיצד רצתה לתקן את העולם, בבלוג "סופרת ספרים", 23 בנובמבר 2014
עופרה עופר אורן, ביקורת על אנגליה בשנות ה-90 או על ישראל היום?, בבלוג "סופרת ספרים", 30 בנובמבר 2014
אבנר שפירא, המודיעין הבריטי עקב אחרי הסופרת דוריס לסינג במשך 20 שנה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2015
לסינג בטקס קבלת פרס נובל, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏, 11 באוקטובר 2007
ראיון עם לסינג בעקבות זכייתה בפרס נובל, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏, 11 באוקטובר 2007

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית nrg מעריב, קומוניזם, אסלאם ונובל: נפטרה דוריס לסינג, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2013
^ מתוך הודעת הזכייה בפרס נובל, 11 באוקטובר 2007.

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית nrg מעריב, קומוניזם, אסלאם ונובל: נפטרה דוריס לסינג, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2013

[2] מתוך הודעת הזכייה בפרס נובל, 11 באוקטובר 2007.

[1]

[2]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |תמונה=[[קובץ:Doris lessing 20060312.jpg|220px|לסינג, 2006]]
 |כיתוב=לסינג, 2006
-|תאריך לידה=
-|תאריך פטירה=
-|תאריך לידה עברי=
-|תאריך פטירה עברי=
-|שם מקורי=
-|מקום לידה=
-|מקום פטירה=
-|עיסוק=
-|לאום=
-|שפות היצירה=
-|תחום כתיבה=
-|סוגה=
-|זרם ספרותי=
-|נושאי כתיבה=
-|יצירות בולטות=
-|פרסים=
-|שנות פעילות=
-|הוצאות ספרים=
-|משפיעים=
-|מושפעים=
-|אתר=
 }}
 '''דוריס לסינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Doris Lessing'''; {{כ}}[[22 באוקטובר]] [[1919]] - [[17 בנובמבר]] [[2013]]{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|קומוניזם, אסלאם ונובל: נפטרה דוריס לסינג|522/844|17 בנובמבר 2013||1|2}}}}) הייתה [[סופר]]ת [[בריטניה|בריטית]], כלת [[פרס נובל לספרות]] לשנת [[2007]].
@@ שורה 33: / שורה 12: @@
 מגיל 18 עבדה לסינג ב[[פרלמנט]] הרודזי ועזרה בהקמת מפלגת [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] אנטי-[[גזענות|גזענית]]. ב-[[1938]] נישאה לפרנק ויסדום, וילדה שני ילדים. נישואיה באו לקיצם ב-[[1943]], אז עזבה את משפחתה והצטרפה לקבוצה של [[קומוניזם|קומוניסטים]]. זמן קצר אחרי כן התחתנה עם גוטפריד לסינג, משפטן בעל שורשים [[יהודי]]ים, שהיה פעיל מרכזי בקבוצה, וילדה לו בן.
-בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה חזרה בה לסינג מתמיכתה בתנועה הקומוניסטית. גם נישואיה השניים לא עלו יפה, ובשנת [[1949]] עברה יחד עם בנה הצעיר לגור ב[[אנגליה]]. שם החלה לכתוב [[רומן|רומנים]] וסיפורים, ב-[[1949]] פורסם ב[[לונדון]] הרומן הראשון שלה, "העשב פוזם" (The Grass Is Singing).
+בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה חזרה בה לסינג מתמיכתה בתנועה הקומוניסטית. גם נישואיה השניים לא עלו יפה, ובשנת [[1949]] עברה יחד עם בנה הצעיר לגור ב[[אנגליה]]. שם החלה לכתוב [[רומן|רומנים]] וסיפורים, ב-1949 פורסם ב[[לונדון]] הרומן הראשון שלה, "העשב פוזם" (The Grass Is Singing).
 בשנת 1964 התוודעה ל[[סופיות]] דרך כתביו של [[אידריס שאה]] והיכרותה איתו. התורה הסופית המשיכה לעניין אותה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-1960]] וב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-1970]] כפי שמצא ביטוי הדבר בכתיבתה.

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)