קהילת חב"ד בחברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:04, 15 ביוני 2020

קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילה יהודית היסטורית מהיישוב הישן בארץ ישראל, שהיוותה את מרכזה של חסידות חב"ד בארץ ישראל. לצד הקהילה הספרדית שקדמה לה, היא הייתה אחת משתי הקהילות הגדולות שהרכיבו את היישוב היהודי בחברון ומוכרת גם כ"קהילת האשכנזים דחברון". חסידי חב"ד היו היהודים האשכנזים הראשונים שהתיישבו בחברון, בעת שמספר משפחות שעלו מרוסיה לצפת, עברו ממנה לחברון בראשית המאה ה-19^[1]. קהילה זו הייתה הבסיס להתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית, שחיה בנפרד ממרכז החסידות במזרח אירופה במשך למעלה ממאה שנים^[2] ובמשך שנות קיומה הסתעפו ממנה קהילות חב"דיות נוספות ביפו ובירושלים. אנשי הקהילה אימצו עם השנים מוטיבים של חוגי היישוב הישן ובכללם את הלבוש הירושלמי המקובל בקרב חוגים אלו, וחלקם החל מסוף המאה אופיינו ביחס אוהד למוסדות הציוניים^[3]. הקהילה התקיימה עד לטבח חברון בשנת תרפ"ט (1993), אז תם היישוב היהודי בעיר.

מנהיגת הקהילה הידועה הייתה הרבנית מנוחה רחל סלונים בת האדמו"ר האמצעי מחב"ד, שכונתה "אם היישוב היהודי בחברון", ומטעם הקהילה מונו רבנים ראשיים לעיר שכיהנו במקביל לרבנים הספרדים. בחברון הוקמו ישיבת מגן אבות וישיבת תורת אמת שהיו הישיבות החסידיות הראשונות בארץ ישראל, ושוכנים בה כמה נכסים שנקנו על ידי אדמו"רי חב"ד. בית הכנסת שנקנה על ידי האדמו"ר האמצעי במרתף בית הכנסת אברהם אבינו הוא בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.

לאחר מלחמת ששת הימים חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים, מתוכם גם משפחה חב"דית אחת של הצייר ברוך נחשון. בעקבות פרשת פטירת בנו של נחשון ב-1975 חודשה הקבורה בבית העלמין העתיק^[4]. בשנות ה-90 הוקם בעיר בית חב"ד שנחשב לאחד הבתי חב"ד הפעילים בעולם.

ב-2018 אישרה ממשלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון על שמו של הרב חיים חזקיהו מדיני, המיועדת לציבור ציוני דתי, שתוקם על שטח שנקנה מכספו של האדמו"ר הרש"ב מחב"ד^[5].

היסטוריה

עד מפנה^{[דרושה הבהרה]} 1820 ^{[דרושה הבהרה]} היישוב היהודי בחברון מנה ספרדים בלבד, היהודי האשכנזי היחיד שהתגורר בחברון עד אז היה רבי גרשון מקיטוב.

הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר בה'תקפ"א^[6], בהוראת רבי דובער שניאורי, והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. החוקרים מנו שתי סיבות לבחירתה של חברון דווקא למושב הקהילה: האחת היא החשיבות האמונית שייחסו אדמו"רי חב"ד לעיר האבות, והשנייה היא הרצון לבדל את חסידי חב"ד משאר החסידים שהתגוררו אז בצפת, טבריה וירושלים, על מנת לשמר את הצביון החב"די של הקהילה. הקהילות החסידיות בשאר ערי הקודש התערבו במידה מסוימת והפכו לקהילה כלל חסידית, ולכן בחר הרב שניאורי בעיר בה לא התגוררו חסידים. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי בבית הכנסת אברהם אבינו, והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות 1853 נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים.

על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, בה'תקע"ו או ה'תקע"ח, בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי לייב בעל הייסורים, משה מייזליש ושמעון שמרלינג. חסידים אלו עברו אליה מצפת לאחר שעלו אליה בעליית החסידים ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי אברהם מקאליסק וחסידיו.

בשונה מקהילות צפת וטבריה, היחסים בין האשכנזים לספרדים בחברון היו יחסים טובים, והקהילה הספרדית שמחה עם הרחבת הקהילה היהודית בעיר. שתי הקהילות אף מינו שד"רים משותפים מטעמן שנסעו לאסוף צדקה עבור יהודי העיר. סכסוכים בין הקהילות כמעט ולא אירעו, מלבד פעם אחת בה היה סכסוך על חלוקת כספי השד"רות, הסכסוך נפתר באמצעות פשרה שהציע ארגון הפקוא"ם.

המצב הכלכלי של קהילת חב"ד לא היה טוב, ופעמים רבות נאלצו לשלוח מכתבי בקשת עזרה לאישים שונים. ראשי התומכים בקהילה היו כולל חב"ד ברוסיה ששלח כספים לארץ ישראל, הפקוא"ם ומשה מונטיפיורי. ב-1839 ^{[דרושה הבהרה]} אף ביקרו מונטיפיורי ואשתו בחברון, במהלך הביקור השתתפו בתפילת שחרית בבית הכנסת הספרדי ובתפילת מנחה בבית הכנסת החב"די.

בשנת ה'תר"ה ^{[דרושה הבהרה]} הגיעה עלייה חב"דית נוספת לחברון והקהילה התרחבה בצורה משמעותית. בראש העלייה עמדו יעקב כולי סלונים ואשתו מנוחה רחל בת רבי דובער שניאורי, ובני משפחה נוספים של אדמור"י חב"ד. מנוחה רחל נחשבת עד היום למנהיגת היישוב היהודי ושמה התפרסם ברחבי העיר, ובני משפחתה עמדו בעמדות מפתח בקהילה והיו מנכבדי העיר.

בחברון פעל בית מלון בשם "אשל אברהם" שהיה מרשת מלונות קאמיניץ, המלון נוהל על ידי שלמה שניאורסון ובנו יהודה לייב שניאורסון.

בה'תרמ"ג ^{[דרושה הבהרה]} הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד שניאור זלמן סלונים. אך התפרקה לאחר זמן קצר. בה'תרס"ג ^{[דרושה הבהרה]} הוקמה מחדש אך האדמו"ר הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה ובה'תרע"ב (1911) הוקמה בשליחותו ישיבת תורת אמת בביתו, אליה שלח את מזכירו יחזקאל פייגין, שלמה זלמן הבלין והמשפיע אלתר שימחוביץ'. במהלך המלחמה בשנת ה'תרע"ד (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת ה'תרע"ז (1917). אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון לירושלים והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של כולל חב"ד נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון.

עלייה חב"דית נוספת התרחשה במהלך העלייה השנייה, אז הגיעו קבוצות נוספות של חסידי חב"ד, והם התפזרו בין קהילות חברון, יפו וירושלים.

בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני רבני עיר, שני בתי כנסת לכל אחת מהקהילות, שני מקוואות, שני כוללי צדקה ושתי חברות קדישא. לפי עדותו של שלמה קלונסקי להמודיע, רוב תושבי חברון התנדבו בחברה קדישא. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, משה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"דית יוסף חיים אורנשטיין (לימים התגורר בחדרה) ומשה שלמן (לימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב) לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד. כולל הצדקה האשכנזי היה סניף מרכזי של ארגון כולל חב"ד הוותיק, שבראשו עמדו שני גבאים, האחד בחברון (רב העיר דובער אפרת) והשני בירושלים (מרדכי אברהם שלאנק). בה'תרס"ב ^{[דרושה הבהרה]} עבר הרב אפרת לירושלים ורבי שלום דובער שניאורסון ביקש שיחליפו בתפקיד חבר הקהילה מרדכי דובער שניאורסון (בן מנוחה רחל). חסידי קאפוסט שניהלו את הכולל סירבו, וכתוצאה מכך הוקם ארגון הצדקה "הוועד החברוני" שכתוצאה ממנו התפצל כולל חב"ד לשני ארגונים, של חסידי לובביץ' וקאפוסט.

ב-1929 ^{[דרושה הבהרה]} ביקר האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון בחברון ונועד עם הקהילה, את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם. אירוע זה זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד^[7], במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה אליעזר דן סלונים. לאחר כמה ימים החלו מאורעות תרפ"ט ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו. האדמו"ר שהה אז באניה במסעו חזרה לאירופה, וכששמע את הבשורה נזקק לטיפול רפואי שהותיר עליו רושם למשך שנים. ניצולי הקהילה פונו לאחר 3 ימים לירושלים ובכך תמה ההתיישבות בחברון.

לאחר מלחמת ששת הימים

בתחילת שנות ה-30 החל פרופ' בן ציון טבגר לזהות את הנכסים היהודיים בחברון בהם בתי קהילת חב"ד ופעל לחדש ולשפץ אותם. בין היתר הוא ניסה לאתר מצבות בבית העלמין הישן, אך ערביי העיר הקימו משתלה בחלקת חב"ד בבית הקברות והמצבות לא נותרו קיימות. הקבר היחיד ששוקם היה קברה של הרבנית מנוחה רחל סלונים. ב-1981 ^{[דרושה הבהרה]} נסעו לראשונה עשרות חסידי חב"ד ב-3 אוטובוסים לקברה ביום פטירתה. מאז החלה מסורת עלייה לקברה מדי שנה בתאריך כ"ד בשבט ובה משתתפים המונים. את ההילולה ארגן במשך שנים צאצאה הרב שמואל אלעזר היילפרין.

בין המתיישבים הראשונים ששבו לחברון היה הצייר החב"די ברוך נחשון שעמד בקשר רציף עם הרבי מלובביץ' ונחשב לאחד ממחדשי היישוב היהודי בחברון. פרשת פטירת וקבורת בנו אברהם ידידיה התפרסמה בישראל וגרמה לחידוש הקבורה בבית הקברות בעיר.

בה'תשמ"ג ^{[דרושה הבהרה]}, כשנתיים לאחר שביתו נגאל מידי הערבים, הועלתה תוכנית מצד כולל חב"ד להקים מחדש ישיבה גדולה חב"דית במבנה, ולהעביר את ישיבת שבי חברון שקיבלה מאגודת חסידי חב"ד את המקום למבנה אחר. הרבי מלובביץ' התעניין בתוכנית, אך הקפיא אותה בגלל המצב הביטחוני. גם כשהועלו הצעות לחדש את קהילת חב"ד בחברון התנה זאת הרב שניאורסון בלקיחת אחריות של הממשלה על ביטחון היישוב היהודי בחברון. עם זאת, ברוך נחשון קיבל את תמיכת הרבי למגוריו בחברון, באופן פרטי.

לפני שנחתם הסכם חברון ב-1997 ^{[דרושה הבהרה]} בין ישראל לרשות הפלסטינית, פורסמה טיוטת ההסכם ולפיה הגבול בין אזורי H1 ו-H2 יעבור בין החלקות בתוך בית הקברות היהודי, כאשר חלקת חב"ד המרוחקת תהיה בשטח הרשות הפלסטינית. הדבר גרם למהומה בקהילות יהודיות רבות והחלו להישלח מברקים מרחבי העולם ומגורמים חב"דיים שונים. כתוצאה מהלחץ שונו מפות ההסכם והחלקה נותרה כמובלעת ישראלית בתוך האזור הפלסטיני. לימים הקים במקום הבית חב"ד בית מדרש וכיום קיימת בו נוכחות פעילה.

בשנות ה-90 הוקם בעיר בית חב"ד, בו פועלים מספר שליחים ומשפחותיהם. הבית חב"ד הקים מקווה טהרה ומסעדה במרכז גוטניק ומוסדות אירוח, שיפץ את נכסי חב"ד בחברון והקים בית כנסת וכולל אברכים בבית הקברות. בין פעולותיו הוא עורך פעילויות עם חיילי צה"ל, בהם פרויקט "רץ חב"ד" במסגרתו בחורים ששוהים בבית חב"ד למשך שנה מחלקים במשמרות החיילים אוכל ושתייה, מפעיל אירועים המוניים במהלך השנה (בהם הקפות שניות המוניות במערת המכפלה וסעודת השבת הציבורית הגדולה בעולם בשבת חיי שרה בהשתתפות אלפים), מקיים סעודות שבת לחיילי צה"ל, מפעיל דוכן תפילין במערת המכפלה ועוד. מנהל פעילות חב"ד במקום הוא הרב דני כהן. בנוסף, קיים בשיתוף גם בית חב"ד בקריית ארבע הכולל מספר שליחים ומשפחותיהם, בהנהלת הרב ויקטור עטייה.

ב-2018 ^{[דרושה הבהרה]} אישרה משלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון, שתוקם על שטח שנקנה מכספו של האדמו"ר הרש"ב מחב"ד^[5].

אתרי הקהילה הידועים

בית הכנסת האדמו"ר האמצעי, קומת המרתף בבית הכנסת אברהם אבינו, נקנה על ידי האדמו"ר השני מחב"ד רבי דובער שניאורי בה'תקפ"ג והוקצה עבור הקהילה החב"דית הראשונה שעלתה לחברון. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי" או "בית הכנסת הקטן". בית הכנסת נחרב חלקית במאורעות תרפ"ט. לאחר שחרור חברון ב-1967 ^{[דרושה הבהרה]} חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. בשנים מאוחרות יותר הקים במקום הרב יצחק גינזבורג כולל אברכים. המבנה נמצא כיום בחזקת אגודת חב"ד, והוא מתוחזק על ידי בית חב"ד בחברון בראשות הרב דני כהן. בית הכנסת נקרא כיום "בית הכנסת מנוחה רחל" ובסמוך אליו קיים מקווה טהרה.
בית מנחם בית כנסת חב"די שהוקם בחברון עם התרחבות הקהילה לאחר פטירת הצמח צדק בה'תרכ"ו ^{[דרושה הבהרה]}. המבנה שוכן בפסגת תל חברון. כיום פועל בו כולל אברכים. ב-2014 הוקם בגג המבנה אתר תצפית תיירותי, בשם "מצפה חברון".
בית שניאורסון, נבנה במאה ה-19 כ-10 מטרים דרומית לבית הדסה. הוא שימש כבית ועד קהילתי, בית מדרש, בית הכנסת אורחים ובית מגורים. והתגוררה בו הרבנית מנוחה רחל סלונים שרבים באו ללשכתה לקבלת עצות וברכות. לאחר מלחמת ששת הימים הורחב המבנה, וכיום משמש כבניין מגורים.
ביתו, הבניין נבנה בשנים 1876-1875 ^{[דרושה הבהרה]} על ידי הסוחר הטורקי מרקדוו. לאחר מותו שלו בשנת 1912 וביוזמתם של רבי חיים חזקיהו מדיני וחסיד צאנז בשם שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי שלום דובער שניאורסון מחב"ד עבור הקמת ישיבת תורת אמת. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו בפרעות תרפ"ט (1929) פצועי והרוגי הטבח ומשם יצאו היהודים לגלות מעירם. בשנות ה-90 העניקה אגודת חסידי חב"ד בעלת הבניין ייפוי כוח על הבניין לישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג) והיא שוכנת בו כיום. נערכו אז שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת באדמה ונוספו עוד שתי קומות. הישיבה בתיאום עם בית חב"ד הקצתה בבניין חדר מיוחדת ובה תיעוד על העבר החב"די של המקום.
בית העלמין היהודי העתיק בחברון - חסידי חב"ד נקברו ב"חלקה האשכנזית" הנקראת גם "חלקת חב"ד" וב"חלקת קדושי תרפ"ט". רוב המצבות חוללו. כיוום נמצא בחלקת חב"ד רק אוהל הרבנית מנוחה רחל סלונים^[8]. שיקום ובנייה מחדש של הקבר בוצע בשנת ה'תשנ"ח על ידי יוסף יצחק גוטניק. מדי שנה מתקיימת עליה המונית לקברה ביום פטירתה, כ"ד בשבט^[9]. בעשור השני של המאה ה-21 הקים בית חב"ד חברון בית כנסת מפואר בחלקת חב"ד בעיצוב אדריכלי מיוחד, בסמוך לקבר הרבנית. בבית כנסת זה פועל בימות השבוע כולל אברכים.
באזור הקסבה של חברון, הנמצאת כיום בשטח H1 שבריבונות הרשות הפלסטינית, נמצאים מבנים נוספים שהיו שייכים לקהילת חב"ד. חלק מהמבנים אינם ידועים או שלא קיימים, אך מספר אתרים באזור זוהו והם מוכרים לחוקרים כבתי היישוב היהודי שנבנו מחוץ לחומות. בין המבנים קיימים המבנה ששימש את ישיבת "מגן אבות", בית ההארחה הקהילתי וכולל האברכים. כמו כן קיימים באזור זה בתים יהודיים בהם בית ולשכת רב העיר, בתים של נכבדי הקהילה, בית גג רעפים ובו חנות לממכר יונים שנבנתה ב-1861 מחוץ לרובע היהודי והייתה בבעלות איצ'ה סלונים ו"בית מוסאיוף" בו היו בית תבשיל, משרדי הקהילה ומקווה שקיים עד היום. (וכן "בתי הויזמן" בהם התגוררו מספר חסידי קרלין מהקהילה האשכנזית) לאזור זה אסורה כיום כניסת ישראלים. בתים אחרים בתחום הגטו היהודי נחרבו ואינם קיימים, בהם "בית הכנסת הגדול" של קהילת חב"ד^[10].

אישים בולטים

לייב בעל הייסורים - נקרא גם "רבי לייבלי מחברון" מתלמידי רבי שניאור זלמן מלאדי. היה אחד מראשוני ומייסדי קהילת חב"ד וקהילת האשכנזים בחברון. היה אחד מ-15 המשפחות הח"בדיות שהתיישבו בחברון בסביבות 1820 ^{[דרושה הבהרה]}
שמעון שמרלינג - ממייסדי הקהילה. גם הוא היה מ-15 המשפחות הראשונות, ונשלח על ידי רבי דובער שניאורי לייסד את קהילת חב"ד
חיים שמואל שמרלינג - נולד בחברון בשנת תקפ"ו (1826), נכדו של שמעון. לאחר נישואיו עבר לירושלים והקים שכונות ביפו. בעת לידתו כבר מנתה הקהילה למעלה מ-100 נפש
ישראל יפה - מהקבוצה הראשונה שייסדה את קהילת חב"ד ומדפיס חסידי. ראש ה"כולל" הראשון של חסידי חב"ד בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון"
מנוחה רחל סלונים - בת רבי דובער שניאורי, עלתה לחברון ב-1845 ^{[דרושה הבהרה]} והייתה מנהיגת הקהילה, כונתה "אם היישוב היהודי בחברון" ו"סבתא" ונודעה כמחוללת מופתים. נפטרה ב-1888 ^{[דרושה הבהרה]} וקברה משמש כמוקד עליה לרגל
אברהם חיים נאה - נולד בחברון ב-1890 ^{[דרושה הבהרה]} ולמד בה בישיבת מגן אבות. לימים היה מראשי הפוסקים. אביו, מנחם מנדל נאה, היה מראשי ורבני קהילת חב"ד בחברון, ממייסדי ישיבת מגן אבות וממנהלי כולל חב"ד בעיר
שניאור זלמן סלונים - נולד בחברון בשנת ה'תרכ"ב ^{[דרושה הבהרה]}, נכדה של מנוחה רחל ובנו של מרדכי דובער סלונים. בה'תרמ"ט היה ממקימי ישיבת מגן אבות בחברון וכיהן כראש הישיבה. לימים עבר לתל אביב-יפו וכיהן בה כרב
יעקב יוסף סלונים - בנו של שניאור זלמן, מראשי קהילת חב"ד ורבה האשכנזי האחרון של חברון (החל מה'תרע"ה ^{[דרושה הבהרה]}). נולד בחברון ב-1880 ^{[דרושה הבהרה]} וכיהן ברבנות העיר עד למאורעות תרפ"ט. נפטר לאחר כ-9 שנים
אליעזר דן סלונים - בנקאי, מראשי הציבור היהודי בחברון וחבר מועצת העירייה היהודי היחיד בעיר. נולד לרב יעקב יוסף ב-1900^{[דרושה הבהרה]} ולמד בישיבת חברון. היה מחובר לתנועה הציונית, נרצח במאורעות תרפ"ט
עזריאל זליג סלונים - נינה של מנוחה רחל. נולד בחברון ב-1897 וב-1904 ^{[דרושה הבהרה]} עזבה משפחתו את חברון לאחר שאביו נרצח על ידי ערבי. בהמשך נסע לישיבת חב"ד ברוסיה וייסד את קהילת חב"ד בירושלים
שלמה יהודה ליב אליעזרוב - מונה בה'תרס"ג ^{[דרושה הבהרה]} לרבה האשכנזי של חברון, אליה נסע בשליחות הרש"ב ונפטר בה'תרע"ה. את מקומו מילא הרב יעקב יוסף סלונים
דב בער אליעזרוב - נכד הרב שלמה יהודה ליב ומצאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים. נולד בחברון ב-1907 ^{[דרושה הבהרה]} ובמלחמת העולם השנייה עזבה משפחתו את העיר למצרים. בהמשך התגורר בירושלים ושימש בה כרב
אליעזר קלונסקי - בשנת 1870 ^{[דרושה הבהרה]} עלה לחברון והיה מראשי קהילת חב"ד בעיר ומראשי הסוחרים היהודים בחברון
שלמה מטולצין - מתלמידי הגר"א. בסוף ימיו עבר לחברון שם התחבר לחסידי חב"ד והצטרף לקהילתם, נפטר ונקבר בחברון
שלמה זלמן הבלין - עלה לחברון ב-1911 ^{[דרושה הבהרה]} והיה ממקימי ישיבת מגן אבות וישיבת תורת אמת שעמד בראשה. לאחר מספר שנים גורש לרוסיה, ושב כעבור זמן לירושלים. עמו עלה לחברון גם מזכיר הריי"ץ, הרב יחזקאל פייגין, והיה ממייסדי הישיבה
יצחק אביגדור אורנשטיין - מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת תורת אמת בחברון. לימים היה רב הכותל בירושלים. בישיבה למד אז גם הרב ישעיה אשר זליג מרגליות
ישעיה אורנשטיין - התגורר בחברון בשנים ה'תר"א - ה'תר"ו. שד"ר וממונה כולל חב"ד
הלל משה מעשל גלבשטיין - מחסידי קוצק ומתלמידי הצמח צדק מחב"ד. התגורר בירושלים אך היה נוסע לחברון ארבע פעמים בשנה, ללמוד יחד עם הרב חיים חזקיהו מדיני. נפטר ונקבר בחברון ב-1908 ^{[דרושה הבהרה]}
שניאור זלמן מנדלוביץ - מכונה הרשז"ם. שד"ר חב"די שנשלח לחברון והתגורר בה. מנהל כולל חב"ד. סופר, חדשן, מתעד מסעות, צייר ומיניאטוריסט. מחבר הספרים "עבודת ה'", "חבת ירושלים" ו"זיכרון ירושלים". ספריו נחקרו והודפסו בשנים מאוחרות
שניאור זלמן שניאורסון (שזבנ"י) - מכונה שזבנ"י. מחבר ספרים ביניהם ספר נמוקי שזבנ"י ועוד. מנכבדי הקהילה.
משה ורטמן - רב ומחבר ספרים, בין היתר "רוממות נשמת ישראל", "ספר החיים" ו"קדושת החיים". היה קשור לקהילת חב"ד בחברון, את ספריו הדפיס בירושלים
צדוק הרופא, הוא צדוק הכהן - מחבר עלום שם. הספר "בגדי ישע" נדפס בירושלים בעילום שם ולאחר פטירתו נודע שכתב את הספר. לא ידוע עליו רבות, היה חבר הקהילה
משה מייזליש^[11] - מהקבוצה האשכנזית הראשונה בחברון, תלמיד רבי שניאור זלמן מלאדי וריגל בעבורו, מחבר הספר "חיי משה" ומראשי הקהל בוילנה. עלה לארץ ישראל בה'תרע"ו או ה'תרע"ח והתיישב בחברון
אליהו יוסף ריבלין - מגדולי רבני חב"ד, רב קהילת החסידים בדריבין ובפולוצק ומחבר ספרים, מראשי חב"ד בירושלים. נחשב לאחד ממייסדי קהילת חב"ד בחברון, בניו וצאצאיו מבני משפחת ריבלין היו מחשובי הקהילה
אלתר ריבלין - סוחר ובנקאי חברוני נודע, מבני משפחת ריבלין הח"בדית בחברון. שותפו של אליעזר קלונסקי
שמואל סגל - הרב הראשי האשכנזי הראשון הבלתי-רשמי של חברון, בשנים ה'תק"צ - ה'תר"ט ומנהיג קהילת חב"ד
שמעון מנשה חייקין - הרב הראשי האשכנזי של חברון ורב קהילת חב"ד בשנים ה'תר"ט - ה'תרמ"ז. מראשוני הקהילה ואב בית הדין
שלמה בכרך (קידנר) מקיידאן - מחבר ספרים חב"די וחבר בית הדין של חברון. נודע בספריו הפופולריים "סיפורים נוראים", "ויכוחא רבה" ו"ביאורי תניא"
שאול יהודה לייב ליבין - הרב הראשי האשכנזי של חברון ורב קהילת חב"ד בשנים ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג ^{[דרושה הבהרה]}
דובער אפרת - הרב הראשי האשכנזי של חברון בשנים ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב. חסיד חב"ד-קאפוסט, ומראשי כולל חב"ד בחברון

קישורים חיצוניים

חסידות חב"ד בחברון מראשית הישוב החב"די בארץ ישראל עד שנת 1866, יוסף גור אריה. להבות, תל אביב 2001 ספר
סיפורו של מקום, חב"ד חברון - עבר הווה עתיד, עיתון מועצת יש"ע
תולדות חב"ד בארץ הקודש, שלום דובער לוין, פרקי הספר, בשנים הבאות
אחרי 80 שנה: יומן קהילת חב"ד חברון נחשף באפריקה, שטורעם
המבשר: כתבה נרחבת על העליה החב"דית לארץ
המודיע: סקירה על תמיכת חסידות חב"ד בחברון

הערות שוליים

^ כמו כן בעת הקמת הקהילה בחברון באו אליה חסידי חב"ד מכל ארץ ישראל. (שלום בער לוין, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, כסלו תשע"ג, 2012, ניו יורק, מבוא פרק ז "ישוב חב"ד בחברון" עמודים 30–32, עמוד קי"ג ובהערה, עמוד קט"ז. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמוד שע"ה ובהערה. תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ה', עמודים כ"ט-ל"ב)
^ עם זאת, לאורך השנים התנהל קשר רציף בין שני המחוזות באמצעות שליחים ושד"רים
^ כשחברון הייתה בירת הדייטים של מנהיגי הציונות,מקור ראשון
^ תולדות ההתיישבות החדשה בחברון, ד"ר יוסי שביט
^ ¹ ² נחלת חב"ד - רובע חזקיהו בחברון, נעם ארנון
^ אגרות קודש אדמור האמצעי עמוד קסח בהערה
^ "הארץ" על הביקור היחיד שנשיא חב"ד עשה בישראל
^ נמצאה מפת בית עלמין חב"ד בחברון, באתר היישוב היהודי בחברון
^ חברון: הילולת הרבנית מנוחה רחל ● גלריית ענק
^ הרובע היהודי העתיק בחברון בתחילת המאה העשרים: מבנה, הווי ושרידים, גרשון בר-כוכבא
^ משה מייזליש באתר המכלול

[1] כמו כן בעת הקמת הקהילה בחברון באו אליה חסידי חב"ד מכל ארץ ישראל. (שלום בער לוין, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, כסלו תשע"ג, 2012, ניו יורק, מבוא פרק ז "ישוב חב"ד בחברון" עמודים 30–32, עמוד קי"ג ובהערה, עמוד קט"ז. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמוד שע"ה ובהערה. תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ה', עמודים כ"ט-ל"ב)

[2] עם זאת, לאורך השנים התנהל קשר רציף בין שני המחוזות באמצעות שליחים ושד"רים

[3] כשחברון הייתה בירת הדייטים של מנהיגי הציונות,מקור ראשון

[4] תולדות ההתיישבות החדשה בחברון, ד"ר יוסי שביט

[א-5] ¹ ² נחלת חב"ד - רובע חזקיהו בחברון, נעם ארנון

[6] אגרות קודש אדמור האמצעי עמוד קסח בהערה

[7] "הארץ" על הביקור היחיד שנשיא חב"ד עשה בישראל

[8] נמצאה מפת בית עלמין חב"ד בחברון, באתר היישוב היהודי בחברון

[9] חברון: הילולת הרבנית מנוחה רחל ● גלריית ענק

[10] הרובע היהודי העתיק בחברון בתחילת המאה העשרים: מבנה, הווי ושרידים, גרשון בר-כוכבא

[11] משה מייזליש באתר המכלול

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
 [[קובץ:Family_Slonim,_Hebron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחת סלונים מראשי קהילת חב"ד בחברון, משמאל לימין: [[יעקב יוסף סלונים|יעקב יוסף]], [[אליעזר דן סלונים|אליעזר דן]], מרדכי דובער (בן [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]]), שני מימין [[שניאור זלמן סלונים|שניאור זלמן]]]]
-'''קהילת חב"ד בחברון''' הייתה קהילה יהודית היסטורית מ[[היישוב הישן]] ב[[ארץ ישראל]], שהיוותה את מרכזה של [[חסידות חב"ד]] בארץ ישראל. לצד הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] שקדמה לה, היא הייתה אחת משתי הקהילות הגדולות שהרכיבו את [[היישוב היהודי בחברון]] ומוכרת גם כ"קהילת האשכנזים דחברון". חסידי חב"ד היו ה[[יהודים אשכנזים|יהודים האשכנזים]] הראשונים שהתיישבו ב[[חברון]], בעת שמספר משפחות שעלו מ[[רוסיה]] ל[[צפת]], עברו ממנה לחברון בראשית [[המאה ה-19]]{{הערה|כמו כן בעת הקמת הקהילה בחברון באו אליה חסידי חב"ד מכל ארץ ישראל. ([[שלום בער לוין]], אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, כסלו תשע"ג, 2012, ניו יורק, מבוא פרק ז "ישוב חב"ד בחברון" עמודים 30–32, עמוד קי"ג ובהערה, עמוד קט"ז. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמוד שע"ה ובהערה. תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ה', עמודים כ"ט-ל"ב)}}. קהילה זו הייתה הבסיס להתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית, שחיה בנפרד ממרכז החסידות ב[[מזרח אירופה]] במשך למעלה ממאה שנים{{הערה|1=עם זאת, לאורך השנים התנהל קשר רציף בין שני המחוזות באמצעות שליחים ו[[שד"ר]]ים}} ובמשך שנות קיומה הסתעפו ממנה קהילות חב"דיות נוספות ב[[יפו]] וב[[ירושלים]]. אנשי הקהילה אימצו עם השנים מוטיבים של חוגי היישוב הישן ובכללם את ה[[לבוש ירושלמי|לבוש הירושלמי]] המקובל בקרב חוגים אלו, וחלקם החל מסוף המאה אופיינו ביחס אוהד למוסדות ה[[ציונות|ציוניים]]{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/magazine/189321/ כשחברון הייתה בירת הדייטים של מנהיגי הציונות,][[מקור ראשון]]}}<ref>חלקם אף היו חברים פעילים במוסדות [[התנועה הציונית]], בהם רב הקהילה [[יעקב יוסף סלונים]] שהיה יושב ראש התנועה הציונית בחברון</ref>. הקהילה התקיימה עד ל[[טבח חברון]] בשנת [[תרפ"ט]] ([[1993]]), אז תם היישוב היהודי בעיר.
+'''קהילת חב"ד בחברון''' הייתה קהילה יהודית היסטורית מ[[היישוב הישן]] ב[[ארץ ישראל]], שהיוותה את מרכזה של [[חסידות חב"ד]] בארץ ישראל. לצד הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] שקדמה לה, היא הייתה אחת משתי הקהילות הגדולות שהרכיבו את [[היישוב היהודי בחברון]] ומוכרת גם כ"קהילת האשכנזים דחברון". חסידי חב"ד היו ה[[יהודים אשכנזים|יהודים האשכנזים]] הראשונים שהתיישבו ב[[חברון]], בעת שמספר משפחות שעלו מ[[רוסיה]] ל[[צפת]], עברו ממנה לחברון בראשית [[המאה ה-19]]{{הערה|כמו כן בעת הקמת הקהילה בחברון באו אליה חסידי חב"ד מכל ארץ ישראל. ([[שלום בער לוין]], אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, כסלו תשע"ג, 2012, ניו יורק, מבוא פרק ז "ישוב חב"ד בחברון" עמודים 30–32, עמוד קי"ג ובהערה, עמוד קט"ז. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמוד שע"ה ובהערה. תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ה', עמודים כ"ט-ל"ב)}}. קהילה זו הייתה הבסיס להתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית, שחיה בנפרד ממרכז החסידות ב[[מזרח אירופה]] במשך למעלה ממאה שנים{{הערה|1=עם זאת, לאורך השנים התנהל קשר רציף בין שני המחוזות באמצעות שליחים ו[[שד"ר]]ים}} ובמשך שנות קיומה הסתעפו ממנה קהילות חב"דיות נוספות ב[[יפו]] וב[[ירושלים]]. אנשי הקהילה אימצו עם השנים מוטיבים של חוגי היישוב הישן ובכללם את ה[[לבוש ירושלמי|לבוש הירושלמי]] המקובל בקרב חוגים אלו, וחלקם החל מסוף המאה אופיינו ביחס אוהד למוסדות ה[[ציונות|ציוניים]]{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/magazine/189321/ כשחברון הייתה בירת הדייטים של מנהיגי הציונות,][[מקור ראשון]]}}. הקהילה התקיימה עד ל[[טבח חברון]] בשנת [[תרפ"ט]] ([[1993]]), אז תם היישוב היהודי בעיר.
 מנהיגת הקהילה הידועה הייתה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] בת [[האדמו"ר האמצעי]] מחב"ד, שכונתה "אם היישוב היהודי בחברון", ומטעם הקהילה מונו רבנים ראשיים לעיר שכיהנו במקביל לרבנים הספרדים. בחברון הוקמו ישיבת מגן אבות ו[[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|ישיבת תורת אמת]] שהיו ה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[תנועת החסידות|חסידיות]] הראשונות בארץ ישראל, ושוכנים בה כמה נכסים שנקנו על ידי אדמו"רי חב"ד. [[בית כנסת|בית הכנסת]] שנקנה על ידי האדמו"ר האמצעי במרתף [[בית הכנסת אברהם אבינו]] הוא בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.
-לאחר [[מלחמת ששת הימים]] חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים, מתוכם גם משפחה חב"דית אחת של ה[[צייר]] [[ברוך נחשון]]<ref>[http://www.ravdori.co.il/stories/פורצת-דרך-בחידוש-הישוב-היהודי-בחברון/ פורצת דרך בחידוש היישוב היהודי בחברון], הקשר הרב דורי</ref>. בעקבות [[ברוך נחשון#פרשת קבורתו של אברהם ידידיה נחשון|פרשת פטירת בנו של נחשון]] ב-[[1975]] חודשה הקבורה ב[[בית העלמין היהודי העתיק בחברון|בית העלמין העתיק]]{{הערה|1=[http://www.hebron.org.il/history/171 תולדות ההתיישבות החדשה בחברון], ד"ר יוסי שביט}}. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוקם בעיר [[בית חב"ד]] שנחשב לאחד הבתי חב"ד הפעילים בעולם<ref>[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3545203 בית חב"ד מס' 3 בגודלו בעולם]. באתר בית חב"ד</ref>.
+לאחר [[מלחמת ששת הימים]] חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים, מתוכם גם משפחה חב"דית אחת של ה[[צייר]] [[ברוך נחשון]]. בעקבות [[ברוך נחשון#פרשת קבורתו של אברהם ידידיה נחשון|פרשת פטירת בנו של נחשון]] ב-[[1975]] חודשה הקבורה ב[[בית העלמין היהודי העתיק בחברון|בית העלמין העתיק]]{{הערה|1=[http://www.hebron.org.il/history/171 תולדות ההתיישבות החדשה בחברון], ד"ר יוסי שביט}}. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוקם בעיר [[בית חב"ד]] שנחשב לאחד הבתי חב"ד הפעילים בעולם.
-ב-[[2018]] אישרה ממשלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון המיועדת לציבור [[הציונות הדתית|ציוני דתי]], שתוקם על שטח שנקנה מכספו של [[שלום דובער שניאורסון|האדמו"ר הרש"ב]] מחב"ד{{הערה|שם=א|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3545203 נחלת חב"ד - רובע חזקיהו בחברון], נעם ארנון}}.
+ב-[[2018]] אישרה ממשלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון על שמו של הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], המיועדת לציבור [[הציונות הדתית|ציוני דתי]], שתוקם על שטח שנקנה מכספו של [[שלום דובער שניאורסון|האדמו"ר הרש"ב]] מחב"ד{{הערה|שם=א|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3545203 נחלת חב"ד - רובע חזקיהו בחברון], נעם ארנון}}.
 == היסטוריה ==
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[ה'תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמור האמצעי עמוד קסח בהערה}}, בהוראת רבי [[דובער שניאורי]], והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. החוקרים מנו שתי סיבות לבחירתה של חברון דווקא למושב הקהילה: האחת היא החשיבות האמונית שייחסו אדמו"רי חב"ד לעיר ה[[שלושת האבות|אבות]], והשנייה היא הרצון לבדל את חסידי חב"ד משאר ה[[חסידים]] שהתגוררו אז ב[[צפת]], [[טבריה]] ו[[ירושלים]], על מנת לשמר את הצביון החב"די של הקהילה. הקהילות החסידיות בשאר [[ארבע ערי הקודש|ערי הקודש]] התערבו במידה מסוימת והפכו לקהילה [[כלל חסידית]], ולכן בחר הרב שניאורי בעיר בה לא התגוררו חסידים. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות [[1853]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים.
-על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"ו]] או [[ה'תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל הייסורים]], [[משה מייזליש]] ו[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק]] וחסידיו<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/aliyat-2.htm עליית החסידים ההמונית לא"י], [[אברהם יערי]]</ref>.
+על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"ו]] או [[ה'תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל הייסורים]], [[משה מייזליש]] ו[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק]] וחסידיו.
 בשונה מקהילות צפת וטבריה, היחסים בין האשכנזים לספרדים בחברון היו יחסים טובים, והקהילה הספרדית שמחה עם הרחבת הקהילה היהודית בעיר. שתי הקהילות אף מינו [[שד"ר]]ים משותפים מטעמן שנסעו לאסוף [[צדקה]] עבור יהודי העיר. סכסוכים בין הקהילות כמעט ולא אירעו, מלבד פעם אחת בה היה סכסוך על חלוקת כספי השד"רות, הסכסוך נפתר באמצעות פשרה שהציע ארגון ה[[פקוא"ם]].
-המצב הכלכלי של קהילת חב"ד לא היה טוב, ופעמים רבות נאלצו לשלוח מכתבי בקשת עזרה לאישים שונים<ref>[https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-136168-00.html מטלטל: כשקהילת חב"ד בחברון זעקה לעזרה לשר מונטיפיורי], [[ניוז1]] משה ניסנבוים</ref>. ראשי התומכים בקהילה היו [[כולל חב"ד]] ברוסיה ששלח כספים לארץ ישראל, ה[[פקוא"ם]] ו[[משה מונטיפיורי]]. ב-[[1839]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} אף ביקרו מונטיפיורי ואשתו בחברון, במהלך הביקור השתתפו ב[[תפילת שחרית]] בבית הכנסת הספרדי וב[[תפילת מנחה]] בבית הכנסת החב"די.
+המצב הכלכלי של קהילת חב"ד לא היה טוב, ופעמים רבות נאלצו לשלוח מכתבי בקשת עזרה לאישים שונים. ראשי התומכים בקהילה היו [[כולל חב"ד]] ברוסיה ששלח כספים לארץ ישראל, ה[[פקוא"ם]] ו[[משה מונטיפיורי]]. ב-[[1839]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} אף ביקרו מונטיפיורי ואשתו בחברון, במהלך הביקור השתתפו ב[[תפילת שחרית]] בבית הכנסת הספרדי וב[[תפילת מנחה]] בבית הכנסת החב"די.
-בשנת [[ה'תר"ה]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} הגיעה עלייה חב"דית נוספת לחברון והקהילה התרחבה בצורה משמעותית. בראש העלייה עמדו יעקב כולי סלונים ואשתו [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]] בת רבי דובער שניאורי, ובני משפחה נוספים של אדמור"י חב"ד. מנוחה רחל נחשבת עד היום למנהיגת היישוב היהודי ושמה התפרסם ברחבי העיר, ובני משפחתה עמדו בעמדות מפתח בקהילה והיו מנכבדי העיר<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44962 "השורשים שלי מבית רבי נותנים לי השראה לתפקיד"], שטורעם נט</ref>.
+בשנת [[ה'תר"ה]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} הגיעה עלייה חב"דית נוספת לחברון והקהילה התרחבה בצורה משמעותית. בראש העלייה עמדו יעקב כולי סלונים ואשתו [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]] בת רבי דובער שניאורי, ובני משפחה נוספים של אדמור"י חב"ד. מנוחה רחל נחשבת עד היום למנהיגת היישוב היהודי ושמה התפרסם ברחבי העיר, ובני משפחתה עמדו בעמדות מפתח בקהילה והיו מנכבדי העיר.
 בחברון פעל [[בית מלון]] בשם "אשל אברהם" שהיה מרשת [[מלון קאמיניץ|מלונות קאמיניץ]], המלון נוהל על ידי שלמה שניאורסון ובנו יהודה לייב שניאורסון.
-ב[[ה'תרמ"ג]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד [[שניאור זלמן סלונים]]. אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]] ([[1911]]) הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|ישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]], אליה שלח את מזכירו [[יחזקאל פייגין]], [[שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה)|שלמה זלמן הבלין]] וה[[משפיע (חב"ד)|משפיע]] [[אלתר שימחוביץ']]. במהלך המלחמה בשנת [[ה'תרע"ד]] ([[1914]]) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[ה'תרע"ז]] ([[1917]]). אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ב[[יפו]] על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון.
+ב[[ה'תרמ"ג]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד [[שניאור זלמן סלונים]]. אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]] ([[1911]]) הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ביתו (חברון)|ביתו]], אליה שלח את מזכירו [[יחזקאל פייגין]], [[שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה)|שלמה זלמן הבלין]] וה[[משפיע (חב"ד)|משפיע]] [[אלתר שימחוביץ']]. במהלך המלחמה בשנת [[ה'תרע"ד]] ([[1914]]) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[ה'תרע"ז]] ([[1917]]). אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ב[[יפו]] על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון.
 עלייה חב"דית נוספת התרחשה במהלך [[העלייה השנייה]], אז הגיעו קבוצות נוספות של חסידי חב"ד, והם התפזרו בין קהילות חברון, יפו וירושלים.
-בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני [[רב]]ני עיר, שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] לכל אחת מהקהילות, שני [[מקווה|מקוואות]], שני כוללי צדקה ושתי [[חברה קדישא|חברות קדישא]]. לפי עדותו של שלמה קלונסקי ל[[המודיע]], רוב תושבי חברון התנדבו ב[[חברה קדישא]]. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, משה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"דית יוסף חיים אורנשטיין (לימים התגורר בחדרה) ומשה שלמן (לימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב) לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד. כולל הצדקה האשכנזי היה סניף מרכזי של ארגון [[כולל חב"ד]] הוותיק, שבראשו עמדו שני [[גבאי צדקה|גבאים]], האחד בחברון (רב העיר [[דובער אפרת]]) והשני ב[[ירושלים]] (מרדכי אברהם שלאנק). ב[[ה'תרס"ב]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} עבר הרב אפרת לירושלים ורבי [[שלום דובער שניאורסון]] ביקש שיחליפו בתפקיד חבר הקהילה מרדכי דובער שניאורסון (בן [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]]). [[חסידות קאפוסט|חסידי קאפוסט]] שניהלו את הכולל סירבו, וכתוצאה מכך הוקם ארגון הצדקה "הוועד החברוני" שכתוצאה ממנו התפצל כולל חב"ד לשני ארגונים, של חסידי לובביץ' וקאפוסט<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 כיצד נוסד ה"וועד החברוני"?], עמרם בלוי</ref>.
+בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני [[רב]]ני עיר, שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] לכל אחת מהקהילות, שני [[מקווה|מקוואות]], שני כוללי צדקה ושתי [[חברה קדישא|חברות קדישא]]. לפי עדותו של שלמה קלונסקי ל[[המודיע]], רוב תושבי חברון התנדבו בחברה קדישא. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, משה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"דית יוסף חיים אורנשטיין (לימים התגורר בחדרה) ומשה שלמן (לימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב) לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד. כולל הצדקה האשכנזי היה סניף מרכזי של ארגון [[כולל חב"ד]] הוותיק, שבראשו עמדו שני [[גבאי צדקה|גבאים]], האחד בחברון (רב העיר [[דובער אפרת]]) והשני ב[[ירושלים]] (מרדכי אברהם שלאנק). ב[[ה'תרס"ב]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}} עבר הרב אפרת לירושלים ורבי [[שלום דובער שניאורסון]] ביקש שיחליפו בתפקיד חבר הקהילה מרדכי דובער שניאורסון (בן [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]]). [[חסידות קאפוסט|חסידי קאפוסט]] שניהלו את הכולל סירבו, וכתוצאה מכך הוקם ארגון הצדקה "הוועד החברוני" שכתוצאה ממנו התפצל כולל חב"ד לשני ארגונים, של חסידי לובביץ' וקאפוסט.
-ב-[[1929]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} ביקר האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] בחברון ונועד עם הקהילה, את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם<ref>[https://col.org.il/news/48953 מסע ראשון ואחרון], שלומי ריזל, [[שעה טובה]]</ref>. אירוע זה זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד<ref>[http://www.chabadhouse.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=1847&CategoryID=11 מציינים 80 שנה לביקור הרבי הריי"צ בישראל] באתר חב"ד</ref>{{הערה|1=[https://col.org.il/news/6482 "הארץ" על הביקור היחיד שנשיא חב"ד עשה בישראל]}}, במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה [[אליעזר דן סלונים]]. לאחר כמה ימים החלו [[מאורעות תרפ"ט]] ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו<ref>[[יאיר אורון]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=104519487#1.6280.6.default '''מצילי 1929''', סיפורי הצלה של יהודים ופלסטינים בחברון ובירושלים], כותר. [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=104519487&nTocEntryID=104519919 ראיון עם רחל אדמוני].</ref>. האדמו"ר שהה אז באניה במסעו חזרה לאירופה, וכששמע את הבשורה נזקק לטיפול רפואי<ref>[http://shturem.net/index.php?section=news&id=74243 החסיד הבין שהרבי צופה את מותו – ופרץ בבכי תמרורים]</ref> שהותיר עליו רושם למשך שנים. ניצולי הקהילה פונו לאחר 3 ימים לירושלים ובכך תמה ההתיישבות בחברון<ref>[http://www.aplaton.co.il/story_592 {{ללא קוד ויקי|''הירגו ביהודים!''}}], אפלטון, אורי קציר</ref>.
+ב-[[1929]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} ביקר האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] בחברון ונועד עם הקהילה, את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם. אירוע זה זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/6482 "הארץ" על הביקור היחיד שנשיא חב"ד עשה בישראל]}}, במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה [[אליעזר דן סלונים]]. לאחר כמה ימים החלו [[מאורעות תרפ"ט]] ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו. האדמו"ר שהה אז באניה במסעו חזרה לאירופה, וכששמע את הבשורה נזקק לטיפול רפואי שהותיר עליו רושם למשך שנים. ניצולי הקהילה פונו לאחר 3 ימים לירושלים ובכך תמה ההתיישבות בחברון.
 === לאחר מלחמת ששת הימים ===
 [[קובץ:חבדחברון.jpg|200px|ממוזער|שמאל|סמל חב"ד בחברון כיום]]
-בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] החל פרופ' [[בן ציון טבגר]] לזהות את הנכסים היהודיים בחברון בהם בתי קהילת חב"ד ופעל לחדש ולשפץ אותם. בין היתר הוא ניסה לאתר מצבות בבית העלמין הישן, אך ערביי העיר הקימו [[משתלה]] בחלקת חב"ד בבית הקברות והמצבות לא נותרו קיימות. הקבר היחיד ששוקם היה קברה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. ב-[[1981]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} נסעו לראשונה עשרות חסידי חב"ד ב-3 אוטובוסים לקברה ביום פטירתה<ref>[https://col.org.il/news/67028 העלייה הראשונה לקבר הרבנית מנוחה-רחל ● יומן, תמונה נדירה]</ref>. מאז החלה מסורת [[עלייה לקבר]]ה מדי שנה בתאריך [[כ"ד בשבט]] ובה משתתפים המונים<ref>[https://col.org.il/news/102785 המונים צפויים לפקוד את ציון הרבנית מנוחה רחל ע"ה בחברון], חב"ד און ליין</ref>. את ההילולה ארגן במשך שנים צאצאה הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]].
+בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] החל פרופ' [[בן ציון טבגר]] לזהות את הנכסים היהודיים בחברון בהם בתי קהילת חב"ד ופעל לחדש ולשפץ אותם. בין היתר הוא ניסה לאתר מצבות בבית העלמין הישן, אך ערביי העיר הקימו [[משתלה]] בחלקת חב"ד בבית הקברות והמצבות לא נותרו קיימות. הקבר היחיד ששוקם היה קברה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. ב-[[1981]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} נסעו לראשונה עשרות חסידי חב"ד ב-3 אוטובוסים לקברה ביום פטירתה. מאז החלה מסורת [[עלייה לקבר]]ה מדי שנה בתאריך [[כ"ד בשבט]] ובה משתתפים המונים. את ההילולה ארגן במשך שנים צאצאה הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]].
 בין המתיישבים הראשונים ששבו לחברון היה הצייר החב"די [[ברוך נחשון]] שעמד בקשר רציף עם [[הרבי מלובביץ']] ונחשב לאחד ממחדשי היישוב היהודי בחברון. [[ברוך נחשון#פרשת קבורתו של אברהם ידידיה נחשון|פרשת פטירת וקבורת בנו אברהם ידידיה]] התפרסמה בישראל וגרמה לחידוש הקבורה בבית הקברות בעיר.
-ב[[ה'תשמ"ג]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}}, כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]] נגאל מידי הערבים, הועלתה תוכנית מצד [[כולל חב"ד]] להקים מחדש ישיבה גדולה חב"דית במבנה, ולהעביר את [[ישיבת שבי חברון]] שקיבלה מ[[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] את המקום למבנה אחר. [[הרבי מלובביץ']] התעניין בתוכנית, אך הקפיא אותה בגלל המצב הביטחוני. גם כשהועלו הצעות לחדש את קהילת חב"ד בחברון התנה זאת הרב שניאורסון בלקיחת אחריות של הממשלה על ביטחון היישוב היהודי בחברון. עם זאת, [[ברוך נחשון]] קיבל את תמיכת הרבי למגוריו בחברון, באופן פרטי.
+ב[[ה'תשמ"ג]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}}, כשנתיים לאחר ש[[ביתו (חברון)|ביתו]] נגאל מידי הערבים, הועלתה תוכנית מצד [[כולל חב"ד]] להקים מחדש ישיבה גדולה חב"דית במבנה, ולהעביר את [[ישיבת שבי חברון]] שקיבלה מ[[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] את המקום למבנה אחר. [[הרבי מלובביץ']] התעניין בתוכנית, אך הקפיא אותה בגלל המצב הביטחוני. גם כשהועלו הצעות לחדש את קהילת חב"ד בחברון התנה זאת הרב שניאורסון בלקיחת אחריות של הממשלה על ביטחון היישוב היהודי בחברון. עם זאת, [[ברוך נחשון]] קיבל את תמיכת הרבי למגוריו בחברון, באופן פרטי.
 לפני שנחתם [[הסכם חברון]] ב-[[1997]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} בין [[ישראל]] ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], פורסמה טיוטת ההסכם ולפיה הגבול בין אזורי H1 ו-H2 יעבור בין החלקות בתוך [[בית העלמין היהודי העתיק בחברון|בית הקברות היהודי]], כאשר חלקת חב"ד המרוחקת תהיה בשטח הרשות הפלסטינית. הדבר גרם למהומה בקהילות יהודיות רבות והחלו להישלח מברקים מרחבי העולם ומגורמים חב"דיים שונים. כתוצאה מהלחץ שונו מפות ההסכם והחלקה נותרה כ[[מובלעת]] ישראלית בתוך האזור הפלסטיני. לימים הקים במקום ה[[בית חב"ד]] [[בית מדרש]] וכיום קיימת בו נוכחות פעילה.
-ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוקם בעיר בית חב"ד, בו פועלים מספר [[שלוחי חב"ד|שליחים]] ומשפחותיהם. הבית חב"ד הקים [[מקווה טהרה]] ו[[מסעדה]] ב[[מרכז גוטניק]] ומוסדות אירוח, שיפץ את נכסי חב"ד בחברון והקים בית כנסת וכולל אברכים בבית הקברות. בין פעולותיו הוא עורך פעילויות עם חיילי [[צה"ל]], בהם פרויקט "רץ חב"ד" במסגרתו בחורים ששוהים בבית חב"ד למשך שנה מחלקים במשמרות החיילים אוכל ושתייה, מפעיל אירועים המוניים במהלך השנה (בהם [[הקפות שניות]] המוניות ב[[מערת המכפלה]] ו[[סעודות שבת|סעודת השבת]] הציבורית הגדולה בעולם ב[[פרשת חיי שרה|שבת חיי שרה]] בהשתתפות אלפים<ref>[https://col.org.il/news/100890 שבת חיי-שרה בחברון: סעודת שבת הגדולה בעולם], COL {{כ}}{{!}} [https://chabad.info/news/226826/ בית חב"ד חברון מציג: סעודת שבת הגדולה בעולם], חב"ד אינפו</ref>), מקיים סעודות שבת לחיילי צה"ל, מפעיל [[מבצע תפילין|דוכן תפילין]] במערת המכפלה ועוד. מנהל פעילות חב"ד במקום הוא הרב דני כהן. בנוסף, קיים בשיתוף גם בית חב"ד ב[[קריית ארבע]] הכולל מספר שליחים ומשפחותיהם, בהנהלת הרב ויקטור עטייה.
+ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוקם בעיר בית חב"ד, בו פועלים מספר [[שלוחי חב"ד|שליחים]] ומשפחותיהם. הבית חב"ד הקים [[מקווה טהרה]] ו[[מסעדה]] ב[[מרכז גוטניק]] ומוסדות אירוח, שיפץ את נכסי חב"ד בחברון והקים בית כנסת וכולל אברכים בבית הקברות. בין פעולותיו הוא עורך פעילויות עם חיילי [[צה"ל]], בהם פרויקט "רץ חב"ד" במסגרתו בחורים ששוהים בבית חב"ד למשך שנה מחלקים במשמרות החיילים אוכל ושתייה, מפעיל אירועים המוניים במהלך השנה (בהם [[הקפות שניות]] המוניות ב[[מערת המכפלה]] ו[[סעודות שבת|סעודת השבת]] הציבורית הגדולה בעולם ב[[פרשת חיי שרה|שבת חיי שרה]] בהשתתפות אלפים), מקיים סעודות שבת לחיילי צה"ל, מפעיל [[מבצע תפילין|דוכן תפילין]] במערת המכפלה ועוד. מנהל פעילות חב"ד במקום הוא הרב דני כהן. בנוסף, קיים בשיתוף גם בית חב"ד ב[[קריית ארבע]] הכולל מספר שליחים ומשפחותיהם, בהנהלת הרב ויקטור עטייה.
 ב-[[2018]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} אישרה משלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון, שתוקם על שטח שנקנה מכספו של [[שלום דובער שניאורסון|האדמו"ר הרש"ב]] מחב"ד{{הערה|שם=א}}.
 == אתרי הקהילה הידועים ==
 [[קובץ:Menucha Rochel Slonim's grave tombstone.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת קברה של [[מנוחה רחל סלונים]]]]
-* '''[[בית הכנסת אברהם אבינו|בית הכנסת האדמו"ר האמצעי]]''', קומת המרתף ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], נקנה על ידי האדמו"ר השני מחב"ד רבי [[דובער שניאורי]] ב[[ה'תקפ"ג]] והוקצה עבור הקהילה החב"דית הראשונה שעלתה לחברון. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי" או "בית הכנסת הקטן". בית הכנסת נחרב חלקית ב[[מאורעות תרפ"ט]]. לאחר שחרור חברון ב-[[1967]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} חודש בית הכנסת על ידי פרופ' [[בן ציון טבגר]]. בשנים מאוחרות יותר הקים במקום הרב [[יצחק גינזבורג]] כולל אברכים. המבנה נמצא כיום בחזקת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חב"ד]], והוא מתוחזק על ידי בית חב"ד בחברון בראשות הרב דני כהן. בית הכנסת נקרא כיום "בית הכנסת מנוחה רחל" ובסמוך אליו קיים [[מקווה|מקווה טהרה]].
+* '''[[בית הכנסת אברהם אבינו|בית הכנסת האדמו"ר האמצעי]]''', קומת המרתף בבית הכנסת אברהם אבינו, נקנה על ידי האדמו"ר השני מחב"ד רבי [[דובער שניאורי]] ב[[ה'תקפ"ג]] והוקצה עבור הקהילה החב"דית הראשונה שעלתה לחברון. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי" או "בית הכנסת הקטן". בית הכנסת נחרב חלקית ב[[מאורעות תרפ"ט]]. לאחר שחרור חברון ב-[[1967]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} חודש בית הכנסת על ידי פרופ' [[בן ציון טבגר]]. בשנים מאוחרות יותר הקים במקום הרב [[יצחק גינזבורג]] כולל אברכים. המבנה נמצא כיום בחזקת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חב"ד]], והוא מתוחזק על ידי בית חב"ד בחברון בראשות הרב דני כהן. בית הכנסת נקרא כיום "בית הכנסת מנוחה רחל" ובסמוך אליו קיים [[מקווה|מקווה טהרה]].
 * '''בית מנחם''' בית כנסת חב"די שהוקם בחברון עם התרחבות הקהילה לאחר פטירת [[הצמח צדק]] ב[[ה'תרכ"ו]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה לועזית}}. המבנה שוכן בפסגת [[תל חברון]]. כיום פועל בו [[כולל אברכים]]. ב-[[2014]] הוקם בגג המבנה אתר תצפית תיירותי, בשם "[[מצפה חברון]]".
 * '''[[בית שניאורסון]]''', נבנה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] כ-10 מטרים דרומית ל[[בית הדסה]]. הוא שימש כבית ועד קהילתי, [[בית מדרש]], בית [[הכנסת אורחים]] ובית מגורים. והתגוררה בו הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] שרבים באו ללשכתה לקבלת עצות וברכות. לאחר מלחמת ששת הימים הורחב המבנה, וכיום משמש כ[[בניין מגורים]].
-* '''[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]]''', הבניין נבנה בשנים [[1876]]-[[1875]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} על ידי הסוחר הטורקי מרקדו רומנו. לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]] וביוזמתם של רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] וחסיד צאנז בשם שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מחב"ד עבור הקמת ישיבת [[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|תורת אמת]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה העולמית]] פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] ([[1929]]) פצועי והרוגי הטבח ומשם יצאו היהודים לגלות מעירם. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] העניקה [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בעלת הבניין [[ייפוי כוח]] על הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב [[משה בלייכר]] (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]) והיא שוכנת בו כיום. נערכו אז שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת באדמה ונוספו עוד שתי קומות. הישיבה בתיאום עם בית חב"ד הקצתה בבניין חדר מיוחדת ובה תיעוד על העבר החב"די של המקום<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102442 נחשפו אגרות מקוריות מאת כ"ק האדמו"ר הריי"צ נ"ע לישיבה בחברון]</ref>.
+* '''[[ביתו (חברון)|ביתו]]''', הבניין נבנה בשנים [[1876]]-[[1875]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} על ידי הסוחר הטורקי מרקדוו. לאחר מותו שלו בשנת [[1912]] וביוזמתם של רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] וחסיד צאנז בשם שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מחב"ד עבור הקמת ישיבת [[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|תורת אמת]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה העולמית]] פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] ([[1929]]) פצועי והרוגי הטבח ומשם יצאו היהודים לגלות מעירם. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] העניקה [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בעלת הבניין [[ייפוי כוח]] על הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב [[משה בלייכר]] (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]) והיא שוכנת בו כיום. נערכו אז שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת באדמה ונוספו עוד שתי קומות. הישיבה בתיאום עם בית חב"ד הקצתה בבניין חדר מיוחדת ובה תיעוד על העבר החב"די של המקום.
-* '''[[בית העלמין היהודי העתיק בחברון]]''' - חסידי חב"ד נקברו ב"חלקה האשכנזית" הנקראת גם "חלקת חב"ד"<ref>[https://danielventura.wikia.org/he/wiki/חלקת_חב%22ד_בבית_הקברות_העתיק_בחברון חלקת חב"ד בבית הקברות העתיק בחברון]</ref> וב"חלקת קדושי תרפ"ט". רוב המצבות חוללו. כיוום נמצא בחלקת חב"ד רק אוהל הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]{{הערה|1=[http://www.hebron.org.il/news/320 נמצאה מפת בית עלמין חב"ד בחברון], באתר [[היישוב היהודי בחברון]]}}. שיקום ובנייה מחדש של הקבר בוצע בשנת ה'תשנ"ח על ידי [[יוסף יצחק גוטניק]]. מדי שנה מתקיימת עליה המונית לקברה ביום פטירתה, [[כ"ד בשבט]]{{הערה|1=[http://212.199.197.238/index.php?mod=print&section=news&id=34099 חברון: הילולת הרבנית מנוחה רחל ● גלריית ענק]}}<ref>[https://www.hakolhayehudi.co.il/item/Jewish_life/283-מאות-חסידי-חבד-ביקרו-בחברון מאות חסידי חב"ד ביקרו בחברון], [[הקול היהודי]]</ref>. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] הקים בית חב"ד חברון [[בית כנסת]] מפואר בחלקת חב"ד בעיצוב אדריכלי מיוחד, בסמוך לקבר הרבנית. בבית כנסת זה פועל בימות השבוע [[כולל אברכים]].
+* '''[[בית העלמין היהודי העתיק בחברון]]''' - חסידי חב"ד נקברו ב"חלקה האשכנזית" הנקראת גם "חלקת חב"ד" וב"חלקת קדושי תרפ"ט". רוב המצבות חוללו. כיוום נמצא בחלקת חב"ד רק אוהל הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]{{הערה|1=[http://www.hebron.org.il/news/320 נמצאה מפת בית עלמין חב"ד בחברון], באתר [[היישוב היהודי בחברון]]}}. שיקום ובנייה מחדש של הקבר בוצע בשנת ה'תשנ"ח על ידי [[יוסף יצחק גוטניק]]. מדי שנה מתקיימת עליה המונית לקברה ביום פטירתה, [[כ"ד בשבט]]{{הערה|1=[http://212.199.197.238/index.php?mod=print§ion=news&id=34099 חברון: הילולת הרבנית מנוחה רחל ● גלריית ענק]}}. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] הקים בית חב"ד חברון [[בית כנסת]] מפואר בחלקת חב"ד בעיצוב אדריכלי מיוחד, בסמוך לקבר הרבנית. בבית כנסת זה פועל בימות השבוע [[כולל אברכים]].
 *באזור ה[[קסבה]] של חברון, הנמצאת כיום ב[[שטח H1]] שבריבונות [[הרשות הפלסטינית]], נמצאים מבנים נוספים שהיו שייכים לקהילת חב"ד. חלק מהמבנים אינם ידועים או שלא קיימים, אך מספר אתרים באזור זוהו והם מוכרים לחוקרים כבתי היישוב היהודי שנבנו מחוץ לחומות. בין המבנים קיימים המבנה ששימש את ישיבת "מגן אבות", [[בית הארחה|בית ההארחה]] הקהילתי ו[[כולל אברכים|כולל האברכים]]. כמו כן קיימים באזור זה בתים יהודיים בהם בית ולשכת רב העיר, בתים של נכבדי הקהילה, בית [[רעף|גג רעפים]] ובו חנות לממכר [[יונה (סוג)|יונים]] שנבנתה ב-[[1861]] מחוץ לרובע היהודי והייתה בבעלות איצ'ה סלונים ו"בית מוסאיוף" בו היו [[בית תמחוי|בית תבשיל]], משרדי הקהילה ו[[מקווה]] שקיים עד היום. (וכן "בתי הויזמן" בהם התגוררו מספר [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]] מהקהילה האשכנזית) לאזור זה אסורה כיום כניסת [[ישראלים]]. בתים אחרים בתחום הגטו היהודי נחרבו ואינם קיימים, בהם "בית הכנסת הגדול" של קהילת חב"ד{{הערה|1=[https://mhebron.org/wp-content/uploads/2018/10/d794d7a8d795d791d7a2-d794d799d794d795d793d799-d794d7a2d7aad799d7a7-d791d797d791d7a8d795d79f-d7a7d7aad793d7a8d794-169-compressed-1.pdf הרובע היהודי העתיק בחברון בתחילת המאה העשרים: מבנה, הווי ושרידים], [[גרשון בר-כוכבא]]}}.
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 * [[דב בער אליעזרוב]] - נכד הרב שלמה יהודה ליב ומצאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים. נולד בחברון ב-[[1907]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} ובמלחמת העולם השנייה עזבה משפחתו את העיר למצרים. בהמשך התגורר בירושלים ושימש בה כרב
 * [[אליעזר קלונסקי]] - בשנת [[1870]] {{הבהרה|יש לשים גם שנה עברית למען האחידות}} עלה לחברון והיה מראשי קהילת חב"ד בעיר ומראשי הסוחרים היהודים בחברון
-*[[שלמה מטולוצין|שלמה מטולצין]] - מתלמידי [[הגר"א]]. בסוף ימיו עבר לחברון שם התחבר לחסידי חב"ד והצטרף לקהילתם<ref>גור אריה, תולדות חב"ד בחברון 181</ref>, נפטר ונקבר בחברון
+*[[שלמה מטולוצין|שלמה מטולצין]] - מתלמידי [[הגר"א]]. בסוף ימיו עבר לחברון שם התחבר לחסידי חב"ד והצטרף לקהילתם, נפטר ונקבר בחברון
 * [[שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה)|שלמה זלמן הבלין]] - עלה לחברון ב-[[1911]] {{הבהרה|יש לשים שנה לועזית ובעברית בסוגריים}} והיה ממקימי ישיבת מגן אבות ו[[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|ישיבת תורת אמת]] שעמד בראשה. לאחר מספר שנים גורש לרוסיה, ושב כעבור זמן לירושלים. עמו עלה לחברון גם מזכיר הריי"ץ, הרב [[יחזקאל פייגין]], והיה ממייסדי הישיבה
 * [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] - מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת תורת אמת בחברון. לימים היה רב הכותל בירושלים. בישיבה למד אז גם הרב [[ישעיה אשר זליג מרגליות]]
 * [[ישעיה אורנשטיין]] - התגורר בחברון בשנים [[ה'תר"א]] - [[ה'תר"ו]]. שד"ר וממונה [[כולל חב"ד]]
 * [[הלל משה מעשל גלבשטיין]] - מ[[חסידות קוצק|חסידי קוצק]] ומתלמידי [[הצמח צדק]] מחב"ד. התגורר בירושלים אך היה נוסע לחברון ארבע פעמים בשנה, ללמוד יחד עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. נפטר ונקבר בחברון ב-[[1908]] {{הבהרה|יש לשים שנה לועזית ובעברית בסוגריים}}
-* [[שניאור זלמן מנדלוביץ]] - מכונה הרשז"ם. [[שד"ר]] חב"די שנשלח לחברון והתגורר בה. מנהל כולל חב"ד. [[סופר]], חדשן, מתעד מסעות, [[צייר]] ו[[מיניאטורה|מיניאטוריסט]]. מחבר הספרים "עבודת ה'", "חבת ירושלים" ו"זיכרון ירושלים". ספריו נחקרו והודפסו בשנים מאוחרות<ref>[http://tohumagazine.com/he/tags/reb-schneur-zalman-mendelovitch שניאור זלמן מנדלוביץ]</ref>
+* [[שניאור זלמן מנדלוביץ]] - מכונה הרשז"ם. [[שד"ר]] חב"די שנשלח לחברון והתגורר בה. מנהל כולל חב"ד. [[סופר]], חדשן, מתעד מסעות, [[צייר]] ו[[מיניאטורה|מיניאטוריסט]]. מחבר הספרים "עבודת ה'", "חבת ירושלים" ו"זיכרון ירושלים". ספריו נחקרו והודפסו בשנים מאוחרות
 * [[שניאור זלמן שניאורסון (שזבנ"י)]] - מכונה שזבנ"י. מחבר ספרים ביניהם ספר נמוקי שזבנ"י ועוד. מנכבדי הקהילה.
-* [[משה ורטמן (רב)|משה ורטמן]] - רב ומחבר ספרים, בין היתר "רוממות נשמת ישראל", "ספר החיים" ו"קדושת החיים". היה קשור לקהילת חב"ד בחברון, את ספריו הדפיס בירושלים<ref>גור אריה, עמ' 180</ref>
+* [[משה ורטמן (רב)|משה ורטמן]] - רב ומחבר ספרים, בין היתר "רוממות נשמת ישראל", "ספר החיים" ו"קדושת החיים". היה קשור לקהילת חב"ד בחברון, את ספריו הדפיס בירושלים
 * [[צדוק הרופא]], הוא צדוק הכהן - מחבר עלום שם. הספר "בגדי ישע" נדפס בירושלים בעילום שם ולאחר פטירתו נודע שכתב את הספר. לא ידוע עליו רבות, היה חבר הקהילה
-* [[משה מייזליש]]{{הערה|[https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_מייזליש משה מייזליש] באתר [[המכלול (אתר אינטרנט)|המכלול]]}} - מהקבוצה האשכנזית הראשונה בחברון, תלמיד רבי שניאור זלמן מלאדי וריגל בעבורו, מחבר הספר "חיי משה" ומראשי הקהל ב[[וילנה]]. עלה לארץ ישראל בה'תרע"ו או ה'תרע"ח והתיישב בחברון<ref>[https://winners-auctions.com/he/content/אגרת-בחתימת-ראשי-קהילת-חבד-בחברון-אל-משה-מונטיפיורי-בעקבות-פרעות-תקצד-1834 אגרת מראשי קהילת חב"ד בחברון] אל השר [[משה מונטיפיורי]], תקצ"ד</ref>
+* [[משה מייזליש]]{{הערה|[https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_מייזליש משה מייזליש] באתר [[המכלול (אתר אינטרנט)|המכלול]]}} - מהקבוצה האשכנזית הראשונה בחברון, תלמיד רבי שניאור זלמן מלאדי וריגל בעבורו, מחבר הספר "חיי משה" ומראשי הקהל ב[[וילנה]]. עלה לארץ ישראל בה'תרע"ו או ה'תרע"ח והתיישב בחברון
-* [[אליהו יוסף ריבלין]] - מגדולי רבני חב"ד, רב קהילת החסידים ב[[דריבין (מחוז משנה)|דריבין]] וב[[פולאצק|פולוצק]] ומחבר ספרים, מראשי חב"ד בירושלים. נחשב לאחד ממייסדי קהילת חב"ד בחברון<ref>{{HebrewBooks|ריבלין אליהו יוסף|אוהלי יוסף|40751|1805-1865|עמוד=8}}</ref>, בניו וצאצאיו מבני [[משפחת ריבלין]] היו מחשובי הקהילה
+* [[אליהו יוסף ריבלין]] - מגדולי רבני חב"ד, רב קהילת החסידים ב[[דריבין (מחוז משנה)|דריבין]] וב[[פולאצק|פולוצק]] ומחבר ספרים, מראשי חב"ד בירושלים. נחשב לאחד ממייסדי קהילת חב"ד בחברון, בניו וצאצאיו מבני [[משפחת ריבלין]] היו מחשובי הקהילה
-* [[אלתר ריבלין]] - סוחר ובנקאי חברוני נודע<ref>{{תדהר|4|1634|אלתר ריבלין}}</ref>, מבני משפחת ריבלין הח"בדית בחברון. שותפו של [[אליעזר קלונסקי]]
+* [[אלתר ריבלין]] - סוחר ובנקאי חברוני נודע, מבני משפחת ריבלין הח"בדית בחברון. שותפו של [[אליעזר קלונסקי]]
 * [[שמואל סגל (רב)|שמואל סגל]] - הרב הראשי האשכנזי הראשון הבלתי-רשמי של חברון, בשנים [[ה'תק"צ]] - [[ה'תר"ט]] ומנהיג קהילת חב"ד
 * [[שמעון מנשה חייקין]] - הרב הראשי האשכנזי של חברון ורב קהילת חב"ד בשנים ה'תר"ט - [[ה'תרמ"ז]]. מראשוני הקהילה ו[[אב בית דין|אב בית הדין]]

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.