תל רומיידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תל חברון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תל רומיידה (2007). משמאל לכביש שכונת הקרוונים ומאחוריה "בית מנחם"

תל רומיידה הוא תל בחברון שגובהו 936 מטר מעל פני הים, ומזוהה כחברון המקראית. בתל נמצאו שרידים של מצודה וכן שרידי יישובים המעידים על יישוב המקום ברציפות מאז התקופה הכנענית ועד ימינו.

רוב אדמת התל מעובדת. בתי פלסטינים נמצאים בראש התל, בשיפוליו הצפוניים, וכן במזרחו, ליד מעיין אברהם אבינו. כמו כן נמצאת עליו השכונה היהודית "אדמות ישי".

רכישת קרקעות תל רומיידה והשוק הסיטונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1811 רכש הרב חיים ישועה בג'איו (הידוע כ"חיים המצרי" בפי הערבים), שהיה באותה עת ראש קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בחברון, את קרקעות תל-רומיידה לרבות שרידי מצודת העיר ואת קבר ישי ורות. את הקרקעות, בהיקף של 800 דונם, קנה מכספו הפרטי ממשפחת התמימי החברונית (שלפי המסורת המוסלמית קיבלו את כל הר חברון מידי הנביא מוחמד) והעבירן כתרומה לידי הקהילה. שתי תעודות הקניה הן מטעם הוואקף המוסלמי וחתומים עליהן בני משפחת התמימי. תעודות אלה נשמרו מכל משמר על ידי משפחת בג'איו ועברו מאב לבן עד שהגיעו למשמרת הרב חיים בג'איו (18731960), שהיה רבה האחרון של קהילת חברון, שאחרי פינוי הבריטי ב־1936 היה גולה בירושלים. בערוב ימיו מסר ר' חיים בג'איו את התעודות לנציגי העדה החברונית - פרנקו וחסון - שמסרון לידי דוד אבישר.

רכישת קרקעות תל רומיידה הייתה המשך של רכישה קודמת שהתבצעה בשנת 1807, בה קנה בג'איו מבני משפחת כַשכול החברונית חלקת קרקע של 5 דונם, בה ממוקם כיום שוק הירקות הסיטונאי של חברון.

בשנת תרצ"א 1930 כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, הגיעה משפחתו של יעקב עזרא לגור בתל, בבית שנקרא "בית עזרא" על שמם.[1] לאחר מאורעות 1936 גרשו הבריטים את כל יהודי חברון, ומשפחת עזרא לבדה המשיכה להתגורר במקום עד כ"ט בנובמבר 1947. בנו יוסף עזרא משמש עד היום כיו"ר הוועד לפליטי חברון.[2]

בשנת 1984 חודשה ההתיישבות היהודית במקום, עם הקמתה של שכונה יהודית בשם "אדמות ישי".

שלט על עמדת השמירה בתל רומיידה

עתיקות התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומה העתיקה

בתל רומיידה נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי האמריקאי המונד בשנים 1964–1966, חפירות שלא חודשו עקב מלחמת ששת הימים. במהלך השנים, כיסה בעל הקרקעות הפלסטיני בעפר ובאשפה את שטחי החפירה של המונד.

עם ההתנחלות היהודית בשטח, בשנת תשמ"ד (1984), החל אבי עופר מאוניברסיטת תל אביב חפירות בתל, חפירות שנמשכו בשנים תשד"מ-תשמ"ו (1986-1984). חפירות אלו כללו מספר מקטעים קטנים בתל. חלקים ניכרים מהתל הם מטעי זיתים או שטחים בנויים הכוללים מבני מגורים יהודיים ופלסטינים וכן מוצב צבאי). בשנת תשנ"ט (1999), בוצעו חפירות נוספות במקום על ידי עמוס אייזנברג, כחפירות הצלה, לאחר החלטה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים בניין קבע למתנחלים במקום. בחפירות התגלתה חומת ענק מתקופת הברונזה הקדומה (מלפני כ-4,500 שנים). בנוסף התגלה בית מתקופת חזקיהו מלך יהודה, וגתּוֹת יין מהתקופה הביזנטית.

בחודש שבט ה'תשע"ד חודשו בתל רומיידה החפירות הארכאולוגיות לקראת הכשרת המקום לגן ארכאולוגי־תיירותי. את החפירות באתר מבצעים, משלחת משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת אריאל. בראש המשלחת עומדים עמנואל אייזנברג מטעם רשות העתיקות, ודוד בן שלמה מטעם אוניברסיטת אריאל. בחפירות נחשפה חומה גבוהה מתקופת הברונזה התיכונה ועיר מבוצרת ומתוכננת היטב מתקופת בית שני, עם מערכת ניקוז עירונית ורובע תעשייתי לייצור כלי חרס, יין ושמן זית. על פי המקוואות שנתגלו בחפירה הייתה העיר בעלת אוכלוסייה יהודית.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל היום, מוסף ישראל השבוע, נדב שרגאי, עמוד 19
  2. ^ נדב שרגאייוסף עזרא יגיע לבג"ץ עם זיכרונות וקושאן, באתר הארץ, 17/10/07
  3. ^ דליה מזורי, חברון: נחשפה עיר יהודית מתקופת בית שני, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2014