נחל חימר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 37 קילומטרים |
| אגן ניקוז |
360 קמ"ר  |
| מוצא | הרי דימונה |
| גובה מוצא הנהר | 600 מטרים |
| יובלים |
נחל כמריר, נחל חתר, נחל אשד, נחל להבה, נחל כיפון, נחל גמלים, נחל דימונה, נחל אפעה, נחל קינה, נחל גורר, נחל כנפן |
| שפך | ים המלח |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
  | |
נַחַל חֵמָר הוא הדרומי בנחלי מדבר יהודה, נשפך לעמק זוהר, ומשם לים המלח. אורכו של הנחל כ-37 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-360 קמ"ר. לנחל זה אגן הניקוז הגדול ביותר בין נחלי מדבר יהודה, הגם שרובו לא נמצא במדבר יהודה, אלא בנגב הצפוני.
שמו של הנחל ניתן לו על שם נביעות האספלט שבו. שמו הערבי הוא ואדי אל מהואת - נחל התהומות, על שם הקניון העמוק שלו.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצא הנחל בהרי דימונה, בגובה של כ-600 מטר מעל פני הים. הנחל מתחתר בתחילתו כ-5 ק"מ בכיוון הכללי צפון-מזרח, ומצפון להר כמריר נשפך אליו נחל כמריר, והנחל משנה כיוונו מזרחה ויוצא מהרי דימונה. הנחל ממשיך לזרום בכיוון מזרח כ-17 ק"מ בפתחה רחבה. מעט לאחר שפך נחל גורר לתוכו, נופל הנחל אל מפל נחל חימר שגובהו מעל מאה מטר, וממנו זורם בקניון שאורכו למעלה מ-10 ק"מ ועומקו כ-300 מטרים. לאורך הקניון כמה מפלים נוספים. מדרום להר חימר נפתח הקניון והנחל ממשיך לזרום עד לים המלח, אליו הוא נשפך צפונית להר סדום.
יובליו העיקריים של הנחל הם נחל דימונה, המנקז את קער דימונה, ונחל אפעה, המנקז את קער אפעה ומישור רותם. יובלים חשובים נוספים של הנחל הם: נחל גורר, נחל חתר ונחל גמלים.
בנחל נובע מעיין קטן - עין אשד. המעין נובע מעל אקוויקלוד חרסיתי צהוב, ומימיו ראויים לשתייה. ספיקת המעיין דלה - מ"ק אחד ביום, ולעיתים הוא מכזיב בקיץ. מעיין קטן נוסף נובע בערוץ, כ-500 מטר מזרחית למפל הראשון, ומימיו מלוחים.
סביב המעיינות וסמוך לגבים צומחת צמחייה מדברית עשירה; אשל, זוגן השיח, קנה, סמר, כף חתול, כתלה חריפה, רותם, צלף, ואזובית. במורד הנחל צומחים עצי שיטה סלילנית. בנחל חיים שפני סלע ויעלים, ונצפה גם פרס שהוא מהדורסים הנדירים בישראל.
בערוץ הנחל מותקן סכר עם מכשיר מדידה הרושם אוטומטית את ספיקת השיטפונות. הסכר נמצא אחרי נקודת מפגש נחל גורר עם נחל חימר. סמוך למוצא הנחל נעשו בעבר ניסיונות לקידוחי נפט, אך הם עלו בתוהו.
מערת נחל חימר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערה שוכנת על גדתו הצפוני של נחל חימר בשולי "גבעת סילון". גודל המערה 8X4 מטר. המערה התגלתה באפריל 1983 ונחפרה על ידי עופר בר-יוסף וד' אלון.
במערה התגלו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב' מהאלף השביעי לפנה"ס. המערה שימשה במשך זמן רב כמחסן. במערה התגלו 4 שכבות ארכאולוגיות. בשכבה הקדומה נמצא מגל שלם ששובצו בו 4 להבים שהודבקו בעזרת אספלט וכן מקלעת רשת בטכניקה של עבודת מקרמה מחוטי פשתן. הממצאים כללו גם פסלים, מסכות, חרוזי עץ, כלי עצם, ראשי חץ, חוטים, בדים, גולגולות אדם מצופות אספלט הנקראות "גולגולות מכוירות". בשלוש גולגולות השתמר הכיסוי שנעשה מאספלט. כיסוי זה נעשה בשתי שכבות. בשכבה הראשונה נמרח האספלט על הגולגולת ולאחר מכן עוצב דגם של רשת מרצועות אספלט שהוצמדה לשכבה הראשונה.[1] לראשונה בארץ נמצאו מחצלות אטומות באספלט וכלים העשויים מהן. ממצאים אלו היו פריצת דרך בחקר ההיסטוריה של מדבר יהודה, שכן הם הממצאים הראשונים שנתגלו מתקופה זו.
נס אלישע בנחל חימר[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הארכאולוג יוחנן אהרוני בספרו 'דרכים ואתרים'[2] בסמוך לנחל עברה דרך אדום המקשרת בין יהודה לים המלח ולאדום, ויתכן שהשיטפון של מים אדומים המוזכר בספר מלכים[3], התרחש בנחל זה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר בר-יוסף, מערה במדבר: נחל חמר, ממצאים בני 9000 שנה, הוצאת מוזיאון ישראל, 1985, ירושלים.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986, עמוד 2409.
- עופר בר-יוסף ודוד אלון, החפירות במערת נחל חימר, קדמוניות, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה יט חוברת 3–4 (76-75), תשמ"ז 1986 עמ' 62–71.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערת נחל חימר, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- סאס פיאלקו, דובי זכאי, נחל חימר ונחל בוקק, ynet תיירות
- סאס פיאלקו, לחופי ים החימר, באתר ynet, 9 בדצמבר 2001
נביעות אספלט בנחל חימר, סרטון בערוץ "אתרים היסטורים בישראל", באתר יוטיוב (אורך: 08:14)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עופר בר יוסף, מבוא לארכאולוגיה בתקופת המקרא האוניברסיטה הפתוחה יחידה 2 עמודים 85, 89
- ^ יוחנן אהרוני, דרכים ואתרים, עמ' 144
- ^ מלכים ב' פרק ג'
