משתמש:Slav4/ארגז חול/רבי יהודה
 | |
| ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעי בדרך מעין זיתים לצפת. | |
| תקופת הפעילות | הדור הרביעי של תקופת התנאים |
|---|---|
| רבותיו | רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא. |
| תלמידיו | רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי. |
| בני דורו | רבי יוסי בן חלפתא ורבי שמעון בר יוחאי רבי מאיר בעל הנס. |
רבי יהודה בר אילעאי או בר אלעי היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). כשכתוב במשנה ובברייתא רבי יהודה, בדרך כלל הכוונה היא אליו. רבי יהודה היה בנו ותלמידו של התנא רבי אלעאי. בילדותו למד אצל רבי טרפון בלוד, אצל רבי ישמעאל, וכן היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. הוא היה בין חמשת התלמידים שנסמכו לרבנות על ידי רבי יהודה בן בבא, שהוצא להורג בגלל מעשה זה, בתקופה שבה גזרו הרומאים איסור חמור על הסמיכה. על פי המדרש, רבי יהודה הוא בן העיירה אושא שבגליל. על פי הנאמר בתלמוד הבבלי, ערך רבי יהודה את הספרא, (מדרש ההלכה לספר ויקרא) על פי תורתו של רבי עקיבא רבו : "סתם ספרא רבי יהודה, סתם סיפרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא"[1].
ראש המדברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגמרא מספרת על ויכוח משולש על היחס לרומאים שבו השתתף. רבי יהודה שיבח את מעשי הרומאים, רבי יוסי שתק ורבי שמעון בר יוחאי גינה את הרומאים. בעקבות זאת, קידמו הרומאים את רבי יהודה והוא נחשב "ראש המדברים בכל מקום" - כלומר, ראש המדברים בכל כינוס[2]. יש הרוצים ללמוד מסיפור זה על מחלוקת רעיונית בין רבי יהודה לבין רשב"י, בנושא ההתייחסות למעשים שמעורבים בהם חיוב ושלילה זה לצד זה. בעוד שלשיטת רשב"י מעשה שכזה הוא פסול מעיקרו, ועל כן לא היה מוכן לתת שום שבח לרומאים על מעשיהם. רבי יהודה, סובר שאין להתעלם מהצד הטוב שבמעשה.
עניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה היה עני מרוד, ולעתים לא ידע מה יאכל למחרת. הגמרא מספרת כי פעם אחת הגישו לרבי יהודה ורבי שמעון תרדין (ירק שהיה ידוע שמתעכל במשך זמן רב) רבי יהודה אכל ורבי שמעון לא אכל. שאל רבי יהודה את רבי שמעון מדוע אינך אוכל. ענה לו התרד מתעכל זמן רב במעיים. ענה לו רבי יהודה, על אחת כמה וכמה שנאכל אותם היום, ולא נצטרך לדאוג לארוחה למחר.[3]
רבים פוקדים את ציון קברו הנמצא בדרך מעין זיתים לצפת, מתוך אמונה כי זו סגולה לפרנסה טובה. שנים רבות היה בחצר הקבר עץ, שצמח מתוך מערת הקבר ולקיחת ענף מענפיו נחשבה כסגולה לפרנסה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף וייצן, רבי יהודה בר אילעי, אתר ישיבת בית אל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]