נחל חימר

(הופנה מהדף נחל חמר)
נחל חימר
מידע כללי
אורך 37 קילומטרים
אגן ניקוז 360 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
יובלים נחל כמריר, נחל חתר, נחל אשד, נחל להבה, נחל כיפון, נחל גמלים, נחל דימונה, נחל אפעה, נחל קינה, נחל גורר, נחל כנפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך ים המלח (31°9′15″N 35°22′28″E), עמק זוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נחל חימר

נַחַל חֵמָר הוא הדרומי בנחלי מדבר יהודה, נשפך לעמק זוהר, ומשם לים המלח. אורכו של הנחל כ-37 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-360 קמ"ר. לנחל זה אגן ניקוז הגדול ביותר בנחלי מדבר יהודה, אך רובו הגדול לא נמצא בתחום מדבר יהודה, אלא בנגב הצפוני.

שמו של הנחל ניתן לו על שם נביעות האספלט שבו. שמו הערבי הוא ואדי אל מהואת - נחל התהומות, על שם הקניון העמוק שלו.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקניון של נחל חימר הוא הקניון הארוך ביותר בנחלי מדבר יהודה, ואורכו למעלה מ-10 ק"מ. עומקו של הקניון כ-300 מטרים. בנחל חימר שני מפלים גדולים. גובהו של הראשון שבהם הוא למעלה ממאה מטרים, ועוד מספר מפלים קטנים.

יובליו העיקריים של הנחל הם נחל דימונה, המנקז את קער דימונה, ונחל אפעה, המנקז את קער אפעה ומישור רותם. יובלים חשובים נוספים של הנחל הם: נחל גורר, נחל חתר ונחל גמלים.

בנחל נובע מעיין קטן - עין אשד. המעין נובע מעל אקוויקלוד חרסיתי צהוב, ומימיו ראויים לשתייה. ספיקת המעיין דלה - מ"ק אחד ביום, ולעיתים הוא מכזיב בקיץ. עוד מעיין קטן נובע בערוץ, כ-500 מטר מזרחית למפל הראשון, ומימיו מלוחים.

סביב המעיינות וסמוך לגבים צומחת צמחייה מדברית עשירה; אשל, זוגן השיח, קנה, סמר, כף חתול, כתלה חריפה, רותם, צלף, ואזובית. במורד הנחל צומחים עצי שיטה סלילנית. בנחל חיים שפני סלע ויעלים, ונצפה גם פרס שהוא מהדורסים הנדירים בישראל.

בערוץ הנחל מותקן סכר עם מכשיר מדידה הרושם אוטומטית את ספיקת השיטפונות. הסכר נמצא אחרי נקודת מפגש נחל גורר עם נחל חימר. סמוך למוצא הנחל נעשו בעבר ניסיונות לקידוחי נפט, אך הם עלו בתוהו.

מערת נחל חימר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת אבן ממערת נחל חימר, התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב', העתק, המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס

המערה שוכנת על גדתו הצפוני של נחל חימר בשולי "גבעת סילון". גודל המערה 8X4 מטר. המערה התגלתה באפריל 1983 ונחפרה על ידי עופר בר-יוסף וד' אלון.

במערה התגלו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב' מהאלף השביעי לפנה"ס. המערה שימשה במשך זמן רב כמחסן. במערה התגלו 4 שכבות ארכאולוגיות. בשכבה הקדומה נמצא מגל שלם ששובצו בו 4 להבים שהודבקו בעזרת אספלט וכן מקלעת רשת בטכניקה של עבודת מקרמה מחוטי פשתן. הממצאים כללו גם פסלים, מסכות, חרוזי עץ, כלי עצם, ראשי חץ, חוטים, בדים, גולגולות אדם מצופות אספלט הנקראות "גולגולות מכוירות". בשלוש גולגולות השתמר הכיסוי שנעשה מאספלט. כיסוי זה נעשה בשתי שכבות. בשכבה הראשונה נמרח האספלט על הגולגולת ולאחר מכן עוצב דגם של רשת מרצועות אספלט שהוצמדה לשכבה הראשונה.[1] לראשונה בארץ נמצאו מחצלות אטומות באספלט וכלים העשויים מהן. ממצאים אלו היו פריצת דרך בחקר ההיסטוריה של מדבר יהודה, שכן הם הממצאים הראשונים שנתגלו מתקופה זו.

נס אלישע בנחל חימר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הארכאולוג יוחנן אהרוני בספרו 'דרכים ואתרים'[2]עברה כאן בסמוך 'דרך אדום' המקשרת בין יהודה לים המלח ולאדום. ואם כן יכול שהשיטפון של מים אדומים המוזכר במלכים, התנקז כאן.

וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְהִנֵּה מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת הַמָּיִם. וְכָל מוֹאָב שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל הַגְּבוּל. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם...

מלכים ב' פרק ג'

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל חימר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עופר בר יוסף, מבוא לארכאולוגיה בתקופת המקרא האוניברסיטה הפתוחה יחידה 2 עמודים 85, 89
  2. ^ יוחנן אהרוני, דרכים ואתרים, עמ' 144