מחוז הצפון
| הרים בגליל העליון | |
| מדינה |
|
|---|---|
| נפות במחוז | 5 |
| ערים במחוז | 18 |
| בירת המחוז |
|
| על שם |
צפון |
| שטח | 4,473 קמ"ר (דירוג: 3) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 1,571,100 (דירוג: 2, 2023) |
| ‑ צפיפות | 351 נפש לקמ"ר (דירוג: 5, 2023) |
| קואורדינטות | 32°50′00″N 35°20′00″E / 32.833333333333°N 35.333333333333°E |
מחוז הצפון (בערבית: المنطقة الشمالية, אל-מנטקה א-שמאליה) הוא אחד מששת המחוזות אליהם מחולקת מדינת ישראל. גודלו הוא 4,473 קמ"ר, והוא כולל בשטחו את הגליל, רמת הגולן, עמק החולה, ארץ כינרות, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, מישור החוף הצפוני ורמות מנשה. מרכז המחוז והעיר הגדולה ביותר בו הוא נצרת.[1]
מחוז הצפון נוצר בהחלטת ממשלת ישראל בשנת 1953, על בסיס מחוז הגליל של המנדט הבריטי. בתחילה הוא כלל ארבע נפות: צפת, כנרת, יזרעאל ועכו, ובשנת 1981 נוספה לו נפה חמישית – רמת הגולן,[2] שנכבשה מסוריה במלחמת ששת הימים. באפריל 1957 הועברה מועצה אזורית זבולון ממחוז צפון לחיפה.[3]
מחוז הצפון הוא המחוז היחיד בישראל שרוב תושביו הם ערבים – נכון ל-2023, יש בו כ-816,100 תושבים מהמגזר הערבי (לרבות דרוזים), לעומת כ-728,200 תושבים מהמגזר היהודי (לרבות חסרי דת).[4]
חלוקה מוניציפלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז הצפון כולל 94 רשויות מקומיות:
נפות ואזורים טבעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
|
|
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, אוכלוסיית מחוז הצפון מונה כ-1,544,200 איש שהם אזרחי ישראל, מתוכם:
- כ-669,200 (43.3%) הם יהודים
- כ-598,500 (38.8%) הם ערבים מוסלמים
- כ-120,700 (7.8%) הם דרוזים
- כ-96,800 (6.3%) הם ערבים נוצרים
- כ-53,500 (3.5%) הם ללא סיווג דתי
- כ-5,500 (0.4%) אחרים, רובם נוצרים לא-ערבים
צפיפות האוכלוסייה במחוז היא, אפוא, כ-345 איש לקמ"ר. תושבי המחוז מהווים כ-16.1% מכלל אוכלוסיית ישראל.[4]
נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז יש 18 עיריות:
| מספר | שם העיר | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | צפיפות לקמ"ר | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר | נפה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | נצרת | 77,811 | 14,172 | 5489.2 | תקופת בית שני | 1875 | יזרעאל | |
| 2 | נהריה | 60,797 | 13,778 | 4411.7 | 1935 | 1961 | עכו | |
| 3 | עפולה | 59,509 | 29,170 | 2039.4 | 1925 | 1972 | יזרעאל | |
| 4 | עכו | 49,606 | 17,495 | 2835.2 | המאה ה-15 לפנה"ס | התקופה העות'מאנית | עכו | |
| 5 | טבריה | 47,104 | 16,196 | 2908.6 | 20 (התקופה הרומית) | 1877 | כנרת | |
| 6 | כרמיאל | 46,189 | 22,029 | 2096.8 | 1964 | 1984 | עכו | |
| 7 | שפרעם | 43,100 | 19,582 | 2201.0 | התקופה הרומית | התקופה העות'מאנית | עכו | |
| 8 | נוף הגליל | 42,711 | 32,872 | 1299.0 | 1957 | 1974 | יזרעאל | |
| 9 | צפת | 37,121 | 29,939 | 1240.0 | התקופה הרומית | התקופה העות'מאנית | צפת | |
| 10 | טמרה | 35,421 | 29,770 | 1190.1 | התקופה העות'מאנית | 1996 | עכו | |
| 11 | סח'נין | 32,778 | 11,529 | 2842.9 | התקופה הכנענית | 1995 | עכו | |
| 12 | עראבה | 26,729 | 8,440 | 3167.9 | תקופת בית שני | 2016 | עכו | |
| 13 | מגדל העמק | 26,153 | 8,715 | 3000.3 | 1953 | 1988 | יזרעאל | |
| 14 | יקנעם עילית | 24,214 | 8,311 | 2913.6 | 1950 | 2006 | יזרעאל | |
| 15 | מע'אר | 23,643 | 20,760 | 1138.9 | התקופה הרומית | 2021 | כנרת | |
| 16 | קריית שמונה | 22,377 | 14,383 | 1555.7 | 1949 | 1974 | צפת | |
| 17 | מעלות-תרשיחא | 22,196 | 9,260 | 2397.0 | 1957[7] | 1996 | עכו | |
| 18 | בית שאן | 18,659 | 7,387 | 2526.1 | התקופה הכלקוליתית | 1999 | יזרעאל |
מועצות מקומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז יש 60 מועצות מקומיות:
| מספר | שם המועצה | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | צפיפות לקמ"ר | שנת קבלת מעמד מוניציפלי | נפה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | כפר כנא | 23,734 | 10,057 | 2360.0 | 1968 | יזרעאל | |
| 2 | ג'דיידה-מכר | 21,495 | 9,093 | 2364.2 | 1989 | עכו | |
| 3 | כפר מנדא | 21,118 | 11,029 | 1914.9 | 1964 | עכו | |
| 4 | יפיע | 19,533 | 4,080 | 4789.0 | 1960 | יזרעאל | |
| 5 | ריינה | 19,228 | 10,846 | 1773.0 | 1968 | יזרעאל | |
| 6 | ירכא | 17,643 | 15,629 | 1128.8 | 1956 | עכו | |
| 7 | מג'ד אל-כרום | 15,608 | 9,252 | 1687.0 | 1964 | עכו | |
| 8 | אכסאל | 15,160 | 9,105 | 1664.5 | לא ידוע | יזרעאל | |
| 9 | טורעאן | 14,642 | 11,914 | 1228.8 | 1959 | יזרעאל | |
| 10 | אבו סנאן | 14,461 | 6,696 | 2159.5 | 1964 | עכו | |
| 11 | כאבול | 14,461 | 7,277 | 1986.7 | 1976 | עכו | |
| 12 | עין מאהל | 13,747 | 5,211 | 2638.7 | 1964 | יזרעאל | |
| 13 | אעבלין | 13,683 | 12,083 | 1132.2 | 1960 | עכו | |
| 14 | נחף | 13,549 | 6,067 | 2232.6 | 1968 | עכו | |
| 15 | דייר אל-אסד | 12,924 | 5,138 | 2515.4 | 1975 | עכו | |
| 16 | בית ג'ן | 12,311 | 7,199 | 1709.8 | 1964 | עכו | |
| 17 | מג'דל שמס | 11,408 | 15,382 | 741.6 | 1982 | גולן | |
| 18 | דבורייה | 10,783 | 5,515 | 1955.3 | 1961 | יזרעאל | |
| 19 | דייר חנא | 10,587 | 8,917 | 1187.3 | 1975 | עכו | |
| 20 | כפר יאסיף | 10,308 | 2,661 | 3873.7 | 1925 | עכו | |
| 21 | בועיינה-נוג'ידאת | 10,132 | 7,160 | 1414.5 | 1980 | יזרעאל | |
| 22 | ביר אל-מכסור | 9,970 | 5,828 | 1711.7 | 1990 | עכו | |
| 23 | חצור הגלילית | 9,778 | 5,457 | 1791.3 | 1956 | צפת | |
| 24 | כסרא-סמיע | 9,121 | 14,156 | 644.2 | 1990 | עכו | |
| 25 | עילוט | 8,671 | 3,114 | 2784.2 | 1991 | יזרעאל | |
| 26 | משהד | 8,657 | 7,205 | 1201.5 | 1960 | יזרעאל | |
| 27 | בענה | 8,539 | 3,458 | 2468.9 | 1976 | עכו | |
| 28 | זרזיר | 8,421 | 4,041 | 2084.1 | 1996 | יזרעאל | |
| 29 | רמת ישי | 8,104 | 2,332 | 3473.8 | 1958 | יזרעאל | |
| 30 | בסמת טבעון | 8,058 | 3,930 | 2049.6 | 1965 | יזרעאל | |
| 31 | ראמה | 7,788 | 6,492 | 1199.4 | 1954 | עכו | |
| 32 | קצרין | 7,611 | 10,889 | 698.9 | 1979 | גולן | |
| 33 | שעב | 7,384 | 5,384 | 1371.4 | 1975 | עכו | |
| 34 | שלומי | 7,125 | 5,854 | 1217.1 | 1960 | עכו | |
| 35 | טובא-זנגרייה | 7,013 | 3,622 | 1936.0 | 1988 | צפת | |
| 36 | יאנוח-ג'ת | 6,855 | 13,555 | 505.7 | 1990 | עכו | |
| 37 | בוקעאתא | 6,755 | 19,540 | 345.8 | 1982 | גולן | |
| 38 | ג'וליס | 6,660 | 3,998 | 1665.8 | 1967 | עכו | |
| 39 | חורפיש | 6,583 | 5,030 | 1308.9 | 1967 | עכו | |
| 40 | שבלי - אום אל-גנם | 6,278 | 2,887 | 2174.9 | 1984 | יזרעאל | |
| 41 | פקיעין (בוקייעה) | 6,035 | 5,568 | 1083.6 | 1958 | עכו | |
| 42 | עיילבון | 5,802 | 4,902 | 1183.2 | 1973 | כנרת | |
| 43 | כעביה-טבאש-חג'אג'רה | 5,737 | 1,553 | 3694.8 | 1996 | יזרעאל | |
| 44 | כפר ורדים | 5,549 | 4,856 | 1142.7 | 1993 | עכו | |
| 45 | יבנאל | 4,471 | 31,211 | 143.2 | 1951 | כנרת | |
| 46 | כפר תבור | 4,463 | 12,390 | 360.2 | 1949 | כנרת | |
| 47 | סאג'ור | 4,431 | 3,568 | 1242.4 | 1992 | עכו | |
| 48 | מזרעה | 4,083 | 0.984 | 41493.9 | 1996 | עכו | |
| 49 | מסעדה | 3,819 | 12,011 | 317.9 | 1982 | גולן | |
| 50 | כאוכב אבו אל-היג'א | 3,719 | 2,731 | 1361.7 | 1984 | עכו | |
| 51 | כפר כמא | 3,466 | 8,827 | 392.6 | 1950 | כנרת | |
| 52 | מעיליא | 3,286 | 1,629 | 2017.2 | 1957 | עכו | |
| 53 | ראש פינה | 3,231 | 16,814 | 192.2 | 1949 | צפת | |
| 54 | פסוטה | 3,224 | 11,052 | 291.7 | 1965 | עכו | |
| 55 | ג'ש (גוש חלב) | 3,149 | 7,061 | 446.0 | 1963 | צפת | |
| 56 | ע'ג'ר | 2,745 | 2,392 | 1147.7 | 1982 | גולן | |
| 57 | עין קנייא | 2,176 | 5,413 | 401.8 | 1982 | גולן | |
| 58 | מגדל | 1,980 | 11,628 | 170.3 | 1949 | כנרת | |
| 59 | יסוד המעלה | 1,730 | 11,689 | 148.0 | 1949 | צפת | |
| 60 | מטולה | 1,654 | 9,340 | 177.1 | 1949 | צפת |
מחוז הצפון הוא המחוז בעל מספר המועצות המקומיות הרב ביותר בישראל.
מועצות אזוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז יש 15 מועצות אזוריות:
| מספר | שם המועצה | סמל | מספר תושבים | שטח (בקמ"ר) | צפיפות (תושבים לקמ"ר) | שנת הקמת המועצה | נפה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | עמק יזרעאל | 40,262 | 332 | 121.3 | 1980 | יזרעאל | |
| 2 | הגלבוע | 32,231 | 252 | 127.9 | 1949 | יזרעאל | |
| 3 | מטה אשר | 31,145 | 216 | 144.2 | 1982 | עכו | |
| 4 | משגב | 30,301 | 162 | 187.0 | 1982 | עכו | |
| 5 | הגליל העליון | 19,694 | 296 | 66.5 | 1950 | צפת[8] | |
| 6 | גולן | 19,442 | 1,087 | 17.9 | 1979 | גולן | |
| 7 | מרום הגליל | 15,968 | 178 | 89.7 | 1950 | צפת[9] | |
| 8 | עמק המעיינות | 14,479 | 249 | 58.2 | 1948 | יזרעאל | |
| 9 | עמק הירדן | 14,433 | 186 | 77.6 | 1949 | כנרת | |
| 10 | הגליל התחתון | 12,781 | 193 | 66.2 | 1950 | כנרת[10] | |
| 11 | מגידו | 12,253 | 173 | 70.8 | 1954 | יזרעאל | |
| 12 | מעלה יוסף | 11,398 | 93 | 122.6 | 1957 | עכו | |
| 13 | אל-בטוף | 8,414 | 4 | 2103.5 | 2000 | יזרעאל[11] | |
| 14 | בוסתן אל מרג' | 8,125 | 9 | 902.8 | 2000 | יזרעאל | |
| 15 | מבואות החרמון | 7,567 | 135 | 56.1 | 1981 | צפת |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, סעיף (ב)
- ^ ילקוט הפרסומים 2774, 24 בדצמבר 1981, עמוד 664
- ^ אליעזר ברוצקוס, קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה, אפיקים בגיאוגרפיה 23/24, 1988, עמ' 73–88, JSTOR 23698514
- ^ 1 2 אוכלוסיית הישראלים, לפי קבוצת אוכלוסייה, דת, גיל ומין, מחוז ונפה לשנת 2023, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ לפי שנתון סטטיסטי לישראל 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12
- ^ חוץ מסאסא, צבעון, ברעם ויראון, המשתייכים לנפת עכו
- ^ חוץ מדוב"ב ושזור, המשתייכים לנפת עכו
- ^ חוץ מבית רימון ומצפה נטופה, המשתייכים לנפת יזרעאל
- ^ חוץ מואדי אל-חמאם, המשתייך לנפת כנרת
| מחוזות ונפות מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
| מחוז הצפון | נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל | לחצו כדי להקטין חזרה
|
| מחוז חיפה | נפת חיפה • נפת חדרה | |
| מחוז המרכז | נפת רמלה • נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רחובות | |
| מחוז תל אביב | נפת תל אביב | |
| מחוז ירושלים | נפת ירושלים | |
| מחוז הדרום | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
| הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון | שטחי ההתנחלויות והמאחזים ביהודה ושומרון | |


































































































