הלן הייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלן הייז
Helen Hayes
הייז מתוך הסרט "Stage Door Canteen"‏ (1943)
הייז מתוך הסרט "Stage Door Canteen"‏ (1943)
לידה 10 באוקטובר 1900
וושינגטון די. סי. שבארצות הברית
פטירה 17 במרץ 1993 (בגיל 92)
נייאק שבניו יורק
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג צ'ארלס מקארתור (19281956) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה 2 פרסי אוסקר
פרס אמי
פרס גראמי
4 פרסי טוני
http://www.helenhayes.org
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלן הייזאנגלית: Helen Hayes;‏ 10 באוקטובר 190017 במרץ 1993) הייתה שחקנית אמריקאית שהקריירה שלה התפרשה על פני 70 שנה. נודעה בכינוי "הגברת הראשונה של התיאטרון האמריקאי", והיא אחת מ-18 האנשים שזכו בארבעת הפרסים החשובים: אמי, גראמי, אוסקר וטוני. בשנת 1986 קיבלה את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא רונלד רייגן.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייז נולדה בוושינגטון די. סי. לקתרין אסטל הייז שעבדה בחברת תיירות,[2][3] ולפרנסיס ואן אמום בראון, אשר עבד במספר עבודות.[3][4] היא הייתה קתולית[5] ותומכת של המפלגה הרפובליקנית, אם כי היא לא הביעה דעתה בנושאי פוליטיקה, כמו אנשים אחרים בקהילה ההוליוודית באותה תקופה.

הייז כתבה שלוש אוטוביוגרפיות: "A Gift of Joy"‏, "On Reflection" ו-"My Life in Three Acts". בחלקם היא עוסקת בחזרתה לנצרות הקתולית (לאורך נישואיה עם מק'ארתור היא הכחישה את שייכותה לזרם, עקב היותו פרוטסטנטי וגרוש) ובמותה של בתה היחידה שנפטרה בגיל 19 ממחלת שיתוק ילדים. הייז ובעלה אימצו בן, ג'יימס מקארתור, אשר אף הוא עסק במשחק וכיכב בסדרת הטלוויזיה "הוואי חמש-אפס".

הייז אושפזה מספר פעמים עקב מחלת האסתמה ממנה סבלה, אשר החמירה בעקבות האבק שהיה על הבמה. לבסוף סיבה זו הביאה אותה לפרוש מהתיאטרון. בשנותיה האחרונות הקדישה זמן רב לכתיבה ולגיוס תרומות לארגונים הנלחמים באסתמה.

ב-17 במרץ 1993, יום פטריק הקדוש, נפטרה הייז מאי ספיקת לב בנייאק, ניו יורק.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייז מתוך הסרט "What Every Woman Knows" ‏(1934)

הייז החלה את קריירת התיאטרון בשנת 1905 (בהיותה בת 5), במחזה "Miss Hawke's May Ball". מאז הופיעה במחזות רבים: בגיל 10 היא שיחקה בסרט הקצר "Jean and the Calico Doll", ועברה להוליווד רק כשבעלה המחזאי, צ'ארלס מק'ארתור, החל להיות מועסק שם. בשנת 1931 שיחקה בסרט הקולנוע הראשון שלה: "The Sin of Madelon Claudet", עליו גם זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, ובהמשך שיחקה בסרטים: "Arrowsmith", "הקץ לנשק" ו"Vanessa: Her Love Story".

ב-1935 היא חזרה לברודוויי, והופיעה במחזה "Victoria Regina" לצידו של וינסנט פרייס. ב-1953 הייתה הראשונה שזכתה בפרס ע"ש שרה סידונס, וב-1969 זכתה בו בשנית. הייס שבה להוליווד בשנות ה-50, ושיחקה בסרטים כדוגמת "My Son John" ו"אנסטסיה" - עליו קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב. ב-1970 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט האסונות "נמל תעופה". עוד שיחקה במספר סרטים של וולט דיסני, ביניהם "החיפושית דוהרת שוב" - עליו קיבלה מועמדות שנייה לפרס גלובוס הזהב, "שוד הדינוזאורים הגדול" ו-"Candleshoe".

ב-1955 שונה שמו של תיאטרון פולטן, והוא נקרא על שמה של הייז. בשנות ה-80 חברה עסקית רצתה להרוס תיאטרון זה וארבעה נוספים, תוך כוונה לבנות במקומם בית מלון. הייז הסכימה לכך אף על פי שלא הייתה לה בעלות על המקום. בעקבות כך תיאטרון קטן בניו יורק נקרא על שמה - תיאטרון הלן הייז.

ב-1982, יחד עם חברתה ליידי בירד ג'ונסון, הקימה באוסטין, טקסס את המכון הלאומי לחקר פרחי הבר שכיום נקרא מכון פרחי הבר ליידי ברד ג'ונסון.

"פרס הלן הייז" מחולק בוושינגטון די. סי. על ביצועים משובחים בתיאטרון. להייז כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד בשדרה ה-6220.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע
שנה סרט תפקיד הערות
1917 The Weavers of Life פגי
1931 The Sin of Madelon Claudet מדאלון קלואדט פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר
Arrowsmith לאורה ארוסמית'
1932 הקץ לנשק קתרין ברקליי
1933 The White Sister אנג'לה צ'ארמונט
Night Flight מאדאם פאביאן
1934 What Every Woman Knows מגי וייל
1935 Vanessa: Her Love Story ונסה פאריס
1943 Stage Door Canteen עצמה
1952 My Son John לווסילי ג'פרסון
1953 Main Street to Broadway עצמה
1956 אנסטסיה דאגמאר, נסיכת דנמרק (מריה פיודורובנה) מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה
1970 נמל תעופה (1970) אדה קוואנסט פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
1972 הארוי וייט לואיז סימונס
1974 החיפושית דוהרת שוב גב' שטיינמץ' מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט מוזיקלי או קומדיה
1975 שוד הדינוזאורים הגדול האטי
1976 ניצחון באנטבה אטה גרוסמן-וויס
1977 Candleshoe גב' סט. אדמונד
טלוויזיה
שנה סדרה תפקיד הערות
1951 Pulitzer Prize Playhouse מרי, מלכת הסקוטים
Schlitz Playhouse of Stars
רוברט מונטגומרי מגיש המלכה ויקטוריה
מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר (לא על תפקיד מסוים)
1952 Omnibus
מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר (לא על תפקיד מסוים)
1953 Christmas with the Stars
Medallion Theatre הרייט ביצ'ר סטואו
פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר (לא על תפקיד מסוים)
1954 The United States Steel Hour גב' אוסטין
The Motorola Television Hour פרנסס פארי
1955 Producers' Showcase גב' אנטרובוס
1957 The Alcoa Hour מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט
1958 The United States Steel Hour האם סראפים מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט
1959 Hallmark Hall of Fame אסי
1960 The Bell Telephone Hour הברונית פון מק
1967 טרזן גב' וילסון
1971 Do Not Fold, Spindle, or Mutilate סופיה טייט קורטיס מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט
1973 The Snoop Sisters ארנסטה סנופ מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה מוגבלת.
1974 Black Day for Bluebeard ארנסטה סנופ
1975 הוואי חמש-אפס דודה קלרה מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בהופעה יחידה בסדרת דרמה או קומדיה
1978 A Family Upside Down אמה לונג מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט
1980 ספינת האהבה אגאתה וינסלו פרק 1
1984 Highway to Heaven אסטל ויקס
תיאטרון
שנה הפקה תפקיד הערות
1946 Happy Birthday אדי פרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה
1957 Time Remembered הדוכסית של פונט-אה-ברוק פרס טוני לשחקנית הטובה ביותר
1967 The Show-Off גב' פישר פרס טוני
1970 הארוי וייט לואיז סימונס מועמדות לפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה
1980 פרס טוני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]