תל חי – הבדלי גרסאות
←הנצחה: הוספת נתונים היסטוריים חסרים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
←הנצחה: תיקון טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
===י"א באדר=== |
===י"א באדר=== |
||
יום י"א באדר מכונה "יום תל חי", ובו מתקיים מדי שנה ברחבת [[האריה השואג]] טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי. תנועת [[הנוער העובד והלומד]] עולה לתל-חי לעצרות זיכרון מאז יום הקמתה, וכיום מציינים יום זה על ידי עלייה של חניכי שכבה ט' לתל-חי במסגרת כנס ט' השני |
יום י"א באדר מכונה "יום תל חי", ובו מתקיים מדי שנה ברחבת [[האריה השואג]] טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי. תנועת [[הנוער העובד והלומד]] עולה לתל-חי לעצרות זיכרון מאז יום הקמתה, וכיום מציינים יום זה על ידי עלייה של חניכי שכבה ט' לתל-חי במסגרת כנס ט' השני - לקראת הדרכה. |
||
ב[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] בית"ר נהוג לציין יום זה בנסיעה לתל-חי, קיום [[צעדה (ספורט)|צעדה]] באזור ו[[טקס]] [[אזכרה]] לנופלי תל-חי ברחבת האריה השואג. בתנועת הנוער [[בני עקיבא]] מציינים יום זה בנסיעה של תלמידי כיתות ח' מסניפי התנועה (שבט הרא"ה) ל[[ביריה]], לזכר אירוע [[העלייה לביריה]], בו התנגדו אלפים לניסיונם של הבריטים להוריד את ההתיישבות העברית בביריה, שאירע אף הוא בי"א באדר, בשנת [[1946]]. |
|||
==תל חי כיום== |
==תל חי כיום== |
||
גרסה מ־01:01, 13 במרץ 2017
.jpg)
תל חי היה יישוב קטן בגליל העליון בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. כיום יש במקום אתר זיכרון, וכן מכללה, פארק תעשייה ואכסניית נוער.
תחילת ההתיישבות וההתקפות
הברון רוטשילד, באמצעות חברת יק"א, רכש בשנת 1893 שטח של כ-13,000 דונם בצפון הגליל מבעל האדמות ג'בור ביי. רוב השטח (כ-10,000 דונם) הוקצה למושבה מטולה שהוקמה ב-1896.
חלק משטח אדמות תלח'ה שנרכשו נשאר לא מעובד, ולכן נמסר שטח זה בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה. המתיישבים היו אליהו אליוביץ, מאיר לישנסקי, פייביש גולדברג, זכריה חיותמן, ג'סי חיותמן ומאיר פרידמן. זה האחרון עזב כעבור כחודשיים ובמקומו הגיע המדריך החקלאי מיכאל פפו שבא לנסות לגדל כותנה בעמק.
ב-1907 החל לפעול בתלח'ה משק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים, שהמרכזי בהם, בן שתי קומות, כונה "העלייה". ב-1916 נאחזה במקום קבוצה מאנשי "הרועה" במשך זמן קצר. בקיץ 1918 התיישבה במקום קבוצת פועלים בראשות דוד באום וקלמן כהן. בסתיו אותה שנה, עם נסיגת הצבא הטורקי המובס, הם הקימו קיבוץ וקראו לו תל חי.
בהתאם להסכם סייקס-פיקו, אשר הגדיר את חלוקת שטחיה של האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון בין צרפת ואנגליה, ולהסכם דוביל שנחתם ב-15 בספטמבר 1919 בין לויד ג'ורג', ראש ממשלת בריטניה, לבין ז'ורז' קלמנסו ראש ממשלת צרפת,[1] פינו האנגלים את האזורים שכבשו מצפון לקו שנמתח בין ראש הנקרה לבין בואזיה בחולה ואזור הגליל העליון המזרחי עבר לשלטון המנדט הצרפתי. השלטון הצרפתי באזור היה רופף וכבר ב-12 בדצמבר 1919 החלו התקפות בידי ערבים שמרדו בשלטון המנדט הצרפתי ורצו לסלקו מן האזור. בין מטרותיהם היו גם היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון - כפר גלעדי, מטולה, חמארה (שנשרפה על ידיהם לאחר שתושבי חמארה נטשו את המקום) ותל חי. מטולה הייתה מושבה שמנתה כ-120 איש, רובם הגדול נמלטו לצידון בסוף 1919, בעוד שבכפר גלעדי ותל חי נמנו כ-20 איש בכל יישוב. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגינים ממרכז הארץ שיגיעו לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. בהתקפה על היישובים ב-12 בדצמבר 1919 נהרג בתל חי שניאור שפושניק. ובהתקפה שנערכה ב-6 בפברואר 1920 נהרג, בשדה סמוך לתל חי, אהרון שר מכנרת שבא לעזרת היישוב.
אחת הבעיות המרכזיות בהגנה על היישוב הייתה מחסור בנשק בכלל ונשק כבד בפרט, כפי שאפשר לראות בעיתונות התקופה ”אין לחשוב שנגד הבדואים הלוחמים נוכל לעמוד אפילו אם נכפיל את מספר האנשים לכמה מונים, אלא אם יהיה להם גם נשק כבד. בלי זה יכולים הם לעשות מכל "תליי-חיים" שלנו תל מות אחד” הפועל הצעיר (עיתון) 26.12.1919
נפילת תל חי
ערך מורחב – מאורעות תל חי
ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ) הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של ערבים בדואים חמושים, שבראשם עמד כאמל אפנדי. הם הורשו להיכנס מכיוון שדרשו לבדוק אם אין כוחות צרפתיים בחצר. בחיפושיהם הגיעו הערבים אל "העלייה" (הבניין המרכזי בחצר) ושם עלו לקומה השנייה. הם הפתיעו את היושבים בחדר בכך שירו עליהם. טרומפלדור נתן הוראה להשיב באש ומיד התחיל קרב יריות. התוקפים המשיכו וירו על האנשים שבקומת הקרקע והחוצה לעבר החצר. להתקפה הצטרפו גם המוני ערבים שהיו מחוץ לחצר. יוסף טרומפלדור ויעקב טוקר רצו לאורך החצר כדי לסגור את השער ונפצעו קשות. בקרבות הירי נפלו גם שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בשל האבידות והסיכוי הקלוש למפנה בקרב, החליטו מגיני החצר לנטוש אותה בעת הפוגה בקרב. הם עברו לכפר גלעדי, ובדרך לשם מת יוסף טרומפלדור מפצעיו. הרופא שטיפל בו, ד"ר גרי, ואחרים העידו כי אמר: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". באותו לילה נטשו אנשי תל חי וכפר גלעדי את המקום והדרימו אל היישוב איילת השחר שהיה בשטח שבשליטת המנדט הבריטי. בעקבותיהם נטשו גם תושבי מטולה את היישוב.
החזרה לתל חי
הכוחות הצרפתיים לחמו בצורה נחרצת נגד הפורעים הערבים בגליל העליון, עד להשגת שקט בחודש יולי 1920. באוקטובר חזרו המתיישבים היהודיים אל שלושת היישובים שננטשו ויישבו אותם מחדש. בסוף השנה נמסר האזור לשליטה בריטית, ונוצרה "אצבע הגליל". עמידת הגבורה של המגינים הייתה לסמל, ובקרב היישוב רווחה האמונה כי בזכותם נכללה ה"אצבע" בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל. בפועל השפעת פרשת תל חי הייתה עניין בעל משמעות פחותה בהשפעתו ממה שסברו במשא ומתן בין הבריטים לצרפתים עד לקביעת גבולות המנדט ב-1924. היישוב תל חי אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם.
הנצחה
נופלי תל חי נקברו בבית הקברות הנמצא בין תל חי לכפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפַּסָּל אברהם מלניקוב. לאחר קום המדינה פעל איש כפר גלעדי נחום הורביץ בשיקום ושיחזור חצר תל חי הנטושה. כיום משמשת החצר אתר הנצחה ומוזיאון, בו מוצגים אורח החיים של אנשי ראשית ההתיישבות, תיאור קרב תל חי ומסמכים שונים.
בהשראת עמידת הגבורה של יוסף טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי חיבר אבא חושי באביב 1920 את מילות השיר "בגליל בתל חי". ברל כצנלסון חיבר לזכרם תפילת יזכור, אשר נקראת עד היום, בשינויים קלים, בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ובשנת 1929 חיבר המשורר זאב ז'בוטינסקי שיר נוסף המתאר את תל חי כסמל של גבורה וחלוציות.[2] לזכר שמונת נופלי תל חי נקראה העיר קריית שמונה.
גדוד העבודה
לאחר נפילתו של טרומפלדור בהגנת תל-חי הוסיף גדוד העבודה לשמו את טרומפלדור ונקרא גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור. בכך חרת על דגלו הגדוד את מורשת בניין הארץ, ההתיישבות השיתופית וההגנה של יוסף טרומפלדור, והוסיף לחנך אלפי חלוצים וחלוצות על רעיונות אלה.
בית"ר
בתנועת הנוער שהקים זאב ז'בוטינסקי, בית"ר (ברית הנוער העברי ע"ש יוסף תרומפלדור), נהוג לברך זה את זה לשלום בברכת תל חי, וכן לחתום כך על מכתבים.[3]
י"א באדר
יום י"א באדר מכונה "יום תל חי", ובו מתקיים מדי שנה ברחבת האריה השואג טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי. תנועת הנוער העובד והלומד עולה לתל-חי לעצרות זיכרון מאז יום הקמתה, וכיום מציינים יום זה על ידי עלייה של חניכי שכבה ט' לתל-חי במסגרת כנס ט' השני - לקראת הדרכה. בתנועת הנוער בית"ר נהוג לציין יום זה בנסיעה לתל-חי, קיום צעדה באזור וטקס אזכרה לנופלי תל-חי ברחבת האריה השואג. בתנועת הנוער בני עקיבא מציינים יום זה בנסיעה של תלמידי כיתות ח' מסניפי התנועה (שבט הרא"ה) לביריה, לזכר אירוע העלייה לביריה, בו התנגדו אלפים לניסיונם של הבריטים להוריד את ההתיישבות העברית בביריה, שאירע אף הוא בי"א באדר, בשנת 1946.
תל חי כיום
בסוף שנות ה-50 החלה לפעול בחצר תל חי אולפן לאומנויות של מועצה אזורית גליל עליון, שלימים היה לבסיס של מכללת תל חי. בראשית שנות ה-60 הוקם במקום אכסנית נוער שנקרא על שם אנה פרנק.[4] הקמת האכסניה במימון גרמני עורר מחאות מצד המתנגדים לשיתוף פעולה עם גרמניה.[5] בשנת 1965 נפתח בחצר תל חי תצוגה מתמדת לתולדות ההתיישבות שכללה שחזור של חצר תל חי.[6] ביולי 2005 הוכרז האתר כגן לאומי.
מצפון לחצר תל חי פועלת כיום מכללת תל חי. ממזרח לה נמצא פארק התעשייה תל חי, ובו המוזיאון הפתוח לצילום ומוזיאון מכוניות.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
'1: תל חי' אינו ערך חוקי
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- תל חי על ישראל - שער המידע על ישראל
- האתר ההיסטורי חצר תל חי
- י"א באדר על האירועים והמיתוסים מאחורי תל חי, מתוך אורט
- שיפוץ חצר תל חי, ידיעת חדשות מתוך וואלה!
- תעוד בצילום של הצבת "האריה השואג" על כנו
- טלי פ-הררי ונעמה חייקין: חצר תל חי והקשר בין סיפור, עצוב והדרכה. אתרים המגזין 6 (2016), עמודים: 127-130
- גילי חסקין, תל חי - הקרב והמיתוס, באתר הבית של גילי חסקין (נא לוודא שהקישור תקין)
מרוץ הגליל ביום תל חי, יומני כרמל 1952
הערות שוליים
- ^ התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל (תשנ"ז), כרך 5, עמ' 58
- ^ זאב ז'בוטינסקי, תל הכח העברי באתר זמרשת.
- ^ תל חי סמל דור בבלוג של מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים
- ^ אבן פינה לבית אנה פרנק בתל חי, דבר, 7 במרץ 1963
בית אנה פרנק נחנך בתל חי, דבר, 7 באפריל 1964 - ^ שרון גבע, קול נערה בשואה, ישראל 12, 2007, עמ' 87
- ^ שמעון רפפורט, תערוכה על תולדות ההתיישבות בגליל נפתחה אתמול בתל חי, מעריב, 16 במרץ 1965
דוד שליו, יש חיים בתל חי, דבר, 13 במאי 1965
