בר מצווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:41, 1 בספטמבר 2021

בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה על פי המסורת היהודית הנער מחויב בעשיית מצוות בזכות עצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן. בשל כך באירוע בר מצווה לפי הלכה אומר האב של הנער "ברוך שפטרני מעונשו של זה".

נער מגיע לגיל מצוות בגיל 13, בשונה מנערה שמגיעה לגיל מצוות כבר בגיל 12.

מקור הדין

במקרא אין מקור לכך שנער בגיל 13 מתחייב במצוות. דווקא גיל 20 נקוב כגיל קובע לעניינים שיש בהם משום ביטוי להשתייכות לעדה ולקבלת אחריות ותפקידים ציבוריים. 20 הוא הגיל להימנות על פקודי העדה, על היוצאים לצבא ועל המצווים לתת את מחצית השקל לכפר על נפשותיהם (שמות, ל', י"ב-ט"ז; במדבר, ל', א'-ג'). כמו גם לעבודת המקדש, לנצח על המלאכה, נכנסים הלוויים מבן 20 שנה ומעלה (דברי הימים א', כ"ג, כ"ד-כ"ז; עזרא, ג', ח'). וכן לעניין תשלומי ערכין למקדש (ויקרא, כ"ז, א'-ח') יצאו בני 20 ומעלה מכלל קטנים.

גיל שלוש-עשרה כגיל מצווה

גיל 13 כגיל מצווה נקבע לפי כמה ראשונים בטענה שמקורו ממסורת^[1] או מהלכה למשה מסיני.^[2]

ככלל על פי ההלכה לא די בגיל 13 לחיוב מצוות אלא יש להמתין לכלל בגרות גופנית (ב' שערות ערווה) לאחר גיל 13, כך כתב הרמב"ם לגבי חיוב התענית ביום הכיפורים: "בת שתים עשרה שנה ויום אחד ובן שלש עשרה שנה ויום ^[3]אחד שהביאו שתי שערות הרי הן כגדולים לכל המצות ומשלימין מן התורה".^[4] אולם כבר בתלמוד יש הסבור כי מן הסתם בגיל 13 הגיע לכלל בגרות גופנית (חזקה דרבא), כדבריו פסק ברמ"א.^[5] לפיכך נער שהגיע לגיל 13 שנה ויום אחד על אף שאין ידוע אם הגיע לכלל בגרות גופנית מצטרף למניין, מכיוון שהוא כבר בחזקת "איש". יש הסוברים כי במצוות מן התורה, על אף שהוא חייב לקיימן אין הוא מוציא אחרים ידי חובה, עד שהוברר בוודאות שהביא שתי שערות (כגון כי יש לו חתימת זקן), משום שמדאורייתא לא סומכים על חזקה זו.

גיל מצוות נזכר במשנה, במסכת אבות: "בן שלוש עשרה למצוות",^[6] אך רבים סבורים כי משנה זו אינה חלק ממסכת אבות.^[7] יש שמצאו רמזים לגיל זה בדברי המדרש בראשית רבה כי גיל שמעון ולוי בזמן מעשה שכם ודינה היה גיל 13^[8] והפסוק קראם "איש".^[9] בפירוש מגן אבות לרשב"ץ מביא בשם מדרש כי הדבר נלמד מהפסוק בישעיה "עם זו יצרתי לי" ז"ו בגימטריה 13.

לפני גיל 13 נחשב הנער כקטן שפטור מן המצוות, אולם מגיל חינוך (כיום דעת הרבנים גיל 6–7) חיוב המצוות שלו הוטל על הוריו מדין חינוך מדברי חכמים.

היסטוריה

עד לתקופת הראשונים הוכנסו ילדים וילדות יהודים לעול המצוות בהדרגה, בהתאם ליכולתם הגופנית וההכרתית לקיימן. אפילו הנחת תפילין נחשבה למצווה המתאימה לילדים קטנים, ובתנאי שהם מסוגלים לשמור עליהם כראוי. ניתן למצוא בספרות ההלכתית מקורות רעיוניים והלכתיים כאחת המאזכרים את הגילאים שתיים-עשרה ושלוש-עשרה. עם זאת, בימי בית שני ובימי חז"ל לא נלוותה לגיל המצוות חגיגה טקסית.

המנהג לציין את גיל שלוש-עשרה בעלייה לתורה בבית-הכנסת, נקבע ככל הנראה במאה השמינית לספירה בבבל בתקופת הגאונים. כאשר לאירופה הוא הגיע במאה ה-11. במאה ה-13, בעיר וורמייזא שבגרמניה, נזכרת לראשונה קיומה של חגיגה לציון הגיעו של בן לגיל מצוות. חגיגה זו התבטאה ב"מלבושים חדשים" ובסעודת שבת בין הערביים.

בשלהי ימי הביניים התפשט מנהג הסעודה והתמסד, תחילה בקהילות אשכנז ומאוחר יותר גם באיטליה ובארצות המזרח. מהמאה ה-16 בפולין השתמר בכתבי שלמה לוריא, תיאור אירוע בר-מצווה מלווה בחגיגה, בסעודת מצווה רשמית ובדרשה, בנוסף לעלייה לתורה.

במרוצת הדורות אימצו לעצמן קהילות רבות דרכים ומנהגים משלהן, לחגוג את בר-המצווה:

בקהילות הספרדים נהגו להרגיל את הנער בקיום מצוות הנחת תפילין כבר בגיל שתיים-עשרה.
בקהילות האשכנזים מתחילים בהנחת תפילין כחודש לפני בר-המצווה.
יהודי צפון-אפריקה נהגו לספר (מלשון תספורת) את הנער, ביום חמישי שלפני העלייה לתורה. כמו כן, נהגו ללוות את הנער לבית-הכנסת בשירה וריקודים ולהמטיר עליו אגוזים וסוכריות. בבוקר העלייה לתורה יצקה האם מים על ידי בנה, וזה מצידו ביקש שתמחל לו על כל מה שפגע בה במשך חייו.
יהודי תימן נהגו להשקות את הנער בעראק (משקה אלכוהולי חריף) במהלך החגיגות, כסימן להצטרפותו לחברה הבוגרת.

טקס בר המצווה

טקס בר המצווה נחלק לשלשה:

טקס הנחת תפילין המתקיים ביום חול זמן מה לפני בר המצווה (תלוי בעדות השונות).
עלייה לתורה מעט אחרי יום הולדתו. קריאה זו בדרך כלל תצא ביום שני או יום חמישי, אך לעיתים יום אחר באמצע השבוע שבו קוראים בתורה (למשל אם חל ראש חודש או חנוכה בסמוך למועד הגעת הנער למצוות).
עלייה לתורה הנערכת בשבת (בחלק מהקהילות בשבת שלפני ואז הנער עולה למפטיר ובחלק מהקהילות בשבת שאחרי).

בקהילות רבות נהוג לקיים (מלבד הנחת התפילין) רק את העלייה לתורה בשבת, אך ישנן קהילות לא מעטות המקיימות את שתיהן. בקהילות בודדות לא נהוג לעלות לתורה בשבת.

הנחת התפילין

החלק הראשון של הטקס כולל הנחת תפילין, והוא נעשה ביום חול, זמן מה לפני בר המצווה (תלוי בעדה, ובחלק מהקהילות רק בבוקר שאחרי שהנער בן 13). במסגרת טקס זה מניח הנער את התפילין. הוא מחויב להניחן מדין תורה החל מיום ההולדת שלו של גיל 13 והלאה, ומתחיל לפני כדי להתרגל בהלכות תפילין כגון שאסור להחזיקן ברצועותיהן. ישנן קהילות שאינן מציינות את הנחת התפילין בתור טקס.

על-פי נתוני הקרן למורשת הכותל המערבי, נערכים ברחבת הכותל המערבי כ-5000 טקסי הנחת תפילין ועלייה לתורה בשנה.

עליה לתורה באמצע השבוע

אחר יום הולדתו באחד הימים בהם קוראים בתורה (שני וחמישי, חגים תעניות וכדומה) הנער עולה לתורה, וקורא בתורה את ה'עלייה' שלו או את כל הקריאה. ישנן קהילות שבהן אין כלל את הטקס הזה.

אצל יהודי תימן לא היה נהוג לערוך טקס בר מצווה כלל. היו נוהגים שהנער יניח תפילין החל מגיל תשע, ולכל המאוחר בגיל אחת עשרה. החל מגיל שלוש עשרה הוא צורף למניין, אך לא נערך שום טקס משמעותי. בארץ ישראל קיבלו יהודי תימן את מנהג שאר עדות ישראל וגם הם נוהגים לחגוג את טקס בר המצווה.^[^{דרוש מקור]}

עליה לתורה בשבת

בשבת הנער עולה לתורה, וקורא את הקטע אליו הוא עלה, או את כל הקריאה. בקהילות האשכנזים ובחלק קטן מקהילות הספרדים (יהודי מרוקו ועיראק למשל) נהוג שהנער עולה בעלית המפטיר וקורא גם את ההפטרה. ברם ברוב קהילות הספרדים לא נהוג מנהג זה. בקהילות גאורגיה נהוג שנער בר המצווה עולה לעליית ראשון ("במקום כהן"). ברוב הקהילות אף נהוג שהאב וקרובי משפחה נוספים עולים אף הם לתורה.

בהרבה קהילות נהוג שלאחר שסיים הנער את הקריאה בתורה זורקים עליו סוכריות, בעיקר מעזרת הנשים.

ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה

ערך מורחב – ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה

ברוב הקהילות נהוג שלאחר שעלה הנער לתורה, האב מברך ברכה מיוחדת, "ברוך שפטרני מעונשו של זה", על כך שנפטר מעתה ואילך מאחריות מעשיו של הבן ומהחיוב לחנכו, ומעתה אחריות הבן על עצמו.

דרשה

בקהילות רבות נהוג שחתן בר מצווה נושא דרשה^[10] (מכונה ״פשעטל״ בהרבה קהילות), לאחר שעלה לתורה או במסיבה הנערכת לכבוד הגיעו למצוות. הכנת הדרשה היא חלק מההכנות לטקס בר המצווה. בקהילות חרדיות נהוג שמיד עם תחילת הדרשה פותח הקהל בשירה רמה, ולא נותן לחתן בר המצווה לסיים את דרשתו. המניע לכך הוא שלא לבייש את מי שאינו מסוגל להשמיע דרשה כהלכתה, בחלק מהמקהילות נוהגים לשיר שלש פעמים בהפסקות ורק אז הנער ״מוותר״ ומפסיק את הדרשה.

זמן בר המצווה

לפי מרבית הפוסקים^[11] זמן בר המצווה הוא מיד בליל יום ההולדת ה-13.

המהר"י ברונא,^[12] ה"עפר יעקב"^[13] והתוספות יום טוב אומרים שזמן בר המצווה הוא יום לאחר יום ההולדת, וזאת על פי דיוק דברי המשנה "בן שלוש עשרה ויום אחד". לדעתם הזמן הראוי לבר מצווה הוא בשעת הלידה ביום ההולדת, ומכיוון שלא תמיד יודעים את שעת הלידה, קבעו חכמים שזמן בר המצווה הוא למחרת. היו שחששו לשיטה זו לחומרא.^[14]

לשיטת הסוברים שבר המצווה הוא ביום ההולדת, המשנה "בן שלוש עשרה ויום אחד" אינה סותרת, מכיוון שביום ההולדת נכנסים כבר לשנה הבאה, כשם שתינוק הנולד הוא בגיל אפס ויום אחד.

דעות אחרות אומרות שזמן בר המצווה הוא בשעת הלידה ביום ההולדת.^[15] לפי שיטה זו, ייתכן שנער בר מצווה יצטרך לאחר את זמן עשיית מצוות לרגע בר המצווה, כמו למשל קריאת שמע.

בר המצווה בחברה החילונית

טקס בר-המצווה במתכונתו היהודית-מסורתית, השתמר כמעט ללא שינויים, גם במסורת הציונית שהתפתחה במדינת ישראל. הוא נועד לשמור ולחזק את הזהות היהודית של המשפחה ולהטמיע את ערכיה התרבותיים והאידיאולוגיים של הלאומיות היהודית בלב המתבגרים בישראל.

ביישובי ההתיישבות העובדת הייתה נהוגה שנת בר-מצווה ובת-מצווה ייחודית, בה יוחדה כיתה ז' כולה לכניסתם של הילדים לגיל מצוות. בין השאר, הוטלו על הילדים שלוש-עשרה משימות, כמספר שנותיהם (בקיבוצים, גם הבנות חגגו בגיל שלוש-עשרה), ובמסגרתן נדרשו להוכיח את אחריותם כבוגרים. חלק מן המשימות היו כרוכות בלימוד, מחקר והתנדבות הרלוונטיות גם בעיר וחלק הותאמו לחיי הקיבוץ. כך, לדוגמה, הקיבוצניקים הצעירים עבדו בשעות היום במשק המבוגרים (ברפת, בדיר או בפלחה), נשלחו למשימות בעיר הגדולה (בדואר, במרכז המסחרי או בבנק) ובלילות יצאו לשמירה.

רוב החילונים והמסורתיים נוטים לשמר את המרכיב היהודי של הטקס - הנחת תפילין, עלייה לתורה, וקריאת המפטיר וההפטרה בבתי כנסת אורתודוקסים. חלק מן החילונים שלא מרגישים בנוח עם מנהגי הדת האורתודוקסית בוחרים לחגוג בבתי-כנסת רפורמיים או קונסרבטיביים. יש שמוותרים לחלוטין על הטקס בבית-הכנסת ומסתפקים בציון האירוע במסיבה בחוג המשפחה.

בר-המצווה הינו אירוע משפחתי ייחודי, חגיגה שבעלי-השמחה שלה הם הילדים וההורים גם יחד. ולכן הטקס מעוצב על-פי הציפיות והערכים של ההורים וחתן השמחה יחדיו.

בחלק מן המשפחות נהוג להזמין קרובים וחברים לסעודת מצווה לאחר הטקס בבית-הכנסת. יש המגוונים את הארוחה בתוכנית אמנותית, הכוללת ברכות של בני-משפחה וחברים, הרצאה קצרה, שירים וכיוצא באלה. יש משפחות הנוהגות לערוך את סעודת המצווה בביתן. אחרות מקיימות את הסעודה בבית הכנסת. יש משפחות המקיימות את סעודת המצווה באולם אירועים.

ראו גם

לקריאה נוספת

ברוך אביבי ונתן פרסקי, בר מצווה, הוצאת מסדה, 1984
עליזה לביא, התרמיל היהודי : מסע בר-מצווה, ידיעות ספרים, 2013
חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 159–160.

קישורים חיצוניים

מחשבון תאריך בר מצווה
סרטון הסבר תהליך ייצור התפילין לנער בר מצווה, באתר "ישיבה"
שאלות ותשובות על בר מצווה, באתר "ישיבה"
מידע על טקס בר המצווה באתר מכון עתים - ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
תולדותיו של מנהג - ברכת ברוך שפטרני
ביהדות - בר המצווה: "בן שלוש עשרה למצוות", באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
תוכנית בר מצווה לימודית וירטואלית באתר הסוכנות היהודית
בר מצווה ו"שימושון" (אורכב 23.12.2007 בארכיון Wayback Machine) באתר "בית חב"ד"
יצחק דב גילת, בן שלוש עשרה למצוות, אתר פשיטא
סימה זלצברג, עוז אלמוג, ‏בר מצווה במגזר הדתי לאומי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
דוד פז, עוז אלמוג, שי רודין, ‏בר מצווה במגזר החילוני הוותיק, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
יוסי טישלר, ‏בר מצווה ובת מצווה במגזר החרדי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
הרב זמיר כהן, בר מצווה, מאתר הידברות
הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - בר מצווה, אתר "ערוץ מאיר"
שמואל בנטוב, דרשת בר מצווה ברוח הזמן, על המשמר, 8 בספטמבר 1968
בר מצווה בכותל המערבי
מחשבון בר מצווה
בר מצווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בר מצווה בצפת העתיקה
בר מצווה במקורות

הערות שוליים

^ פירוש אבן עזרא על ויקרא פרק כ "וכלל אומר בכל המיתות, כי צריכים אנחנו למסורת אבותינו, כי לא נוכל להוציאם להמיתם מהכתוב, גם לא נכתב בן כמה שנים יהיה בר מצווה".
^ בשו"ת הרא"ש כלל טז סימן א. שו"ת מהרי"ל סימן נא.
^ W. A. Hendrickson, K. B. Ward, Atomic models for the polypeptide backbones of myohemerythrin and hemerythrin, Biochemical and Biophysical Research Communications 66, 1975-10-27, עמ' 1349–1356 doi: 10.1016/0006-291x(75)90508-2
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק שביתת עשו"ר, הלכות ב'–י"א
^ על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ה, סעיף ה'
^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א
^ ראו נוסחת הרמב"ם במשנה, פירוש המאירי שם, ופירוש מלאכת שלמה
^ מדרש רבה, וישלח פרשה פ,י
^ ראו פרשנים על המשנה באבות
^ ובעקבות כך מקובל לקרוא למתנות (בדרך כלל ספרי קדש) אותם נותנים לחתן בר המצווה "דורון דרשה"
^ מגן אברהם סימן נ"ג ס"ק י"ג. סמ"ע סימן ל"ה ס"ק ב. ש"ך חושן משפט ל"ה ס"ק א', משנה ברורה סימן נ"ג ס"ק ל"ג.
^ הובא בבאר היטב סימן נ"ג ס"ק י"ג.
^ הובא בשו"ת זרע אמת חלק ג', ליקוטים לאורח חיים סימן נ"ג וכן ב"פחד יצחק".
^ שו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן קכ"א. מנחת יצחק חלק י' סימן י"ז, ועוד.
^ שאילתות דרב אחא פרשת בחוקותי, ריטב"א נדה מ"ה, ב. ראו עוד דברי חמודות נדה פרק ה' אות ה', ש"ך שם ומשנה למלך אישות פרק ב' הלכה כ"א.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] פירוש אבן עזרא על ויקרא פרק כ "וכלל אומר בכל המיתות, כי צריכים אנחנו למסורת אבותינו, כי לא נוכל להוציאם להמיתם מהכתוב, גם לא נכתב בן כמה שנים יהיה בר מצווה".

[2] בשו"ת הרא"ש כלל טז סימן א. שו"ת מהרי"ל סימן נא.

[3] W. A. Hendrickson, K. B. Ward, Atomic models for the polypeptide backbones of myohemerythrin and hemerythrin, Biochemical and Biophysical Research Communications 66, 1975-10-27, עמ' 1349–1356 doi: 10.1016/0006-291x(75)90508-2

[4] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק שביתת עשו"ר, הלכות ב'–י"א

[5] על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ה, סעיף ה'

[6] משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א

[7] ראו נוסחת הרמב"ם במשנה, פירוש המאירי שם, ופירוש מלאכת שלמה

[8] מדרש רבה, וישלח פרשה פ,י

[9] ראו פרשנים על המשנה באבות

[10] ובעקבות כך מקובל לקרוא למתנות (בדרך כלל ספרי קדש) אותם נותנים לחתן בר המצווה "דורון דרשה"

[11] מגן אברהם סימן נ"ג ס"ק י"ג. סמ"ע סימן ל"ה ס"ק ב. ש"ך חושן משפט ל"ה ס"ק א', משנה ברורה סימן נ"ג ס"ק ל"ג.

[12] הובא בבאר היטב סימן נ"ג ס"ק י"ג.

[13] הובא בשו"ת זרע אמת חלק ג', ליקוטים לאורח חיים סימן נ"ג וכן ב"פחד יצחק".

[14] שו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן קכ"א. מנחת יצחק חלק י' סימן י"ז, ועוד.

[15] שאילתות דרב אחא פרשת בחוקותי, ריטב"א נדה מ"ה, ב. ראו עוד דברי חמודות נדה פרק ה' אות ה', ש"ך שם ומשנה למלך אישות פרק ב' הלכה כ"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים|חסר מקומו בקרב הציבור החילוני|נושא=יהדות|כל הערך=כן}}
 [[קובץ:Bar_mitzva22.jpg|שמאל|ממוזער|תהלוכת בר מצווה בדרך לכותל המערבי|250px]]
 [[קובץ:Bar mitzvah west wall.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בר מצווה ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]]]
@@ שורה 17: / שורה 16: @@
 לפני גיל 13 נחשב הנער כ[[קטן (הלכה)|קטן]] שפטור מן המצוות, אולם מגיל חינוך (כיום דעת הרבנים גיל 6–7) חיוב המצוות שלו הוטל על הוריו מ[[חינוך (הלכה)|דין חינוך]] מדברי חכמים.
+== היסטוריה ==
+עד ל[[תקופת הראשונים]] הוכנסו ילדים וילדות יהודים לעול המצוות בהדרגה, בהתאם ליכולתם הגופנית וההכרתית לקיימן. אפילו הנחת תפילין נחשבה למצווה המתאימה לילדים קטנים, ובתנאי שהם מסוגלים לשמור עליהם כראוי. ניתן למצוא בספרות ההלכתית מקורות רעיוניים והלכתיים כאחת המאזכרים את הגילאים שתיים-עשרה ושלוש-עשרה. עם זאת, בימי בית שני ובימי חז"ל לא נלוותה לגיל המצוות חגיגה טקסית.
+המנהג לציין את גיל שלוש-עשרה בעלייה לתורה בבית-הכנסת, נקבע ככל הנראה ב[[המאה ה-8|מאה השמינית]] לספירה ב[[בבל]] ב[[גאונים|תקופת הגאונים]]. כאשר לאירופה הוא הגיע ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]].   במאה ה-13, בעיר [[וורמס|וורמייזא]] שבגרמניה, נזכרת לראשונה קיומה של חגיגה לציון הגיעו של בן לגיל מצוות. חגיגה זו התבטאה ב"מלבושים חדשים" ובסעודת שבת בין הערביים.
+בשלהי ימי הביניים התפשט מנהג הסעודה והתמסד, תחילה בקהילות אשכנז ומאוחר יותר גם באיטליה ובארצות המזרח. מהמאה ה-16 בפולין השתמר בכתבי [[שלמה לוריא]], תיאור אירוע בר-מצווה מלווה בחגיגה, בסעודת מצווה רשמית ובדרשה, בנוסף לעלייה לתורה.
+במרוצת הדורות אימצו לעצמן קהילות רבות דרכים ומנהגים משלהן, לחגוג את בר-המצווה:
+* בקהילות הספרדים נהגו להרגיל את הנער בקיום מצוות הנחת תפילין כבר בגיל שתיים-עשרה.
+* בקהילות האשכנזים מתחילים בהנחת תפילין כחודש לפני בר-המצווה.
+* יהודי צפון-אפריקה נהגו [[ספר (מקצוע)|לספר]] (מלשון תספורת) את הנער, ביום חמישי שלפני העלייה לתורה. כמו כן, נהגו ללוות את הנער לבית-הכנסת בשירה וריקודים ולהמטיר עליו אגוזים וסוכריות. בבוקר העלייה לתורה יצקה האם מים על ידי בנה, וזה מצידו ביקש שתמחל לו על כל מה שפגע בה במשך חייו.
+* יהודי תימן נהגו להשקות את הנער בעראק (משקה אלכוהולי חריף) במהלך החגיגות, כסימן להצטרפותו לחברה הבוגרת.
 ==טקס בר המצווה==
@@ שורה 29: / שורה 42: @@
 === הנחת התפילין ===
 החלק הראשון של הטקס כולל [[הנחת תפילין]], והוא נעשה ב[[יום חול]], זמן מה לפני בר המצווה (תלוי בעדה, ובחלק מהקהילות רק בבוקר שאחרי שהנער בן 13). במסגרת טקס זה מניח הנער את ה[[תפילין]]. הוא מחויב להניחן מדין תורה החל מיום ההולדת שלו של גיל 13 והלאה, ומתחיל לפני כדי להתרגל בהלכות תפילין כגון שאסור להחזיקן ברצועותיהן. ישנן קהילות שאינן מציינות את הנחת התפילין בתור טקס.
+על-פי נתוני [[הקרן למורשת הכותל המערבי]], נערכים ב[[רחבת הכותל המערבי]] כ-5000 טקסי הנחת תפילין ועלייה לתורה בשנה.
 === עליה לתורה באמצע השבוע ===
@@ שורה 55: / שורה 70: @@
 דעות אחרות אומרות שזמן בר המצווה הוא בשעת הלידה ביום ההולדת.{{הערה|[[שאילתות דרב אחא]] [[פרשת בחוקותי]], [[ריטב"א]] נדה מ"ה, ב. ראו עוד [[יום טוב ליפמן הלר|דברי חמודות]] נדה פרק ה' אות ה', ש"ך שם ו[[משנה למלך]] אישות פרק ב' הלכה כ"א.}} לפי שיטה זו, ייתכן שנער בר מצווה יצטרך לאחר את זמן עשיית מצוות לרגע בר המצווה, כמו למשל [[קריאת שמע]].
+== בר המצווה בחברה החילונית ==
+טקס בר-המצווה במתכונתו היהודית-מסורתית, השתמר כמעט ללא שינויים, גם במסורת הציונית שהתפתחה במדינת ישראל. הוא נועד לשמור ולחזק את הזהות היהודית של המשפחה ולהטמיע את ערכיה התרבותיים והאידיאולוגיים של הלאומיות היהודית בלב המתבגרים בישראל.
+ביישובי [[ההתיישבות העובדת]] הייתה נהוגה שנת בר-מצווה ובת-מצווה ייחודית, בה יוחדה כיתה ז' כולה לכניסתם של הילדים לגיל מצוות. בין השאר, הוטלו על הילדים שלוש-עשרה משימות, כמספר שנותיהם (בקיבוצים, גם הבנות חגגו בגיל שלוש-עשרה), ובמסגרתן נדרשו להוכיח את אחריותם כבוגרים. חלק מן המשימות היו כרוכות בלימוד, מחקר והתנדבות הרלוונטיות גם בעיר וחלק הותאמו לחיי הקיבוץ. כך, לדוגמה, הקיבוצניקים הצעירים עבדו בשעות היום במשק המבוגרים (ברפת, בדיר או בפלחה), נשלחו למשימות בעיר הגדולה (בדואר, במרכז המסחרי או בבנק) ובלילות יצאו לשמירה.
+רוב החילונים והמסורתיים נוטים לשמר את המרכיב היהודי של הטקס - הנחת תפילין, עלייה לתורה, וקריאת המפטיר וההפטרה בבתי כנסת אורתודוקסים. חלק מן החילונים שלא מרגישים בנוח עם מנהגי הדת האורתודוקסית בוחרים לחגוג בבתי-כנסת רפורמיים או קונסרבטיביים. יש שמוותרים לחלוטין על הטקס בבית-הכנסת ומסתפקים בציון האירוע במסיבה בחוג המשפחה.
+בר-המצווה הינו אירוע משפחתי ייחודי, חגיגה שבעלי-השמחה שלה הם הילדים וההורים גם יחד. ולכן הטקס מעוצב על-פי הציפיות והערכים של ההורים וחתן השמחה יחדיו.
+בחלק מן המשפחות נהוג להזמין קרובים וחברים ל[[סעודת מצווה]] לאחר הטקס בבית-הכנסת. יש המגוונים את הארוחה בתוכנית אמנותית, הכוללת ברכות של בני-משפחה וחברים, הרצאה קצרה, שירים וכיוצא באלה. יש משפחות הנוהגות לערוך את סעודת המצווה בביתן. אחרות מקיימות את הסעודה בבית הכנסת. יש משפחות המקיימות את סעודת המצווה ב[[אולם אירועים]].
 ==ראו גם==

מצוות ומנהגים יהודיים
ערכים כלליים	הלכה • עשרת הדיברות • תרי"ג מצוות • שבע מצוות דרבנן • שבע מצוות בני נח • רשימות: מצוות הנהוגות בזמן הזה • מצוות שאינן נוהגות בזמן הזה
סדר היום	נטילת ידיים • ציצית • תפילין • קריאת שמע • תפילה • תלמוד תורה • ברכת המזון
הלוח העברי	קידוש החודש • עיבור השנה • שבת • ראש חודש • חגי ישראל ומועדיו • שמיטה • שנת היובל
מצוות שבין אדם לחברו	ואהבת לרעך כמוך • צדקה • גמילות חסדים • לשון הרע • והדרת פני זקן • אונאת דברים • משפט עברי
מצוות התלויות בארץ	מצוות יישוב ארץ ישראל • מתנות כהונה • מתנות עניים • איסור ערלה • שמיטה • שנת היובל
איסור והיתר	כשרות • בשר בחלב • שחיטה • טרפה • איסור אכילת חלב • יין נסך • חמץ
תשמיש קדושה ותשמיש מצווה	ספר תורה • תפילין • מזוזה • סידור • ציצית • שופר • לולב • מצה • כיפה
בית המקדש	מצוות בניין בית המקדש • כהן • קורבן • עלייה לרגל • טומאה וטהרה • רשימת מצוות בית המקדש
משפחה	ברית מילה (או הטפת דם ברית) • פדיון הבן • זבד הבת • בת מצווה • בר מצווה • חופה וקידושין • טהרת המשפחה • מעמד האישה ביהדות • צניעות • כיבוד אב ואם
מוות	אבלות • אנינות • הלוויה • קריעה • קדיש • קבורה • סעודת הבראה • שבעה • יום השנה • אזכרה • נר נשמה • הזכרת נשמות • חברה קדישא

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בר מצווה
ערך מילוני בוויקימילון: בר מצווה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בר מצווה