פ. ויטן פיטרס
 | |||||||||
| פ. ויטן פיטרס | |||||||||
| לידה |
29 באוגוסט 1946 (בן 78) אומהה, נברסקה, ארצות הברית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | פרדריק ויטן פיטרס | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית  | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
פרדריק ויטן פיטרס (באנגלית: Frederick Whitten Peters; נולד ב-29 באוגוסט 1946) הוא עורך דין ופקיד ממשל בכיר אמריקאי. התמחותו המשפטית היא במשפט אזרחי ובמשפט פלילי, כולל תיקי הונאה חוזית, הגבלים עסקיים, מיסים וביטחון. הוא שירת במגוון תפקידים בממשלה הפדרלית, כולל כמזכיר חיל האוויר של ארצות הברית.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיטרס נולד באומהה, נברסקה ולפני שהחל את לימודיו בבית הספר עברה משפחתו לשיקגו. הוא גדל בפרבר לייק פורסט שבצפון העיר, שם עסק אביו בעסקי אדריכלות, ושם הוא למד בבית הספר התיכון. אביו של פיטרס נפטר כאשר היה בן 13. הוא זכה למלגה ללימודים באוניברסיטת הרווארד וב-1968 הוא סיים שם את לימודי התואר הראשון שלו בבית הספר לכלכלה.[1]
ב-1969 התגייס פיטרס לצי ארצות הברית וסיים בהצטיינות את הכשרתו בבית הספר למועמדים לקצונה בניופורט, רוד איילנד. בשל הכשרתו במדעי המחשב בהרווארד, הוא הוצב במרכז המודיעין של הצי האטלנטי בנורפוק וירג'יניה, שם הוא ניהל את חטיבת מערכות המחשוב. רגישותו של המידע שבו הוא טיפל במרכז המודיעין מנע ממנו להיות מוצב באזורים בהם התנהלה פעילות מלחמתית ולנסוע למספר ארצות זרות במשך עשר שנים מיום הצבתו. כאשר שירת שם, הוענק למרכז המודיעין ציון לשבח יחידתי על גילוי מעגן צוללות שנבנו בברית המועצות ששכן בקובה.[1]
בפברואר 1972 השתחרר פיטרס מהצי ומיד המשיך את עבודתו שם כעובד אזרחי כדי להשלים מיזם מיוחד. באוגוסט אותה שנה הוא נשלח מטעם הרווארד להמשך לימודים בבית הספר לכלכלה של לונדון, שם הוא סיים ב-1973 תואר שני בכלכלה. לאחר מכן הוא החל את לימודיו בבית הספר הרווארד למשפטים. במהלך לימודיו שם הוא היה נשיא Harvard Law Review במשך שנתיים וסיים בהצטיינות תואר דוקטור למשפטים ב-1976.[1]
קריירה משפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום לימודיו שימש פיטרס כפקיד משפטי בלשכותיהם של כמה שופטים בוושיגטון, כולל שופט בית המשפט העליון ויליאם ברנן. ב-1978, הוא הצטרף למשרד עורכי הדין הוושינגטוני "ויליאמס וקונולי" וב-1984 הוא היה לשותף במשרד. במשרד זה הוא המשיך לעבוד עד 1995.[1]
במשך כל תקופה זו שימש פיטרס גם כמרצה עוזר לדיני חוזים ממשלתיים בבית הספר קולומבוס למשפטים של האוניברסיטה הקתולית של אמריקה, ולימד הליכים פליליים מתקדמים במרכז למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. פיטרס שימש כחבר בוועדה המייעצת של מחלקת ההגנה לייעול וקידוד חוקי הרכש. הוא גם שימש כיושב ראש ועדת חוקי האחריות המקצועית של לשכת עורכי הדין של מחוז קולומביה.[1]
קריירה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1995 מינה הנשיא ביל קלינטון את פיטרס כסגן הראשי ליועץ המשפטי הכללי של מחלקת ההגנה. בתפקידו זה הוא עבד על מגוון רחב של נושאים הקשורים לביטחון, כולל רפורמה בתהליכי הרכש, מלחמה בטרור, ביטחון מערכות מידע, והעדפה מתקנת. ב-1997 המליץ מזכיר ההגנה ויליאם כהן על פיטרס לתפקיד תת-מזכיר חיל האוויר. הנשיא קלינטון קיבל את ההמלצה וב-13 בנובמבר אותה שנה הושבע פיטרס לתפקיד. לאחר התפטרותה של מזכירת חיל האוויר שילה וידנל, שימש פיטרס כמזכיר חיל האוויר בפועל במשך 19 חודשים.[1]
ב-2 ביוני 1999 מינה הנשיא קלינטון את פיטרס כמזכיר חיל האוויר במינוי של קבע. ב-30 ביולי אישר הסנאט את המינוי וב-3 באוגוסט הוא הושבע כמזכיר חיל האוויר ה-19 של ארצות הברית. במהלך כהונתו בתפקיד זה פעל חיל האוויר במלחמת קוסובו והוא דאג למימון להבטחת עליונותו של מטוס הקרב F-22. פיטרס כיהן כמזכיר חיל האוויר עד תום נשיאותו של קלינטון ב-20 בינואר 2001.[1]
המשך הקריירה המשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום כהונתו כמזכיר חיל האוויר שב פיטרס למשרד עורכי הדין בו הוא היה שותף. הוא גם שימש כסגן יושב הראש של הוועדה שהקים הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לעתיד תעשיית החלל של ארצות הברית, שחקרה את תעשיית החלל האמריקאית והעריכה את החשיבות העתידית שלה לביטחון הלאומי בסביבה העולמית של המאה ה-21. הדוח הסופי של הוועדה הוגש ב-27 בנובמבר 2002 לנשיא ולקונגרס.[2]
פיטרס גם הצטרף לכמה חברות במגזר הפריט כיועץ או כחבר הדירקטוריון שלהן. על חברות אלו ניתן למנות את DynCorp, השוכנת ברסטון, וירג'יניה, בה לקח פיטרס על עצמו תפקיד של עוזר מיוחד למנהל הכללי באפריל 2001, ואת תאגיד Ellipso, שם הוא נבחר ליושב ראש מועצת המנהלים במאי 2001.[3]
פיטרס נשאר פעיל בפוליטיקה ובמהלך הבחירות לנשיאות של 2008 הוא תמך בברק אובמה ושימש אז כאחד מיועציו למדיניות חוץ.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדף של פיטרס באתר ויליאמס וקונולי (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 United States Air Force, "F. Whitten Peters", Air Force Link, Air Force History Support Office, Washington, D.C., February 9, 2008.
- ^ "Honorable F. Whitten Peters", The Commission on the Future of the U.S. Aerospace Industry, Washington, D.C., February 10, 2008.
- ^ "Ellipso, Inc. Names F. Whitten Peters to Board of Directors" Archived July 29, 2012, at Archive.today, Ellipso corporation press release, Washington, D.C., May 25, 2001.
- ^ "Over 70 Foreign Policy Experts Announce Endorsement of Barack Obama for President" Archived January 30, 2008, at the Wayback Machine, Obama '08, Obama News and Speeches, Chicago, Illinois, December 19, 2007.
.svg)