פארק תעשיות בר-לב
 | |
| הכניסה לפארק, מבט מכביש 85 | |
| מידע | |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1970 |
| על שם | הרמטכ"ל השמיני, רב-אלוף חיים בר-לב |
| שטח | 2,030 דונם |
| קואורדינטות | 32°54′31″N 35°11′16″E / 32.90861111°N 35.18777778°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   פארק תעשיות בר-לב | |
  | |
פארק התעשיות בר-לב הוא אזור תעשייה השוכן כקילומטר מזרחית לצומת אחיהוד, סמוך לכביש עכו-צפת. הפארק קרוי על שמו של הרמטכ"ל השמיני, רב-אלוף חיים בר-לב. מנהלת הפארק היא חברת בת של המועצות באזור: מועצה אזורית משגב, מועצה אזורית מטה אשר וכרמיאל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הפארק החלה בשנת 1970 כשהוקם מפעל סאיקלון מוצרי תעופה ושלצידו מנחת ציקלון למטוסים קלים. במשך שנים רבות היה סאיקלון המפעל היחיד במתחם.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל פיתוח המתחם כפארק תעשיות, הוא הוכרז כאזור עדיפות לאומית א' והחל בשיווק מגרשים ופיתוח סביבתי[1]. בין המפעלים הראשונים שהוקמו בפארק היו מחלבת שטראוס שעברה מנהריה, דור כימיקלים[2] ובית הדפוס של עיתון ידיעות אחרונות[3]. באותה עת עלתה גם תוכנית, שלא יצאה לפועל, להרחיב את מסלול הטיסה של מנחת ציקלון מ-600 מטר ל-1,200 מטר, במטרה להפעיל קו טיסות לתל אביב ובכך לחסוך לאנשי עסקים את זמן הנסיעה ברכב[4].
בשנת 2005 נחנך מפעל למשטחי קוורץ של חברת אבן קיסר בפארק[5].
בשנת 2007 צורפה העיר הערבית שגור (איחוד היישובים בענה, דייר אל-אסד ומג'ד אל-כרום) כשותפה בפארק[6].
באפריל 2013 החלו עבודות להרחבת הפארק לשטח של 2,030 דונם[7].
פארק הייטק צפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 נפתח בפארק "פארק הייטק צפון", המיועד לחברות מחקר ופיתוח. הפארק הוקם על ידי הפילנתרופ היהודי מרטין מושל, ביחד עם היזמת יעל לביא (המכהנת כיושבת-ראש פארק הייטק צפון),[8][9] כחלק מחזון להבאת ההייטק הישראלי ממרכז הארץ לאזורי פריפריאליים גאוגרפיים וכלכליים בישראל,[10] לרבות אוכלוסיות בתת-ייצוג, ולאפשר להן לקבל הזדמנויות תעסוקה בתחום.[11][12] כ-30% מהעובדים במתחם משתייכים לחברה הערבית, זאת לעומת הממוצע הארצי בענף ההייטק, העומד על כ-2.4% בלבד.[13][14][15]
נכון ליוני 2024, קיימים בפארק שני מבנים, בהם מועסקים כ-500 עובדים מ-30 חברות הייטק וסטארטאפים מהארץ ומהעולם כגון צייס, נאייקס, אלביט מערכות, SeatGeek (אנ'), וישיי אינטרטכנולוג'י, וסטרן דיגיטל, וויט סורס וקבוצת רד-בינת.[16] שישה מבנים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ובנייה. בתום העבודות, כלל המבנים צפויים להכיל כ-5,000 עובדים שיתפרסו על פני שטח של כ-100,000 מ"ר.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2017 עם השלמת פרויקט מסילת עכו - כרמיאל, נפתחה, בסמוך לפארק, תחנת הרכבת אחיהוד. מן התחנה ניתן להגיע ישירות לחיפה, לכרמיאל, לתל אביב ובאר שבע[17].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הבית של הפארק
- שלומית צור, "עד עכשיו לא היו בצפון משרדים ברמה של הרצליה פיתוח", באתר גלובס, 10 באוקטובר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שטראוס, בי.או.פיי.פי ועגם קנו 80 דונם בגליל ב-10 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 בינואר 1998
- ^ אבי שמול, דור כימיקלים תרכוש חברה בת של BASF ו-SHELL תמורת 58 מיליון דולר, באתר הארץ, 2 ביולי 2001
- ^ אבי שמול, ידיעות אחרונות משקיעה 40 מ' ד' בהקמת דפוס חדש, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2001
אבי שמול, ידיעות אחרונות מבקשת מהתמ"ס מענק להקמת בית דפוס בצפון, באתר הארץ, 29 בינואר 2002 - ^ משה כהן , המקום הכי חם בגליל, באתר גלובס, 6 ביוני 2000
- ^ אורה קורן, אבן קיסר חונכת מפעל חדש בגליל בהשקעה של 115 מיליון שקל, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2005
- ^ יואב שטרן, לראשונה: עיר ערבית תצורף לאזור תעשייה כשותפה מלאה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2007
- ^ אושרה הרחבת פארק תעשיות בר לב, 6 בינואר 2013, באתר בלינקר
- ^ יעל לביא, באתר "מעוז"
- ^ נשים ומחשבים: יעל גרמן לביא, פארק היי-טק בר לב, תוכנית "מושל", באתר "אנשים ומחשבים", 11 באפריל 2021
- ^ 'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ויעל יגרמן לביא, יו"ר פארק הייטק צפון ומייסדת משותפת ויו"ר 'תכנית מושל', באתר web2info, 24 במאי 2024
- ^ למה יש פחות נשים מגברים בהייטק?, באתר זהר.נט, 26 במרץ 2024
- ^ כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו התארחו בפארק הייטק צפון, באתר New-Tech OnLine, 13 ביולי 2023
- ^ עמרי זרחוביץ', רשות החדשנות מגבירה מאמצים כדי להביא עובדים לפריפריה, באתר גלובס, 14 באפריל 2019
- ^ מחזקים את הבסיס: שר המדע והטכנולוגיה מבקר בגליל המערבי, באתר מגזין רשויות
- ^ קובי ליברמן, הדרך להגשים את חזון שילוב החברה הערבית בהייטק, באתר ynet, 12 ביוני 2023
- ^ דיילי ציפי, ביקור שגריר גרמניה בישראל בחברת צייס ופארק הייטק צפון, באתר "אנשים ומחשבים", 8 באפריל 2024
- ^
אורן דורי, רכבת הגליל יוצאת לדרך: 2.8 מיליארד שקל - בלי רכבות חשמליות, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2017
