רשות החדשנות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה |
| סוכנות אם |
משרד הכלכלה והתעשייה |
| תאריך הקמה |
1965 (כלשכת המדען הראשי) 2016 (כרשות החדשנות) |
| סוכנות קודמת | לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה |
| חוק | חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה |
| מנכ"ל | דרור בין |
| יו"ר |
עמי אפלבום 2017-2024 אלון סטופל 2024- |
| מטה מרכזי |
ירושלים |
|
innovationisrael | |
  | |
רשות החדשנות היא רשות ממשלתית הפועלת לקדם יזמות וחדשנות טכנולוגית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, המהווה מנוע צמיחה עיקרי של כלכלת ישראל[1]. הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[2] (בקצרה "המדען הראשי") ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ.
מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות מגוונות לתמיכה בחדשנות טכנולוגית ולשימור היתרון היחסי של ישראל. בין היתר, משקיעה הרשות מאות מיליוני שקלים בכל שנה כמימון לא-מדלל בחברות הזנק בעלות עומק טכנולוגי, תוך השתתפות בסיכונים הכרוכים במחקר ופיתוח (מו"פ) בשלבי החברה המוקדמים[1] ותומכת בזכיינים שונים המקימים חברות חדשות ומסייעים לחברות בתחילת דרכן, כגון חממות טכנולוגיות, מרכזי חדשנות איזוריים ומועדוני אנג'לים. כמו כן תומכת הרשות בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים, מקימה תשתיות לאומיות הנדרשות בתחומים טכנולוגיים פורצים, פועלת ליצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, תומכת בפיילוטים משותפים שמטרתן אימוץ טכנולוגיות לשימוש בישראל, ומקדמת חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית[3]. בנוסף מפעילה הרשות תוכניות להתמודדות עם אתגרי הצמיחה של ענף ההייטק, כגון הכשרת הון אנושי לעיסוק בטכנולוגיות מתקדמות והגדלת חלקן של אוכלוסיות בתת-ייצוג[4]
הרשות אחראית גם לייעץ למשרדי הממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, פועלת להסדרת רגולציה שנוגעת לחדשנות טכנולוגית ולתעשיית ההייטק, וכן סוגיות מיסוי, עוקבת ומנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל וממליצה על דרכי פעולה לשימור היתרון התחרותי של ישראל, תוך יצירת שיתופי פעולה עם רשויות אחרות וחברות בינלאומיות ברחבי העולם[1].
משרדי רשות החדשנות ממוקמים בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.
מימון ומענקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות היא גוף עצמאי שמרכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע, באמצעות מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות, הקלות וערבויות שלא לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, ועוד.
תמורת המימון שמעניקה הרשות, היא אינה לוקחת אחוזים מהמיזם ואינה מתערבת בניהול או בקבלת החלטות. ההחזר הכספי מתבצע, במידת הצלחה בלבד, על ידי החזר תמלוגים מהכנסות עתידיות של החברה מהידע הנתמך, עד, לכל היותר להחזרת המענק בתוספת ריבית. בהתאם לחוק המו"פ. הכספים שנגבים מוחזרים לתקציב הרשות ובכך מגדילים את תקציב המענקים לחברות נוספות.
התיקון בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (חוק המו"פ) איפשר לרשות לקבוע את תנאי המענקים, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה מאפשר גמישות רבה יותר בתנאי המענקים בהתאם לצורך, ביחס ליחידות ממשלתיות אחרות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, אושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה[5] שיזמו שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון[6]. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".
הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[2] ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח).
עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.
ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי הוא שילובם של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה[2]. בדצמבר 2016 מונה המנכ"ל הראשון של רשות החדשנות, אהרון אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר)[7]. מאז 2021 מכהן בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין[8][9]. בספטמבר 2017 מונה ד"ר עמי אפלבום ליו"ר רשות החדשנות, והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה[10]. בשנת 2024 החליף אותו בתפקיד אלון סטופל, שכיהן קודם לכן כסמנכ"ל וכמדען הראשי של אלביט.[11]
ביולי 2021, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, עברה רשות החדשנות ממשרד הכלכלה לפיקוחו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.[12]
חטיבות רשות החדשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות עובדת במתכונת של חטיבות שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ובשלבים שונים בפיתוח ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו באמצעות מסלולים שונים[1]. בנוסף לחטיבות מוטות הלקוח, ברשות חטיבות רוחביות נוספות, כגון חטיבת תפעול, אסטרטגיה, חטיבה טכנולוגית (המפעילה כ-200 בודקים מקצועיים האחראים על בחינת הבקשות המוגשות לרשות והגשת המלצה לוועדות ההשקעה של הרשות), חטיבת שיווק ולקוחות, חטיבת פיתוח ארגוני, חטיבת כספים, וחטיבה משפטית.
חטיבת הזנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]חטיבת הזנק מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של חברות הזנק (סטרטאפים) וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב הרעיון ושלב המו"פ הראשוני (Pre-Seed ו-Seed), להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית (גיוס הון). כמו כן פועלת החטיבה לקידום הגיוון התמטי, הדמוגרפי והגאוגרפי של ההון האנושי בתעשיית ההייטק והיזמות בישראל. מנהל החטיבה, נכון ל-2024 הוא חנן ברנד.[13] בין המסלולים העיקריים בחטיבת הזנק:
- מסלול תנופה (Ideation) : מיועד ליזמים ויזמיות בשלבים הראשונים ביותר של המיזם, לעיתים עוד בטרם הקמת חברה, הזקוקים למענק כדי להגיע להוכחת היתכנות ראשונית לטכנולוגיה אותה הם מפתחים. מסלול זה כולל מענק של 200,000 ש"ח.[14]
- קרן ההזנק - מסלול פרה-סיד (Pre-Seed): מסלול זה נועד לסייע לחברות הזנק בשלבי הפרה-סיד, תוך עידוד משקיעי הון סיכון לבצע השקעות בחברות בעלות עומק טכנולוגי ("דיפ-טק") בתחומים עתירי סיכון שבהם יש חוסר במשקיעים מנוסים. עידוד זה נעשה על ידי מצ'ינג של הרשות להשקעות המשקיעים בסדר גודל של בין 60% ל-66% מהתקציב המבוקש, עד למענק מקסימלי של 1.5 מיליון ש"ח.[14]
- חממות טכנולוגיות (Venture Incubators): מבוססות על זכיינים שנבחרים בהליך תחרותי, ובעלי המניות שלהם הם קרנות הון סיכון מנוסות ותאגידים בינלאומיים וישראליים. החממות פועלות להקים חברות הזנק בעלות עומק טכנולוגי ("דיפ-טק") תוך מתן מעטפת מקצועית, עסקית וטכנולוגית, במטרה להגיע למוצר ולגיוסים מתקדמים. החממות הטכנולוגיות נותנות דגש גם על חברות שנבנות על בסיס מסחור ידע שנוצר במוסדות אקדמיים. כל חברה שמאושרת על ידי החממה ומקבלת אישור מועדת ההשקעות של רשות החדשנות, מקבלת השקעה משותפת של עד 5 מיליון ש"ח במימון משותף של החממה והרשות.[15] נכון ל-2023, פועלות בישראל בתמיכת רשות החדשנות 15 חממות טכנולוגיות וכן 3 מעבדות חדשנות.[16]
- מרכזי חדשנות אזוריים (Regional Innovation Centers) : מרכזים שמטרתם קידום יזמות טכנולוגית ותעסוקה בהייטק, המתמחות באזור גאוגרפי מסוים בישראל (ובפרט בפריפריה) או בקידום שילובם של אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק.[17][18] בדצמבר 2023 נבחרו 9 מרכזי חדשנות חדשים ברחבי הארץ והתחילו פעילות בשנת 2024.[19] בסה"כ נכון ל-2023, פועלים 14 מרכזי חדשנות אזוריים.
- מועדוני אנג'לים: (Angel Clubs): החטיבה תומכת בהקמה והפעלה של מועדוני אנג'לים המאגדים משקיעים פרטיים להשקעה משותפת בחברות הזנק, ומימוש של ההטבות בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע ("חוק האנג'לים") [20]
- קרן הון אנושי להייטק (Human Capital for High Tech Fund) הוקמה בשנת 2020[21], ופועלת להרחבת היצע ההון האנושי המיומן בענף ההייטק, תוך יצירה ותמיכה בהכשרות, הסבות והשמות הממוקדות בתחומים מתקדמים, שנדרשים בתעשיית ההייטק[22]. הקרן שמה דגש על שילוב בוגרים ("ג'וניורים") ללא ניסיון, וכן על הרחבה של שיעור האוכלוסיות בתת-ייצוג המועסקות בתעשיית ההייטק.[23]
חטיבת צמיחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חטיבה זו מפעילה מגוון מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות הזנק בשלבים מוקדמים, שלבי הצמיחה המוקדמת וחברות בוגרות. המסלולים בחטיבת צמיחה מותאמים לחברות היי-טק בשלבים מוקדמים אך גם לחברות היי-טק בוגרות הפונות לאפיקי צמיחה מוטת חדשנות טכנולוגית או מבקשות השתתפות במימון מחקר ופיתוח חדשניים.
בנוסף מפעילה החטיבה מסלולי ייצור מתקדם המתמקדים ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית, במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשיות טכנולוגיות, וטכנולוגיות-מסורתיות. מטרת המסלולים להזניק קדימה את התעשיות מוטות הייצור ולעודד את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים.
מנהלת החטיבה, נכון ל-2024 היא כרם נבו.[24] בין המסלולים בחטיבת צמיחה:
- קרן ההזנק- מסלול סיד (Seed) ומסלול Round A : מסלולים אלו נועדו לסייע לחברות הזנק בשלבי הסיד ו-Round A, תוך עידוד משקיעי הון סיכון לבצע השקעות בחברות בעלות עומק טכנולוגי בתחומים עתירי סיכון שבהם יש חוסר במשקיעים מנוסים. עידוד זה נעשה על ידי מצ'ינג של הרשות להשקעות המשקיעים בסדר גודל של בין 50% ל-55% מהתקציב המבוקש במסלול הסיד, ובין 30% ל-33% במסלול ROUND A, עד למענק מקסימלי של 5 מיליון ש"ח בשלב הסיד[25], ו-15 מיליון ש"ח בשלב Round A[26].
- מסלול קרן המו"פ: מסלול ותיק זה היה אחד המסלולים העיקריים ברשות החדשנות, התומך בטווח רחב של חברות טכנולוגיה, בשלבי התפתחות שונים. במסלול זה ישנן מספר תתי-קטגוריות, בהתאם לשלב ההתפחות של החברה ובהתאם לתקציב אותו היא מבקשת. באופן כללי ניתן לקבל במסלול באופן שוטף בין 20%-50% החל מתקציב של 2.5 מיליון ש"ח ועד לתקציב של 15 מיליון ש"ח[27]. עם השקת קרן ההזנק, המסלול נסגר להגשות חדשות ופתוח להגשות המשך בלבד, למעט קולות קוראים ייעודיים.[28]
- קרן הפיילוטים: המסלול תומך במימוש של תוכניות הרצה ("פיילוטים") של חברות הזנק בישראל, בשיתוף עם גורמי ממשל שונים. זהו מסלול משותף לרשות החדשנות ולמשרדים ממשלתיים נוספים, כגון משרד התחבורה, משרד הגנת הסביבה, משרד התחבורה ועוד. על מוצרים המוגשים במסגרת התוכניות במסלול זה להיות בשלים להרצה[29].
- מסלול מעבר מפיתוח לייצור: המסלול מעניק תמיכה עבור פיתוח תהליכי ייצור למוצרים חדשניים. במסגרת מסלול זה מתקבלות בקשות שלפחות שני שלישים מתקציבן עוסק בתהליכי ייצור חדשניים. המסלול נועד לסייע לחברות ומפעלים לצלוח את שלב המעבר מפיתוח לייצור, במטרה לקדם בישראל הקמה של מפעלים וקווי ייצור למוצרים חדשניים ברמה העולמית[30].
- קרן יוזמה: המסלול, שנפתח ב-2024, נועד לעודד השקעות של גופים פיננסיים מוסדיים ישראליים בתעשייה עתירת הידע באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות, תוך השתתפות המדינה בסיכון.[31]
חטיבת תשתיות חדשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חטיבה זו מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. המסלולים בחטיבה זו מקדמים שיתופי פעולה וניסיון ופיתוח על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים בזירה זו – מסלול מחקר יישומי בתעשייה, מסלול מחקר יישומי באקדמיה, מסלול מאגדי מגנ"ט, מסלול מסחור ידע, מסלול תשתיות מו"פ לתעשייה ומסלול מימ"ד. מנהל החטיבה, נכון ל-2024, הוא ד"ר אביב זאבי.[32]
לדוגמה, בשנת 2020 הודיעה החטיבה כי אושרו שלושה מאגדי מחקר ופיתוח בתחומי התחבורה בערים חכמות - רכבים אוטונומיים, תקשורת קוונטית ועיבוד של חומרים בלייזר. המאגדים ימומנו בסכום של 150 מיליון שקלים[33].עבודה מקיפה בנושא, אודות מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), נערכה על ידי פרופסור דן פלד, פרופסור בנימין בנטל ודוקטור צמרת רובין ממוסד שמואל נאמן שבה קראו החוקרים להבטחת משאבים לטווח ארוך עבור אוניברסיטאות המחקר בישראל, הן דרך תקציבי המדען הראשי והן דרך תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח[34].
בנוסף פועלת החטיבה להקמת תשתיות לאומיות בתחומים טכנולוגיים פורצים. בין היתר מרכז המחשוב הקוואנטי הישראלי[35], תשתית מחקר וייצור ניסויי לחברות פודטק בתחום הפרמנטציה - אחת מהטכנולוגיות המובילות ליצירת חלבון אלטרנטיבי,[36] חברת התשתית הראשונה לביולוגיה סינתטית, ועוד.[37]
החטיבה הבינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה הבינלאומית אמונה על יצירת גשרים לשווקים בינלאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת תאגידים רב-לאומיים ומשקיעי הון סיכון לשיתוף פעולה עם ישראל, תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות עם מגוון מדינות ברחבי העולם. בנוסף מפעילה החטיבה את הפעילות הישראלית של תוכנית הורייזן של האיחוד האירופי, המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים.
קהלי היעד משאר חטיבות הרשות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התוכניות והקשרים הבינלאומיים שהמערך הבינלאומי יוצר ומתחזק עבור תעשיית ההייטק. מנהל החטיבה הבינלאומית, נכון ל-2024, הוא שלומי קופמן.[38]
מחקר בנוגע להשפעה על המשק הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 בוצע מחקר לבחינת השפעת פעילות המדען הראשי על הצמיחה במשק הישראלי . זאת לאור השקעות של 13 מיליארד ש"ח בתמיכה ועידוד המחקר והפיתוח האזרחי בסקטור הפרטי, שבוצעו בין השנים 1991 ל-2007.[39] המחקר מצא כי התמיכה הממשלתית יצרה מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק בלי התמיכה הממשלתית, בהיקף של בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי. מעבר לכך, השקעות הרשות אינן באות במקום השקעות של כסף פרטי, אלא מממנות מו"פ שלא היה זוכה למימון דרך השקעה פרטית ובכך מגדילה ומעודדת את כלל המו"פ במשק. כך לדוגמה, השקעה ממשלתית של 1 מיליון ש"ח במו"פ יוצרת תוספת של השקעה פרטית במו"פ בגובה 1.28 מיליון ש"ח ובסך הכל השקעה של 2.28 מיליון ש"ח תוספת השקעה במו"פ למשק
תוצאות המחקר הראו כי ההשקעה הממשלתית מתורגמת לתוצר במכפיל מינימלי של פי 5-6 פעמים מגובה ההשקעה הממשלתית עבור מענק בגובה 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 50-300 מיליון ש"ח ומכפיל מינימלי פי 1.5 עד 2 עבור מענק של 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 300 מיליון ש"ח ומעלה.[39]
ראשי הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדענים הראשיים לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' יעקב גרוס 1971–1974
- פרופ' (תא"ל) יצחק יעקב: 1974–1977
- פרופ' אריה לביא: 1977–1983
- יגאל ארליך: 1983–1992
- ד"ר שוקי גלייטמן: 1993–1996
- ד"ר ארנה ברי: 1997–2000
- כרמל ורניה: 2000–2002
- ד"ר אלי אופר: 2002–2010[40]
- אבי חסון: 2010–2017[41] (החל משנת 2016 כיהן גם כיו"ר רשות החדשנות)
- ד"ר עמי אפלבום: 2017 – היום[42]
יו"ר רשות החדשנות לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבי חסון: 2016-2017
- ד"ר עמי אפלבום: 2017[43] - 2024 [44]
- ד״ר אלון סטופל: 2024 - היום
מנכ"לי רשות החדשנות לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרון אהרון: 2017 – 2020[45]
- דרור בין: 2021 - כיום[46]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "חדשנות עם קריצה חברתית", עמ' 314–319
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רשות החדשנות (בעברית ובאנגלית)
רשות החדשנות, ברשת החברתית פייסבוק
רשות החדשנות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רשות החדשנות, ביישום טלגרם
רשות החדשנות, ברשת החברתית אינסטגרם
רשות החדשנות, ברשת החברתית LinkedIn
רשות החדשנות, סרטונים בערוץ היוטיוב- נורית רוט ומאיר אורבך, "הרשות לחדשנות טכנולוגית צריכה להיות דינמית, נסיינית, הכי טובה בעולם. וזה מאוד אנטי ממשלה", באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2016
נווית זומר ושגיא כהן, "הרשות לחדשנות זה הסטארט-אפ האמיתי שלי ", באתר "ידיעות אחרונות", 7 באפריל 2017- נתי יפת, גלי וינרב, "רק פרנואידים שורדים": ראיון ראשון עם יו"ר רשות החדשנות, באתר גלובס, 26 בינואר 2018
.svg){kind=icon}
- Gil Press, How Startup Nation's Innovation Catalyst Masters The Art Of Public-Private Partnership, Forbes, 20-7-2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 אודות רשות החדשנות, באתר המגזין הדיגיטלי של רשות החדשנות
- ^ 1 2 3 אורה קורן, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית יוצאת לדרך: מונתה מועצת המנהלים, באתר TheMarker, 5 ביוני 2016
- ^ אלירן רובין, רשות החדשנות תשקיע 50 מיליון שקל בשילוב סטארט-אפים בתעשייה מסורתיות, באתר TheMarker, 11 בינואר 2017
- ^ דו"ח החדשנות 2016, באתר Calltext
- ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015, ס"ח 2501 מ-10 באוגוסט 2015
- ^ אורה קורן, זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך, באתר TheMarker, 30 ביולי 2015
- ^ מאיר אורבך, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל, התמנה למנכ"ל הרשות לחדשנות, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2016
- ^ 12 על 12: הדמויות המשפיעות בהייטק בעולם הממשל..., באתר tech12
- ^ רותי לוי, דרור בין הוא המנכ"ל החדש של רשות החדשנות, באתר TheMarker, 15 בפברואר 2021
- ^ עמירם ברקת, ד"ר עמי אפלבום נבחר ליו"ר ר' החדשנות (המדען הראשי), באתר גלובס, 11 בספטמבר 2017 וכיהן בתפקיד עד 2024
- ^ יהודה קונפורטס, מאלביט למגזר הציבורי: ד"ר אלון סטופל מונה ליו"ר רשות החדשנות -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, 2024-01-07
- ^ שינוי שם משרד המדע והטכנולוגיה, העברת סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר והעברת שטח פעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה | מספר החלטה 129, באתר GOV.IL
- ^ חנן ברנד מונה לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות | כלכליסט, באתר calcalist, 2022-05-15
- ^ 1 2 קרן ההזנק- מסלול Pre-Seed, באתר רשות החדשנות
- ^ חממות טכנולוגיות, באתר רשות החדשנות
- ^ רשות החדשנות, באתר רשימת החממות הטכנולוגיות
- ^ ההייטק מגיע למגזר הערבי: רשות החדשנות מקימה מרכזי חדשנות, מאיצים ומועדון אנג'לים, באתר Israel Defense, 2022-12-08
- ^ הממשלה תשקיע 75 מיליון ש״ח בהקמת חמישה מרכזי חדשנות בפריפריה, באתר Israel Defense, 2023-06-14
- ^ 9 מרכזי חדשנות בכל רחבי הארץ יוקמו בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון ש"ח, באתר רשות החדשנות
- ^ יהודה קונפורטס, מיהם מועדוני האנג'לים שנבחרו על ידי רשות החדשנות? -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, 2024-06-19
- ^ מאיר אורבך, רשות החדשנות משיקה קרן לפיתוח ההון האנושי בתעשיית ההייטק, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2020
- ^ מערכת אנשים ומחשבים, רשות החדשנות תממן תוכניות פיתוח הון אנושי בתחומי טק "מפציעים" -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, 2023-07-20
- ^ מימון תכניות להכשרה והשמה של האוכלוסייה הערבית בענף ההייטק, באתר GOV.IL
- ^ Techtime, כרם נבו מונתה לסמנכ"לית חטיבת הצמיחה ברשות החדשנות, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, 2023-08-15
- ^ קרן ההזנק - מסלול Seed, באתר רשות החדשנות
- ^ קרן ההזנק - מסלול Round A, באתר רשות החדשנות
- ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, 2019-12-08
- ^ מסלול לבקשות המשך של קרן המו”פ, באתר רשות החדשנות
- ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, 2019-12-12
- ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, 2020-07-20
- ^ הגשה לקרן יוזמה, באתר רשות החדשנות
- ^ אביב זאבי, באתר רשות החדשנות
- ^ אבי בליזובסקי, שלושה מאגדים חדשים: תחבורה בערים חכמות, עיבוד חומרים בלייזר, תקשורת קוונטית, באתר הידען, 9 ביוני 2020
- ^ פרופ' דן פלד ,פרופ' בנימין בנטל ,ד"ר צמרת רובין ,ד"ר דפנה גץ , ציפי בוכניק , ורד גלעד, מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, https://www.neaman.org.il/Role-Research-UniversitiesNational-R-D
- ^ אבי בליזובסקי, רשות החדשנות בחרה בחברת Quantum Machines להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, באתר הידען, 2022-07-18
- ^ המדינה תשקיע 50 מיליון שקל בתשתית משותפת לחברות פודטק, באתר tech12, 2022-12-28
- ^ שירות הידען, רשות החדשנות החליטה לממן הקמת חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל, באתר הידען, 2021-08-18
- ^ מערכת אנשים ומחשבים, שלומי קופמן מונה לסמנכ"ל הבינלאומי של רשות החדשנות -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, 2022-12-29
- ^ 1 2 פרופ' שאול לאך, ד"ר שלומי פריזט, דניאל וסרטל, השפעת התמיכה הממשלתית במו"פ תעשייתי על המשק הישראלי, יוני 2008
- ^ צורי דאר, בניגוד להערכות מוקדמות: ד"ר אלי אופר מונה למדען הראשי של משרד התמ"ס, באתר TheMarker, 2 ביוני 2002
- ^ אלירן רובין, אורה קורן, מנכ"ל אפל ישראל, אהרון אהרון, מונה לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2016
- ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2017
- ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2017
- ^ אסף גלעד, עמי אפלבאום עוזב את רשות החדשנות. זה המחליף שלו, באתר גלובס, 4 בינואר 2024
- ^ גלי וינרב, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל ימונה למנכ"ל רשות החדשנות, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2016
- ^ מאיר אורבך, דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות במקום אהרון אהרון, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2021;
מאיר אורבך, ראיון"חייבים לאפשר לחברות ההייטק לעבוד גם בשבת", באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021
