תומר שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומר שרון
תומר שרון, 2008
תומר שרון, 2008
לידה 14 במאי 1970 (בן 53)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה תומש
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1988
עיסוק זמר, שחקן, סטנדאפיסט
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומר שרון (לעיתים מכונה תוֹמָש, נולד ב-14 במאי 1970) הוא שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, זמר ומדבב ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בתל אביב. אביו עלה ארצה מעיראק ועיברת את שם משפחתו ל"שרון" משהרבני, ואמו מפולין[1]. בצעירותו השתתף בלהקת צופי תל אביב, ואחר כך שרת בלהקת הנח"ל במחזור של שנת 1988, עד שחרורו מצה"ל.

שרון מרבה להתבטא בנושאים פוליטיים וחברתיים. הוא כתב מספר מאמרי דעה ב"וואלה!", ו"המקום הכי חם בגיהנום" ומרבה בחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו להביע דעות המזוהות עם השמאל. ב-22 ביוני 2012 נעצר בשדרות רוטשילד יחד עם פעילים נוספים, במהלך ניסיון להקים מחדש את מאהל המחאה[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסטדנאפיסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 השתתף במופע הבידור והסאטירה "האגף הסגור", של טוביה ויואב צפיר[3].

לאחר שידור התוכנית "פלטפוס" העלה מופע נונסנס בשם "פעמיים תומר" לצד תומר יוסף, ומופע פאנק שנקרא "t n t". לאחר מכן השתתף במופעים "האגף הסגור" שכתב אפרים סידון ובמופע "פליטי פלטפוס", לצד 3 מחבריו לתוכנית הטלוויזיה "פלטפוס".

ב-2002 השתתף במופע "פלפל אל חפלה", שבו בוצעו מיטב שיריו של פלפל אל-מסרי[4].

מ-2005 השתתף במופע "פרוביזורי" - מופע אימפרוביזציה קומי.

מ-2015 הופיע לצד מעיין פולק-בשן במופע-הרצאה "ניתוח גוף פתוח".

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980, כשהיה תומר שרון בן 10, הוא שיחק בסדרת הטלוויזיה "סלם ותעלם" שהנחה שייקה אופיר. בין השנים 19921993 גילם את ירון סגל בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן" שיצרה יפה אורנשטיין וביימה יעל גרף. ב-1993 השתתף בתוכנית הסאטירה "קבלת שבת" שביים אבי כהן ושודרה בערוץ 2.

בין השנים 19941996 השתתף בתוכנית המערכונים, הנונסנס והסטנדאפ "פלטפוס" שביים אבי כהן ושודרה בטלוויזיה החינוכית ונתנה במה לקומיקאים צעירים כדוגמת עידן אלתרמן ואבי גרייניק. התוכנית יועדה לציבור הילדים והנוער והמשיכה למעשה את הקו של "העולם הערב" בכך שהייתה "לא רצינית" ופתחה בפני יוצרים צעירים את האפשרות להיכנס לעולם הבידור והטלוויזיה. התוכנית זכתה להצלחה רבה, לתוכנית המשך בשם "דומינו" ורוב משתתפיה המשיכו בהצלחה בתחום.

בין השנים 1996–2001 דיבב בתוכנית "החרצופים" את יעקב מלון (בן דמותו של יעקב איילון) ודמויות נוספות. בין השנים 19971998 הופיע בתוכנית "זהו זה!" בפינה קבועה של ההרכב הקומי "פליטי פלטפוס", בה היו חברים 4 מכוכבי תוכנית המערכונים "פלטפוס". ב-1997 גילם את גיא באום, בנו של מיקי באום (אסי דיין) בסרט "מר באום" שכתב וביים אסי דיין. ב-1998 שיחק בסרט הטלוויזיה "פתיחה 1812" שכתב וביים מנשה נוי, ובסרטו של איתן ענר "הצל של החיוך שלך". באותה שנה השתתף בתוכנית "בחצר של פוקס". ב-1999 גילם את דני רפאלי בסרט "צומת וולקן" שכתבו אמיר בן דוד ומשה זונדר וביים ערן ריקליס[5]. על תפקידו זה היה מועמד לפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

ב-2001 גילם את יפתח בסרט "מרס תורכי" שכתבו לימור נחמיאס וגל זייד וביים עודד דוידוף. באותה שנה החל להשתתף בתוכנית הטלוויזיה "של מי השורה הזאת?", והשתתף בתוכנית הסאטירה "המצב" שהנחה אברי גלעד[6]. ב-2004 גילם את עוזרו של אלביס (שייקה לוי) בסדרת הטלוויזיה "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" שכתב שלמה משיח וביים אבי כהן. ב-2004 גילם את איגי בסדרת הילדים "החיים על פי איגי". בין השנים 2004–2006 השתתף כפאנליסט אורח בתוכנית הטלוויזיה "משחק מכור". ב-2006 שיחק בסרט "ידיים קשורות" שביים דן וולמן, והתארח בסדרת הטלוויזיה "פרשת השבוע". באותה שנה השתתף בתוכנית הטלוויזיה "גריל" ששודרה בערוץ 2. ב-2007 השתתף בתוכנית האלתורים קצרת-המועד "טוב שבאת" שהנחה מוני מושונוב בערוץ 10.

בין השנים 20082009 גילם את חיים הראל בסדרת הטלוויזיה "דני הוליווד" שביימה שירלי שטרן. ב-2008 הגיש את פינת "ראש הדסק לענייני האמת" בסאטירה "עד כאן" בהנחיית יעקב כהן. ב-2009 גילם את רון דורון בסדרת הטלוויזיה "שירות חדרים" שיצר ערן ריקליס וביים איתן ענר. באותה שנה גילם את יוסי מונטנגרו בעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "קופיקו" שביים עדי בנימינוב. בין השנים 2009–2010 גילם את הערפד אתוס בסדרה "חצויה".

ב-2010 גילם את אפרים בסדרת הרשת "קרטושקס" שכתב וביים אלון גור אריה. באותה שנה התארח בתוכנית "שבת צחוק" של אבי נוסבאום. ב-2011 גילם מדריך בסדרת הטלוויזיה "סברי מרנן" שביים רובי דואניאס. בסוף 2011 החל להשתתף בפאנל תוכנית התרבות "הינשופים" בהנחיית רוגל אלפר בערוץ 8. בין השנים 2011–2012 גילם את דמותו של המפקח קוקוס בשתי עונות של הסיטקום לילדים "תעלומות מהאגדות" בערוץ לוגי. ב-2012 חזר לגלם את דמותו של ירון סגל בסדרת הספין אוף "עניין של זמן" שכתבה רונית ויס ברקוביץ (שהייתה תסריטאית גם בסדרה המקורית) וביים רני סער. בשנים 20142019 שיחק בסדרה "הקלמרים" בתפקיד אבנר, בעל הקפיטריה בבית הספר, ביולי 2014 שיחק את שמשון במולי וצומי. ב-2017 השתתף בסרט הקולנוע לילדים "מבצע ביצה", כמו כן השתתף בסדרה "צוות הצלה" בערוץ ניק ג'וניור בתפקיד הנבל פגע-רע. ב-2019 השתתף בסרטו של אלון גור אריה "המוסד"[7].

השתתף ביחד עם חנן לדרמן בתוכנית "אחרי 20 שנה" בערוץ 20 לציון 20 שנה לעליית התוכנית "פלטפוס".

בשנת 2021 שיחק בסדרה האחיין שלי בנץ בכאן חינוכית בתפקיד המן.

בשנת 2023 התארח במגוון תפקידים בפרפר נחמד ובנובמבר של אותה שנה כיכב בתוכנית "שעת סיפור בניק ג'וניור".

בשנת 2024 כיכב בסדרת הבת של "צוות הצלה" "צוות הצלה בית ספר לשוטרים ולשוטרות". כשהוא שב לגלם את התפקיד של פגע-רע.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1991, בגיל 21, מבלי שלמד משחק, אך על סמך הניסיון שלו בלהקת הנח"ל, התקבל לצוות "צעירי הקאמרי", צוות שחקנים צעירים שהוקם כעתודה לתיאטרון הקאמרי[8] שם גילם באותה שנה את דניאל בהצגה "הכבש השישה עשר" שכתב וביים מיכאל גורביץ' על פי יהונתן גפן[9]. אחר כך גילם את אַל בהצגה "ענבי זעם" מאת פרנק גלאטי המבוסס על רומן באותו שם מאת ג'ון סטיינבק שביים אילן רונן, וגילם את דמטריוס בהצגה "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר שביים ליביו צ'וליי[1].

ב-1993 שיחק בפסטיבל עכו בהצגה "אופרת היהודים" בבימויו של יורם פורת. ב-2005, באותו פסטיבל, גילם את המנחה בהצגה "הזירה" שכתב וביים דני ווסרמן.

ב-1993 השתתף לצד עידן אלתרמן ושירילי דשא בגרסת הנונסנס הישראלית למחזמר "חנות קטנה ומטריפה" שהועלתה בבימויה של דשא בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל)[10]. במחזמר זה גילם רופא שיניים ועוד שש דמויות[1].

בתיאטרון בית ליסין ב-1999, גילם את סקאפינו ב"סקאפינו" על פי מולייר.

בתיאטרון אנסמבל הרצליה, ב-2001 שיחק בהצגה "להגיד מותר הכל" מאת ננו שבתאי שביים גדליה בסר. ב-2006 שיחק שוב באנסמבל הרצליה, בהצגה "אהבה וזעם" מאת ג'ורג' פ. ווקר, שביים גדליה בסר[11].

בתיאטרון הבימה, ב-2003 גילם את ג'רי לוקובסקי, פועל מובטל בהצגה "ללכת עד הסוף" מאת טרנס מק'נלי שביים סטיבן דקסטר[12]. ב-2004 גילם את ד"ר קונסטנטין לוקאס בהצגה "לוקאס הפחדן" מאת נסים אלוני שביימה קארין סיגל. ב-2010 גילם את אלכסנדר דוך, ידיד של מוריס שימל (אבי קושניר) בהצגה "מוריס שימל" מאת חנוך לוין שביימה יעל רונן[13]. באותה שנה השתתף בקברט הסאטירי "נפגעי חרדה" שכתבו ב. מיכאל ואפרים סידון וערך וביים מוטי קירשנבאום[14]. ב-2011 השתתף בהצגה "פוסט טראומה" שביימה דדי ברון.

ב-2007 שיחק לצד עמי סמולרצ'יק בהצגה "קין והבל" - קומדיה רצחנית מאת גיל קופטש שביים שמואל שוחט בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא.

בחנוכה 2008 השתתף במחזמר "בילבי בת גרב" שביים גלעד פרלמן.

ב-2005 שיחק בהצגה "סברס" מאת רועי רשקס שביים אורי הוכמן, ועל משחקו בהצגה זו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים[15].

ב-2010 גילם את סבא ג'פטו ודמויות נוספות במופע המוזיקלי "הרפתקאותיו של פינוקיו" שהלחין ליאור נבוק על־פי הסיפור הידוע מאת קרלו קולודי במסגרת פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה.

ב-2012 גילם את אנצלוט גובו - משרתו של שיילוק (יעקב כהן) ואחר כך של באסאניו (עידו ברטל) - בהצגה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר שביים אילן רונן. באותה שנה גילם את ד"ר מאדן וד"ר פיין - פסיכיאטר ופסיכולוג במחזמר "כמעט נורמלי" מאת בריאן יורקי שביים חנן שניר[16]. ב-2013 שיחק בהצגה "ליזיסטרטה" שכתבו (על פי מחזה מאת אריסטופאנס) אלי ביז'אווי ואודי בן-משה שגם ביים; גילם את חנן פיקלמן בהצגה "עת דודים" מאת רועי רשקס (על פי סיפור מאת מירי ורון) וביים איציק ויינגרטן, וגילם את מורטימר ברוסטר בהצגה "רעל ותחרה" מאת ג'וזף קסרלינג שביים משה קפטן. ב-2014 גילם את כריס בהצגה "פתאום הגיע סתיו" שכתב אריק קובל וביים איציק ויינגרטן". ב-2015 גילם את לורד אלן ב"נעצר בחצות" בבימויו של משה קפטן. ב-2016 החל לגלם את הקומיסר אשריך ב"לבד בברלין" בבימויו של אילן רונן[17]. ב-2017 גילם את המספר/הרוזן ורדה במחזה ״מיכאל קולהאס״ בבימויו של אילן רונן. באותה שנה החל לגלם את בליצר העיתונאי, ב"עיתונאי על תנאי" מאת גיא מרוז בבימויו של נורמן עיסא. ב-2018 שיחק ב"פתאום הגיע סתיו" עם ליא קניג בבימויו של איציק ויינגרטן. משנת 2019 משחק שרון במחזה ״זרים מושלמים״ בתיאטרון הבימה.

ב-2014 זכה בפרס קלצ'קין לשחקן המצטיין.

ב-2016 גילם את המושל הרשע במחזמר "תיבת נוח".

ב-2021 שיחק את אדי בהצגה "חדר 201" של תיאטרון הפרינג' אלעד מאילת-אילות בבימויו של שי פיטובסקי, לצד יואב דונט ואדוה לוי. ההצגה מתרחשת בחדר מלון ועוסקת באירועים שקרו בין הדמויות עשרים שנה קודם לכן[18].

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים השתתף שרון גם בדיבוב של סדרות וסרטי אנימציה רבים.

ב-1991 דיבב את הקריין ועוד דמויות בסדרת הטלוויזיה "החתולים הסמוראים". ב-1992 דיבב את מוגלי בסדרת הטלוויזיה "מסיפורי ספר הג'ונגל", ואת הפנתר בסדרת הטלוויזיה "חבורת הצב המעופף". ב-1993 דיבב קולות רקע בסרט "פינוקיו". ב-1994 דיבב את טימון בסרט "מלך האריות" ואת דינקי הנחליאלי בסרט "השועל והכלבלב". שרון דיבב את טימון בכל סרטי ההמשך והסדרות הנלוות: ב-1998 דיבב את טימון בסרט ההמשך "מלך האריות 2: מלכות סימבה"; בין השנים 1997–1999 דיבב את טימון בסדרה "טימון ופומבה"; וב-2004 בסרט "מלך האריות 3: האקונה מאטאטה".

ב-1995 דיבב את פרדיננד בסרט "בייב". ב-1997 דיבב את סילבסטר החתול ואת פורקי פיג בסרט "ספייס ג'אם"; ואת כאב בסרט "הרקולס". ב-1998 דיבב את מושו בסרט "מולאן" (וב-2005 בסרט ההמשך "מולאן 2") ואת פליק בסרט "באג לייף". ב-1999 דיבב את איגי האיגואנה בסדרת הטלוויזיה "שמש". ב-2000 דיבב את גון בסרט "טיטאן AE". ב-2001 דיבב את מייק ווזאבסקי בסרט "מפלצות בע"מ".

בין השנים 2001–2006 דיבב את פליקס ושפריץ ברצועת השידור "טלמאניה" ששודרה בערוץ הילדים בשעות הערב. במסגרת הרצועה שודרו מספר סדרות אנימציה, וסרטוני אנימציה מקוריים שודרו בין התוכניות. במסגרת הרצועה הופיעו גם קליפים מצוירים לשירים מהאלבום "קצרים בראש קצרים בלב" של להקת "המסריחים", שתומר שרון היה חבר בה יחד עם רן שריג, אדם הורוביץ והמוזיקאי עוש (ישי אדר).

ב-2002 דיבב את בן בסרט "כוכב המטמון". ב-2003 דיבב את מת'יו לילארד, סילבסטר החתול ופורקי פיג בסרט "לוני טונס: חוזרים לאקשן"; את לאקי הנשר בסרט "ספר הג'ונגל 2" ואת ד"ר האמסטרוויל ב"סטיץ': הסרט". ב-2004 דיבב את האחים ווילי בסרט "מרד החיות" ודיבב את איגי בסדרת הטלוויזיה "החיים על פי איגי" ששודרה בערוץ לוגי. ב-2005 דיבב את סטיץ' בסרט "לילו וסטיץ' 2 - הגליץ' של סטיץ'".

ב-2006 דיבב את מרתוני בסרט "עידן הקרח 2: נמסים מצחוק"; את הסמל ואת נקניקי בסרט "חברים על הכוונת" (גם בסרט ההמשך "חברים על הכוונת 2" שיצא ב-2008) ואת ראול בסרט "תזיזו ת'רגליים". ב-2007 דיבב את קרל בסרט "לפגוש את הרובינסונים". בין השנים 20092010 דיבב את דאוסון בסדרת הטלוויזיה "דאוס". ב-2011 דיבב את ניקו הקנרית בסרט "ריו" (וגם בסרט ההמשך "ריו 2" שיצא ב-2014). באותה שנה דיבב את ג'ק בלאק בסרט "החבובות".

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 הופיע כזמר-שחקן לצד הרביעייה הישראלית העכשווית במופע "הסיאנס של רומיאו" שביים עתי ציטרון, שם גילם למעלה מ-10 דמויות שונות של גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, הנתונים במשברי יחסים וכותבים או מקבלים מכתבים. המופע היה מבוסס על "מכתבי יוליה" של אלביס קוסטלו.

ב-2009 הופיע במופע "צלילים חדשים בחלונות הגבוהים" לצד משה זורמן ואסף רוט. המופע התארח בפסטיבל הפסנתר 2009.

שרון היה חבר יחד עם חבריו הקרובים אורי הוכמן ועמי סמולרצ'יק בהרכב המוזיקלי "פלפל אל חאפלה" המבצע גרסאות הומוריסטיות לשירי פלפל אל מצרי.

שרון כתב את רוב הטקסטים באלבום "בתום קול הצעקה" של שי זורניצר. הוציא עם להקת "המסריחים" את האלבום "קצרים בראש קצרים בלב" (2001).

בשנת 2004 הוציא אלבום משלו, "בלוזר", בהפקתו המוזיקלית של רן שם טוב, איש להקת איזבו[19].

ב-2013 יצא אלבומו השני, "שירים לבלאנש".

ב-2016 השיק את המופע "רדיו אינשאללה" בפסטיבל אבו גוש, עם יאיר יונה, שי חזן וגלעד דוברצקי.

כיום הוא חבר בלהקה "ענן על מקל", יחד עם ירדן בר כוכבא, טל בלכרוביץ' ודידי שחר, בה החליף את עידן אלתרמן.

בלוזר
יצא לאור אורך חברת תקליטים מפיקים
8 בדצמבר 2004 53:11 דקות נענע דיסק רן שם טוב
שירים
  1. בלוזר
  2. סימן שאלה
  3. זנזונת
  4. כלב השמירה
  5. הביקור
  6. טיים אאוט
  7. לא לי
  8. לא פה
  9. הילד מעבר לדלת
  10. ליזה
  11. לישון
  12. איכס
שירים לבלאנש
יצא לאור חברת תקליטים
2013 היי פידליטי
שירים
  1. המלכה
  2. חצי נחמה
  3. התשובה
  4. עני לי
  5. מילה אחת
  6. my little pixie bride
  7. one of a kind
  8. בוא
  9. releash
  10. blanche
  11. מחלק הקסמים
  12. בטן גב
  13. הללויה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומר שרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 יואב בירנברג, במקום לשקוע בדכאון, חדשות, 28 בספטמבר 1993
  2. ^ בועז פיילר ואלי סניור, אחרי שעות במעצר: ליף והפעילים משתחררים, באתר ynet, 23 ביוני 2012
  3. ^ קשובים למתרחש, חדשות, 28 בפברואר 1992
  4. ^ גיורא יהלום, ‏כלאם פאדי, באתר גלובס, 18 במרץ 2003
  5. ^ נסים דיין, ‏כולם יודעים למי מתכוונים, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
  6. ^ דן שדור, ‏המצב בטטה, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2001
  7. ^ אור סיגולי, ‏ביקורת קולנוע: "המוסד" הוא הקומדיה הישראלית שחיכינו לה, באתר גלובס, 5 ביולי 2019
  8. ^ שוש אביגל, הצעירים - צוות צעירי הקאמרי, חדשות, 29 בנובמבר 1991
  9. ^ הכול התחיל בלילה - הכבש ה-16 - בית ציוני אמריקה, תל־אביב, חדשות, 29 בנובמבר 1991
  10. ^ שוש אביגל, תיאטרון / יעקב כהן הוא היסטוריה, חדשות, 27 באוקטובר 1993
  11. ^ ירמי עמיר, ‏חלום רע, באתר גלובס, 23 בינואר 2007
  12. ^ עכבר העיר, סטיבן דקסטר יביים את "ללכת עד הסוף" בהבימה, באתר הארץ, 3 באפריל 2003
  13. ^ גיתית גינת, עכבר העיר, מוריס שימל: תצוגה מרהיבה של דיכאון ועונג, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
    איתן בר־יוסף, עכבר העיר תל אביב, מוריס שימל: הצגה שמשאירה טעם סתמי בפה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010
  14. ^ רון שוורץ, ‏געגועים ל"ניקוי ראש", באתר גלובס, 22 בפברואר 2010
  15. ^ רותה קופפר, הזוכה בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה: "אנד ארגיי", באתר הארץ, 1 במאי 2005
  16. ^ טל פרי, ‏משפחה בהפרעה, באתר גלובס, 17 ביוני 2012
  17. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, רב המכר "לבד בברלין" מגיע לבמה: כשחברה חיה בפחד, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד מורן שריר, תומר שרון נתקע בחור השחור של הרשת החברתית. יצא לו מזה מופע חדש, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2021
  19. ^ שירות גלובס, ‏שרון משחרר, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2004